Best Advise
הבלוג יעסוק בעולם הייעוץ הפנסיוני ובדברים שיטרידו את מוחי הקודח
פוסטים פופולאריים
-
איך לבחור קרן פנסיה?
15/8/07 | 1619 צפיות
-
תנו לנשים לסדר את הבלגן
21/10/08 | 1039 צפיות
-
פרייר מי שמקיים את החוק
6/8/07 | 749 צפיות
-
מת העולם, נשרף הים והדגים עלו על העצים
7/10/07 | 10385 צפיות
-
כולנו טיפשים וחסרי אחריות- קיבל חותמת
21/1/08 | 1393 צפיות
-
מי הזיז את הגבינה שלי
21/2/15 | 2457 צפיות
פוסטים אחרונים
- מי הזיז את הגבינה שלי 21/2/15
- הבלוג מרכין את ראשו 8/2/11
- יום כיפור בקצב מהיר 25/9/09
- זו הייתה השנה שהייתה 17/9/09
- השנה תהיה שוב מפולת בבורסה 17/9/09
- עצמאים, הכינו את פרטי הבנק 10/9/09
יש בני אדם מאחורי החומות
לפני 10 שנים עברתי לגור בשכונה סגורה, עם שער וחומות,
מצלמות, בריכה מדשאות,
חדר כושר במרתף, בקיצור אני מהאנשים שגרים מאחורי חומות, אלה שאהבתם לשנוא בפוסט של עמיר על "גבעת אנדרמודה" ביפו.
לא , אני לא מתנצלת על כך שאני גרה במקום דומה.
לא אתעסק בניתוח הארכיטקטוני, כי זה עניין של טעם, כל אחד וטעמו.
אך השימוש בביטויים רבים היה כנגד אלו אשר גרים שם, אפילו דייר מנומס שברך Bonsoir מפתיע. נכון, שמישהו יגיד לי ערב טוב? אכן מפתיע, וסימן השאלה, שכל שרצה להגיד זה, "שכן חדש? עדיין לא נפגשנו" נשמע תמוה.
בתגובות עלתה טענה כי , הפער לסביבה הוא הסיבה לשנאה כלפי דיירי האתר, נו באמת? אתם באמת מאמינים למה שאתם אומרים?
אז למה שנאו בתחילה את דיירי רוזמרין בהרצליה פיתוח? ואת דיירי שכונת הגולף בקיסריה? כי הם היו בפער מהסביבה?
דיברו שם על שכונות סגורות אשר הורגות את תושביהן, ועל מבצרים ונובורישים, הסבירו לי שאני תמימה, מנבאים שם קריסת המקומות האלה.
אז אספר לכם קצת על החיים מאחורי חומות, כי תמימה אני לא, אני פשוט חיה במקום כזה.
המקום בו אני חיה, נמצא בתוך אחד מיישובי השרון, יישוב של אוכלוסיה מהמעמד הבינוני גבוה. האחוזות מסביב לא היו מביישות אף אייל הון ישראלי, אה כן, יש גם כאלה כאן ביישוב.
הנה תראו
פתאום בתוך יישוב כזה, קמה לה שכונה סגורה, אשר אומרת, אני רוצה קרבה והגנה, אני רוצה מקום לילדים להשתולל בחופשיות, ויחד עם זה לא רוצה בידוד. רוצה שידעו לתקשר עם הסביבה, ולשתף, להתמודד עם חברים ולחלוק דברים משותפים.
רוצה שיוכלו לשחק בכדור ומחבואים, והכדור לא יתגלגל לכביש. ומה דעתכם על שוטרים וגנבים, מתי בפעם האחרונה ראיתם ילדים משחקים את המשחקים האלה?
בחודשים הראשונים, שנאו אותנו דיירי היישוב, נראינו להם מנוכרים, למרות שבתיהם היו יקרים הרבה יותר מדירותינו בשכונה הסגורה. האכלוס החל בקיץ, היינו חדשים ביישוב ולא הכרנו את התושבים, כך שחברויות היו רק בינינו. עם תחילת שנת הלימודים, כאשר הילדים יצרו חברויות בבתי הספר והגנים, החלו להיפתח המחסומים. ילדים היו באים ובעקבותיהם ההורים, הבינו שאנחנו לא חייזרים ולא מנוכרים.
היום רבים מתושבי הישוב מודים, כי יתרונות רבים יש למגורים בשכונה סגורה, בעיקר לילדים, שלא נמצאים כל הזמן מול המחשב או הטלוויזיה, כי יש מסביב תמיד הרבה חברים, והכי חשוב יש איפה לשחק.
אולי זה הזמן להפנים כי מאחורי החומות יש בני אדם, בדיוק כמוכם, אשר בוחרים לחיות בצורה מעט שונה, אם כי בכלל לא יהירה.
שכונות כאלה קמות בארץ כמו פיטריות אחרי הגשם, כנראה שיש לזה סיבה, ובטח לא כי כולם הפכו להיות עשירים. חלק מהשכונות נועדו למשפחות עם ילדים, וחלקן כהגנה לקשישים, ונגד האחרונים בטח לא הייתם יוצאים.
אז כשתבואו לבקר, אל תתפלאו אם בשבילים תפגשו אדם שיברך אתכם ב"בוקר טוב" או "ערב טוב", אנחנו נוהגים לעשות זאת, כשאנחנו עוברים אחד ליד השני. |
תגובות אחרונות
-
דניאלשרוני
בתגובה על הבלוגרים למען איכות הסביבה
-
--()--
בתגובה על מנצ'סטר
-
--()--
בתגובה על לונדון
-
ליאתאלוש0
בתגובה על מה זה ביטוח מנהלים ? ואיך זה קשור לפיצויים ?
-
ליאת z
בתגובה על הבלוג מרכין את ראשו
-
ירוןמירב
בתגובה על תיק השקעות עם הטבות מס
תגובות (178)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבעיה היא למה מגיעים למצב שאנשים יחפשו
מקומות שכאלה לגור בהם.
לי מובנות לגמרי כל הסיבות שציינת בייחוד לגבי
הסביבה לילדים.
למה לא נעשה מאמץ שכל יישוב יראה כך
וייתן סביבה שכזו ואז לא יהיה צורך בחומות הללו.
אבל אני יודעת שזה כמו לדבר אל הקיר....
אני חיה במושבה , לא בעיר.
גן עדן וגיהנום - זה משל - כמו המשל על העז
את כבר חיה בעיר לא? בשכונה סגורה אבל בעיר. תסתכלי בסרט - הנה עיר עם 3 מיליון איש אבל הרבה יותר בריאה.
מגדלים זה בעייתי מאוד (מסיבות סביבתיות וגם כי זה דומה לשכונות סגורות אנכיות). - עדיף בניינם נמוכים יותר של 6-8 קומות לכל היותר.
האזרח היקר דרור,
ראשית אומר כי גן עדן וגיהנום, אינם משהו המשפיע על חיי. לא מאמינה כי הם קיימים.
ובאשר לשאר הסיבות שהעלת, מבטיחה לשקול היטב את מקום מגורי הבא.
מה דעתך, לעבור לעיר? זה יהיה יותר טוב?
שהרי כל הדברים האלה קיימים גם בעיר, בכל מגדל חדש שנבנה.
לא רק במדינתנו - גם במדינות כמו ארצות הברית (יש תכנון אבל הוא לפי החשיבה שמתעלמת מהשפעות מערכתיות, ומנסה למקסם רווח של חברות רכב ודלק ולא את הרווחה האנושית - חוץ ממקומות כמו פורטלנד)
זה לא דברים שמתרחשים במקביל וללא קשר - כשכל אחד דואג רק לעצמו (או רק לשכונה שלו), ההיבטים הציבוריים נזנחים. - לא סתם בארצות הברית תכנון של שכונות כאלה הוא דבר נפוץ.
זה חלק מלולאת משוב מחזק
עוני, פשיעה, הזנחה, מלכודות עוני -> הסתגרות תושבים עשירים יותר, בריחה לפרברים ,-> הקטנת בסיס המס בשכונות עניות, לחץ של תושבים עשירים להפרטת שירותי חינוך, משטרה, סעד וחינוך, במקביל התייקרות של התחבורה ושירותי רשת (בגלל פרבור והפרדת שימושי קרקע) , במקביל התחזקות של מלכודות עוני (כמו מלכודות חינוך, מלכודות תחבורה)-> עוני פשיעה הזנחה ...
ועוד
עוני, פערים, פשיעה הזנחה -> הרגשה לא בטוחה ברחובות ובמקומות ציבוריים -> רחובות עם פחות הולכי רגל ויותר שימוש במכוניות כמו גם הסגרות בתוך בתים ושכונות סגורות (עם גיחה לקניונים בשביל קניות) -> הרחובות הופכים בטוחים פחות (בגלל העדר נוכחות של אנשים), הלכידות החברתית יורדת (לדוגמה יוזמות להקלת העוני זוכות לפחות תמיכה ציבורית, אי סובלנות גדלה וכו'). ->עוני, פערים, פשיעה והזנחה גדולים יותר.
הנה טקסט טוב שמסביר את הנושא השני - המדרכה פרק מתוך מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות מאת ג'יין ג'ייקובס, בבל
ושוב - אפשר אחרת - אני מכיר את הנושא די הרבה זמן אבל טוב (בהרבה) מראה עיניים כדי להבין כמה הרבה יותר טוב זה יכול להראות.
וחצמזה - בסופו של דבר מפני הפגיעות הרציניות באמת - פשיעה חומרה של סמים קשים, חטיפות, רציחות, מעשי רצח בבתי ספר; מפגעי זיהום אוויר ומים; מפגאי תאונות דרכים (שהורגים ופוצעים הרבה יותר מכל הפשיעה גם יחד) ; פגיעות מעוני ומאי שוויון - מפני כל אלה החומות לא מספקות הגנה.
כמו בהרבה תחומים יש ברירה בין לנסות לשפר את הטווח הקצר והמקומי (או את התדמית העצמית או החיצונית) לבין צעדים שיביאו לשיפור ארוך טווח עמוק ובעל השפעה נרחבת.
את יודעת מה ההבדל בין גן עדן לגיהנום?
בגיהנום יש שולחן עמוס כל טוב, ולאנשים יש מזלגות ארוכים. אי אפשר להשתמש במזלגות להאכיל את עצמך בגלל שהם ארוכים כל כך. כך שכל תושבי הגיהנום יושבים ומסתכלים באוכל בעיניים כלות ובטנם מקרקרת
בגן עדן יש שולחן עמוס כל טוב, ולאנשים יש מזלגות ארוכים. אלא ששם אנשים מאכילים את האדם היושב מולם - וכולם שבעים ושמחים בחלקם.
ככה זה גם כאן. אם הרבה אנשים ימשיכו בדרך של שומרים פרטיים, אינטרקומים, שכונות עם חומות, בתים בפרברים ורכב פרטי - אז לא נגיע למחוזות בלתי ידועים - אלא למקום ידוע ומוכר - מקום שמו לוס אנג'לס (במקרה הטוב ?) או מקום שמו ברזיל (במקרה הרע? והסביר, כי לנו לא יהיה נפט).
הדבר הנחמד הוא שאפשר גם אחרת - אם רק מספיק אנשים יאמינו בזה ויתמכו זה בזה בעשייה של דברים נכונים יותר.
בעצם אתה מעלה כאן טיעונים בעד ונגד שוכונות בסגנון כזה.
אבל הרעיון המרכזי שאתה מעלה הוא שאם יהיה תכנון עירוני נכון ומתאים, אז לא יהיה צורך במתחמים כאלה, או בדלתות עם אינטרקום.
במדינתנו, כמו במדינתנו, תכנון עירוני לא ממש קיים, והאזרח נאלץ למצוא פתרונות בדרכים אחרות, כנגד הכשלים בתכנון העירוני.
אתה יודע מה, אפילו תכנון של יישובים קטנים לא ממש קיים, שלא לדבר על עיר.
בקשרי הגומלין בין בעלי חיים, צמחים ובני אדם ובין סביבתם בסביבה עירונית
לפי הגישה הליברלית - מה שאתה עושה זה העסק שלך, תמיד. אין בעצם קשרי גומלין (למעט במוסד השוק)
אבל לפי הגישה האקולוגית, הרבה פעמים (כשאתה נוסע במכונית או כשאתה מעשן או קונה שקית פלסטיק) - זה לא בדיוק המצב. למה ? בגלל הקיום של השפעות כאלה.
מבחינה אחת ההשוואה לגדר של בית או אינטרקום היא נכונה - גם הן גורמות לנזק (ויש כלפיהן ביקורת)
גדר סביב הבית - גם גורמת לבזבוז - זה גינה שלא באמת אפשר לנצל אותה לפעיליות כמו משחק, או פיקניק או מפגש ציבורי - דבר שמתאפשר כאשר מצרפים את השטח של כמה בתים יחד. וכן - יש ביקורת גם נגד זה - למרות ששם הנזק הוא יותר קטן - ובהאתם הביקורת יותר קטנה.
אינטרקום, דלתות כבדות וכו' - מגינות מפני הומלסים , מטרידנים ואנשים ישירים - לא נגד פושעים.
הדרך להוריד פשיעה - היא על ידי מרקם חברתי ועירוני נכון (או אקולוגיה עירונית נכונה).
הדרך להוריד הומלסים ומטרידנים (שאינם מסחריים) - על ידי הורדת עוני - מרקם חברתי נכו
מבחינת החברה זה שההומלס ישן על הספסל בשכונה ליד, או בכניסה לבית שאין בו אינטרקום זה לא יותר טוב מאשר אם ישן על הספסל בגינה שלך.
באשר לדלתות כבדות וכו' - חובה לראות קטע ענק מתוך "באולינג לקולומביין" כדי לענות על זה.
כל השאלה של שכונות עם או בלי גדר קשורות לתחום של תכנון עירוני. זה לא שאלות שאפשר להגיד עליהן הרבה בלי להכיר את התחום הזה - ואני מניח שיש הרבה מחקרים על הנושא - ומן הסתם גישות שונות שאומרות מתי זה טוב אם בכלל, ומתי זה רע אם בכלל .
מבחינה אחרת השוואה בין שכונה לבין בית היא מוטעית מאוד - בבית רק התושבים שלו גרים - והוא לא מספק שירותים לשאר תושבי העיר. אם השכונות של העיר גם בנויית ככה זה נחשב לתכנון עירוני רע מאוד.
הסבר על זה אפשר למצוא בסרט המצויין של ניצן הורוביץ "אגדה אורבנית" - שימו לב לעקרון השלישי - ערבוב שימושים.
עוד משהו - 2 הערים שהוא נותן כדוגמאות מרכזיות (קוריטיבה ופורטלנד) הן בעלות אחוז הפשיעה הנמוך ביותר במדינות שלהן בהשוואה לישובים אחרים דומים.
שפי - ממליץ לך מאוד, לפני המשך התגובות כאן לראות את הסרט. הוא מדגים איך דברים יכולים להראות אחרת (ואיך הם נראים אחרת כבר 30 שנה), איך מורדים את הפשיעה וגם גורמים לזה שהחינוך והתחוברה ועוד שלל של נושאים פשוט נראים הרבה יותר טוב.- לא רק בשכונה שלך אלא בכל העיר - פשוט בגלל כניסה של חשיבה מערכתית - חשיבה על האקולוגיה של העיר ולא בצורה נקודתית ומקומית.
תודה ליאת
טוב, קראתי רק חלק מהתגובות (יש כאן המונים וארוכיםםםם) אבל הייתי חייבת להגיב.
אני גרה בלב תל אביב. בבניין שלנו דלת כבדה ונעולה. פעם היא היתה פתוחה ואז גנבו כאן אופניים, פרצו לדירות והומלסים עשו את צרכיהם בחדר המדרגות. נכון, זו אינה שכונה סגורה, נכון שהבית ניצב על שד' רוטשילד ההומות אבל עדיין - הדלת ננעלה מפני שהדיירים נעלו את ביתם בפני האיומים שמבחוץ. זה אמנם לא דומה לשכונה סגורה אבל זה דומה בכוונה. אנשים מגינים על עצמם איך שהם רק יכולים. כל יפי הנפש לא היו רוצים לצאת מביתם לערמת צואה או סכנת תקיפה אז גם כך זו פעולת הגנה לטובת איכות חיים.
גם על גידול ילד בעיר אני שומעת ביקורות השכם והערב אבל מלהתבונן על ילדים שגדלים כאן אני יכולה לומר שילדים איכותיים וחיוביים גדלים להורים כאלה ובלי קשר למקום מגוריהם. כשטוב להורים, טוב לילדים.
אם טוב לך, אין על מה להצטדק. תמשיכי ליהנות
מסכימה לחלוטין עם בחירתך, היא שלך, והיא מתאימה לך.
התגובות הנסערות בשני הפוסטים באות לדעתי ממקום אחר לחלוטין מאשר אידאולוגיות, או פוליטיקה.
המצב העצוב המביא לזה הוא כי הפסקנו להקשיב אחד לשני, כל אחד בטוח כי הוא יודע את הכל, מה טוב ומה רע, איך נכון לגדל ילדים, איך לפתור את הבעיות עם הערבים
ובעיקר את נבכי מחשבתו של האחר.
לא ברור לי בכלל למה כולם צריכים להיות אותו דבר, לאהוב אותם דברים ולבחור אותן בחירות. ומה אם את בוחרת שונה ממני, האם זה אומר בכלל משהו על מי מאיתנו? כל שזה אומר הוא כי לך מתאים אחד ולי מתאים אחר, ושניהם נפלאים בעיני.
ואני לא מדברת על צורת מגורים.
אני חושבת שהתגובות הנסערות גם אצלך וגם בפוסט של עמיר וההתעקשות של כל אחד לשכנע את השני למה דעתו נכונה יותר - מוכיחים שהכל בחיים זה פוליטיקה. כל פעולה וכל נקיטת עמדה באים מעמדות אידיאולוגיות שלא תמיד בעליהן מודע להן.
אישית כאמור, אני מתעבת את הקונספט הזה של שכונות סגורות ומבוצרות. זה לא אופייני לארץ שלנו דווקא. ראיתי את זה רבות בדרום אפריקה למשל, וזו גם הסיבה למה סירבתי להצעת עבודה נפלאה (תפקיד ותנאים ושכר שחבל"ז) במשרד פרסום בשכונת פאר ליד יוהנסבורג. אני לא מוכנה לגור בגטו או בהתנחלות לחילופין, יחד עם בני מיני בלבד, מוקפים בחומות לצורך בטחוננו האישי. לא מאמינה בשום חומה שתמנע ממני אלימות וזעם של אלו שאין להם ואני מנקרת את עיניהם.
יש גם מעמד ביניים, בטח אתה יודע, לא רק עשירים ועניים.
ובאשר לסביבה, אחזור על מה שכבר אמרתי, כל בית פרטי מוקף בחומה, לא שמעתי טענות כנגד בתים פרטיים.
הרבה בתים משותפים, שמים אינטרקום בכניסה - למה?
ובטח שאיכפת לנו מה קורה מסביב, הרי החיים שלנו בנויים מבפנים ובחוץ.
תראי , זה לא שפתאום נבוא עם טיעון משכנע מבחינה לוגית ואת תעזבי את השכונה הסגורה לא?
1- שכונה סגורה היא מקום בטוח ממכוניות? תלוי איך מתכננים אותה. לא החומה אלא העדר מכונית. יש שכונות סגורות בארה"ב שיש בהן מכוניות (טוב הן בפרברים לא?) ויש שכונות בגרמניה שהן לא סגורות ואין בהן מכונית לדוגמה שכונת וובן, פרייבורג. יש אפילו שכונה כזו בתל אביב - קוראים לה מעוז אביב.
2 - שכונה סגורה היא מקום בטוח מפדופילים? תסתכלי על הסרט "לתפוס על הפרדימנים" סרט מרתק על פדופילים, ועל מגורים בפרברים (ובשכונה קהילתית כמו שאת מתארת). לי נראה שפדופליה קשורה למחלות חברתיות.
3- יפן אינה נגמרת ביפאן נכון? לא כל מה שהתושבים ביפן עושים מושפע או משפיע רק על יפן למרות שהם על אי. לדוגמה כשהם מזהמים הזיהום שלהם עובר הלאה, וכשהם כורתים יערות ומביאים אותם ליפן הם גם משפיעים.
ההשפעה של שכונות כמו שלך לא מתחילה ונגמת בתוך הגדר, אלא היא משפיעה על כל החברה בישראל.
לדוגמה - אתם בטוחים מאחורי החומות מפני אלימות ופשיעה נכון? אז אם המשטרה בחוץ מתדדרת מה אכפת לכם? באופן סטטיסטי פחות אכפת לכם (או שכולכם מלאכים) - והופ - הנה עוד צעד בהתדרדרות החברה.
בטווח הארוך זה דווקא יעודד פשיעה חמורה יותר שתגיע גם מעבר לחומות. (דרום אמריקה לדוגמה)
שפי - ראית שכונות כאלה בלוד או רמלה? שכונות סגורות של המעמד העני? לא? למה לא? כי שכונות סגורות זה של המעמד העשיר ושל המעמד הבינוני הגבוה (כי העניים לא רוצים לסגור את עצמם בחומה שתגן עליהם מפני מה? מפני העוני והפשע שכבר יש להם בשכונה?). ככל שהן יתרבו, כן יתרבו המחלות החברתיות שהן יוצרות - משטרות פרטיות, ניכור, אפליה, גזילה של קרקע ציבורית, חוסר מעורבות וכו'.
אני מאוד בעד קהילה עירונית ואכפתית ומעורבת - אני לא חושב שחומות זה דרך בריאה להשיג את זה.
שיטור קהילתי - נפלא. למה צריך חומה בשביל זה?
אהבה באה מבפנים ומבחוץ.
אה ודרך אגב, אם פספסת בגלל עומס התגובות
אין לנו גן, בי"ס, ושומר.
רק שער וחומה שהילדים והכדור לא יעופו לכביש, ושכניסת זרים תהיה באישור.
אליך לבית מי שרוצה נכנס? או שיש אינטרקום ודלת כניסה?
אכן, פרדוקס: אנשים שבוחרים להסתגר בלב אוכלוסיה שהם חוצצים בינה לבינם בחומה, מבקשים שיאהבו אותם מבחוץ.
הסתגרתם? יש לכם גן, בי"ס, שומר, שער - למה שהאהבה לא תבוא מבפנים?
כמה דברים:
1.הנתונים הסטטיסטיים נלקחו מהצלבה של מספר התיקים שנפתחו לנוער בגין מעשי אלימות מתוך מידע של מחלקת הרווחה ברשות המקומית שאני גר בה,בהצלבה עם נתוני המשטרה על פתיחת תיקים לנוער בגין אלימות,וגם מתוך הכירותי האישית מתוקף תפקידי כמדריך נוער בסיכון באותה מועצה מקומית.
2.זה שאת חיה במושבה זה סבבה.השאה מה הקשר שך עם ילדי המושבה.האם ישנה תחושה של קהילתיות גם עם האנשים מחוץ לחומה?האם פעם הזמנת אותם לשבת אצלך לקפה על בסיס חברי?האם ניסית לראות מי האנשים הגרים בוילות ולא רק את הוילות שאת בטוחה שיותר יקרות מהדירה שלך?מה את יודעת על החיים שלהם?
ואת יודע מה?זה אולי לא קרה לי,ובמסגרת תפקידי נתקלתי לא באחת במעשי אלימות נערי,א עם זאת אני יודע כ אם הילדים שלי יגורו בסביבה כזו לא יאונה להם כל רע.
למה?בגלל שאחנך אותם כפי שהתחנכתי בעצמי ובעזרת זה לא "קרתה" לי אלימות.
ועוד דבר שנותן לך את הרגשת הבטחון ,היא הידיעה כי השכנים שלך מכירים אותך ואתה מכיר אותם,ויהיה להם יותר קשה לפגוע במי שהם מכירים.
עיירת הפיתוח שאני גר בה היא יחסית קטנה.כולם שם מכירים את כולם וכולם קרובי משפחה במידה זו או אחרת,וככל שאדם יותר מכיר אותי-גם האדם הזר ביותר וכל שאני חביב אליו יותר-כך הוא לא ירצה לפגוע בי.
בהקמת חומה את מבטאת את העובדה כי השכנים שלך שמחוץ לחומה לא באמת מעניינים אותך,שכל מה שאת צריכה זה שהם יספקו לך את השירותים הנדרשים ותו לא,ואורח החיים שלהם,המנהגים שלהם וסתם הרכילות הרגילה של מה שקורה במשפחה שלהם לא מעניינים אותך.
ובכלל,אני מנסה לחשוב איזה מסר את מענקה לילדיך שאת כולאת את עצמך בכלוב של זהב?כיצד את מלמדת אותם להיות חזקים ולהתמודד עם קשיי העולם שמה שהם רואים שאימם מתכנסת בתוך עצמה כאשר האיום מבחוץ גדל?האם אין זה דומה לאותם אביונים דלים ומסכנים אשר מעדיפים להיכלא מאשר שגשם ירטיב אותם ואת קרטוניהם עד לשד עצמותם?
אני לא אבקר אותך ואולי רק לא אתפלא שבמציאות המופרטת הנוכחית חשבת שזה הצעד שיעניק לך יתר בטחון ותחושה שליווה לך וילדיך,אך אל תבקשי שנראה את האנשים שמאחורי החומות. למען האמת האנשים שמאחורי החומות לא רוצים לבוא איתנו בקשר ובטח שלא נראה אותם ורק שניתן להם לחיות את חייהם בשקט -כי כנראה זו הסיבה שהם הקימו חומות.
מקווה שיש לך קפה טוב עכשיו.
האמת שאין לי שמץ איך לעזאזל הגעתי לפוסט הזה,
הטיעון היחיד שיש לי הוא שנגמר לי הקפה אתמול.
כנראה שלא אהבתי את זה "עצרת לרגע לחשוב מה נכון לכל גיל התפתחותי?"
כי כן, עצרתי, וחשבתי, אני חושבת שכל הורה עוצר וחושב.
לא יודעת היכן מצאת נימת זלזול, האם בגלל שעניתי בשאלות?
את דעתי על הילדים של היום אין בכוונתי לכתוב כאן, כי לא זה העניין.
אם באמת היית קוראת, היית בוודאי מבינה כי כל שאמרתי הוא כי מביעים דעה על משהו כאשר יודעים את העובדות.
סטיגמות הן דבר פסול בעיני.
אין בי ולו גרם אחד של רצון לקבוע מהי הדרך הנכונה לחיות בה, או מהי הדרך הנכונה לגדל ילדים.
את מוזמנת לגדל את בנותיך בדרך הנראית לך ביותר, כפי שזכותי לגדל את ילדי בדרך הנראית לי ביותר.
מעולם לא קמתי לשפוט את דרכך, אך את מוצאת לנכון לשפוט את דרכי, זו שאינך מכירה.
מאין לך הזכות הזו?
חח נימת הזילזול שיוצאת מגרונך מעניינת. מצחיק גם לחשוב שמאות שנים שיחקו ילדים כשלצידם ההורים והתפתחו איך לומר, בסדר, אפילו בסדר גמור. אז עכשיו את מעבירה ביקורת נוקבת על התפתחות הילד. ברשותך, יש לי שתי בנות, שעברו את הגיל שאסור לחצות כביש לבד. והן לא רצו בכל פעם שמישהו לקח להן את הכדור, גם לא כשמישהו הציק להן. אז בעצם את אומרת שאצלכם מאחורי החומות יצאו ילדים מוצלחים יותר, בטוחים יותר, עם הורים שחשבו עמוק מה חשוב לתהליך ההתבגרות שלהם.זה קצת מגוחך. כמו שאמרתי להשתמש בילדים כתירוץ זה די עלוב, ילד יהיה מאושר בעיר בכפר וגם בשכונת מצוקה, כל זה אם יקבל את הכלים הנכונים להתמודד עם הקיים.
תודה סיגל.
ושוב לידיעה, זה לא קשה או יקר כמו שזה נראה, או כמו שחלק מהאנשים בוחרים לחשוב (אין לי מושג על בסיס מה).
חשבת אולי על האפשרות כי נוכחות הורה באופן תמידי ליד הילד, מגבילה את הפתחותו?
ודווקא האפשרות להתרוצץ לבד ביא זו אשר מלמדת אותו להתמודד עם דברים, במקום בכל קושי קטן לרוץ לאמא שיושבת על הספסל ליד (וזה אם היא לא התערבה מיד כשראתה שהילד השני לקח לו את הכדור).
עצרת לרגע לחשוב מה נכון לכל גיל התפתחותי?
ואולי בונים להם עולם המתאים לגילם, את יודעת ממולץ להגן על פינות כשיש תינוק בבית, אפשר להקדיש מחשבה קצת יותר עמוקה, כיצד ילד מתפתח עם מינימום סכנות.
יש סלוגן שאומר - ילד עד גיל 9 לא חוצה לבד כביש.
אחרי גיל 9 הם כבר לא ממש נשארים רק מאחורי החומות, כי לימדו אותם לחצות כביש.
ועםכדור משחקים במקום מוגן בכל גיל.
אחד מהיתרונות שציינת בצדקתה של השכונה הסגורה היא כי אכן האנשים מכירים אחד בשני,בוטחים אחד בושנ וילדיך יכולים להסתובב חופשי בלי פחד,שלא לדבר על גניבות ופריצות,ואפילו בני אדם מברכים אחד את השני סתם כך בבוקר טוב.
אך כל היתרונות האלו יכלו בקלות בכל מקום אחר שהיית גרה בו. מדוע את צריכה להיות מוקפת שערים וחומות כדי להגיד למישהו בוקר טוב?האם רק בשכונה סגורה ילדיך יכולים לרוץ בחופשיות?ומה יקרה להם כאשר הם ירצו לצאת מהחומות?האם תצמידי להם מאבטחים שישמרו על בטחונם?
ואכן ישנם אנשים אשר נמצאים בתוך החומה,וחלקם אולי אנשים טובים אשר רוב רובינו היינו רוצים בקרבתם,אך עם זאת הסתגרותם בחומה הייתה להם לרועץ כאשר הם נהפכו לבדלנים.
אדם אשר סוגר את עצמו בחומה,בין אם זו תרבותית ואם זו אכן לצרכי הגנה,גורם לו להיבדל מהסביבה.
בעצם בהסתגרות בחומה את הצהרת על כך שאת לא רוצה שום קשר עם העולם המפחיד והמסוכן שבחוץ,אולי בצדק לטעמך,אך עם זאת גם קבעת כ העולם שבחוץ אינו מעניין אותך.
ואגב האנשים שבתוך החומה-כיצד את רוצה שהאנשים שמחוץ לחומה יקבלו את היותך בן אדם ויתחשבו ברגשות שלך אם את לא רוצה לבוא איתם במגע?כיצד את רוצה לגרום להבין את מניעיך כאשר האינטרקציה ביניכם אנם קימת,כי הרי להם אסור לעבור את החומה..
ואם הזכרת בטחון,האם את חושבת שרק ישוב עם חומה וגדר יעניק לך ולבני משפחתך את רמת הבטחון?האם ילדיך לא יוכלו לשחק בחופשיות במקום אחר?
אני כבר גר כמעט כשנה בעיירת פיתוח סמוך לגבול הצפון,וכאשר הגעתי לביתי בראשונה הדבר שהכי הפליא אותי זה המשחק החופשי והריצה של הילדים בחצר הבית,כמו בילדות,ללא פחד מפדופילים או פושעים,שיש כסאות בחוץ וספות שכל שכני הבניין יושבים עליהם בסיומו של יום מדברים ביניהם,שאתה רק מרים יד או מבקש ממישהו עזרה וגם כשהוא לא מכיר אותך מוכן לעשות בשבילך הרבה,כי הוא יודע שאתה או מישהו אחר יעשו את אותו דבר בשבילו,שאנשים נותנים לך טרמפ ואף מקפיצים אותך עד לבית כשידך מלאה שקיות מצרכים שקנית בסופר אך אין ברשותך מכונית למרות שהם גרים בכיוון השני מביתך.אף על פי שמבחינת הנתונים הסטטיסטיים עיירת פיתוח זו נמצאת במקומות הראשונים באלימות נוער ומעשים פליליים, מעולם לא חשתי בה מאויים כמו שאני חש בעיר מוצאי שבמרכז הארץ.
דווקא בעיירת הפיתוח,שבה חושבים כל תושבי המרכז כי הם מנותקים מהמציאות,מצאתי את הבטחון והקהילה שאני מחפש,מעולם לא פרצו לי לבית ומעולם לא איימו עלי בסכין,או באלימות מכל סוג שהוא.
אם את מחפשת קהילה והכירות עם שכניך-לכי לבני ברק.אמנם אורך החיים שלהם שונה משלנו אך אני יכול להבטיח לך כי לא משנה באיזו שעה נתקעת בחוץ לבית ומה הסיבה לכך-תמיד תהיה שם משפחה שתוכל להלין אותך ללילה ושכנים שיעזרו לך בעת מחסור.
את רוצה שילדיך יסתובבו חופשי וירוצו במרחבים הפתוחים ללא כל חשש?עברי לקיבוץ או למושב,אני בטוח ששם תתגשם משאלתך זו.
לא צריכים להקיף את עצמך בחומה כדי להרגיש בטחון,אך כדי להרגיש אליטיסט,מיוחד ומבודל מכלל החברה-רצוי שהחומה תהיה כמה שיותר גבוהה.
תסלחי לי שלא קראתי את התגובות, ויכוליות, שכבר אמרו את מה שיש לי לומר. אבל איזה עתיד יש לילד שגדל בידיעה שרק מאחורי חומות הוא מוגן. איזה הסבר לוגי אפשר לתת לילד?. אני חושבת שמעל לכל מדובר בהורים עצלנים, כן עצלנים. במקום לקחת את הילד לפארק, שיתכן והוא קצת רחוק, ויתכן מאוד שהם יצתרכו לשרוף שם כמה שעות על ספסל עזוב. הם מעדיפים לבנות חומה, לתת לילד לרוץ מחוץ לבית בזמן שהם שותים ת'קפה הקר שלהם מול המחשב?.
איזה מסר נמצא מאחורי הגטו הזה, קשה לי להבין. ומה כשיצאו הילדים מהאזור המוגן? ירוצו לכביש וידרסו?. במקום ללמד אותם להתמודד עם המציאות בונים להם עולם מזוייף. מצטערת, זה נשמע רע. והכי רע, זה שתמיד לוקחים את הילדים כתירוץ, זה בגללם, זה בשבילהם, זה לטובתם.
יש איזושהי טעות/אי-הבנה בסיסית בנושא.
"שכונות סגורות" לא באמת סגורות ואף אחד לא עובר בידוק בטחוני מחמיר בכניסתו אליהן.
לכל היותר הן מאובטחות בשומרים (חסרי אפקטיביות, אם נודה על האמת) ובשער עלוב.
כולם מוזמנים אליהן במשך היום, או אף בלילה. אבל אם אין לכם מה לחפש שם בלילה ובאמת אין משום שזהו אזור מגורים משעמם, אז מה הבעיה?
מי שמרגיש לא רצוי ב"שכונות סגורות" כנראה שהסיבה עמוקה יותר משערים וחומות (לכאורה) וככל הנראה הוא ירגיש לא רצוי בכל מקום שהוא מרגיש קצת "יותר" או קצת "פחות" מסביבתו.
על בני האדם להיות שלמים עם עצמם.
איזו חברה נפלאה נהיה אז
תודה על החיזוק ועל הכוכב.
שלומית, טעות בידך, לא כסף הוא המאפשר , כיון שהסברתייותר מפעם אחת, כי מגורים מסוג זה אינם יקרים יותר, ואף אחד לא מונע מאף אחד כלום.
שלום לך
מה שאפשר לך לגור בשכונה סגורה הוא הכסף. הממון הוא המבדיל בין אדם לאדם בנוסף לדת גזע מעמד. אני מנחה שזכית בכספך בדין וביושר אך אל תצפי מן האחר, העומד מאחורי הגדר לשמוח בשמחתך על שמנעת ממנו לדרוך ברחובות שבהם את חיה.
כל טוב
שולמית
קראתי רק מחצית מהתגובות אז תסלחי לי מאחר ומה שאני כותב בטוח כבר נאמר, אבל קצת מצחיק אותי שטענת באחת התגובות משהו בסגנון: "אז תסבירי לי למה ילדים אחרים יושבים כל היום מול מסך מחשב ומשמינים..." וכו'
חבר טוב שלי גר במתחם שלך באבן יהודה, וגם מסביב לבריכה שלכם רצים כמה ילדים שמנמנים (לא אורחים) שסביר להניח שמבלים את רוב זמנם מול המחשב. העניין הוא חינוך, ולא מיקום.
תודה על התגובה והתמיכה.
ואחזור על דברי, לגור בתל אביב יקר הרבה יותר.
לא, אבל אם אתה רוצה להביא את דיברי הדיירים אז דבר איתם.
אחרת זה דברי העיתונאי, שיכולים להיות נכונים ולא נכונים באותה מידה.
סליחה טעות-
"בעל המאה"
אני חושב ששפי בחרה בכותרת המתאימה ביותר.
שימו לב כמה כעס ושנאה אל בחורה שאומרת "טוב לי איפה שאני חיה, ואם תבואו לבקר תראו שבאמת נחמד כאן".
זה הכל, אני רואה בפוסט הזה קריאה ידידותית לקצת יחס אנושי. הצורך באנושיות בא מזו שחיה "בין החומות" והיא מבקשת אותה מ"המסכנים" שחיים "מחוץ לחומות".
שפי, שתדעי רק שפע ותתני למשפחתך את כל אשר תרצי.
הסוגיה אינה פוליטית (ואין לה קשר ליפו ולאוכלוסייתה המעורבת) ואפילו אינה חברתית פר אקסלנס, אולי ארכטיקטונית.
הסיבה שאנשים נטפלים לפרויקטים סגורים כאלה היא פשוט בגלל שהם מקנאים באלו שחיים בהם. חלק מהבעיה היא שהקנאים, אנשים חכמים בדרך כלל, מקנאים בדבר שהם מדמיינים ולא במה שבאמת קורה "בין החומות". תפסיקו לראות ערוץ 2 וטלנובלות ותתחברו לעם שלכם, גם לעשירים שבו!
בעיות הביטחון האישי עימן מתמודדת מדינת ישראל רבות ומורכבות ורעיון השכונות הסגורות הוא פתרון ישים.
אני מתנגד לרעיון באופן כללי, פשוט משום שלא הייתי רוצה לחיות כך, אבל זה טעמי האישי.
אני לא מתכוון לומר לאיש כיצד לחיות, כל עוד הוא עושה זאת באופן חוקי.
(ודרך אגב, "נכסי נפקדים" זה מקום חוקי לגור בו)
מעניין כמה מהתנגדים היו ממשיכים להתנגד לרעיון השכונות הסגורות אם רק היה להם הממון לרכוש שם דירה.
ובקשר להעלאת הרמה ושיפור התשתיות בשכונות-
אין פתרון טוב מזה, אוכלוסיה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה שדורשת תשתיות חינוכיות וסביבתיות הולמות הן הדרך להפעיל לחץ על הרשויות המקומיות.
אנו חיים בעולם קפיטליסטי (וטוב שכך) ומי שיכול להרשות לעצמו לשפר את התנאים בהם הוא חי טיפש אם אין הוא עושה זאת. מי שלא יכול להרשות לעצמו, יכול להתלונן ולחכות לקצבה הבאה, או פשוט לרתום כוחות עם שכניו החדשים "החומותיים" כדי להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות.
אם בעל המעה הוא בעל הדעה, הרי שבשילוב הכוחות המוצע כאן אנו עדים למעשי פילנתרופי עם ערכים מוספים חברתיים ממעלה ראשונה.
יישר כח!
כתבתי את תגובתי על פירסומים בעיתונות כבר למעלה, מציעה כי תחפש אותה כי אין לי כוונה לחזור על עצמי.
תגובה לעניין.
איריתה
הכותבת כתבה:" כל שאמרתי הוא דברו על אנשים אחרי שתשמעו אותם, לא הדיירים הגרים באנדרומדה בנו אותה, ולא הם פינו משם את האחרים. " "אך לצערי נראה לי כי לחלוטין לא הבנת את הפוסט שלי,
הוא עוסק בקביעת דעה על האחר מבלי להכירו כלל"
מי קבע דעה על האחר?
אין צורך לקבוע דעה עליהם.
דבריהם מדברים בעד עצמם.http://www.tam.co.il/10_8_2007/chdashot2.htm
ציטוט:"
השבוע נזכר לואי וויליאם, כלכלן מאנגליה, כיצד רצה ב-2004 לקנות דירה בפרויקט ונפגש עם אנשי המכירות.
"הגעתי עם אשתי והמראה האנגלי שלנו, והוסבר לנו בפירוש כי יש סיכום שלפיו הערבים לא יוכלו לגור בפרוייקט ובסביבתו הקרובה.
הוא משחזר. "אני לא מבין את האנשים שבאים להתגורר ביפו אבל רוצים לגור בסביבה נטולת ערבים. זה היופי של המקום. היום אני מתגורר בשכונת עג'מי ונהנה מכל רגע".
דברים אלה מוצאים ביטוי מפורש בתפיסת הדיירים !!!! את הפרוייקט. לדברי זוג אנשי עסקים הגרים בסביון ורכשו דירה שניה בפרויקט: "אנדרומדה היא מקום נפלא. המנהל, ביכולותיו המיוחדות, הצליח להביא קבוצה מאוד מיוחדת של אנשים מאוד נחמדים...
אנדרומדה זה לא יפו. אנחנו באים לפה לחפש מרגוע, להירגע ולהתנתק. זה "מתחם" .זה לא יפו .שם, בעמ' 168
מה זה ? ערבים לא יוכלו לגור בפרוייקט,(אפרטהייד?)
או בסביבתו הקרובה?
האם יש תכנון להעיף את ערביי הסביבה מהעיניים של הדיירים?
האם יש בדברים האלה קביעת דיעה על האחר(הערבי היפואי) מבלי להכירו כלל?
איזו דיעה אני אמור לגבש על אלה שאמרו את הדברים האלה,למרות שאיני מכיר אותם כלל וכלל?
ועדת הקבלה של הבלוג תשקול את הצעתך בכובד ראש.
ותחזור עם תשובה בזמן ובמועד המתאים.
אשמח אם תכוון אותי בדיוק למקום שהזכיר לך אפרטהייד?
לי הרשימה הזכירה שיר הלל לאפרטהייד וזה מחוץ לעניין
של הקיפוח האידיאלוגי של תושבי יפו והדרום ע"י העירייה.
שמחה אם אני עוזרת לך בהפצת הפוסט שלך.
גם גישתך צריכה להישמע.
אך לצערי נראה לי כי לחלוטין לא הבנת את הפוסט שלי, הוא עוסק בקביעת דעה על האחר מבלי להכירו כלל, ושלך עוסק בפערי מעמדות.
שני נושאים שונים וחשובים, שערבוב ביניהם מפחית משניהם.
אחה"צ נעים גם לך.
ותודה על הביקור.
ברצוני להודות למגיבים שהביעו דעה אכפתית לגבי הנושא של המרחב הציבורי,הגורמים לצמצומו,וההשלכות העתידיות של אי הלכידות החברתית על החברה.
זה מעודד לדעת שיש עוד אנשים שאכפת להם,והמודעים לנושאים המשפיעים על החברה.
מר רשתות הזכיר את ברזיל ואת ארה"ב.שתי מדינות שאני מכיר היטב.אוכל לומר ,שצודקים חלק מהמגיבים, הטוענים, שהדרך בה הולכת ישראל מבחינה קלקלית-חברתית(שלטון ההון הפ'אודלי המנכס לו את נכסי הציבור ,ואת המרחב הציבורי) תביא לפיצוץ.אבל,היי,הישראלי יישן במיטה שהוא מציע .
שהחברה תעשה את חשבון הנפש שלה.על כל ההשלכות המשתמעות מכך.
http://www.notes.co.il/eliezer/26818.asp
ברזיל 2 - האם יש גן עדן.
http://www.notes.co.il/eliezer/archive.asp?m=12&y=2006
ול Joe Anaaref ,שאני מעריך וקורא רבות מתגובותיו,ציטוט של אליעזר יערי,שאולי תאהב.
מתוך: ברזיל 2 - האם יש גן עדן.
הציטוט נמצא מתחת לתמונה שבפוסט.
זאת התמונה היחידה שאותה לא צילמתי משום שלא הייתי בסאו-פאולו,(אישור לפירסומה קיבלתי מבעליה), עיר של 20 מליון בני אדם ופאבלות ברמת סיכון מטורפת. התבוננו היטב בתמונה: היא צולמה על הגבול, על החומה ממש, שגובהה, כמו אצלנו, כשמונה מטרים. בצד שמאל הפאבלה, שנראית כמו כפר ערבי קצת צפוף, ובצד ימין פרוייקט מגורים מיוחד שבו בכל דירה נבנתה במרפסת מין בריכת רביצה קטנה, ג'קוזי או סתם בריכת שיזוף. אלה משמאל הם הנוף של אלה מימין - ולהיפך. בצד אחד מורחים קרם שיזוף, בצד השני משחיזים את הסכינים.
וואלה.
ועם דעה כזו אני לא מתווכחת.
אין דבר אחד בפוסט שלי המדבר על גזל האחר. כל שאמרתי הוא דברו על אנשים אחרי שתשמעו אותם, לא הדיירים הגרים באנדרומדה בנו אותה, ולא הם פינו משם את האחרים.
יש טענות כנגד פינוי ערבים ביפו, נפלא אפשר לדבר ולהעלות טענות לכל צד, מה זה קשור לכאן?
תגידי, את השפי מהגראפיטי שהיה פעם בשלמה המלך בתל אביב: "תוחזר שפי הג'ינג'ית?"
סתם. סתם.
אבל לעצם העניין, אני מבין את הגישה שלך. גם אני גדלתי במקום קטן וסגור (קיבוץ) וזה היה נחמד שאפשר היה להתרוצץ ברחוב ולטפס על עצים וכל זה. רק חבל שהיום שקט וחופש כאלה זה לוקסוס לעשירים.
זו לא אשמתך כמובן ואף אחד לא אומר שאת צריכה לוותר על מה שיש לך רק בגלל שלא לכולם יש את זה ובכל זאת, האם את לא חושבת שיש פה קצת בעייה? במיוחד עם מקומות כמו גבעת אנדרומדה או קיסריה (בגלל ג'אסר א-זארקה השכנה) שבהם הפער כל כך מנקר עיניים?
את איזה מסכנים אני משאירה מחוץ לחומות? את אלה שיש להם יותר?
מישהו כאן קורא לפני שהוא כותב?
אתה יודע מה - בעיני שום דבר הוא לא הצדקה לאלימות.
אז מסתבר שאת לא תמימה.את פשוט בעלת השקפה של צד מסויים.בכל אופן,לא ביקרתי בתגובותי את אלה המסתגרים.את ודומייך יכולים להסתגר כמה שאתם רוצים.להרים חומות כמה שאת ודומייך רוצים.מבחינתי,כמו שאמר רט בטלר:
התשלום על הנתקות
אני מכיר בזכותך לחיות איך שאת רוצה. זו זכות יסוד בחברה דמוקרטית. הבעיה היא שבהתנתקות שלך את משאירה את המסכנים מחוץ לחומות.
לדעתי, המשטר הדמוקרטי בר קיום רק במצב בו לא דוחקים את ה"דפוקים" חזק מדי לפינה. בהתנתקות שלך את תורמת את הגרגר האחרון בשעון החול להתפרצות (שלדעתי תהיה אלימה) של אלה שתמיד יוצאים דפוקים בכל משחק, שאנחנו משחקים לפי כללי המשחק של אלה שמוצאים לנכון לחיות מהצד השני של החומות.
כשזה יבוא, אני בטוח שזה יבוא, אל תתפלאי שאת והילדים שלך משמשים מטרה לאלה שעל גבם נבנה כל העושר והניתוק הזה. אני מאמין שהסיבה לכך שתהיו מטרה מוצדקת לחלוטין.
זה לא שאת אשמה במשהו. זה שהחברה (את, אני והדפוקים) מסכימה לקיום פערים כאלה בין אלה שיש להם (למזלי, גם אני נמנה עם אלה) ולאלה שאין להם לא נסבל מבחינתי ומהווה הצדקה לאלימות של אלה שאין להם.
כל אחד משווה את עצמו לשכנים שלו. בדרך כלל הדשא של השני יותר ירוק. אבל אם הדשא של השכן ירוק ולך יש רק מדבר אז ברור שהדשא שלך מהווה מטרה. לגיטימית.
לא יודעת, לא ראיתי את הוילה שלו, ולכן אני מקפידה לא לקבוע דעה.
דווקא לא (נו טוב, אולי בטלוויזיה). אבל האין זה נכון?
ואני מבנה כי ראית את הוילה של ארקדי.
אף אחד לא יכול היה להגיד את הדברים טוב יותר ממה שכתבת כעת,
אם כך לכל המגיבים, תרשו לי רק עצה קטנה, תכירו את האנשים תגבשו את דעתכם עליהם, עזבו אתכם מחומות ושטויות אחרות שרק גורמות לדעות קדומות.
ותזכרו תמיד - יש שם בני אדם.
אסתי , את גדולה.
מוזר לי. התנצלות על מה? כנראה, בתת מודע, משהו כן מרגיש שזה לא בדיוק בעבור הילדים... ולא כל כך גם הביטחון. אני לא אומר שממש לא, אבל במבחן הטפל והעיקר אלו נראים טפל. אולי באמת הסיבה האמתית היא, מה יגידו החברים בעבודה? מה יגידו ההורים? והכי חשוב, מה אגיד אני? (צורת חיים איכותית ודי נדירה, שאולי לא יקרה כספית מווילות של אחרים, אבל יוקרתית יותר מהווילה של ארקדי)?
ואולי אני סתם מקנא, אבל זה מתפרש ככעס.
בכל מקרה, תהני. יש אנשים שמגיע להם. וכמאמר האמריקנים - ירום הודם - מי אני שאשפוט?
בשום פנים ואופן לא.
למה שאשנה את דעתי עליך.
מודעת שהפתעת אותי בבחירה הזו שלך, אבל מה הקשר בין זה לבין הדמות המקסימה שלך כפי שהכרתי אותה לאורך השנה?
ושוב אחזור על עצמי,
מומלץ לקרוא לפני שמגיבים, כנראה שזו תכונה ישראלית קודם כל להגיד את מה שיש לי, בלי לבדוק בלי לברר בלי לדעת.
אענה לך ברחל בתך הקטנה, אולי זה יהיה מובן יותר.
אנחנו לא יכולנו להרשות לעצמנו כל אחד בריכה וחומה, זה יש לשכנים שלנו מחוץ לחומה, אנחנו קבוצה שביחד יש לה את מה שכל שכן יכול להרשות לעצמו לבד.
איזה כף לי שאת אוהבת אותי
מעניין אם זה משנה את דעתך עלי, שהרי אישיותו של אדם היא אישיותו בכל מקום שיבחר לגור.
תבדקי, יש עוד כאלה, ובאמת שלא צריך להיות מיליונר בשביל זה.
היי שפי
אני לא חושב שאנשים שונאים אותכם יותר בגלל שאתם עשירים, אלה בגלל שאתם מתנתקים מהסביבה מהחברה שהם עצמם חיים בה ,
הרי למי נועדו החומות , לאנשים הפשוטים כאלה שלא גרים בשכונה , אלה מרמת חיים אחרת ,,
העיקרון הפשוט שאת רוצא לתאר בו את החברתיות שלך , לא יכול להיתקיים
כיוון שאת רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה , את גם רוצה להיות מנותקת מ"סכנות" העולם הפשוט , וגם רוצה איזה שהיא סימפתייה ממנו , כלומר שהוא יעריץ אותך או משהוא כזה ,,
אנשים מטיבעם רוצים שיכבדו אותם
וברגע שהם רואים אחת כמוך שחייה ברמה כלכלית פי כמה מהם, שחייה במקום שהם לא יכולים אפילו להיסתובב בו סתם [רק אם אתם כבר מכירים וכו,,]
אז מה את רוצה שהם יפתחו ,, לדעתי כעס, וקינאה, והשלכה של כל מני תכונות רעות על אלה שגרים שם , זה רק עיניין של הגנה עצמית על הכבוד שיש להם כלפי עצמם!
אישית אני לא יעריך את מי שלא מעריך אותי [באופן כללי ]
אם אתם מפנים כלפי "שאר העולם" חומות , אל תיתפלאו אם "שאר העולם" יפנה אלכם קוצים
יחס גורר יחס, גם אם במקרה שלכם זה בלתי מכוון לחלוטין , ככה זה ניתפס
ולכן המסקנה הסופית שלי היא "שאת רוצא לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה"
וזה כמו שאת יודעת בלתי אפשרי , אם כי אם יש לך הרבה כסף את יכולה לקנות הרבה עוגות , ולנסות לעבוד על עצמך
תודה על המחמאות, ואכן הייתה לי ילדות, טובה יותר או פחות זה רק עניין של השקפה,
רק תסביר לי בבקשה, למה דרך חיי אינה בסדר לדעתך, כי אני מעוניינת שלילדים יהיה מרחב מחיה, בלי כבישים מסוכנים, ושלא יהיו מבודדים מהסביבה?
או כי מישהו בתגובות קודם חיבר את זה למצב כלכלי?
דוקא אני אוהבת אותך
(-:
אחת ששונאים לאהוב אותה...
לא אתייחס כאן לקטע החברתי ולקיטוב ולאנתרופולוגיה של העניין. גל לא ל"מדינת ישראל לאן?"
מי שמכיר אותי יודע יפה מה אני חושבת על זה. האמת שדי עייפתי מלחזור על משנתי.
רק אומר שהנובורישיות הזו די מכוערת מהצד הויזואלי שלה. מיליון דולר היו משלמים לי ולא הייתי גרה במפלצות הארכיטקטוניות האלו.
אם הכעסתי אותך על הבוקר, יש לי רק להתנצל.
כל מה שכתבתי נולד בגלל שהכעיסו אותי.
ובאשר לעניין, הילדים יודעים היטב מה יש בחוץ, לא ברור לי מהיכן הגעת למסקנה כי הם אינם יודעים וירגישו צורך לשבור את החומות.
הרי אמירתך נכונה יותר לילד הגדל בדלת אמותיו, עם חצר רק של המשפחה, ולא ילד הגדל בחצר משותפת לו ולילדים נוספים.
ידיעת שפות לא קשורה לעניין
וצהריים טובים גם לך.
ימותו הקנאים.
וכן. גם אני רוצה כזה :-)
קשה לי לראות איך אפשר להצדיק חומות במסווה של פיתוח סביבתי. חומה, על כל צורה פורמציה וכמות היא דבר רק שמרחיק לא רק במובן הפיזי אלא גם במובן הפסיכולוגי, הרגשי, המטאפורי.
אוזו ומוזו מכפר קקרוזו כבר עלו על זה מזמן.
עצוב שבחורה רהוטה ומעניינת שכמוך מנסה לשעתק יסודות מילדותך שהיית טובה ונעימה וזה מעולה, בלי שום בחינה חיצונית מה זה אומר לעולם שהוא לא את או החברים שלך בתוך הכלוב.
לא יודע למה, אבל הבלוג שלך ממש מכעיס אותי, החל מהכותרת הצינית והמגעילה, אנשים מאחורי החומות עאלק. את הישראלי הטיפוסי שמעדיף להסתגר בדלד אמותיו, לקבל את הבונז'ור והבונסואר שלו, ולהרגיש כאילו הכל יופי סבבה. אני לא מוציא את עצמי מהכלל הזה. אני גדלתי לתוך מציאות כזו, שסוגרת את עצמה בתוך החברה ההומוגנית שלה כדי לא לראות את כל מה שיש מסביב.
אני מבין ומקבל את טענותיך לגבי גידול ילדים, אך הילדים האלה יום אחד יגדלו, וירצו לשבור את החומות, לצאת לראות מה יש בחוץ. ואז מה תגידי להם?
עצוב לי בבוקר הזה
מה גם שאת מתעקשת בצדקת טענותיך, בעיוורונך המכוון. עצוב.
אני לא מכיר את הפרוייקטים שאתם מדברים עליהם, אני ירושלמי, שם לא ממש הצלחנו לסגור את עצמנו בפני הלבאנט החם והפולשני. מכיר היטב את אנדרומדה ומסכים שזו דוגמא טובה מאוד לקשר בין פוליטיקה לארכיטקטורה.
עצוב לי הבוקר הזה. אולי כי אני מבין שאני חי בסרט, שאם אני יודע ערבית, ומוכן ומזומן לגדל את ילדי בין שכני הערבים, ןלשחרר אותם שישחקו וישתוללו מחוץ לחומות ושערים, אז זה מספיק. אבל אז באים אנשים כמוך(ויש הרבה כאלה, גם בצד בערבי) שיעדיפו את החומה, יעדיפו לא לראות ממטר. בונז'ור.
יש פה עוד אחד,
אני גר ביפו, מחוץ לחומות ה"בטוחות" של גבעת אנדרומדה כבר יותר משלוש שנים...
אם נהיה מדוייקים אז בעג'מי (לב המאפליה יענו.. )
אני יכול לספר לך שיש פה הרבה מאוד ילדים שמשחקים באופן חופשי בחוץ, בין הרחובות לבין הכבישים (כי גני משחקים אין הרבה),
אנשים ברחוב אומרים לך שלום, לאחר שהם מכירים אותך, וגם שואלים לשלומך..
ובקלות יזמינו אותך גם לקפה ולפעמים גם ליותר מזה..
רמת ההשקעה בתשתיות היא מאוד נמוכה, אך זה לא מונעה מהפקחים של העיריה לבוא ולקנוס את בעלי העסקים בכל הזדמנות (נכון, גם בעלי העסקים אינם תמימים, אך מן הראוי שאם בעל העסק היה צריך לדאוג בעצמו למדרכה לפני פתח העסק.. כי העיריה לא טרחה לתקן, אז מן הראוי שהעיריה לא תנהג במשוא פנים, ולא תקנוס אותו בתמורה... אבל זה סיפור אחר.. ).
איפה שהוא, זה מרגיש שהפוסט שלך מעט תמים או מתיימם..
ונקודה אחרונה שניראה לי חשוב להדגיש,
השנאה (אם בכלל שנאה), קיימת הרבה יותר כלפי היזמים/הרשויות מאשר כלפי התושבים..
ואם כבר את רוצה שנאה.. שוב תבואי לבקר בשכונה, ושתמעי סיפורים על מה זה שנאה, התנכלות, ולפעמים גם עוד סיפורים על "סתם" רוע לב..
טענתי היא כי אנשים תופסים בצורה שגויה את הבתים המוקפים בחומות.
שהרי כל בית פרטי ביישוב בו אני גרה מוקף חומה, לדעתי למעט בקיסריה ששם אין חומות בנויות אלא צמחיה משמשת כחומה, כל בית פרטי בישראל מוקף חומה.
לכן לא ברורה לי לחלוטין עוצמת התגובות שעלו כאן, שהרי במקום שכל אחד יעטוף עצמו בחומה, באה קבוצה שאמרה אנחנו לא רוצים לבד בתוך חומה, אנחנו כן רוצים יחד.
נדמה לי שהסיניורים גרו בבתים בודדים, ולא כקבוצה.
ברור שזה צובט לאנשים לא מעטים שרואים את חבריהם האזרחים גרים בבתים שכאלו, בעוד הם גרים בבתים מטים ליפול, וזהו המקרה ביפו. המקרה שלך שונה, ולזה הגיע בסוף התגובה.
כאחד שגר בנורבגיה לתקופה מסויימת יכולתי לראות דבר שונה - אין יותר מדי עוני, השכונות נראות אותו דבר, ואין יותר מדי בתי פאר שכאלו. מה היופי בכך, את לבטח שואלת? שיש ניסיון אמיתי לתת אווירה של שיוויון, בלי קשר לכך שרמת השיוויוניות שם באמת גבוהה מזאת שבמדינתו. מדוע לנכר את עיניי כולם, כשאפשר לגור בבתים הרבה יותר פשוטים ומסבירים פנים?
זה בהחלט טוב ששכבה מבוססת עוברת ליפו - חבל שבמקרים מסויימים אותה שכבה מבוססת באה ליפו על חשבון בתים ואדמה של תושבים שגרו שם לאורך שנים - אך למה בצורה הזאת? מדוע במדינתו חייבים האזרחים המבוססים להראות לכולם שהם עשירים יותר? זה לא מספיק ששכבה מבוססת עוברת לעיר מסויימת. אותה שכבה חייבת להתערות בקהילה, וזוהי לבטח לא הדרך.
עתה, הפוסט שלך מדבר על תופעה שונה למעשה, והיא איך אנשים תופסים בתים המוקפים בחומות. אני חושב שזה דבר אנושי לגמרי לראות בחומות סביב בתים התרסה נגד שאר הקהילה, מעשה המזכיר את הסיניורים בתקופה הפיאודלית באירופה של אמצע האלף השני. יותר מכך, יש הרגשה שאת למעשה אומרת שמסביבך אין אנשים שאפשר לבטוח בהם, ועל כן את זקוקה למבנה שכזה.
גם אם הכוונות שונות לגמרי, כך זה תמיד ייתפס במבט ראשון, עד אשר היכרות בסיסית בין האינדיבידואלים השונים תיווצר. השאלה היא, מדוע צריכים בית מוקף בחומות אבן ושערי ברזל כה בולטים? האם לא היה ראוי יותר לנסות לא להבליט זאת? הרי ילדים עדיין יוכלו לשחק כאוות נפשם, ולא להיפגע גם ללא חומות כאלו בולטות, הלא כן?
אנחנו יכולות להסכים שאנחנו לא מסכימות וזה בסדר גמור, זה לא עושה אף אחת מאיתנו צודקת יותר.
מסכים עם כל מה שאמרת.
לא הנגדתי בין שני הפרויקטים, שניהם לא ראויים בעיני.
אבל אנדרומדה יותר מכעיס.
רק לא כתבתי היכן גרתי קודם, כי זה לא רלוונטי.
מעולם לא גרתי ברב קומות, למרות שאני שוקלת לבחון גם צורת מגורים זו.
אני אענה לך אחד אחד:)
האמירה הזו, יש כאן ילדים עם מוגבלויות מקוממת. את משתמשת בילדים האלו כדי להפגין את ההטרוגניות של הקהילה שלכם. ילדים עם מוגבלויות יש בכל מקום והחיים איתם ולצידם הם חלק בלתי נפרד מחיי כל ילד.
למה אני מתעקשת על ענין הילדים והחינוך? כי קראתי אותך שוב ושוב וטיעון גידול הילדים בדרך מסוינמת הוא התיזה המרכזית שלך.
אז או שאת באמת מאמינה בכך, ואז אכן תהום פעורה ביננו. כי אני מאמינה שגידול ילדים מאחורי חומות זה עצוב וגם לא נכון עבורם.
(ואני עדינה, כי אין לי עניין בהשתלחויות אישיות)
או שאת יודעת שזה לא נכון, אבל יודעת גם שזה טיעון שלכאורה ישכנע.
תשמעי, ילד שלא יכול לצאת לגינה הציבורית לבד, גם לא יכול להישאר בבית לבד, נכון?
מישהו נשאר איתו, מטפלת, סבתא, אמא אחרת שלקחה אותו מהגן. אז הדמות המטפלת יוצאת איתו לגינה. להישאר בבית מול הטלוויזיה זה בחירה של המבוגר האחראי, לא של הילד.
בסוף בסוף, זה חנוך והצבת גבולות. התנהגותיים. לא פיסיים. לא חומות.
דווקא את מסבירה יפה את ההבדל בין רב קומות למתחם שלך. השורה הראשונה של הפוסט שלך: "לפני 10 שנים עברתי לגור בשכונה סגורה, עם שער וחומות".
אז אל תכתוב זאת בכרטיס שלך.
ומטאפורה היא דבר אישי, לך יש את שלך ולי יש את שלי.
אתה צודק יש יישובים נוספים בסביבה, בדיוק מאותו סגנון, אבל זה שייך לפוסט אחר.
ובאשר לחומה, היא נועדה לתחום מקום לילדים ללא סכנות.
והשטח הוא בהחלט שטח פרטי ולא ציבורי, זה מוגדר בחוק שטח משותף, ומשלמים עליו מיסים כדין.
את כותבת בכרטיס שלך:
"את המחשבה שלי ניתן להמשיל לבלון- מצד אחד הפרדה ברורה בין האויר שבפנים לאויר שבחוץ, ומצד שני יכולת גמישות לקליטת כמות האויר בפנים."
שפי, אני במקומך הייתי חושב להחליף את המטפורה הזאת, כי כשאני חושב על בלון, אז עולה לי בראש משהו נפוח ומלא באוויר חם. לא בדיוק משהו עם תוכן ממשי. וזה בטח לא משהו שהייתי רוצה לתת בתור דוגמא לצורה שבה אני חושב.
אז תסבירי לי בבקשה, את ההבדל בין שכונה המכילה 36 משפחות לבית משותף בו גרות לגובה 36 משפחות.
האם גם שם היית פותחת בי"ס וגן?
ויש היום ביניינים עם 50 ו- 60 משפחות נדמה לי שאפילו יותר, גם שם לדעתך יהיה בי"ס וגן?
זה עצוב שאנשים אומרים דברים לא מבוססים.
פתאום בתוך יישוב כזה, קמה לה שכונה סגורה, אשר אומרת, אני רוצה קרבה והגנה."
משהו פה לא מסתדר לי. אם היישוב, כמו שאת אומרת, הוא של אוכלוסיה ממעמד בינוני גבוה, אז למה יש צורך להקים שכונה מוקפת חומה? ממה בדיוק צריכים הגנה?
כמו שנראה לי, זה לא הסיפור המלא וכנראה שיש בסביבת הישוב "אחרים" שהחומה רוצה להגן מפניהם (ראה אור עקיבא וקיסריה, ראה יפו ופרוייקט אנדרומדה) וחוץ מזה, הסבר יותר פשוט - ניכוס. החומה הזאת מאפשרת יותר שליטה על מי יכול להכנס למתחם, נכון? זאת אומרת, הוא הופך להיות, דה פקטו, שטח פרטי.
אני חיה בישראל כי אני אוהבת את ישראל, זו המדינה שלי, נולדתי בה, וגם הורי נולדו בה.
ומה בדיוק הקשר בין סגנונות מגורים לעושר.
יש כאן חזרה שוב ושוב לנושא הכלכלי, ואני מדגישה בפעם האלף,
זה ממש, אבל ממש לא נכון.
מצויין, מבחינתי זה לגיטימי לחלוטין כי תבחר את המקום לגדל בו את ילדיך.
לי יש בעיה עם השכונה הסגורה הזו. כמה פה התייחסו לפרויקט אנדרומדה כאל פרויקט בעייתי ואל השכונה הזו ששפי מתארת כאל דוגמא לא נהדרת אבל סבירה לשכונה סגורה.
לא.
לפרויקטים כאלו יש נטייה להתחיל עם אלף הצדקות והתנצלויות ורציונליזציות למינהן. זה כך מפני שכולם חשים איזה מין אי נוחות. התוצאה היא שהשכונה נפתחת קצת. הילדים לא לומדים בבית ספר בשכונה אלא מחוץ לה. אבל עוד רגע והחיים כמו החיים ייצרו סיבה מצוינת לפתוח גן ילדים בשכונה. זה נוח, למה להסיע את הילדים רחוק. עוד שני רגעים ויהיה בית ספר בתוך השכונה. זה נהדר, למה שהילדים יחצו כבישים מסוכנים בדרך לבית הספר. בלי לשים לב השכונה שלך תהיה סגורה הרמטית.
תנתן הרשאת כניסה לעוזרות הבית ולנער שמנקה את המכונית. זה דווקא מצוין, ככה הוא עובד ומרוויח כסף. במקום לשבת ברחוב כל היום ולסחור בסמים ומי יודע איזה סכנה מתרגשת על ראשי ילדנו.
ככלל, העיסוק במי עשיר יותר ממי
והצורך של אמידים בישראל להצטדק
הוא שיטחי אבל לא תמוה.
והצורך של אמידים בישראל להצטדק
למה בישראל של היום אמידים מרגישים צורך להצטדק ?
כי בישראל של היום כדי להתעשר לא תמיד צריך לנהוג בדרך הגונה.
כשאני אומר לא הגונה אני לא מתיחס אל החוק הייבש אלא אל מוסר ואל התחשבות באחר.
למה זה קרה?
כי לקחנו את הרעיון הקפיטליסטי רחוק מידי? ותמורתו ויתרנו לחלוטין על הסולידריות החברתית והפכנו לערימה של מהגרים אינדיבידואליסטים.
זה לא בגלל צורך שנובע מחיי יום יום קשים ושרידות.
זה נובע מבטן מלאה מידי.
העיסוק במי עשיר יותר ממי
למה זה מעניין אותי כמה אני עשיר בישראל?
כי כשוויתרנו על כל ערכים בחברה הישראלית נותרנו ללא תוכן וכדי לא להתעסק בעובדה שאין לנו תוכן ערכי ברחנו לכל מיני דברים. מהודו ועד עבודה קשה וכסף גדול.
בעצם, למי שיש יותר כסף הוא יכול להרשות לעצמו לברוח מפה.
אנחנו מתייחסים היום לבית שלנו בארץ כאל מקום שחיים בו בלית ברירה.
ולערבים לא מוסרי לגור בישובים שהקימו יהודים?
שאני אבין, את רוצה הפרדה בין ערבים ליהודים לפי ערים כי ב 48' הם החליטו לעשות טיהור אתני ושלא מתאים להם שתי מדינות לשני עמים אלא מדינה אחת לעם אחד?
אגב, "שהערבים יתייבשו לאט לאט וזה מה שעושים להם" זה בסגנון שדרות של להתיש את האוכלוסיה ולירות עליה פגזים עד שהם יעזבו או שזאת זכות כזאת ששמורה רק לערבים (שלא מוסרי לגור לידם)?
שפי,
רוצה דוגמה איך מחזקים אוכלוסיות מוחלשות?
אני מתגורר בשכונת הדר בחיפה, בדירה שכורה, בבנין עם עולים, ערבים, וחרדים.
קונה במכולת השכונתית, מסתובב (ברגל!) בשכונה, מתנדב בבתי הספר ובמועדוניות, מארגן ימי כיף וארועים לילדי השכונה...
אני שותף בפרויקט שנקרא כפר הסטודנטים. כ-60 סטודנטים חיים כאן ומשתלבים במרקם הקהילתי.
כמונו יש כאן עוד ארגונים כמו הקיבוץ העירוני של השומר הצעיר ועכשיו עתידה לקום כאן גם קהילה דתית לאומית.
הנוכחות שלנו היא אקטיבית, לא צנחתי עם מתחם משלי.
מתחם אנדרומדה מנקר עיניים, מנכר ותלוש לגמרי.
אין לי בעייה עם המתחם שלך, אבל אין סיבהלהציג אותו כמשהו נהדר ונשגב.
אני רוצה שילדי יבלו את ילדותם בשכונה אמיתית ולא בגטו.
המדינה בנתה?
אנחנו מדינה קומוניסטית שבונה שכונות?
אין חברות פרטיות שבונות? אין יזמות חופשית?
באמת שהמדינה צריכה להתנצל שהיא קמה לה. באמת סליחה שהיתה תקומה לעם היהודי בארצו.
אגב, באותה רוח (מאוד ליברלית ונעימה) למה שלא תבואי בטענות לאלה שאכלסו את יפו על שהגיעו מערב הסעודית אם את כבר באה בטענות ל"מדינה".
מידע פנימי
תודה ניר
נועה, אני מניחה כי את מבססת את דבריך על מידע פנימי ששמעת מהדיירים שם.
או ששוב יש לנו כאן דעה קדומה.
מה ההבדל בין שכונה מגודרת לבית מוקף חומה?
שבשכונה מגודרת אתה חי עם שכנים ולא מבודד, על איזה שטחים ציבוריים אתם מדברים?
האם חדר המדרגות בבית שלכם הוא שטח ציבורי, או הדשא שמאאחורי הבית המשותף?
מספיק עם דברים חסרי ביסוס במציאות, שטח משותף הוא שטח משותף ולא שטח ציבורי.
אם נסתכל רגע במראה, גם בישראל יש אלימות לא מעטה, נגד קשישים ונגד ילדים, מכל מין וסוג שנבחר.
ולגבי חבריך מהאלפיון העליון, תוכל לספר לנו על סגנון מגוריהם, כי לי אין חברים באלפיון העליון.
"להרים אזורים חלשים"
איזה ביטוי מקומם!
אנשים גרים ביפו מאות שנים, באה מדינה חדשה, זורקת שם את כל האשפה, לא מנקזת שם ביוב, עזובה והזנחה, מוציאה צוויה הריסה לגרם מדרגות המאפשר כניסה לקומה שניה בבית, מי שיכול נאלץ לעזוב את המקום המשגע שיש לו מול הים.
ואז מגיעה המדינה, גודרת אחד השטחים היפים, לא רק בונה בתים ומאכלסת אוכלוסיה מבחוץ, לא רק מבנים שהאוכלוסיה המקומית לא יכולה להרשות לעצמה, אלא מרשה להם לגדר את המקום, למנוע מעבר חופשי בשטח שהוא אזור המחיה הטבעי של התושבים. נכון, יש הסדרים המאפשרים מעבר, צריך רק לצלצל פעמיים והשומר מגיע ופותח, מעין מחסום כזה. לעומת זאת לאלו ש"רוצים לגור בבטחון בתוך החומות" מותר לצאת לחלק הים שמשתמשים בו המקומיים. אף אחד לא מצר את צעדיהם.
"להרים את יפו" אפשר פשוט כן לטפל בביוב, לא להשליך אליהם את הזבל של כל העולם, לטפח את המדרכות, הכבישים והחוף, ולאפשר להם לבנות, להרחיב ולשפץ את בתיהם. ולסיום - לא לתקוע בלב השכונה המגובשת הזו מחנה סגור לתושבי חוץ (מבחינתם).
וואו, מה עשיתם מזה!
שפי, הבהרת את הנקודה. עשית בחירה ואני מבין אותה. לא יודע אם אני הייתי בוחר כמוך אבל הבנתי לגמרי את המניעים שלך ואת הרצון שלך ליצור סביבה חיובית לילדייך. איך כל זה הפך לדיון בזכויות הערבים על יפו, ניכור חברתי, כשלון מערכת החינוך ותיעדוף תקציבי של איזורים נכשלים??? מה הקשר? למה צריך לתקוף בכל דרך אפשרית מי שבסך הכל בחר לחיות קצת שונה?
נראה לכם שמישהו עשה משהו לא חוקי? תגישו תלונה במשטרה. לא כאן
אתם חושבים שהעירייה לא משקיעה מספיק בפיתוח יפו? תחליפו את ראש העיר בבחירות.
נראה לכם שרק אתם יודעים לחנך את הילדים שלכם ואחרים לא? תתפלאו, הם חושבים בדיוק אותו דבר
בקיצור, שפי בסך הכל ניסתה להראות את הצד שלה (ולדעתי הצליחה מאוד). יש הרבה בעיות במדינה שלנו ואף אחת מהן לא נובעת מהבחירה של שפי, אז רדו ממנה.
'להביא אוכלוסיות חזקות' זה לא להקים איזור מגודר בחומה ומצלמות שממנו יוצאים ונכנסים רק במכוניות עם חלונות כהים. האוכלוסיות החזקות האלו לא רואות ולא מרגישות אפילו סנטימטר מהאיזור האמיתי בו הן גרות. באותה מידה יכלו להנחית את חללית אנדרומדה הזו על גבעה בפאתי פרדס חנה, בלב מאה שערים או בג'יסר א זרקה. מי שגר בתוך אנדרומדה ממילא לא היה מבחין בשום הבדל. הרי הוא בכלל לא מסתכל מסביב- כל החלונות שלו פונים מערבה, אל הים. תסלחי לי, אבל הנימוק שלך מגוחך. 'להרים איזורים חלשים' זה לא לבנות גיטאות בתוך גיטאות. כל האנדרומדה הזה ודומיה (ארסוף וכו') משדר דבר אחד- "לא רוצים לראות אתכם או להרגיש אתכם, וטוב לנו בלעדיכם, ועדיף בכלל שלא הייתם פה. אנחנו רוצים את הספא והחדר כושר שלנו, ולכו תקאווד עם הצרכים והתשתיות והקיפוח שלכם". אין שום דבר 'מחזק' בפרוייקטים סגורים שנטועים בלב שכונות מצוקה. להיפך. הם רק מחלישים אותן ומלבים את המרירות והשנאה.
ברור שמאחורי החומות גרים בני אדם.
רק עצוב לי שאת לא מבינה את ההשלכות של מרחב מעמדי מגודר.
לא מדובר פה בקנאה.
שכונה מגודרת מאד שונה מבית מוקף חומה, כיוון שזה מרחב ציבורי סגור, ולא ספירה פרטית.
ה"פטנט" הגיע לארצות הברית ממדינות כמו ברזיל, ששם השסע המעמדי אדיר, ומלווה בפשיעה ואלימות חמורה של העניים מול באלימות המדינה כלפיהם (כולל רצח ילדים). משם נדד לקהילות מאוימות במיאמי ובקליפורניה.
היות ואנו הופכים למדינת עולם שלישי בהרבה מובנים, גידור פיזי של "עשירים" הוא רק אחד הביטויים לכך.
יחד עם זאת, אני מכיר חברי אלפיון עליון שלא יעלו על דעתם לגור ב"קהילה" כזאת. גם לטובת ילדיהם.
לא רוצה לפוצץ לאף אחד את הבועה, אבל אינטגרציה ביפו זה שטויות. הילדים היהודים משחקים בנפרד כמעט מלא מהילדים הערבים, ולא מדובר כאן בילדים יהודים שגרים באנדרומדה אלא כאלה שגרים עמוק בשכונות.
הילדים האלה גדלים יחד באותם בנייני מגורים ובאותה כיתה ועדיין לא תראו קבוצות "מעורבות" של ילדים בשכונות. זה בא מהבתים ומההורים של הילדים, אינטגרציה בית ספרית מתפקדת רק כשהמורה באזור.
הפילוג הזה הוא הרבה מעבר לעוני/עושר, כאמור, לא רק הערבים ביפו עניים. רוצים אינטגרציה? תלמדו את הילדים את זה בבית, אל תצפו מהשכונה לקרב לבבות, ואל תאשימו את העשירים במרחק שבין היהודים לערבים.
ושוב אחזור על דברי, ואם תקרא את רצף התגובות בין עמיר וביני, תראה זאת שם.
לא מכירה באופן אישי אף דייר באנדרמודה, כל המגיבים שם לא מכירים אותם גם כן, אבל בחרו להביע את דעתם עליהם.
כיון שחוויתי חוויה דומה כאשר בחרתי לגור במקום בו אני גרה, אני מניחה כי שם כמו אצלי התגובות נובעות מדעה קדומה ולא מידע או היכרות עם הדיירים.
קראתי והבנתי למה כתבת את הרשומה הזו.
אבל לא ענית לביקורת.
הביקורת אמרה (בקצרה, למיטב הבנתי ולצורך דיון זה) כי אלו שגרים במתחם אנדרומדה יש בהם פסול מוסרי כי X Y ו Z.
אז את באת וענית, לא כל מי שגר מאחורי חומות יש בו פסול מוסרי.
אם היית חפצה לענות לביקורת לא היית אומרת "לא כולם כאלה" אלא "אין בהם פגם מוסרי כי..."
אבל אף אחד לא דיבר עליך. דיברו על אנשי אנדרומדה.
זה די ברור שיש הבדלים בין המקום בו את גרה לאנדרומדה. ובכל זאת בחרת להגיב. לכך ייתכנו שני הסברים (חלופיים או מצטברים) לדעתי -
הראשון, כן קיימים קווי דמיון שמטרידים אותך, או שאת חוששת שאנשים יתייחסו באותו האופן למתחם בו את גרה.
השני, את לא חשה בנוח עם החומות שעטפת את עצמך בהן.
אני אענה לך, מדוע בחרתי לכתוב רשומה זו.
למרות שזה מצויין היטב בפוסט עצמו.
קראתי את הפוסט של עמיר על גבעת אנדרמודה, ניסיתי להגיב שם כי יש להבדיל בין סגנון ארכיטקטוני, לבין ביקורת על הדיירים. בסיכום עם עמיר החלטנו (עמיר ואני) כי אציג בנפרד את הצד השני של החומה, אם תשים לב אנחנו אף מפנים אחד אל הפוסט של השני, מכיון שמדובר בעצם בשני צדדים של אותו דבר.
במחוזותינו נולדה אופנה לתקוף את כל מה שאנחנו לא ממש מכירים, ואת זה אני ממש לא מכבדת ולא אוהבת. רוצים להביע דעה, נפלא, רק תדעו קצת, תאספו קצת נתוני אמת ותקבעו דעה, נראה לי קצת יותר רציני.
ובאמת שאין לי בעיה עם אף אחת מתהתגובות שעלו כאן.
ככה זה פולניות ....
לגדל ילדים מאחורי חומות זה השיטה ...!
אם את חיה חיים סנובים אז לפחות תחיי אותם בשקט
כן זה לא אשמתך שיש לך כסף והחיים שלך טובים יותר
אבל אל תשחקי פה אותה כאילו את לא מבינה על מה מדובר
כשרוצים להעיף שכבה חלשה בלי ממון בשביל השטח שבהם
הם גרים.....ערבים ערבים אבל הם לא מטומטמים.
תאמיני לי לא יקרה כלום לילדים שלך אם הם ירוצו בגן שעשועים רגיל
יטפסו על עצים ויפלו "וישברו ידיים" כמו כולנו .... מקסימום יקבלו גבס עם
חתימות מכל הגן\כיתה...
חיה את חיה בסרט.
מאחורי החומות יש בני אדם?
וואלה.
כל יום לומדים משהו חדש.
אין לי טענות למעמד הביניים שעובד קשה בשביל הכסף שלו, זה לא שאני חי בעזה וניזון מקרטונים.
גם אם יש לך את כל הסיבות הכי טובות שבעולם לבחור בדרך החיים בה בחרת, את לא יכולה להתכחש לקונוטציות שהיא יוצרת ולאיך שזה נראה.
נכון שמבחינת היכולת הכלכלית אין הבדל גדול בינך לבין מי שקונה דירת 3-4 חדרים במרכז ת"א, אבל אף אדם שקונה דירת 3-4 חדרים במרכז ת"א לא רואה צורך להצדיק את עצמו, הלא כן?
אם איש אינו צריך לקנות את אהדתו של איש ואם הכסף שיש לה (או למבוססים ממנה) מאפשר להם חיים נטולי דאגות - למה למען השם יש את כל הפרסומים האלה?
למה היא טרחה לפרסם את הרשומה הזו?
האם מישהו הציע לשלול את כספה? רוג'ר ווטרס צייר לה גראפיטי על הגדר?
למה הגברת בקישור שהיא הביאה טורחת לנסות להסביר את עצמה (ונכשלת בכך לחלוטין)?
עושה רושם שכסף זו לא הבעיה. למה, אם כן, לפרסם את המכתמים הללו?
מפלצת? עוינות? איפה ראית את זה אצלי?
אין לי שום עוינות כלפיה. אני חושש שהרשומה שלה מעט מתממת, אבל "רבים מחבריי הטובים" בחרו לגור מאחורי חומות שכאלו, ובוודאי שאין כאן עוינות.
את הביקורת גם הם מקבלים.
אז מה, כל מי שמבקר הוא עוין? או שנראה לך שהכסף שיש לה גם מן הראוי שימנע ביקורת?
