
כאחת שמתעסקת בNLP ודמיון מודרך, אני בעצמי עוברת שינויים. הנה תהליך עוצמתי שעלי עבד נפלא.
האם יש לבני האדם שליטה על מצבי הרוח שלהם, על שמחה, עצב .... כמה פעמים קרה לכם שחזרתם עם מצב רוח נהדר מאירוע כלשהו ואז צלצול טלפון שבו מספרים לכם על משהו שקרה הורס את התחושה הנהדרת ולוקח אתכם ממצב התודעה הקודם, מצב של שמחה למצב תודעה אחר.. מצב של עצב, כעס או תסכול. לכולנו זה קורה!
נדמה לנו שאין לנו שליטה על האירועים שנכנסים ומטלטלים את חיינו, אך החדשות הטובות הן שהרגשות שעולים בתוכנו הן בשליטתנו ושעל ידי אימון ניתן לייצב את התחושה הלא נעימה - "לשלוט" בה.
בואו נגלה כיצד אתם חווים את הזיכרונות שלכם העלו חוויה נעימה שהייתה לכם, משהו שקרה בחודש חודשיים האחרונים והעלו את הזיכרון בצורה מלאה. שימו לב כיצד אתם חווים את החוויה: 1. איך גופכם מגיב כשאתם נזכרים בחוויה 2. מה אתם שומעים 3. מה אתם רואים לאחר שסיימתם, ענו על השאלה "האם חוויתם את החוויה כאילו שהתרחשה בזה הרגע, כאילו שאתם ממש שם או שחוויתם את זה כאילו אתם צופים מהצד"? העלו עכשיו חוויה לא נעימה שהייתה לכם, משהו שקרה בחודש חודשיים האחרונים ושוב העלו את הזיכרון בצורה מלאה. שימו לב כיצד אתם חווים את החוויה על פי השאלות שענינו קודם:מה אתם שומעים, רואים, כיצד גופכם מגיב לחוויה. כיצד חוויתם חוויה זו? האם צפיתם בה מהצד, או שחוויתם אותה כאילו זה התרחש ברגע זה?
בואו נחזור לחוויה הלא נעימה והפכו אותה.. אם חוויתם אותה כצופים מהצד היו עכשיו משתתפים פעילים כאילו שזה קורה ברגע זה, ראו את אותם מראות, שמעו את אותם קולות הרגישו את אותן תחושות, האם אתם מרגישים לחוצים יותר, או רע יותר? אם חוויתם את החוויה במלואה הפכו אותה... הסתכלו עליה כמו שאתם מביטים על סרט שמוקרן על מסך כשאין לכם כל מעורבות רגשית, ואתם צופים על עצמכם, השחקן הראשי ממקום בטוח. מה קרה כשהפכתם את החוויה? האם הרגשתם השתפרה?
כיצד העלאת זיכרון משפיע על מצבינו הבריאותי? במצבי עירות רוב הזמן אנו עוסקים ביצירת אסוציאציות שמעלים גם זיכרונות מהעבר. לדרך שבה אתם זוכרים את הזיכרון יש השפעה מאוד גדולה על החיוניות והחיות של גופנו. אם יש לכם "הרגל" להעלות זיכרונות לא נעימים ואתם חווים אותם במלוא העוצמה כאילו זה קורה עכשיו שוב, מה לדעתכם קורה ללחץ הדם שלכם, איזה חומרים המוח שלכם משחרר לגוף? והרי המוח שלנו אינו יודע להבחין בין מציאות לבין אשליה ולכן יגיב לזיכרון זה בעוצמה רבה, כאילו זה קורה עכשיו. תארו לעצמכם שזה קורה מספר פעמים ביום. עכשיו חשבו אם היינו מעלים זיכרונות נעימים במלוא העוצמה כאילו הם קורים שוב, ברגע זה.. דמיינו לעצמכם כיצד הגוף יגיב לאלה....
