מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
חברים בקפה, ביקורת מציאות.
המילה 'חבר' מעוררת מייד תחושה חמה. התרבות שלנו מאחסנת אותה במודעות הקולקטיבית יחד עם מלים כמו 'נאמנות', 'קירבה', אפילו 'אינטימיות'. מובן שאנחנו מושפעים כאן גם מן המושג שהיה שגור בשפה ובתרבות העברית, 'חבר' בקיבוץ. אנשים מסויימיםבקפה אף פיתחו, מניסיוני, מערכת סינון מורכבת לקבלת אנשים כחברים, כמו השאלה 'למה את רוצה שנהיה חברים?', בבחינת טקס חניכה הכרחי. ובכן, נדמה לי שכדאי להפריד בין אותה 'חברות' למושגים הטוטאליים שחלקנו שואפים להכיל כאן. ובחיים בכלל. חיי כנכה מפגישים אותי השכם והערב עם מגבלות המושג הזה: לעתים, אני נתונה במצוקה ממשית, פיסית, אולם איש מחבריי הלא וירטאליים לא יוכל לשמש כאן תחליף לעזרה של מי שאמונים על כך, המטפלים הזרים. אמר על כך נכה קואדריפלג' (משותק בארבע גפיים), הנשוי לאישה בריאה ומחזיק צי מטפלים זרים בביתו - 'הכי בריא להפריד בין הדברים'. ואכן. למושג 'חבר' יש מגבלות מסויימות. גם בקפה. וכדאי לשמוח במה שיש. למרות העובדה ש'מה שיש' אינו מוחלט. |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אכן, גם אני מנסה לבחור את חברי הוירטואלים על פי תכנים שיצרו, ולראות אם הם עומדים בקני מידה מסוימים.
אליטיסט, אבל ככה זה.
זה מאפשר לי, עם קצת דמיון, לחוש שוב במקומות רחוקים ובלתי מושגים (רמז: מגישים שם קפה), ולהיות בן שיח וקורא נאמן, פחות או יותר, של "חברי" הוירטואליים.
מצטרף לתודות על פוסט חשוב.
לגמרי...
כמו בחיים.
תמי.
ענת, אחרי הפוסט האחרון שלך איני מעיזה לאמר מילה בנושא.
ה"סינון" - זה אולי המילה ממני?
(חה-חה-חה, אני עוד מעיזה לקוות).
בכל אופן, אני כן מסננת.
פשוט כי לא בא לי שהבלוג שלי יהפוך לבית שימוש ציבורי.
וכבר חירבנו בו בעבר.
נכוויתי ברותחין.
נכה רגשית אנוכי, זה מה יש.
שלום, איש.
והמון תודה על המחמאה - זאת אני מאוד מזמן.
תודה.
'מיקיאסי', תודה.
שפע אור ואהבה גם לך.
אפרים, תודה.
שמחה שנסיוני כעורכת ומתרגמת עזר כאן לבהירות נסוח.
ובענייני ניסוחים - קראתי לעצמי 'אחותך הצולעת'. לא 'החיגרת'.
בגלל הביטוי.
'life3', לו יהי.
פינקסון, הלוואי עליי הבהירות הזו שלך.
ותודה על ההמלצה.
מה דעתך לשלוח אליי קישור אליה במייל האישי? אני גרועה בנסיונות חיפוש.
לירון, בטח.
במקרה זה, מבלבלת משהו.
תמי,
כמו בחיים, הה?
'גאות ושפל', תודה.
אכן, נושא חשוב בעיני. כתבתי עליו כי הוא הטריד אותי.
ואני עדיין תוהה בעניין...
אכן יש צורך להפריד בין חברות ב"קפה", לחברות אישית.
ולמה משול הדבר?
לחבר שמוזמן מעת לעת לכוס קפה ונעלם, לבין חבר אמיתי שנכון להושיט יד לעזרה בכל רגע נתון.
אבל חברים מהקבוצה השניה,
נדירים המה ולא תמיד בנמצא
.
חבל!!
נ.ב. כמה שאת יפה!!!!!!!
הרבה בריאות ♥
חבר אמיתי יכול להיות מכאן וירטואלי ואף לפגוש אותך.
ולא בגלל נכותך אלה בגלל הנשמה שבך ומה שאת.
יום טוב ובשורות טובות, שפע אור ואהבה.
יפה כתבת.
וברשותך האדיבה
את אשר יש, הוא המוחלט.!
אך לעומת זאת ,
-הוא בר חלוף.--
את אשר יש, היא פיסה מן העבר.
ועל כן היא מוחלטת,
ובילתי ניתנת לשנוי.
השינוי מצוי בעתיד!
ועל כן המוחלט ה-הוא ,-
-הוא בר חלוף.
והעתיד שוב ממתין, להחלטה עם מעוף.
אחותי (החיגרת)-- אם חפצת למצוא כאן באתר מי חבר יהי לך מנגד!?
תגלי (מהר מאד) כי חברים יש רק בדן ובאגד!
החברות (הוירטואלית באתר זה ובאחרים)- הינה למעשה סוג של תיוג החבר
על פי אמת המידה של מספר חבריו!-(רייטינג בלע"ז)
יש כאן למעשה סוג של תחרות סמויה מי הוא החבר שלו מספר החברים הרב
ביותר (וגם אני בנושא זה חוטא לא קטן !)-
התופעה מעודדת על ידי ההנהלה ,-המפרסמת ומתייגת את המינויים ,בקטגוריות
של "פופולריים , נצפים ביותר ומענינים," (וברור כשמש שככל שמספר חבריך רב
יותר, כך אתה גם נצפה ומוגב יותר)
ועתה רק נותר להסיק את המסקנה המתבקשת ,לגבי טיבה וערכה של החברות
כאן .- (במאמר מוסגר אוסיף כי קיימים גם כאן מספר מועט של צדיקים -אך על זאת
אולי בפעם אחרת!)
שיר ההלל לעובדים הזרים העושים מלאכתם, (מלאכה שאף ישראלי לא מוכן לעשותה)
במסירות נפש! -תוך שהם נעשקים בידי חברות ההשמה מחד גיסא -ונרדפים בידי
משטרת ההגירה מאידך גיסא בדין ובצדק יסודו!- ורק מי שאטום לחלוטין
איננו יכול שלא להבין את תרומתם לאיכות חייהם של מטופליהם!
תגובה זו לא תהיה שלמה אם לא אציין -,כי מאד נעם לי לקרא את שכתבת בשפה ,רהוטה ,ומפוסקת כהלכה,- תוך העברת המסר הרעיוני בתמצית
וללא הכברת מילים מיותרה!
בעיני לפחות חבר וירטואלי זה אחת או אחד שקורא ומגיב ליצירותי במידה ונפגשים בהזזדמנות זאת או אחרת נוצרים קשרים של חברויות אמיתיות ויש לי כמה כאלו.
בכל מקרה קשר של חברות וירטואלית מחייב הדדיות כלומר, אם הוא מצפה ממני להגיב ליצירותיו אני מצפה ממנו לאותו דבר. אין הכרח כמובן להגיב לכל יצירה. אפשר סתם לככב או לא להגיב במידה והיצירה לא מצאה חן. אבל חוסר תגובה מוחלט אינו אופציה אחרת בשביל מה הוא חבר? המשך שבוע נפלא.
אגב, ממליץ לך לבקר בבלוג של סימונה ברנשטיין, נכה בכל הגוף כותבת בעזרת רגלה השמאלית. יוצרת ענקית שאני מאוד אוהב. מומלץ
טרמינולוגיה,
יקירתי,
לעיתים יכולה להיות טרמינלית.
הכל עניין של פרופורציות
ותאום ציפיות...
תמי.
העלת נושא מעניין, שתהיתי והרהרתי בו רבות.
בחיים אני בוחרת את חבריי בקפידה, בעיניי חברות הוא ערך, על חבר וחברות יש לשמור ולטפח בדומה לקשר זוגי.
במהלך חיי בעיקר במשברים שעברתי, חבריי יותר מבני משפחתי היו לצידי.
עם זאת, אני עושה את ההפרדה בין "חברים" וירטואליים לבין חברים בחיים, לכל קבוצה אני מתייחסת אחרת, בד"כ לא עושה סינונים ולא מבחני קבלה, גם לא מנפה אנשים שלא ביקרו אצלי בבלוג מעולם, אך, הצעת "חברות" הם ביקשו.
גם כשאני פונה לבקשת חברות, זה קורה רק לאחר שקראתי פוסט שהרשים אותי במיוחד, ולאחר ביקור בבלוג של אותו אדם.
כך, שכל חבר שבקשתי ממנו "חברות" הוא מיוחד בעיניי בדרכו שלו.
תודה לך על פוסט חשוב!