ההיסטוריה מלמדת שזה לא עובד.
תודה גם לך, וכן אני מאושרת ןמאחלת לכולם אושר.
חשבת אולי הטרנד הוא לשנוא את האחר.
בחרתי באופן שקול ומחושב לנסות ולהראות לכל המלינים כי מאחורי החומה יש בני אדם, כמוך בדיוק.
אני חוזרת פעם אחר פעם ומבהירה כי חוסר מידע גורם לאנשים לתגובות כפי שעולות כאן, ומנסה שוב ושוב להסביר כי מגורים בסגנון כזה אינם מעידים על עושר כלכלי, ולעיתים נובעים דווקא מחוסר יכול לרכוש דירה בתל אביב,
אבל כנראה שאנשים הפסיקו מזמן להקשיב, ונורמת ה"אני יודע בדיוק מה קורה שם, גם בלי לברר בכלל" תמשיך לככב בראש חוצות.
מצידי הכל בסדר.
מה שבאמת חשוב הוא שאת מאושרת.
תודה ואני לא מתנצלת.
וחוזרת שוב, זה ממש לא קשור לאמצעים, אלא לבחירת סגנון.
ראשית, אתנצל אם אני מכעיסה אותך. לא ברור לי מה מכעיס אותך.
שנית כל אזור מגורים בישראל הוא בעל אופי סוציואקונומי ואני ציינתי כי היישוב מוגדר ככזה.
ובאשר לשאלתך שאת טוענת כי לא עניתי עליה, אענה כי במפורש אני חושבת כי ילדים שלא יכולים לצאת החוצה לבד ללא ליווי של הורים, בעידן בו שני בני הזוג נאלצים לעבוד שעות מרובות, מוצאים את עצמם שעות רבות בין קירות הבית וללא פעילות פיסית, דבר הגורם להשמנה.
ואני בטח לא משתמשת בילדים בעלי מוגבוליות כעלה תאנה, אלא רק מצביעה עד כמה אנשים שבויים בדעות קדומות, ללא כל בסיס או כל בדיק מעמיקה של הנושא לפני הבעת דעה.
אה ויש אצלנו גם אשכנזים מזרחים רוסים ובטח עוד משהו, זה ממש לא מעניין המוצא של האדם, כי כולם בני אדם.
היא לא צריכה לקנות את אהדתו של איש ואין שום סיבה שחלק מהציבור יחוש עויינות ביחס אליה, רק מפני שהיא בחרה לגור בשכונה מסויימת.
זה לא פשע לגור בשכונה מסויימת, היא לא פוגעת באף אחד בכך שהיא בוחרת לגונן על ילדיה עם חומות, וכמו שהיא לא מתערבת לאחרים בחיים הפרטיים שלהם, כך אין זה מעניינך להתחיל לבקר אותה על הדרך שבה היא חיה את חייה.
בטח שהיא לא "מפלצת". אתם יצאתם מדעתכם עם התגובות העויינות. אין לי שום הסבר לאמוציות המשתוללות בתגובות לפוסט הזה.
גלי, תודה על חיזוקיך.
וטלי היא חברה טובה ולא היה בכוונתה לעקוץ אותי.
ואני אחזור ואומר, חיים בשכונה סגורה אינם מעידים על הצלחה כלכלית כזו או אחרת, אלא רק על בחירת סגנון חיים.
כן.
אני חושבת שהשיח היום מבנה עולם פלורליסטי מוגבל, פלורליזם שיכול לנוע בתוך טווח מותנה מראש של הומוגניות. כשאת אומרת שילדייך לומדים בבית ספר שלומדים בו ילדים חילוניים ודתיים וילדים עם מוגבלויות קשות, אני חושבת שאת מתממת. המגוון הזה יכול לנוע רק בתוך מעמד אחד. בינוני - גבוה.
כדאי לחשוב גם על עתידה של השכונה היפה. לפרויקטים כאלו יש נטייה להתחיל עם אלף הצדקות והתנצלויות (ואת מצטדקת ומתנצלת ללא הרף כאן) ורציונליזציות למינהן. זה כך מפני שכולם חשים איזה מין אי נוחות. התוצאה היא שהשכונה שלך נפתחת קצת. הילדים לא לומדים בבית ספר בשכונה אלא מחוץ לה. אבל עוד רגע והחיים כמו החיים ייצרו סיבה מצוינת לפתוח גן ילדים בשכונה. זה נוח, למה להסיע את הילדים רחוק. עוד שני רגעים ויהיה בית ספר בתוך השכונה. זה נהדר, למה שהילדים יחצו כבישים מסוכנים בדרך לבית הספר. בלי לשים לב השכונה שלך תהיה סגורה הרמטית.
תנתן הרשאת כניסה לעוזרות הבית ולנער שמנקה את המכונית. זה דווקא מצוין, ככה הוא עובד ומרוויח כסף. במקום לשבת ברחוב כל היום ולסחור בסמים ומי יודע איזה סכנה מתרגשת על ראשי ילדנו.
תודה אביב,
אין ספק כי הכל הוא בעיני המתבונן וכל אחד רואה את מה שהוא בוחר לראות.
הפכתי והפכתי בקישור שהבאת ולא ראיתי בו כלום.
עוד "עשירה" שבוכה שהכסף לא יכול לקנות לה אהדה.
צר לי אבל לא השתכנעתי מהטיעונים שלך לגבי אותה התכנסות מאחורי החומות מרצון, דווקא המגיב המצוטט בראשית תגובתי זו קלע מאוד לדעתי.
החומות שאת בונה רק יצרו עוד ועוד עוינות כלפיך וכלפי הדומים לך וגם כלפי אנשים עשירים "באמת" ולא סתם כאלה שרוצים לתת לעצמם תחושה כזו והם לא באמת כאלה.
הטענה שלך כי כניסתה של אוכלוסייה חזקה לאזורים חלשים היא המנוף להפיכתם של האזורים החלשים לחזקים היא לא פחות ממקוממת.
קודם כל מבחינה תיאורטית למדינה ישנה אחריות לדאוג שאזורים חלשים לא ישארו כאלה. נכון זו אחריות שהמקור שלה הוא כמעט רדיקאלי, אבל זו תפיסתי לתפקידה של המדינה.
אם החומות של הבסטיליה לא מנעו את המהפכה הצרפתית, גם החומות הצנועות שלך לא יספיקו.
בסופו של דבר, כדאי לכל מסתגר מאחורי חומות לזכור את הבסטיליה.
שנית גם מבחינה עובדתית - כמה אזורים חלשים חוזקו באמצעות אוכלוסייה חזקה שזרמה למקום? או כמה הדברים האלה מתרחשים בפועל?
פעם בדור ישנה איזושהי שכונה "חלשה" (כמו פלורנטין בת"א נניח) שחינה עולה בעיני הציבור היותר מבוסס והיא נגאלת ממדמנותיה, אבל מדובר בחריג שאינו אומר דבר על הכלל.
החומות שאתם מסתגרים מאחוריהם (ואיני רואה שום הבדל בין החומות שלך, לחומות של אנדרומדה לחומות הבלתי נראות של שכנייך ליישוב) לא יקנו לכם את אהדתם של 04% מהציבור המשתכרים שכר מינימום, של אלו הנאבקים כדי לגמור את החודש, שאין להם את הזמן כדי להשגיח שהילדים שלהם לא ידרסו כשהם משחקים עם הילדים ברחוב (והם משחקים ברחוב כי אין להם מחשב, לא כי ההורים שלהם לא רוצים שישמינו ויהפכו לחלק מהכורסא) וכו' וכו'.
האחריות לפערים החברתיים אינה מוטלת על שכמך ועל שכם שכנייך. הרצון של כל אדם שיש לו מעט מעל הממוצע לסנגר על עצמו ולטעון שהוא בעצם לא כזו מפלצת היא מובנת - ובאמת שאי אפשר לבוא בטענות למעמד הביניים כאן בישראל.
אבל המגמה הזו שהצביע עליה WACHSH, של כל אותם עשירים או פסאודו עשירים להלין תחת כל עץ רענן על היעדר האהדה כלפיהם היא לא פחות ממגוכחת.
סלחי לי על שלא קראתי את כל התגובות, עברתי ישר לזו שלי.
אני לא שונאת, זה מזכיר לי במידה רבה קיבוץ,
וכאחת שגדלה בכזה ובינתיים עדיין גדלה,
זה לא בהכרח דבר רע.
מה גם, שיש לך בחירה חופשית איפה ואיך לחיות
ואם יש לך את האמצעים לחיות כמו שאת רוצה - בורכת.
אל תתנצלי.
אבל כל הילדים האלו באים מאותו רקע, נכון שפי? כולם, איך כינית זאת? בני המעמד ה"בינוני גבוה"?
ללמוד לחיות עם האחר והשונה הוא משימה חינוכית. של הורים ומורים. היא תקפה בכל מקום. אגב, מעניין שמקודם בחרת לא לענות לתשובתי לך בעניין החינוך. את באמת חושבת שבגלל שהילדים לא גרים בשכונה כמו שלך הם הופכים למכוריי טלוויזיה שמנים ולא מתקשרים?
ואל תשתמשי בילדים עם מוגבלויות כעלה תאנה להטרוגניות שקיימת לכאורה מאחורי החומות. זה כבר מכעיס אותי.
מוסרית, מי שמאמין בדו קיום, צריך לחיות ביחד עם אנשים שהוא רואה בהם את "האחר" ובהם ערבים ובני מיעוטים אחרים. לחיות ביחד זה לא "לבקר" ולהראות לחבר'ה שהנה, את מכירה אותם. זה מזכיר לי את המערכון המצויין של החמישיה על "החבר הערבי שלי".
ואני גם מסכימה במקרה זה עם דבריה של שפי, על כך שככל שתגיע אוכלוסיה "חזקה" כלכלית, כך באורח פלא, ישתפר מצב התשתיות. כך דברים מתנהלים בעולם וזהו לב ליבה של הרעיון של האינטגרציה שאמורה להרים את היחס כלפי מי שנתפס כחלש בכך שאתה מעודד את מי שנתפס כחזק (במקרה זה- כלכלית) לדור באותו הישוב (או ללמוד באותו בית הספר)
אני לא מבינה ולא מקבלת את ההתלהמות האמוציונאלית של חלק מהתגובות כאן.
יש אנשים שבחרו בחירה מסויימת. זאת הבחירה שלהם והדרך שלהם לחיות את חייהם ולגדל את ילדיהם בצורה הטובה ביותר והמגוננת ביותר. זאת זכותם.
אני יכולה לקבל הערות על המרחב הציבורי ותשלום הארנונה, או שאלות על הדרך הראויה לגידול ילדים (לעיתים לגונן מדי זה לא נכון), אבל התלהמות אישית וביקורת משתלחת בטון על החלטה פרטית לחלוטין של אישה, היא יותר מתמוהה.
ניסיתי לחשוב מה הביא אנשים כל כך לאמוציות. הגדילה לעשות כותבת אחת התגובות שהבאתי למעלה. בתגובה נוספת היא כינתה את שפי "מתוקה" (בארסיות, מתוך פטרונות, מתוך חביבות מעושה שנועדה לעקוץ) וחזרה והכניסה שוב ושוב את הנושא הפוליטי של יפו למרות תגובות ענייניות ודוגמאות שהביאה שפי.
אותה מגיבה גם החליטה עבור שפי שהיא בודאות אינה מתכוונת לבית הספר הדמוקרטי הנכון (וטעתה גם בכך).
בין אם אני מסכימה עם דרך חיים זו ובין אם לא, אני חושבת שזאת זכותך המלאה לחיות את חייך בדרך שבה את בוחרת ונימוקיך ומניעיך נשמעים לי יותר מראויים.
התגובות באמת מזכירות לי טוקבקים על מאמרים על עשירי הארץ, שלרוב מנסים להציגם כמנותקים, וליחס להם תכונות שליליות מעצם כך שהם מצליחים כלכלית או חיים ברמת חיים שרובנו לא מתקרבים אליה.
מעולם לא הבנתי איך הצלחתו הכלכלית או דרך חייו אמורה לעורר בי תגובות כה שליליות ושיפוטיות.
מצטערת , לא הבנתי מה רצית להגיד, האם תוכלי להסביר.
OK
כשאני עברתי לגור ביפו, דווקא מאוד מצא חן בעיני שעהשירים הם אלה שחיים בגטאות. יש בזה כיבוש נדלני מאוד מנומס - השכונה ומרחביה שייכים לדיירים הוותיקים, אם תרצו - לעניים. כל עוד בעלי ההון שרוצים בהפרדה מיתר דיירי השכונה מקיפים את עצמם בחומה ולא את שכניהם - זו זכותם וזה מבורך. אני מבינה את הרצון בחומה. לא יודעת איך הייתי חיה בתוך חומה (יש לי חיבה יתרה לסלאמס), אבל אין בי שום עוינות לאלה שכן חיים בתוכה.
נובורישיות? בעיני המתבונן - כי מי שמגדיר אדם אחר כך הוא זה שצובט לו לראות את מזומניו של אחר, לא זה שמנפנף בהם. לי לא צובט, נפנפו כאוות נפשכם.
זו התממות שפי. אלו ילדים בני אותו מעמד.
אחד המיצגים (האם המילה במקומה? בחסרונה של אחרת אשתמש בה) המוכרים ביותר - והמפחידים ביותר - בדיסנילנד הוא מיצג של בובות ששרות ורוקדות "זה עולם קטן מאוד". הן מייצגות לאומים שונים. לבובה הסינית יש עיניים מלוכסנות, ויש בובה שחורה, ויש בובות שלובשות בגדים מסורתיים כאלו ואחרים וכן הלאה. מיצג דיסנילנדי שמדבר בזכות פלורליזם וקבלת השונה ונגד גזענות והסתגרות.
אלא שמבט בוחן מגלה שזו תמיד אותה בובה. בשינויים קלים, באיזו מין תוספת ייצוגית, אבל אותה בובה. אני קוראת לזה הומוגניות פלורליסטית ובעיני זו המחלה הכי גדולה של התקופה הזו. הנה בדיוק - בדיוק - עד לאן מגיע גבול הסובלנות שלנו.
אוטם החומות ואטימות הלב.
אפשר גם- גובה החומות וגבהות הלב.
איך שבא.
תרשה י לא להגיב סעיף סעיף בדבריך, כיון שהם מלאים באי דיוקים.
כבר בתחילת דבריך קיים בלבול רב בין שטח ציבורי ושטח משותף.
ודווקא משלמים ארנונה על השטחים המשותפים.
ונקודה נוספת המראה על חוסר בדיקת העובדות, היא הטענה החוזרת כי מדובר בעשירים, ובכן בחלק גדול מהשכונות הסגורות, מחירי הדירות נמוכים מבתי השכנים , ובטח נמוכים מדירה בתל אביב.
אז אספר לך, כי דווקא החיים בשכונה הסגורה, לומדים את הילדים לקבל את האחר והשונה, בשכונה חיים דתיים וחילוניים אשר יודעים לחיות יחד תוך כבוד הדדי.
בשכונה יש ילדים עם מוגבלויות קשות שהם חלק מהחבורה השלמה של הילדים.
דווקא החיים בצוותא עם השונה (מה שאת הגדרת כאינטגרציה בתיכון) הם אצלנו חיי היום יום.
כאן מנוסחת התשובה בצורה הטובה ביותר בעיני.
שפי - הנה אחת הסיבות בגללן לא ארצה לגור בשכונה סגורה (סיבות אחרות כבר נכתבו. ואם פספסתי תגובה אחת, סליחה)
בתיכון שלי למדו ילדים משני אזורים שונים של העיר. היו הילדים מהשכונה שלי - החברים שלי מהיסודי - כולנו אשכנזים טובים, הורים אמידים, אקדמאים, מקצועות חופשיים. פתאום פגשנו ילדים משכונה אחרת. אבא של אחד היה מוסכניק. היה אבא מובטל. לא התערבבנו מייד, אבל בסוף י"ב כבר היינו חברים מאוד טובים. נשארו לי חברים מהתיכון, רק אחד מהם מהשכונה שלי. הטוב שבהם, כאח לי, מהשכונה האחרת.
לא הבנתי אז מה נתנה לי החוויה הזו. אני זוכרת שהיו שנים שכעסתי על הורי שלא ניסו להלחם בעיריה כדי שאלמד בתיכון אחר. היום אני יודעת כמה חשובות היו השנים ההן. אני פוחדת לחשוב איזה מין אדם הייתי גדלה להיות אם הייתי נשארת בעולם סגור.
אני פוחדת מילדים שגרים בשכונה סגורה. לעולם לא אניח לילדי לגור בשכונה נפרדת, מתוחמת. אני רוצה שלדי ילמדו בבית ספר מעורב ככל האפשר. אני יודעת, ילדייך לומדים בבית ספר 'רגיל' עם ילדי השכונות האחרות. אבל גם חבריהם לכיתה יודעים את זה. עוד רגע יהיה עליכם לדבר על אינטגרציה. לא תהיה ברירה. אני פוחדת מההשלכות.
עוד דבר - ראיתי שכונות סגורות של עשירים בדלהי ובבומביי. בהודו שכונות כאלו רווחות מאוד בערים הגדולות. בבקרים אפשר לראות את מנקי המכוניות, עוזרות הבית, נהגים ומטפלות. ליד כל שכונה סגורה צומחת - ובהקדם - שכונת עוני שמתחזקת את השכונה העשירה (לכן אין הבדל בעיני בין השכונה שלך לגבעת אנדרומדה, כפי שכתב ytowork). ילדים רואים את זה. אותי זה לגמרי מפחיד.
oi oi oi
אז אתם אכן גרים בגן עדן.
תגובתי אינה באה להתיחס למקרה הפרטי של הכותבת.
ברצוני להתיחס לתופעה , התופעה של שכונות סגורות יש לומר לא נבחנה ע"י המחוקק ולא הוכרעה ע"י בג"ץ , לכאורה מהווה עבירה על חוק תיכנון ובניה,
יש לזכור כי שכונות סגורות מכילות בתוכן שטחי ציבור, שטחי ציבור המוגדרים כזיקות הנאה ציבוריות. שטח זה אינו מנוכס לעולם לזיקות הנאה לתושבי השכונה בלבד.
.
יש לזכור תושבי שכונות סגורות אינם משלמים ארנונה על שטחים פתוחים מתוקף היותם מוגדרים על פי חוק כשטחי ציבור.בהם לציבור יש זיקת הנאה.
מי המנכס לעצמו שטח ציבורי ומשיט עליו כללים כשל שטח פרטי מהדין שישלם ארנונה מלאה על שטחים שחדלים להיות שטחי ציבור. אין ספק כי המחוקק לא התכוון לתושבי השכונה בלבד כציבור הרשאי להינות מהשטח הציבורי.
אם כן כיצד מתהווה מציאות זו , מתהווה מביריונות ועבריינות של בעלי השכונות הסגורות ,המתגוררים במתחמים שכאלה מצפצפים על החוק מניחים שערים וסוגרים פתחי כניסה בזמזמים ומנעולים..
כמובן להם מהלכים לרוב בשלטון המקומי .שלא ימהר להסיר להם את השערים.
מציאות זו הולכת ומתקבעת מתוקף היעדר אינטרס או כדאיות מצד הציבור השפוי להתעקש ולהיכנס לאזור שטחי ציבור זה..
הבעיה רחבת היקף ובעלת משמעויות חלקן הגדול חברתיות נוספות כלכליות .
זו בועת הקצפת של מדינת ישראל.
כמו כל קצפת היא בוהקת..היא רוכבת לרוב על בסיס לא ניראה לכאורה לעין כאילו מונחת אקראית על גביע ואינה קשורה והיא אוורירית מונעת מכח שבשבת פנימית.
מניחה שהיא הקודקוד שהיא המהות.ומי המדבר בגנות התופעה אזי לכל היותר אפשר לפטור אותו באמירה "עוד אזרח מתוסכל ומקנא"
המדובר בתופעה , היא יכולה להישאר תופעה , אלא שהיא התפתחה להפרעה.
היא כיום מהווה לא את קינאת ההמון בהון.אלא משקפת בבוטות את הפערים הנפערים בחברה הישראלית. היא התמונה.של ההון ואלה הסוגדים לו בגאון ומנסים מכך עוד להתריס ולהרים טון.
אין חולק על זכותם להנות מייגע כפיהם, אלא שכיום ההון הישראלי פועל בדורסנות ואינו נצבר מיגע כפים בלבד..ההפך מי שעוובד בקושי מתקיים..התפתחה כאן אוכלוסיית מיעוט שולית צווחנית צרחנית מתהדרת בכנפיים של תוכי בשעה שמהות המעוף הוא של עוף דהוי ואפור..אוכלוסיה מגודרת חומות החייה בבועה צבעונית ומניחה כי היא מצויה בשווצריה .מעננת עננים ביחסי ציבור עושה שימוש בין עם שטרות כסף ובין מטבעות לשון שחוקות.
יש לומר המבנים והטירות והאחוזות אינם נטועים במדינה שסיימה לייצב את זהותה וביטחונה.
במדינה זו יש להדגיש למי ששכח 98 אחוז מילדיה, הדור הבא כאן אינו גדל בין חומות סגורות אי-שם בבועות צבעוניות, שם לא גדל הישראלי המצוי.
שם גדל הישראלי עוף מוזר אולי פחות מעשירית האחוז מילדי ישראל מצויים שם.
הם לא מהווים כל משקל לעתיד פני החברה הישראלית הם כן הבועה הסומכת את בסיס קיומה ובסיס התחפרות יסודות הטירות המפוארות והשכונות הסגורות
מכח הון מסוג אחר כזה שמעולם לא העריכו וכימתו את שוויו עבורם, כזה שהם מניחים כי הוא חלל ריק..חסר ערך ,,ההון הזה, הוא הישראלי המצוי זה הנדרש להתייצב לשירות צבאי בכפיה מתוקף חוק בין היתר .
זה ההמון שמעניק עשרות שנות שירות צבאי להגן על אותן טירות על תופעת הבועה הצבעונית, על זו המתריסה האומרת תקפצו לי אתם קנאים. ובכן יש לומר אין כאן קינאה . כל אדם ממוצע יכל להכיל ולהבין שמאחרי חומות ומגורים בטירות יכולה גם להסתתר ולהתקיים מכשפה, וגם לא תמיד שם מעופפות פיות..קסומות לא פעם האומללות זולפת מהקירות המוזהבים...
בקיום שטחי וסתמי...הנעטף בהיבזקים ונצנצים.
תופעת הבועה שאינה מבינה שהיא שולית זו הבעיה , שאינה מבינהאת מהות היותה שולית היא מניחה כי היא חזות הכל ולה יש לסגוד והיא היוקרה והיא ההדר ,,יש לומר לא דובים ולא יער..למעט שחצנות.
מבחינה מהותית מדובר בישראל התחתונה השטחית הקנה הרצוץ . משגדרה את עצמה גם הוציאה את עצמה מתוככי אזורים ונגיעות מסויימים בחברה הישראלית.
לא זאת בלבד הבועה אינה מבינה את עומק סתמיות שחצנותה, ואת אותה צביעות המתלווה להיעדר המוסריות בנטילת משאבים רבים מהרוב מהכלל.
מדינת ישראל יכולה להכיל תופעות חריגות כדוגמאת בועות צבעוניות..אינה יכולה להכיל שהן ידרדרו מליון ילדים מתחת לקו העוני, היא אינה יכולה לייצב מציאות האומרת שהון שווה איכות ושווה יוקרה והמיעוט הזה יצעק בואו אחריי אנחנו ההצלחה אנחנו הפנים היפות הם לא.
.
אלה הפנים הכעורות של ישראל העכשווית היהירות האטומות הזחוחה הנהנתנית תת קבוצה המייצגת את ההפך הגמור מערכיות.
אם ניקח את יפו כמשל ושנינה כאן נעשו פעולות מקדימות של פינוי אוכלוסיות חלשות בשלל תחבולות בטענות כי הבתים מטים ליפול, כאן ההון באמצעות המנגנון העירוני,הממשלתי, עמידר, "החברה לפיתוח יפו" נשלו אזרחים תמימים והעבירו את נכסיהם במחיר פרוטות למקורבים לדרגים עירוניים.
כאן עשה ההון את הקומבינה שלו בהתעשרות..כדרכו בקודש..ומשמסיים את עמל יומו הולך לישון בשכונות סגורות..
יש לומר כך כיום בין היתר נצבר הון ומצטרף להון. "נשל וצהל..צהל וצעד עוד צעד קל על גב הדל".
שטחי מקרקעין ששווים מרקיע שחקים תושבי האזורים הללו מבלי שיבחינו מונחת מושט עליהם חוק" פינוי בינוי."מתחת לצמד מכבסת מילים זו מסתתרת הקומבינה של של כרישי הנדל"ן עוד מתחם ההפוך שטח הפקר לעורכי דין, קבלנים, וכרישי נדל"ן.
לא אין כאן מה לקנא ההיסטוריה היהודית מכירה את הגבירים שמכרו את אחיהם בעבור שרוך נעלים וסוליות שחוקות לעבדים, הן מי שמכיר את ההיסטוריה היהודית יודע שיצאו אוניות עמוסות של דלת העם שנמכרה לעבדות.זו המציאות כאן ההולכת ומתהווה התופעה של שכונות סגורות זה הדובדבן.. שיושב על הקצפת..המקרקעין.
מתחת לדובדבן מתחת לקצפת יש מליון ילדים רעבים.
מתחת לקצפת יש את מלח הארץ הקשישים שנוברים בפחי אשפה , את ניצולי השואה שהושלכו למצוא את מטה לחמם בבתי תמחוי. הכל כאן חבור ושזור , המציאות הישראלית הולכת ודוהרת על סוס הזוי .
לא צריכים להרחיק למקורות היהודיים על מנת לבחון את מהות הבועה הציבעונית את התופעה,היא התקיימה בלבנון אצל אצולת הממון הנוצרית העשירה, היא ראשונה נמלטה ביכטאות במטוסים
שנשקפה סכנה קיומית לגופם. הם נטשו ראשונים את הטירות והשכונות הסגורות .
אוכלוסיות אלה אסור שיהלכו עלינו קסמים טבולים ביחסי ציבור של התנסחויות המטעות את מהות התופעה.מחוזה שורשיה וקצת ומהיכן צמחה.
הבועה הצבעונית הזו התופעה המגודרת בחומות ועושר אגדי ילמעשה נטשו אזורים מסויימים בחברה הישראלית ויסדו בועה התקועה בתוכנו.
הם ראשונים..שינטשו ויתנפצו כפי שבועה מתפוגגת בגשם ראשון הם אינם הישראלי המצוי .
וגם יש להגיד הבועה הזו אינה מצוייה בחלל וריק, היא אינה טופחת מאליה, כיש מאין, היא מפומפמת בגזל אוטונומת הרוב ומרחביו וזכויותיו .
.כיצד עושרה של המדינה זולג כיום ודולף למעטי מעט, נכתבו מאמרים ויכתבו על כך עוד ספרים רבים.
זו אשליה להניח כי היום ייזמות אישית ועבודה קשה הם הגורמים העקריים
האמת פשוטה .מישהו כאן לוקח מהכלל למעטי מעט.
ומסתגר מאחרי חומות.ואוכל את עושרה של המדינה לבד.
יופי.
טרנד חדש של "הארץ".
מתעשרים חדשים מדווחים בזמן אמת על הצלחותיהם הכלכליות. מבלי להתבייש ומבלי להתבלבל בכלל.
בעמוד הראשי.
in your face.
(ה"כתבה" הקודמת בטרנד היתה אותה עלמה ש"לא התביישה" ששכרה דירה ב-10,000 ש"ח).
ואתם חשבתם שלרוץ לספר לחבר'ה זה משהו שגברים עושים...
מה הדבר הבא? "כתבות" שבהן יתגאו אנשים בבטיחות היתרה שהפורשה (המשוריינת, המשוריינת) מעניקה לילדיהם עת מסיעים אותם לבית הספר?
("רכב נפלא, הילדים מגיעים לבית הספר נינוחים בטוחים ורגועים - זה היה מחוייב המציאות כי לא הסכימו לפתוח תיכון בתוך החומות... לך תבין את משרד החינוך והמדיניות המופקרת שלו. בדרך אנחנו עושים סיבוב גם בשכונת מצוקה ואוספים את החברים של הילדים. הורי ילדי המצוקה (שחלקם שכירים אצלנו), למדו שככל שהם עובדים יותר קשה, לנו יש יותר פורשה להסיע ילדים")
אז האמת היא שכן.
שמחתי למקרא "אזהרת הנסיעה" - לכשאגיע לחומות התקווה שלכם, עת זר מוחלט יברך אותי בעלטה, לא אחסיר פעימה שמא מדובר בתוקף.
ולא. אין מדובר בצרות עין. מי שהרוויח את כספו ביושר, תוך עמל רב (וזה לא נפל לידיו במסגרת אי אילו הקצאות ראשוניות אלו או אחרות), זכותו המלאה להנות מכספו.
מצד שלישי, נחמד ש"הארץ" מאפשר להציץ לתוך פינות נסתרות בחברה.
(וגם יש להודות, סתם מאמר תמים, בגנות בעלי כלבים שאינם מנקים אחריהם, לא היה מושך אש וקוראים לתוך הבלוג, ואלה לא היו נחשפים לתכנים בעלי אופי פרסומי, וההכנסות היו יורדות, ו-the next thing you know, אתה גר בשכונה רגילה, חסרת חומות. ואנה אנו באים).
תחי הסגירות! סולידריות ושיוויוניות זה אאוט. החזק (בחומות) שורד. כך בנויה כל חברה איתנה.
אני אינני נכנסת לדיוני פוליטיקה
לא מתוקה אני מדברת על פוליטיקה.
אני מדברת על יחסי יהודים ערבים.
אני מדברת על מה שקרה וקורה לערביי יפו.
ממש לא בעינין של אסתטיקה. זה שהאסתטיקה של אנדרומדה אינה אסתטית בעיני זה סיפור אחר.
תודה, התכוונת שהיית שוקלת נכון?
וזה עולה פחות מדירה בתל אביב, ולא ממש רחוק משם.
אני לא יכולה לומר בודאות שאם היה לי כסף לכך לא הייתי שוקלת לגור שם.
שאני רואה מקום שנראה מטופח ויפה,כפרי אבל גם מרכזי- זה תמיד בא בחשבון.
לא שונאת אותך בכלל. דוקא מתחילה לחבב....
אוהבת אותך, אבל תמיד יש שם בני אדם, גם אם הם לא לטעמכם.
אני דווקא מדברת על הערבי, ואת מכירה את בעלה של המורה(לא לפרסום כאן).
ובאשר לכתבות בעיתון, כבר מזמן הפסקתי להאמין לעיתונות, ובטח אחרי שקראתי גם את מה שכתבו עלינו.
את מפספסת את המהות של דברי, אני מדברת על האנשים שגרים בתוך חומות ואת מדברת על האופי שלדעתך צריך להיות ליפו.
אני שמחה שאתה לא אוהב לשנוא אותי.
ודווקא שאלותיך הן במקום, קרבה זה אומר בית משותף עם שכנים וחיי שיתוף ולא בית פרטי בגודל של ארמון עם חצר בגודל מגרש כדורגל. אבל יחד עם זה מקום שאינו פתוח לכל עובר אורח ברחוב (מישהי כבר כתבה כאן על פדופילים), מקום שהכדור לא יברח בו לכביש.
אין לנו בי"ס פרטי, אלא הילדים לומדים יחד עם כל ילדי היישוב, אלה שגרים בבתים שנראים כמו זה שצרפתי הכוללים בריכה פרטית ויכולים לקנות בעלות בית אחד 3 דירות אצלנו.
אין צבא, אבל יש שוטר קהילתי של היישוב (לא של השכונה), ואגלה לך עוד משהו, כל היישובים בסביבה נועלים את שעריהם בלילה והכניסה היא רק דרך שומר.
אין לי ספק שאת מתכוונת לבית הספר הדמוקרטי היהודי ולא לזה הערבי.
תביני - יפו זה פוליטיקה ! שהערבים יתייבשו שם לאט לאט וזה מה שעושים להם.
לזה קוראים כיבוש. כיבוש.
תקראי את הכתבה שעמיר ציטט ונראה מה תגידי אחר כך.
אני הייתי עוברת לגור ביפו רק שלדעתי היא צריכה להשאר ערבית כן כן קראת נכון ומסיבה זו לעולם לא אעבור לגור שם. מוסרית לא נכון לי לגור שם.
אני גם לא רוצה את יפו כחלק מתל אביב וכל חזון אחרית הימים שלך על יפו ת"א בעיני הוא ממש לצנינים.
לא, לא עברנו ועדת קבלה.
ואני לא עושה אידיאליזציה לשום שכונה.
אבל אני חושבת שהפך לאופנתי לרדת על אלה שחיים אחרת.
תתפלאי אבל כאן ילדים מגיל 3 מתרוצצים בחוץ לבד, ואין פדופילים.
ואענה לך גם כאן, אני מבקרת ביפו לא מעט, ולא בזו של התיירים.
טענתי היא כי בתוך החומות האלה גרים בני אדם, ומשום מה נוח מאוד כעת לצאת כנגדם,
ולגבי ביה"ס הדמוקרטי, מכירה מקרוב אשה יקרה שהייתה מורה שם.
אז גם את סיפור ביה"ס אני מכירה.
מה כל זה קשור?
האם אין רצון לשקם את יפו? למעט מגיב אחד המצהיר כי הוא גר ביפו, האם מישהו מכם היה עובר לגור שם, כמו שהמקום נראה היום.
שפי.
אני לא אוהב לשנוא אותך, מבחינתי זו הבחירה שלך לחיות בתוך "חומות" ואני מכבד את בחירתך.
כתבת: "קמה לה שכונה סגורה, אשר אומרת, אני רוצה קרבה והגנה"
ואני שואל קרבה למי? והגנה ממי?
ומתי תהיה לכם משטרה פרטית?
ומתי יהיו לכם בתי ספר פרטיים?
ומתי יהיה לכם צבא פרטי?
זה קצת מפליא שהקפיטליזם פירק את חומות הסוציאליזם, והיום הקפיטליסטים בונים את החומות בפרגוד של איכות חיים.
נ,ב אני מקווה שהמאבטחים, עובדי הניקיון והגננים מקבלים שכר הגון בין החומות.
תודה.
את עושה אידאליזציה לשכונה שלך . כאילו שילדים בכל מקום אחר מסכנים לא יכולים לשחק בביטחה.
אני אגלה לך סוד. הבת שלי עוברת כביש קטן ומגיעה לבית ספר ליד בית הספר גם גינה, והכל בטוח ומוגן.
בטח גם עברתם ועדת קבלה למתחם נכון ?
טוב, האמת איבדתי אותך לגמרי. אני מניחה שתהום פעורה ביננו בהסתכלות על העולם וזה בסדר גמור:)
ברצינות? הסיבות לבעיות שהעלת כאן קשורות לחינוך. חינוך שבא מהבית. אין להם שום קשר לשכונה שבה הילד גר או לחומות שכן או לא מקיפות אותו.
בעיקר עצלות הורית. או במילים אחרות- הורים שמאפשרים לילדים שלהם לראות שעות ביום טלוויזיה או להתקע מול מחשב ולא מציבים אלטרנטיבות אחרות.
ועם כל הכבוד, הילדים שלי נמצאים 8 שעות ביום בגן, שם הם מתקשרים ללא הפסק בלי תיווך הורי. אני מאוד שמחה לבלות איתם ארבע שעות פלוס מינוס אחר הצהריים.
וגם אם הייתי גרה מאחורי חומות, מן הסתם לא הייתי נותנת להם להתרוצץ לבד בגילם הנוכחי, כי פדופילים יש בכל מקום.
"דיילת נחמדה הראתה לנו את הפרויקט והביאה אותנו למרפסת, שממנה נשקפת כל יפו. פתאום היא הצביעה על אחד הרחובות הסמוכים לפרויקט ואמרה שלפי סיכום בין אנדרומדה לעירייה, ערבים לא יורשו לגור מעבר לרחוב הזה"
הכתבה המלאה בהארץ , מאת אריה דיין .
את מפספסת ובגדול ועושה סלט מכל מה שנאמר.
אני מציעה שבשלב ראשון תעשי סיבוב ביפו. לא לא ביפו של התיירים אלא ביפו האמיתית.
תדברי קצת עם התושבים, נראה מה תחשבי אחר כך.
אחר כך תלכי לבית הספר הערבי הדמוקרטי ותשאלי את המנהלת למי הוא שייך,
והיא תספר לך על הבעלים האמיתי של המבנה - הפליט- זה שחי בארה"ב היום והבית שלו נמכר ע"י המינהל או איזה גוף אחר במכרז כל שהוא ואחר כך לעג לרש הושכר לבית הספר.
הפליט כמובן לא ראה אגורה. נכסי נפקדים קוראים לזה.
אנשים עשו הון מנכסי הנפקדים הללו.
אין שום אפשרות להשוות בין המתחם שבו את גרה לאנדרומדה ביפו. אין שום דבר משותף מלבד הגדר.
עמיר, עזוב אותך מכתבות בעיתון, זה הכל חרטה.
גם עלינו עשו כתבה, וסיפרו הרבה סיפורים, ובכלל ממתי מה שכתוב בעיתון הוא נכון.
ותשתיות, בישראל כמו בישראל מחדשים רק עם סיבה.
ואם יחליפו את כל התשתיות, זה ישנה את חזות הבתים?
מישהו יעשה שם שימור או שיפוץ חיצוני, אפילו במימון חלקי של גופים נוספים?
אפשר להשאיר את הכל כפי שהיה, האם זו המטרה?
תודה אקי
את מתכוונת ברצינות לדבריך אני מניחה.
ולכן תסבירי לי בקשה ובכנות אם אפשר, מדוע הילדים היום תקועים מול מסך רוב היום, משמינים בצורה מטורפת מחוסר מעש, בעלי קישורים נמוכים מאוד בתקשורת חברתית.
ואני שמחה עבורך שאת גרה במקום בו אנשים אומרים בוקר טוב, ושיש גםמכולת שכונתית.
אגלה לך משהו, גם אצלנו יש מכולת שכונתית (מחוץ לחומה) ואני פוגשת שם אנשים מהיישוב, ובבר השכונתי (שגם הוא מחוץ לחומה) יושבים יחד כולם.
ההבדל הוא כי הילדים שלי רצים בחוץ לבד, בלי אמא שרצה אחרי הכדור, ולומדים לתקשר עם ילדים אחרים בלי אבא ואמא ליד.
מה זאת אומרת אילו דרכים ? יש המון . ובעידן הזה של הפרטה מטורפת, זה לא כ"כ אופנתי להגיד את זה, אבל זה בדיוק תפקידה של המדינה לחזק אזורים שאין בהם שום דבר "סקסי" או תדמיתי-מיוחצ"נ .
וזה אומר - לדאוג למערכת חינוך טובה, לסלול מחדש את הכבישים, לחדש צינורות מים וביוב שמתפוצצים חדשות לבקרים, לבנות כיכר קטנה או רמזור במקום הצומת המסוכן ... שוב , המון דברים שלא מצטלמים בכלל ומורגשים לאט-לאט, אבל זאת עבודת נמלים איטית. אין כאן קיצורי דרך .
הפתרון של "להביא אוכלוסיות חזקות" הוא ממש חרב-פיפיות לדעתי. כשהאוכלוסיה החזקה כאילו "חזקה מדי" , בחוסר פרופורציה לאיזור בו התנחלה, ברור שאין כאן כוונה לדיאלוג אמיתי. שמן ומים, לא מתערבבים . אני אמצא עוד מעט לינק לכתבה שהיתה בהארץ על פרוייקט אנדרומדה, ובה מספרים כמה דיירים על הניתוק המבורך הזה מהשכונה. לזוג אחד אפילו הבטיחו ש"מעבר לקו הזה לא גרים ערבים" .
הצרפתים, בהכללה גסה, הם עם חסר-סבלנות, קצת נרגן, חף מגינוני הנימוסין האמריקאים המזוייפים . אני מאוד אוהב אותם (וכבר רמזו לי יותר מפעם שאני דומה להם, במובן הזה).
שפי
במציאות האלימה שבה אנו חיים
אין מנוס מאשר לאפשר לילדים
ביטחון אלמנטרי.
ברכי יום יום ותודי לאל
ששפר מזלך.
אקי
קראתי כי יש שכונה נוספת בהקמה או שכבר קמה ביפו.
בתי ספר יקומו כשיהיו מספיק תושבים, מחוסר ברירה כרגע נשלחים ילדים לבתי ספר פרטיים.
כולם מעדיפים בי"ס קרוב.
נו, נו, אל תגזימי.
אני גדלתי בשכונת דירות עם כביש ליד גן השעשועים וילדי גדלים בשכונה תל אביבית שחלקה בתים פרטיים וחלקה שיכונים ויש כביש ליד הגינה. אז? אז שומרים עליהם. בדיוק כמו ששמרו עלי. ואם הכדור מתגלגל אז אמא או אבא רצים אחריו.
זה קצת מצחיק שאת מנסה לשוות לחיי השכונה מאחורי הגדרות הווי של קיבוץ של פעם, או איזה מושב שמכונית עוברת בו פעם בחצי יום.
אני מתקשה לראות את הפגם בהתפתחותם החברתית של ילדיי, או מאות אלפי ילדים אחרים שלא גדלים מאחורי חומות. להיפך.
זה בידוד מהחוץ. זו בחירה. לגיטימית כמובן ועדיין עצובה בעיני.
ואגב, גם בשכונה שלי מאוד מקובל לאמר בוקר טוב, בדרך לבית הספר או לגן מידי בוקר לאנשים שחולפים על פני. שאת רובם אני מכירה.
ותשמעי משהו, יש אפילו מכולת שכונתית!
בכל שכונה חלשה, אם תכניסי אוכלוסיה חזקה בכדי להרים את המקום, תוכל לעלות טענה כזו.
אז אולי אפשר הצעה קונקרטית.
שהרי כבר טענתי כי השנאה כלפי אלה הגרים בפנים אינה מגיע ממקום של פערים, היא קיימת בכל המקומות.
ובאשר לנוף, הוא קיים לאורך כל רצועת החוף של ישראל.
לא בדיוק. לאנדרומדאים יש בריכה וחדר כושר וכביש החוצה אין צורך לספק מערכות תומכות מחוץ לחומות. אולי אם היו פותחים את חדר הכושר לשאר התושבים ? אין סיכוי בעצם. בית ספר זה סיפור אחר אבל הם הולכים לפרטיים בסביבה ואין בעייה.
עוד הרבה יהודים והמון כסף ישפר פה את התשתיות אבל זה בתנאי שזה יהיה מפוזר יפה יפה מסביב.
זה ממש לא עצוב, אני רוצה ילדים שרצים בחופשיות בחוץ, משחקים בכדור ובכל המשחקים שאני (וכנראה גם את) שיחקנו.
מכירה מקומות כאלה שאין בהם כביש ליד גן השעשועים?
ספרי לי עליהם.
בתים פרטיים זו לא התשובה, שם הילדים מבודדים, במקרה הטוב מזמינים חבר אחד, אולי שניים.
חיי חברה הם דבר חשוב בהתפתחות.
אולי כי לאוכלוסייה החזקה שמגיע ליפו אין שום עניין באוכלוסיה החלשה?
מבחינתה שיתאיידו וכמה שיותר מהר?
הם הרי לא מתערבבים חס וחלילה עם הילידים. האוכלוסיה המקורית שקופה עבורם. הם שם בשביל לראות את פיסת הנוף היפה ביותר באזור ת"א.
אגב, יש כאן שני נושאים שונים. האחד, הוא חיים מאחורי חומות והשני הוא דחיקתה החוצה של אוכלוסייה חלשה ע"י חזקה. בשכונה שלך כמובן, הסוגייה השניה לא רלבנטית.
תסביר לי את ההקשר, האם אסור ליודים לגור ביפו? אתה גר שם, לא היית רוצה תשתיות טובות יותר?
ומה קשור בכלל שם הרחוב, פעם היו שם מספרים, אז מה.
וכל מה שכתת רק מחזק את טענתי, כל שכונה כזו (או אחרת) שתקום תחייב שיפור תשתיות.
כשיהיו מספיק "אחרים" יקומו גם בתי ספר, מתנס"ים, חדרי כושר וכל מה שתרצה.
אם יקימו את זה היום, מי ישתמש בזה?
ואיזו דרך אחרת יש כדי להרים איזורים חלשים, אם לא להביא אוכלוסיות חזקות?
נכון אולי כרגע זה צורם, אבל למה לכעוס על הדיירים?
לא פגשתי את הצרפתי שלך, ולכן אקבל את דבריך לגביו.
תגיד צרפתים הם בכלל עם נחמד?
זה כל כך עצוב מה שכתבת כאן.
הדרך היחידה שאת רואה כבטוחה לגדל את ילדייך, היא מאחורי חומות.
מצמרר.
חשבתי על מילה אחת שתסביר את ההבדל "יהוד".
פה מיהדים את יפו. זהו בעצם. אבל היהוד נעשה בניכור למקומיים. ראית פעם רחוב שכל דייריו ערביים ושמו הרב XYZ ?
לפחות אני גר ברחוב אבן סינא (שזה הרמב"ם של המוסלמים (רופא דגול))
הבעייה היא שהאוכלוסייה הזאת כבר למעלה מעשור שם ושום התערות.
אין בתי ספר יהודיים ביפו פרט לדמוקרטי שהוא יקר. כל ילדי יפו היהודיים לומדים בבית הספר לטבע ובדמוקרטי ובבתי ספר מחוץ ליפו.
הם נכנסים למכוניות ונוסעים בבוקר לעבודה בחוץ. הם חוזרים למתחם השמור ונשארים שם. אין ביפו חדרי כושר (חוץ מאחד עלוב במתנ"ס ) .
אין פה שום התערות בין האנדרומדאים לבין התושבים המקומיים. ההפך הוא הנכון. את היפואים מיבשים עם ביום ועמודי חשמל מתקופת האבן ואצלי בשכונה הטלפון הסלולארי מתנתק כי אין אנטנות (לא נדבר עכשיו על סרטן). ובפוסט השני סיפר מישהו על ה ADSL שלא מגיע למהירויות כמו בתל אביב-(יפו) ויפו בכוונה בסוגריים.
ולכן דין אנדרומדה ודין השכונות הסגורות האחרות שונה לגמרי. פה מפנים אנשים. עמידר מתה לשתות להם את הנדל"ן שלהם ועשירים גרים בכלא (והעשירים הללו פי 1000 יותר עשירים משכנייהם (אולי פי 100,000) אבל פה זה גם פער דתות, אזרחים סוג א' (כן. גם אני סוג א') מול סוג ב' (יש המון דוגמאות לאיך זה מתבטא)
שפי ,
תודה רבה על הפוסט הזה. מעורר עניין ומחשבה רבה.
חיצונית, בהחלט נראה דומה לפרוייקט אנדרומדה . ועל זכותם של הילדים לשחק בחופשיות בחוץ - אין עוררין .
יחד עם זאת, אני חושב שפרוייקט אנדרומדה מתריס יותר כלפי סביבתו. הוא באמת נטוע בליבה של אוכלוסיה חלשה יותר, באופן מובהק. וכמו שזה נראה כרגע, המצב ביפו לא ישתפר בקצב שאפילו מדגדג את ההשקעה בגבעה הזו .
משהו לסיום - אני חושש שהיתה איזו נימה צינית שחמקה בפוסט שלי . ה - bonsoir ש"בורכתי" בו היה בטון מאוד לא נעים ... נסי לדמיין צרפתי נרגן שאת דורכת על רגלו במטרו, בשעת השיא. עם או בלי קשר, מיד הופיע שם כלב לא סימפטי, והשאר - הרי הוא מתועד.
לא מבינה את הבעיה שלכם עם אנדרומדה,
הדרך היחידה להרים את יפו למעלה היא להביא אוכלוסיות חזקות ליפו.
נכון בשלבים הראשונים זה נראה שונה מהסביבה, אבל עם הזמן יפסיק לזרום לך ביוב מסביב,
כי ככל שיהיו יותר בתים חדשים ישופרו התשתיות.
ככה זה עובד.
שפי ? לא הבנתי.
לי יש בעייה רק עם אנדרומדה. מה הבעייה של השתיים האחרות ? שמסביב יש עושר רב ובהן גרים עניים ?
אני לא ממש חובב בתי כלא שכאלה. אני מעדיף בית קטן עם מחשב :-) בפרדס אם אני יכול לבחור. או בית חביב ונוח (שלי מעפן) בין שכנים שאומרים שלום ומביאים עוגיות כמו השכנים שלי פה.
אבל מי שטוב לו שיחיה איפה שבא לו. אפילו בקומה 60 של מגדלי השד יודע מי.
וגם ב Sea and Sun לא הייתי בוחר לגור אם היה לי את הכסף. הייתי קונה פרדס ושם בית באמצע. (ובריכונת?) וכלבים וכו'
זה בדיוק מה שטענתי, להיע דעה מבלי לדעת עובדות, זה לא משהו.
לך לראות, שווה ביקור.
לא מכיר את הגולף והרוזמרין. התייחסתי לשלך ולאנדרומדה.
זה לא המבנה אלא הניכור. וכניראה שבאחרות הניכור לא כמו שם ביפו (פה ביפו בעצם)
לא קראת, והגבת.
רוזמרין בהרצליה פיתוח
שכונת הגולף בקיסריה
מיעשיר ממי, אלה בתוך החומה או אלה שמחוץ לה?
לדעתי יש הבדל בין המקום שאת גרה לבין גבעת אנדרומדה.
הגבעה ממוקמת בין בתים מטים ליפול בתוך אוכלוסיה חלשה מאוד ותשתיות עלובות ברחובות. הגבעה נראת כמו מבצר נעול ומסוגר ששומר על היהודים מפני הערבים (אין לי מושג אם גרים שם מוסלמים/נוצרים יפואיים אבל משום מה נראה לי שלא).
ההבדל המהותי הוא המיקום והצורה.
שכונה כמו שלך שממוקמת באיזור כמו שלך שונה לגמרי רק בגלל שאין ניכור.
ובסופו של דבר מרבית הבעייה היא קינאה. מקנאים בעשיר. רק שביפו זה מוחצן מאוד.