החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1591 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
היום הוא כבר מחר - הפוסט שאינו מתעכל ...
באת
וכבר לא
ואין עוד. לא
שם. וגם לא פה.
וכבר מאוחר
מאוחר מידי. ואין כאן במה, לכסות על היפה.
הילדה הקטנה בכתה מכורבלת בתוכי, שואלת : "אלוהים למה זה כל- כך כואב ? והאם אי פעם, זה בכלל יפסק... " ואף בת - קול לא ענתה בתוכה רק כאב
ובלילה נפלה הילדה לשינה מרוקנת ודמומה והנה היא בעיירת כפר נידחת, מאובקת וענייה. היא מתעוררת בביתה בשעת בוקר מבוהלת, היא חייבת למהר ולהתייצב והרי היא מגוייסת, נדמה לה שהיא מחפשת משהו. אצבעותייה תרות מבוהלות בחופזה. אולי אלו הם המדים, שהיא מחפשת ולא מוצאת ואולי הם נותרו במורד הכפר. בחדר, ליד המקום בו עלייה להתייצב. היא ממהרת לצאת את הבית ורצה מתנשפת, להספיק. מהר, לא לאחר. בדרך נראים החיילים, מאיימים, מחפשים אורבים ורק צליל מגפייהם נשמעים. והיא עדיין מוגנת כמעט. רצה כרואה ואינה נראית. היא מגיעה לחדר, פוערת דלת וסוגרת אחרייה בחטף. אצבעותייה שוב תרות במרדף. היכן הם המדים... היא מחפשת אותם על המיטה הצבאית הישנה. על הכורסא המרופטת שבצידה. מרימה את המיטה אולי קפלה ושמה בארגז המצעים, אבל לא...אין זכר למדים. מוחה עובד בקדחנות, אולי בכל זאת ומפאת הלחץ והמהירות. אם הם לא כאן , הם בוודאי נשארו בכל זאת בבית. אבל עכשיו לרוץ את כל הדרך חזרה הבייתה, וכבר מאוחר. מאוחר מידי והיא כבר לא תספיק. אולי. אולי תתקשר להורים, לבקש מאבא שימהר להביא את המדים, אבל היא לא יודעת. האם יעמדו לו הכוחות. איך היא יכולה להריץ אותו והוא בכלל נמצא שם עדיין בבית... והיא מסתובבת בחלל החדר, כמו אז כשהייתה ממש קטנה ופשטה זרועותייה בחלל סביבה ... ואין שם. אין שם איש, שיביא לה את המדים הארורים. המדים שיכולים להותירה בחיים...
- כל הזכויות שמורות ליעל פריאל -
הפוסט שאינו מתעכל וגם אינו נגמר מדממת לתוכי כמו אינפוזייה, רק שבמקום התרופה יש שם לענה דביקה - מרירה, שמטפטפת באיטיות משחררת טיפה אחר טיפה....
אתה כבר לא תראה אותי לא בשמלה הכתומה הקלילה עם העליונית האדומה וגם - לא בזו הפירחונית השחורה או בזו שנגזרה בסגנון היפני, צמודה או בכחולה עם הכתפייות הדקות או בכלל ...
אתה כבר לא תראה כי אני ואתה כבר לא
ואמא תירגמה לי משפט מפולנית : " בכל דבר רע יש גם טוב " |
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*
תודה. כיף שאפשרי לקרא אותי. והתגובה שלך מזכירה לי בהחלט את הפוסט הראשון ביותר שלי כאן בקפה, שהיה שיר ונקרא "אל תחפשי ה' בשמיים " - מומלץ בחום, למרות שאין הנחתומה אמורה להעיד על גיסתה :).
דווקא הצלחתי לעכל את הפוסט...
לא היה קל במיוחד, אך היה אפשרי.
רק לפקוח את העיניים, לראות, להבחין...
רק לפתוח את האוזניים, לשמוע, להקשיב...
רק לתת את הלב, להכיל, להפנים...
כן. ראית. כך הרגשתי כשכתבתי. אובדן.
תודה על הקריאה והתגובה !
כואב.
"אין שם איש.."
הרגש עובר עד כאב.
תודה.
תודה תודה, כיף ונעים לי לשמוע מחמאות על כתיבתי.
והעצב, נו הוא היה נקודתי :) !
סופשבוע נפלא ותודה לביקורך,
יעל.
היי וכי מדוע לא להיסחף...לשם מה נתכנסנו כאן או התכנסתי כאן אם לא לצורך היסחפויות...
כאלו שמנערות את הרוטינה, כאלו שמאפשרות, שמרגישות, שזורמות ונושמות - חיות.
וחוצמזה, שבמקרה דנן ההיסחפות היא ממש ממין העניין כדברי השיר הנודע " יום הולדת יש רק פעם בשנה... רק פעם בשנה ... " ובוודאי שזה בתוקף, כפי שבתוקף לחגוג את החיים.
וגם אתה שמעת נכון גם אצלי למרות וחרף הפוסט העגמומי העניינים מעניינים ונעימים.
אז שימשיך כך ושנמצא תמיד סיבות להסחפויות וחגיגות קטנות וגדולות, בכל מיני גוונים וצורות... (ונו אם זו אינה הסחפות בריאה אז מה כן ?!), מזל טובבבבבבבב יעל.
תודה לך שרי מקסימה,
שנגיעתך תמיד רכה ונעימה.
הרגשתי עצוב בין המילים ובתוכן
הכתיבה יפה וקולחת
הבאתי קטע שטלטל אותי חזק!
אתה כבר לא
תראה
כי אני ואתה
כבר לא
תודה יקירתי}{
היי היי, נסחפנו קצת,לא...??
... טוב.."גיליתי" באיחור, רבל זה עוד בתוקף, אני מניח..
אז תודה לך..
וגם לאזניי "מוגנבות"שמועות,מעת לעת,, ושמח שהכל זורם..
רק טוב
יעל יקרה
אור לליבך
*שלך שרי
כבר טוב :) ותודה !
אילנה. את החלום הנחתי כך...ללא פרשנות. וכל מי שקורא בו מוזמן לקרא בהתאם להבנתו
ולהיכן שהדברים מהדהדים אצלו. משום מה, התרגלתי לסוג החשיפה הזאת כאן ומרגישה שכמו בשירה היא מגלה טפח ומכסה טפחיים ולאחר שהדברים כבר יוצאים תחת ידי פחות חשוב לי כיצד הם יובנו וממילא הרי כל אחד עם ראייתו ותחושותיו ואם אני מצליחה לגעת ולהגיע ולדבר לאנשים אחרים, טוב לי בכך. עם כל החשיפה כאן, רב מבחינתי הנסתר על הגלוי ואת הדברים האינטימיים ביותר אני לא נוטה לפרסם כאן. הדאגה והאיכפתיות שלך מרגשות אותי בכל פעם מחדש ומעבר לכך ופרטים נוספים אשמח איתך תמיד בפרטי.
תודה לך נישמתית שכמוך.
אוהבת אני.
ב"ה
יעל יקירה, באתי שוב ושוב לקרוא
והנה תגובתך, קצת שימחה אותי
כי עכשיו אני יודעת שאת ממנפת דברים כמו שצריך.
מתייחסת לסימנים... וחלומות נותנים הרבה סימנים.
(ממליצה לספר חלום רק למי שאת יודעת בודאות שהוא אוהב אותך..
אומרים שפרשנות של חלום עשויה לקיימו, ראי בתנ"ך.. שלא יפרשו חלילה לא טוב).
רוצה להוסיף, שכל פרידה היא קשה
גם אם רוצים בה
גם אם ממש מייחלים לה
תבורכי אהובה
אילנה
תודה, זה באמת עושה לי טוב לדעת, שהגעתי ונגעתי.
תודה לתגובתך המרגשת,
חיבוק ונשיקות בחזרה, ממני.
קובי יקר. תודה ששבת - איזה כיף ! מדהים לכתוב ככה לעצמי אבל לא רק ולקבל הדים.
אוהבת ששירי יפה בעינייך. שמחה שהוא סתום...אך גם לשיר סתום ישנם מפתחות להבינו ומאחר והוא מופיע כאן, כחלק ממכלול. הרי שההקשר מהווה בהחלט מפתח לפענוח.
שום דבר אינו דימיוני וטוב שכך...מעדיפה לחיות, גם אם כרוך בכך כאב...
ד"ש חם בחזרה ואיני יכולה להתאפק ומאחר וגונבה השמועה לאוזניי -
מזל טוב לך איש אציל נפש, כשרוני ויקר !
שיתגשמו חלומותייך הכמוסים ביותר, אלה הנותנים טעם ומשמעות ומבקשים מהחיים מעט ואף הרבה יותר !
בהצלחה ובהנאה בכל מכל, יעל.
נכון, כי כזה הינך - מחבק ומחזק !
חבר אמת. תודה ונשיקה, יעל.
כוכב שכמוך !
תודה תודה לך יהודית יקרה. כי עם תגובה כמו זו שלך, איך אפשר בכלל להישאר בלתי- מחוייכת ועצובה - איך :) ?!
נשיקות- קות- קות, אני.
רוץ רוץ, אני לא הולכת לשום מקום :) וגם המחשב שלי נייח, ממתין בחיבה לכל מי שמגיע עם תגובה !
איזה כיף לאנשים שיקשיבו לך, מתי אני ?! (אשמח מאד לקנות כרטיס ולהקשיב לך, אם יצא לך לנגן גם בארץ הקודש ! )
להשתמע, יעל.
עדנה מדהימה ומקסימה ביותר
כשכתבתי הייתי כך... והיום אני אחרת - שמחה ומחייכת.
וכן, מה שאנו תופסים בהכרח כ'רע' מסתבר לא אחת כדבר בעיתו ובמקרים רבים (כמו במקרה דנן) כטוב, טוב טוב ומעז יצא מתוק- תוק- תוק.
וטוב לי. גם עם האיכפתיות המשגעת וכיפית הזו שלך.
בריאה עלייך עדנתי,
נשיקות וחיוכים להמשך שבוע מלא בניסים/קסמים :)!
יעל.
אילנה, חברתי האהובה. חברת אמת.
החלום אומנם לא היה רגוע (אגב לא נחווה אצלי כקשה במיוחד או מסויט), אבל הוא אינו טב או רע. הוא בא להעביר לי מסרים מחלקים שאינם נגישים בזמן הערות. מסרים, המבהירים לי את תחושותי העמוקים ביותר, לנוכח דברים רבים ושונים בחיי ובכלל זה פרידה מאדם אהוב. לפיכך, אני מקדמת את החלום תמיד בברכה. מצרה תמיד על חלומות שאיני זוכרת ולצערי זוכרת מעט מידי.
ועכשיו לאחר שאיפשר לי הצצה לנבכי התת- מודע, עלי לקבל החלטות ולנקוט בדרכי פעולה.
לכן רואה, החלום אם זוכרים אותו ואם קיימת היכולת להבינו הוא מנתנה גדולה ואני בטוב, באמת :) !
שולחת לך היישר מליבי האוהב צרור חיבוקים ונשיקות ואנרגייה חיובית להמשך עשייה יצירתית ומלהיבה. יעל.
אלי יקר. חבר משכבר. החבר הראשון כאן בקפה. תמיד איתי. תמיד אמיתי.
תמיד רגיש ומפרגן. תודה לך חברי היקר.
המשך שבוע נעים, אני.
איך אומרים הילדים :" הכל חוזר אלייך ..." אז...
אתה בהחלט איכפתי ומתוק וחיבוק ממני, בחזרה.
כיף לי שביקרת כאן. קראת ובחרת להגיב. מאד נעים ותודה.
שבוע נפלא גם לך איש יקר, ממני יעל.
יהודית. תודה על ההיתיחסות האיכפתית והמאירה. כן מסכימה עם דברייך מראשיתם ועד אחריתם. אין בי פחד לחוות כאב (ידיד ותיק ומוכר) ובהחלט ערכתי לו מקום, חרף הקולות מסביב, שקראו לי ממקום שאף הוא איכפתי ואוהב לקום אחת ושתיים ולהזדקף על שתיים רגליים. ואני תמיד אומרת יש זמן לכל דבר ועת לכל חפץ...
ושינוי יכול להפציע רק לאחר שסגרנו ועיבדנו ויישבנו בתוכנו וקיבלנו החלטה פנימית כנה, שאנו, שאני מעוניינת אחרת. וכן אני בהחלט מעוניינת בקשרים עם אנשים חבריים או עם בן זוג, שיטעינו ויעצימו
ויפרגנו ויפנקו. כן בהחלט, כי זו זכותנו הטבעית להרגיש טוב. לחיות בטוב עם עצמנו ועם הסובבים אותנו. כיף לי עם תגובתך זו... :)
תודה ונשיקות, יעל.
ליאה מקסימה, תודות ונשיקות לתגובתך המאירה (וגם המהירה :)), המחממת והאיכפתית (כהרגלך :)).
מצטערת שלקח לי זמן להשיב, אך באמת חיממת אותי בדברייך ובשיתוף שלך. החלום היה לי מאד מובן ויחד עם זאת תמיד קיימת מורכבות בו ובנו (מן הסתם...) ודברייך העלו בהחלט פן חשוב נוסף, להתבוננות על מה שביקש לאמר לי.
תודה אשה יקרה לי עד למאד, אוהבת אני.
נגעת בלב
מחבק
חזרתי...
השיר יפה וסתום.
הסיפור נוגע ומסקרן.
כולי תקווה שהכל דמיוני...
ובכל מקרה דש חם ממני..
חיבוק גדול
ומחזק!
חזרתי עם כוכב שיאיר חיבוקי אליך ויאמץ אהבתי אליך.
אני פה בשבילך תמיד
חייב לרוץ.. קונצרט...
אחזור
מאמי שלי מקסימה
כל כך כאבת בי...
ואני חשבתי שאת שמחה ומחייכת
נורא עצוב לי שאת ככה
מחבקת חזק
ובטוחה שמכל רע יוצא בסוף טוב,
מבטיחה לעזור לך להתכוונן אליו, אל הטוב הזה
אוהבת אותך מהממת שלי
נשיקות
עדנה
נענע יקרה ואהובה שלי, אני עונה מהר וכרגע רק לך
כי עלי לרוץ, אבל מאד חשוב לי לעצור את שרשרת הפגיעות. בה במידה שנפגעתי בה במידה פגעתי.
אין כאן בסיפור הזה (וקרוב לוודאי בכל סיפור ) רק צד אחד. אין צודק ולא צודק אין שחור ולבן.
יש מפגש ויש דינאמיקה יחודית לכל זוג. הריקוד הזוגי
ואו שמתקיים ריקוד נפלא, מלא גמישות, יכולת לחוש בתנועות בן/בת הזוג יכולת לאלתר, להמר להומור בקיצור
יעלי שלי...חיבוק קודם כל (ואת לא לבד. לא באמת...קודם כל יש לך את עצמך, ואחר כך...את הקומץ הזה, הכי הכי מקובץ ואיכותי, של אהבה - הכי הכי הכי גדולה, לעומת זאת - מצד אנשי שלומך האמיתיים...והם קיימים, את יודעת זאת - מי שאוהב אותך באמת ותמיד נשאר שם, בטוב וברע, וגם כשקשה, מאמין בך עד הסוף...)
כתבת נפלא וכואב, יקרה שלי,
אוהבת לתמיד,
אני
*
ב"ה
יעל אהובתי
הצלחת להעביר את הכאב
ואני לא הצלחתי עדיין להבין מדוע התרחש
בגלל חלום רע
בגלל חלום על מציאות רעה
חייל שנהרג
אהוב שעזב
כל שורה לקחה אותי למקום אחר
בתקווה למצוא איזה סוף משמח וטוב
ולא מצאתי
הצלחת להעביר את הכאב
וכאב הוא כאב הוא כאב
הוא יכול לעבור ולטלטל אחרים, שאוהבים אותך.
מקווה שזה רק חלום רע, רק מחשבה חולפת, רק דמיון עשיר.
אוהבת אותך ושולחת לך חיבוק ומחשבה טובה.
דורשת שלומך כל הימים
אילנה
*
הקטע השירי נכתב בהווה ומתאר כאב גדול. הקטע הפרוזאי מתאר חלום ובו חיפוש של ילדה קטנה אחר יציבות וביטחון. אני מוצאת חיבור עז בין שני הקטעים. חיבור שמילת המפתח בו היא חיפוש . חיפוש העצמי בתוך הכאוס שמסביב.
התהיה בתוך הילדה הבוגרת והתהיה בתוך הילדה הצעירה מקורן בחיפוש. ברגע שתאתר הילדה שבתוכך את שני הקולות הצומחים בה ובוקעים כקול אחד בעל עוצמה חזקה לא יהיו הקטעים בשיר ובסיפור מנותקים.
השלב הראשון הוא הקשה מכולם. הילדה הבוגרת צריכה להיות בתוך הכאב. ללמוד אותו , לחיות אותו ורק אז להמשיך הלאה. הכאב הוא הניסיון של החוויה. צריך להפנים ,ללמוד את השיעור ולהמשיך הלאה.
השלב השני לרצות בשינוי. כאשר תרצי לשנות ולקבל החלטה. הדרך תפתח בפנייך ותאיר את בחירותייך.
בהצלחה. אשוב
על היקרה שלי קודם כל קבלי חיבוק ענק
כתבתי לך תגובה והיא מסרבת להישלח אליך
באג בדואר
חלום כמעט זהה היה מנת חלקי שנים על גבי שנים,
הייתי מתעוררת ממנו מסויטת, שלא הספקתי, ששכחתי, שאני לא זוכרת איפה הנחתי את הדברים והינה פיספסתי,
זהו חלום שמנסה לחבר אותך אל עצמך והוא הפסי להופיע אצלי אחרי שהשלמתי אני עם עצמי,
הפסקתי להלחם , וקיבלתי את עצמי בדיוק כפי שאני
אני מאמינה שכך יקרה גם לך,
ואני לא אומרת שהסיבות הם זהות ביננו,
אני רק יודעת שהחיים יותר חזקים מהחלומות, וכשעולים על נתב הנכון גם החלומות ממירים את עצמם,
נשיקות
וחיבוק