כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    שבועות

    17 תגובות   יום שני, 9/6/08, 22:06

    כשהייתי ילדה לא אהבתי את שבועות.

    אני מכירה כמה אנשים שלא סובלים את ראש השנה, הרבה שלא מתים על פסח (מצות, בכל זאת) וקבוצה לא קטנה (ודי סוטה, לטעמי) ששונאת את פורים, אבל עד היום טרם נתקלתי באדם נוסף שפיתח סלידה עמוקה לחג השבועות. בכל זאת, רגל, לא? 

    התחושה שלי  תמיד היתה שמדובר בחג זניח כזה, מיותר. מועד שהוסיפו לנו בחאווה אחרי כל חגי הדיכאון, הזכרון והלאום, סתם בשביל שנוכל להירגע, ואולי שנתבאס פחות מהזמן שיש להעביר עד ראש השנה (ומכאן ניתן להסיק ש-א.הסיפא היא אבחנה מאוחרת יותר שלא רלבנטית לתקופת הילדות, שבה חג השבועות הוא רק עוד מכשול קטנטן בדרך לחופש הגדול, ו-ב. כן, אני מתה על העבודה שלי.).

    אז אמנם טכנית הוא נקבע לפני רוב החגים האחרים, אבל אין טעם לבלבל אותי עם עובדות. אני החלטתי. 

    אני מניחה שחוסר הסימפתיה שלי לחג נבע מכך שהייתי ילדה קרניבורית, שאין לה דיבור מי יודע מה עם גבינות ומאכליהן (אלא אם גלידה נחשבת), דבר שגרם לכך שהחג הזה לא בא לי טוב בכלל.כלומר, ניחא (ובתרגום מפולנית: לא ניחא בכלל!) שכל ארוחות החג נערכות על טהרת מאכלי החלב, אבל העוגות? בכלל, איך מתמודדים עם חג בלי עוגות שוקולד? 

    שנים שאני נאבקת עם סבתא שלי על סוגיית הבלינצ'ס ("מה, את לא אוהבת?? אבל הכנתי בשבילך, הייתי בטוחה שאת אוהבת...") ונאלצת להתאפק בכל כוחי לא לצעוק על הפולנייה העיקשת שבפעם הבאה שנדמה לה שאני אוהבת משהו, למה שזה לא יהיה סטייק עגל חלב?  מה, לא מספיק שבועות? ובכלל, מאז שגיליתי שאני לא היחידה שסובלת מ"חוסר סבלנות" מסוימת למאכלי חלב (נהדר, עוד תחום שבו אני חסרת סבלנות!), כל הרעיון של אכילת מאכלי חלב כסוג של התעלות רוחנית- מוסרית נשמע לי כמו עוד גזירה, לא שונה בהרבה מתענית ו/או אכילת לחם לא מוכן במשך שבוע. אתגר גסטרו-אינטרולוגי, אם תרצו. 

    אלא שבשנים האחרונות נוכחתי שכמו הרבה דברים אחרים, או בעצם – לא כל כך הרבה, אבל זה נשמע מאוד בוגר,  חג השבועות איגף אותי בלי ששמתי לב עד שלפתע מצאתי את עצמי ביחסי חיבה עמו. אז לרגל רוח הפייסנות, חמש סיבות לכך שחג השבועות הוא סבבה: 

    1. 1. חופש – זה אף פעם לא דבר רע, במיוחד כשהחג נצמד לסופ"ש. קלאסה.
    2. 2. הסיפור של רות ובועז – כי מי יכול לעמוד בעטיפה- רומנטית - עם - אניצי - שיבולים לסיפור ה"שוגר דדי" הקדום ביותר בהיסטוריה?
    3. 3. חוברות מתכונים – אחד הפטישים הבודדים מסוג "אשת-חיל" שנפלו עלי, וכל שנה החוברות מתעדכנות ומשתדרגות. שנתיים – שלוש, והן מגיעות עם האוכל. תענוג!
    4. 4. לבן - הזדמנות פז ללבוש את השמלה הלבנה המשגעת שנקנתה בגחמת רגע ולא זכתה לצאת מהארון
    5. 5. אחרי שלושה ימי גבינות, הבשר טעים הרבה יותר...

      

    חג שבועות שמח!

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/8/08 21:12:


      א"ב,

      תעזבי אותך מעוגות!

      תעברי לREAL STUFF:

      סטייקים.

      היכן?

      מה?

      (על כמה נדבר אחר כך)

        1/8/08 20:01:

      מקבלת בהחלט.

      אני מודה שהייתי מוכנה להחליק את זה אם היה מדובר בעוגות שוקולד...

       

      מצד שני - הסיכויים שהשמלה הלבנה תוכתם מוכפלים.

        1/8/08 16:33:

      אותי דווקא תמיד עצבנה בחג הזה הדרישה לבלוס עוגות גבינה ואז ללבוש לבן כדי להראות בדיוק איפה הן התנחלו.
        12/6/08 15:18:

      אכן, מראות קשים...

      אין לך מושג (או אולי בעצם יש לך) כמה אני שמחה שנפטרתי מעולו של זה!

      אח, להרטב בגשם בכיף בלי להטריד את עצמי באיך אני אראה אחר כך....

      השחרור האמיתי!

        12/6/08 14:37:

      יש לי חברה שגם באמצע אוגוסט היתה מסתובבת עם מטריה בתיק.

      את בטח יכולה להבין.

       

        12/6/08 07:50:

      עד שמצאתי דרך להסתדר עם השיער "באמצע" שלי ("גלי" עלאק...) הייתי עושה פאנים מדי פעם. לא רק שאני מבינה אותך, מסתבר שהייתי מסתובבת ימים שלמים בלי להזיז את הראש יותר מדי, שחו"ח איזו שערה סוררת לא תזוז ממקומה.

       

      שלא לדבר על גשם, הליכה לים או דבריםמימיים אחרים...

      אז את שואלת אם אני מבינה את עניין שקיות המים??

       

      עוכרי ישראל הילדים האלה. הם לא יודעים שצריך להראות טוב בשביל לחולל בכרמים??

        12/6/08 00:25:

      בערב החג עשיתי פן. הלכתי ברחוב, ואז מאיזו מרפסת זרקו עליי 2 שקיות עם מים.

      במקרה שתי השקיות לא פגעו בי ובכלל נפלו ליד הרגל.

      אם חו"ח אחת השקיות היתה הורסת לי את הפן מקלות - וואי וואי. היתה לי סיבה אמיתית לשנוא את שבועות !!!!

      ברור, נכון?

       

        11/6/08 21:29:

       

      צטט: כבר לא אמביוולנטית 2008-06-11 12:30:52

       

      אין לי אלה להסכים עם הכתוב כמעט אחד לאחד (וזה ממש נדיר כמו שאת יודעת)

      בעיקר לגבי החיבור המאולץ למאכלי גבינה שאכן גורם לחשק עז יותר לבשר

      אחלה פוסט *

      תגידי, מה את מזיינת את השכל?

      את מתה על מאכלי גבינה ועוגות גבינה, ושונאת את פורים. למה התחברת בדיוק, חוץ מלכותבת, אה?

        11/6/08 21:28:

       

      צטט: תמי ר 2008-06-11 09:47:48

       

      - ועל זה שהיית התגובה הראשונה (שלא לומר היחידה) לפוסט שלי, מה דעתך על ההשקעה הניכרת במענה?

       

      השקעתך הניכרת אכן נוגעת ללבי.

      אבל עדיין רק המחשבה על חג פסח משרה עלי עגמומיות והלך רוח כבד עד דיכאוני.

      אבל מה נתקעתי לך פה עם הפסח הזה ? יש עוד כמעט שנה למנייאק, ובדרך חופש גדול ענק ומאיים, חגי סוכות (קצת ניג'וס אבל לא נורא), חנוכה החג האהוב EVER, ופורים הדבילי.

      שיהיו רק שמחות !

       

       

      נו, עוד אחת שלא סובלת את פורים! מה יהיה אתכם, אתם? מה רע בקצת רוח שטות? ובלהיות מישהו אחר ליום? תאמיני לי, הייתי חותמת על זה 30 ימים בשנה.בעצם, 360!

      ולגבי החופש הגדול - זה די קטע: מהרגע שאתה מסיים את התיכון, פחות או יותר, ועד שיש לך ילדים, אתה די שוכח מכל הקטע הזה של "החופש הגדול". ז"א, אתה מודע לקיומו, הנוכחות בעבודה מידלדלת (ילדים, חופשות, נסיעות לחו"ל) אבל כל העניין הופך להיות לא רלבנטי. ובסיכומו של דבר - אכן. רק שמחות.

       

      אין לי אלה להסכים עם הכתוב כמעט אחד לאחד (וזה ממש נדיר כמו שאת יודעת)

      בעיקר לגבי החיבור המאולץ למאכלי גבינה שאכן גורם לחשק עז יותר לבשר

      אחלה פוסט *

        11/6/08 09:47:

       

      - ועל זה שהיית התגובה הראשונה (שלא לומר היחידה) לפוסט שלי, מה דעתך על ההשקעה הניכרת במענה?

       

      השקעתך הניכרת אכן נוגעת ללבי.

      אבל עדיין רק המחשבה על חג פסח משרה עלי עגמומיות והלך רוח כבד עד דיכאוני.

      אבל מה נתקעתי לך פה עם הפסח הזה ? יש עוד כמעט שנה למנייאק, ובדרך חופש גדול ענק ומאיים, חגי סוכות (קצת ניג'וס אבל לא נורא), חנוכה החג האהוב EVER, ופורים הדבילי.

      שיהיו רק שמחות !

       

       

        11/6/08 09:07:

      נשמע מצוין (חוץ מהשיעולים כמובן).

      אני בדרך לטוב , עוד מעט מגיעים...

        11/6/08 08:35:

       

      צטט: bronte 2008-06-10 22:33:30

      יופי, מותק. שמחה בשבילך (על החופש, כמובן, לא גזירת ההתנזרות מהחלב).

      משהו מיוחד לדווח?

       

      שלי היה מתוק-חמוץ-מריר..

      משהו מיוחד לא

      אבל היה רגוע

      שמרתי לאחי על הבית במושב

      ישנתי בים עם חברים

      השתזפתי

      הכל היה רגוע

      בין שיעול לשיעול כמובן

      הוא גם הזכיר את ההמנעות ממתוק

      (או במילים אחרות כל מה שנעים וטעים)

      מה איתך יפתי?

        10/6/08 22:33:

      יופי, מותק. שמחה בשבילך (על החופש, כמובן, לא גזירת ההתנזרות מהחלב).

      משהו מיוחד לדווח?

       

      שלי היה מתוק-חמוץ-מריר..

        10/6/08 20:53:

      אני מתה על שבועות

      אבל ממש

      מתה על מאכלי חלב

      ועכשיו הגורל צוחק עלי

      הרופא היום אמר לי .....(קול של תופים)

      שמומלץ לי לא לאכול מאכלי חלב

      (לא שידעתי אבל אחרי שבוע עם קשיי נשימה...)

      אז אני אסתפק בעובדה שיש חופש

      ולי היה חופש מעולה!!!

        10/6/08 20:16:

      צ'מעי, התקלת אותי בסוגייה כבדה, ואני לא מתייחסת רק לניסיון הנואש לעכל את המצות...

       

      אבל הכפפה הושלכה ואני אנסה לעמוד באתגר בכבוד:

       

      1. מצד אחד - ארוך, מצד שני - לא באורך של החופש הגדול. וגם זה יתרון.

      2. בת"א? כל בתי הקפה והמסעדות כשרים? תמי, ברצינות! זה קיטורים שמותרים רק לירושלמים.

      3. משפחתולוגיה מעיקה - אין לי איך להשיב על זה, אלא בפולנית: "כשהם לא יהיו, את תתגעגעי!" (סמאללה, חמסה, חמסה, מלח, מים) אבל זה ללא ספק הסעיף הכי קשה (וגם הקושי שהכי מביא את הסעיף...)

      4. נוגד צ'עמום - אני מוכנה לנדב לך את גיסי (איזה מצחיק, לקרוא לו "גיסי")- יש לו טריק כזה עם בצל ירוק שמצליפים בו במהלך שירת "דיינו", מכניס הרבה עניין (ואמבולנס אחד) לסדר.

      5. זה אתגר קולינארי להסתדר שבוע בלי לחם וגם בלי מצות - אני חושבת שאפשר לעשות את זה בלי לחזור על 4 גרסאות של תפוחי אדמה, ובכלל, לצורך פסח הגדרתי את המשפחה מחדש כספרדים, דבר שפותח הרבה אופציות שהאשכנזים החליטו לזמבר את עצמם גם בהן...

       

      ועל זה שהיית התגובה הראשונה (שלא לומר היחידה) לפוסט שלי, מה דעתך על ההשקעה הניכרת במענה?

        10/6/08 15:40:

      אולי יש לך 5 סיבות להתפייס גם עם חג הפסח ?

      לי יש רק נגדו: 

      1.  ארוךךךךך.... בעיה להורים שבינינו.

      2. משפחותולוגיה מעיקה.

      3. בתי קפה ומסעדות על טהרת הכשרות. אין מה לאכול. לחמניות כשרות זה איחס.

      4. רצית לנסוע לחופשה מחוץ לבית  ? הכל יקר בטירוף או תפוס בטירוף.

      5. ליל סדר זה מצ'מם.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין