כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אֵירוֹ-T עָדִין..."קוּבִּייַת שׁוֹקוֹלָד" עַל הַבּוֹקֶר... שִׁיר מִפְּרִי עֵטִי

    בְּלֵיל קַיִץ סְתָוִוי
    אַתָּה אֶת שִׁירֵיךָ מֵבִיא,
    עַל מַגָּשׁ שֶׁל זָהָב
    כְּשֶׁאַתָּה כֹּה מֵאוֹהָב,
    בְּאוֹתָהּ הַאִישָׁה
    שֶׁיִּתָּכֵן וְכַּמוֹךָ מַרְגִּישָׁה
    אֶת אוֹתָהּ הַתְּחוּשָׁה...



    אַךְ מָה זֶה קָרָה לָהּ ?
    עַיֵיפָה הִיא,אַךְ לֹא דַּי לָהּ
    שְׁנַתָה נָדְדָה...
    הַאִם גַּם הִיא אֲבוּדָה?
    וְאַהֲבָתָהּ בִּלְתִּי נִיתֵנֶת לִמְדִידָה,
    אַף כִּי הִיא הַיְחִידָה,
    שֶׁאֵינֶנָּהּ מוּכָנָה עִמְּךָ לִיצוֹר בְּגִידָה.



    אַתָּה עַל רְצוֹנְךָ עוֹמֵד,
    כִּי נוֹתַרְתָּ בּוֹדֵד.
    אֵינְךָ מְעוּנְיָין לְהִיקַרֵא בּוֹגֵד...
    זוֹעֵק אַתָּה לְחֶדֶר אָטוּם וְקוֹלְךָ מְהַדְהֵד:
    "הַאִם בְּשֶׁל הֱיוֹתִי נָשׂוּי תַעָלִינִי עַל מוֹקֵד
    ?"



    אֶת לִבְּךָ פָּתַחְתָּ לְפָנֶיהָ,
    מִבְּלִי יֵכוֹלֶת כְּלָל לַחֲזוֹת בְּעֵינֶיהָ...
    "מַדּוּעַ בִּי אֶת כֹּה פּוֹגַעַת ?
    בְּנִימֵי נִשְׁמַתֵךְ אֵינְךָ נוֹתֶנֶת לְגַעַת...
    אֲנִי אוֹתָך כֹּה רוֹצֶה לָדַעַת,
    עַד שֶׁבְּקוֹלִי קוֹלוֹת תִּזְעֲקִי:
    "אֲנִי מִשְׁתַּגַּעַת !"



    וְאָז בְּרַכּוּת אַלַטְפֶךְ,
    עַד כִּי גוּפֵךְ הַמְעוּרְטַל יִרְעַד...
    אַת תוֹשִׁיטִי לִי אֶת הַיָּד,
    וּלְפֶתַע תִּרְצִי לָקוּם וְלַעָמוֹד...
    וּלְעֵינַי תַחֵלִי לִרְקוֹד, עוֹד וָעוֹד...
    כְּפִּיתוּלֵי נָחָשׁ קוֹבְּרָה
    וּמִדֵּי פַּעַם גַּם קָדִימָה...אֲחוֹרָה
    תָּנִיעִי אֶת גוּפְךָ בְּמַעְגָּלִים...
    "הוֹ אֱלוֹהִים!", אלחש, "אין לִי מִילִּים..."



    וְאַתָּה עָלֶיהָ מִסְתַּכֵּל
    וּבְתוֹכְךָ מַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל:
    "כָּךְ אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָהּ יוֹמָם וָלֵיל"
    נִימְפָה עַנוּגָה שֶׁלִּי, מוּשַׂא חֶזְיוֹנוֹתַיִי
    אוֹהָב אוֹתָך כֹּל חַיַּי !



    הִיא רוֹקֶדֶת לָהּ בִּשְׁתִיקָה
    וְאַתָּה כַּמֵהַה לְנַשְׁקָה...
    הִיא אֵלֶיךָ לְרֶגַע מַבִּיטָה,
    בְּלִבְּךָ אַתָּה חָשׁ צְבִיטָה...
    וְאָז הִיא עוֹצֶמֶת אֶת עֵינֶיהָ,
    אַתָּה קָם, וּבְרַכּוּת אוֹחֵז אֶת יֵרֶכֵיהָ
    וְאָז עוֹבֵר לַגַּעַת בְּזוּג עֹפַרֵיהָּ...
    אֵינְךָ יָכוֹל בְּזֶה עוֹד לַעַמוֹד,
    אַךְ הִיא לוֹחֶשֶׁת לְךָ "עוֹד...עוֹד..."



    לְפֶתַע דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת, אַתָּה עוֹשֶׂה עַצְמְךָ כְּלֹא שׁוֹמֵעַ...
    מְרִימָהּ עַל יָדֶיךָ, וְאֶל חַדְרָהּ אַתָּה פּוֹסֵעַ,
    הִזְדַּמְּנוּת שְׁכַּזוּ לֹא תָּשׁוּב, וְזֹאת הִנְּךָ יוֹדֵעַ...
    עַל מַצָעֵיהָּ הַלְּבָנִים אוֹתָהּ אַתָּה מֵנִיחַ,
    וְאֶת נִיחוֹחוֹת גּוּפָה הַמְבוּשַׂם אַתָּה מֵרִיחַ...



    אֶת הֶמְשֵׁךְ הַשִּׁיר תּוּכְלוּ כְּבָר לְנַחֵשׁ,
    וְלָכֵן לֹא אֲפָרֵט אֶת שֶׁשָּׁם הִתְרַחֵשׁ...

    0

    להיות או לא להיות...בקשר ?

    1 תגובות   יום שני, 9/6/08, 23:24

           

                תהיות... /צביה רוזנפלד

    הוא יושב וחושב,
    חושב וכותב
    "האם אני אותה עדיין אוהב?"

    הוא יושב וחושב,
    נלחם הוא בלב
    "האם עוד בה אמשיך להתאהב?"

    הוא יושב והוגה
    הוא תוהה:האם הוא רוצה...?
    "מה בעצם אני בה מוצא?"

    הוא יושב מול מחשב
    ועדיין דואב,
    דמעה יוצאת לו מתוך הכאב...

    זולגת דמעה
    הוא נח לו כמעה...
    זולגות להן שתיים
    והן שוטפות לו את הלחיים...

    נדם לו קולו מאז ה"ארוע"
    הייתכן ונמלא ליבו געגוע?
    "הן הכרתיה מעל לשבוע,
    בעצם שלושה -
    אוי לבושה..."

     

    הזמן חולף
    הוא בצערו מתעטף...
    "האם את הקשר מיציתי?
    האם אותה באמת רציתי?
    הייתכן ואת דעתי עליה שיניתי?
    ואולי היא בעצם לא מה שקיוויתי..."

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/9/08 13:10:

      שלום לך צביה!

      מאוד נהנתי לקרא את שירך היפה

      ואם לדבר בכנות התאהבתי בו

      כמו כן התאהבתי גם בכותבת השיר

      ישר כח המשיכי לכתוב

      את כותבת פשוט ניפלא

      אלכס ל.

      פרופיל

      segol65
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין