| עיצוב חלק א' : שפת העיצוב כשם שהתרגלנו לביטוי 'שפת הגוף' או 'שפת הצלילים', כך ניתן לדבר על שפת העיצוב, ושפת החומרים שאיתם הנוף יעוצב. הכוונה למערכת סימנים שנושאת משמעות מוצפנת ואשר ניתן לפענח אותה בצד הקולט. בהקשר של מערכת סימנים מסוג זה אפשר לכלול את האסתטיקה של הגנים, של האדריכלות, של מבנה הגשרים ואף מערך כבישים, במידה שהושקעה בהם תפישה מרחבית מודעת. אם סביבת המגורים מושקעת בכיוון האסתטי, אנו זוכים להרחבת הדעת, לרענון המבט, לתוסף אנרגטי שיונק מן הדמיון ומחצין את רשמינו המזוקקים ביותר. איך מתרחשת העברת הרשמים האסתטיים מן המעצב אל הקולט, אל הצרכן, אל הדייר? ואיפה רשומים הכללים, או הצפנים, להבנת הכוונה (כלומר השפה) של העיצוב? אולי מוחנו ערוך לקליטת שפת סימנים נוספת, בלתי מילולית ?
כשם שיכולתנו לקלוט שפת דיבור כלולה בכישורינו המולדים, כך ייתכן שהרשת האסתטית מובנית במוח האנושי כחלק אינטגראלי של הפונקציות הדרושות לקיום נאות. הפונקציה האסתטית תענה אם כך על צורך טבעי, ורשת הקישורים תקבל את הגירוי המתאים לתגובה של הנאה. במקביל לשפה רגילה, גם שפת העיצוב מתעדכנת ומתחדשת מידי דור. גם היא עוברת שינויים ומהפכים בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות ולתפישת העולם המתקדמת. הדוגמה לפיתוח שפת עיצוב עכשוית תהיה כמובן 'לחשוב ירוק'.
|