מסע בנהר הזמן קחו נשימה עמוקה, שבו או שכבו בתנוחה נוחה והרפו את גופכם... שימו לב לתנוחה שבחרתם ותוודאו שאתם באמת נמצאים בתנוחה שתאפשר לכם להיכנס לרגיעה... רגיעה.. תנו לגופכם להרגע........... דמיינו לעצמכם שאתם נמצאים בסירה ששטה אחורה בנהר של זמן.... ואתם יכולים לדמיין שבשלב מסוים הנהר מתפצל ל-2 כך שאם תמשיכו בצד האחד הוא ייקח אתכם לזיכרונות הלא נעימים ואם תמשיכו לצד השני הוא ייקח אתכם לזיכרונות הנעימים. קחו את הנתיב של הזיכרונות הנעימים.. אלה יכולים להיות זיכרונות שביליתם עם אנשים אחרים, או רגעים אינטימיים, או רגעים לבד בטבע... צפו כיצד אתם חווים את החוויות הנעימות שעולות בכם... חלק בכם עדיין מעלה את החוויות וחלק אחר צופה כיצד אתם חווים את החוויה...... המשיכו לשוט בנהר ובאותם חוויות ששמתן לב שאתם צופים בהם מהצד.. עשו צעד פנימה וכנסו במלוא העוצמה לתוך החוויה.. חוו אותה כאילו שהיא מתרחשת בזה הרגע......... וכשתסיימו עברו לחוויה הבאה.. ושימו לב לתחושה הפנימית שלכם.. שימו לב לרגשות הנעימים שעולים בכם כשאתם שם.. שימו לב ליציבה שלכם... למה שמשדרת שפת גופכם......... וכשאתם עושים זאת המוח לומד דרך חדשה לייצג את ניסיון החיים שלכם, הזיכרונות הנעימים, המצחיקים, הכיפיים, המענגים....... עשו עם עצמכם הסכם שתעשו תרגיל זה מספר פעמים נוספים כדי שתהליך זה יהפוך לאוטומטי.. כך שברגע שיעלה זיכרון נעים תחוו אותו במלואו...ולאחר שהגעתם עם עצמכם להסכם.. אתם יכולים לחזור בזמן... אל הזמן הנוכחי.. אל המקום שממנו התחלתם תרגיל זה.
אתם יכולים להמשיך תרגיל זה לבדכם והפעם בנהר הזיכרונות הלא נעימים ולהפוך אותם לזיכרון שבו אתם צופים מרחוק. אם כך, כאשר אנו חווים את הזיכרון כאילו הוא קורה עכשיו, זה משפיע על גופנו, על מוחנו ועל מצב רוחנו ואם נחווה אותו כצופים מהצד הוא לא יערער את המצב רוח שבו אנו נתונים באותו רגע. כך שכאשר אתם חווים זיכרון או תחושה לא טובה זה צריך להיות סימן בשבילכם לצאת החוצה ולצפות באירוע מבחוץ. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מקבלת את חיבוקך באהבה
ושולחת חזרה חיוך
יקירתי - קודם כל כוכב,
הבטחתי לעצמי שאשוב לקרוא בנחת,
יודעת שאחכים..
חיבוק
וואוו.. אם כך.. להפשיל שרוולים ולהתחיל לתרגל
זה עובד.. רק צריך ליישם
שמחה שאני יכולה לתרום
דאגות תמיד נמצאות,לא צריך אפילו לחפש אותן.
כאמא לילדים תמיד אמצא למי לדאוג.
אבל כל עוד זה בפרופורציה אז זה תקין.
כל עוד זה לא משבש את התנהלות החיים
אז זה בסדר
כל חוויה עוברת דרכי או מרימה אותי או מורידה אותי
ולפעמים גורמת לי לחוות רגעים רעים ואכזבות שגורמות לי לתקיעות ופחד שמא אחווה אותן חוויות שוב,
יכול להיות נחמד להסתכל מבחוץ על הדברים בלי העוצמות של רכבת הרים
תודה זה מקסים וגם את
נכון זה קורה לכולנו...
והדוגמא שהבאת היא קלאסית
אז תרגלי וספרי לי
איך זה הולך עם דאגות אחרות
ליאורה
מאד נכון ומעניין.
והנה דוגמא שקרתה לי רק אתמול:
הייתי בלימודים צחקתי ונהנתי מכל רגע
ואז הגיע הטלפון מבני החייל שאמור לבשר לי מתי הוא מגיע הביתה.
שמחתי מהטלפון המצלצל אך ברגע שהוא הודיע לי שהוא לא מגיע הביתה
אלא יורד לעזה,נפלו פניי.
מאותו רגע נסגרתי בעצמי ובדאגתי כאמא אוהבת.
חחח.. את מתוקה
שמחה להיות בחייך
ושמחה שיש לי אותך בחיי
כמוך!!!
אדיוט בכביש רק פעם???!!!
אני נתקלתי בהרבה יותר מפעם
(לפחות פעמיים
)
תודה על ההפניה
תמשיך בעבודה הטובה
את מתנה לאנושות יקירתי
נפלא שיש לי מתנה שכמוך בחיי
ברור ש *
ליאורה
קרה לא פעם איזה אדיוט בכביש
אהבתי תודה לך
מאהבה קבלת *
תודה על ההפניה לקריאת המאמר.
בהמשך להתכתבות בנינו, אני מצרף לך
מאמר בנושא הסרטן:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=310739
*