השמנה. למה אנשים משמינים? השמנה היא תופעה פיזיולוגית של עליית יתר במשקל הגוף.
במאמר זה ברצוני להתייחס לעליית יתר במשקל הגוף, שמתרחשת מסיבה עיקרית אחת, למה הצורך והנזקקות הרגשית ליהנות מהאוכל?
האכילה הפכה להיות טקס שמשתקף בפולחן רגשי, כחלק מאורח החיים היום יומי של האיש השמן.
השאיפה בשמירה על משקל גוף קבוע ויציב, היא על מנת שלא נהיה שמנים ועל מנת שגם לא נהיה רזים.
לכן, כדי לשמור על משקל גוף קבוע ויציב עלינו להיות רגועים, ולהבין מה לאכול, כמה לאכול, מתי לאכול, ואיך לאכול את המזון שהגוף צריך וזקוק לו, וזאת כדי להתקיים לשרוד ולחיות.
שמירה על משקל גוף קבוע ויציב, רצוי שיהיה תואם את נתוני הגוף, מה שמשתקף בנו מעצם ההזנה הבריאה.
איזון תזונתי שמאפשר לנו את המשקל הקבוע והיציב, מאפשר לנו את הבריאות.
כמובן שנושא התזונה הוא נושא אחד מתוך מגוון רחב של נושאים, שעלינו לדעת אותם ולחיות לפיהם.
אורח חיים שכולל בתוכו את מגוון הנושאים הוא אורח חיים רגוע ושלוו, שיש בו סדר ושיגרה, סדר שאותו צריך ולו זקוק הגוף כדי שנוכל להיות בריאים יותר.
מהו אורח החיים הרגוע והשלוו?
הרוגע הפנימי הוא מצב פיזיולוגי שבו אנחנו לא מייצרים ולא מפעילים את גופנו באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו, לא באמצעות הרגשות החיוביים וגם לא את באמצעות הרגשות השליליים.
השלווה מתאפשרת לנו באמצעות אורח חיים שיש בו סדר ושיגרה במגוון רחב של נושאים, כמו שינה, תזונה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וסביבתית, נשימות סדירות, שמירה על טמפרטורת הגוף, לחיות ללא לחץ של זמן, לחיות ללא כל דאגה הישרדותי, ועוד.
מה קשור אורח החיים הרגוע והשלוו להשמנת יתר?
הקשר הוא בהתייחסות הרגשית, האמוציונאלית, שהיא אינה רציונאלית ועניינית בכול הקשור לנושא התזונה, שהפך לטקס אכילה שמשתקף בפולחן רגשי, וכל זאת רק כדי שנוכל ליהנות מהאוכל, מה שגורם לנו לאכילת יתר, והופך את נושא התזונה בעבורנו לצורך ולנזקקות רגשית קיומית, וכל זאת רק כדי שלא נשקע לתוך אותם הרגשות השליליים שבנו, וכדי שיתאפשר לנו לצאת מתוך מצבים רגשיים שבהם אנחנו נתונים כתוצאה מרגשי הפחד, חרדה, דיכאון, לחץ, כעס, צער, עצב ועוד, שמלווים במחשבות שווא, הזיות, דמיונות, קולות פנימיים, הרס עצמי ועוד שאר בעיות אישיות, וכך באמצעות אכילה היתר האובססיבית אנחנו מנסים ליהנות מהאוכל, מה שמאפשר לנו באופן זמני להשתחרר מאותם הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו וכל מה שמלווה מכך, ומעצם ההנאה שבאכילה להרגיש את הרגשות החיוביים שבנו, שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמו, וזה מהות טקס הפולחן הרגשי.
חינכו אותנו שיש שתי אפשרויות שבהם אפשר לחיות:
אפשרות אחת היא, הפעלת הגוף באמצעות הרגשות השליליים, שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, שמהם עלינו להימנע.
אפשרות שנייה היא, הפעלת הגוף באמצעות הרגשות החיוביים, שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, שלהם עלינו לשאוף.
מהם אותם הרגשות הפנימיים שבנו?
הרגשות השליליים שבנו כוללים בתוכם את רגש הפחד, חרדה, דיכאון, כעס, לחץ, צער עצב ועוד.
הרגשות החיוביים שבנו כוללים בתוכם את רגש האהבה, אושר, שמחה, אושר, הנאה, יצר מיני, ועוד.
ההרגשה הרעה מלווה במחשבות, הזיות ודמיונות שליליים, קולות פנימיים, הרס עצמי ושאר בעיות אישיות ועוד, מה שיוצר מציאויות שהן אשליה.
ההרגשה הטובה מלווה במחשבות, הזיות ודמיונות חיוביים, קולות פנימיים, ויצירת מציאויות שמאפשרים לנו ליהנות מהחיים ועוד, מה שיוצר מציאויות שהן אשליה.
כתוצאה מהרגשות החיוביים והשליליים שבנו אנחנו חיים בנדנדה רגשית, בזיגזג רגשי, שנע בין הרגשות הטובים שבנו, לבין הרגשות הרעים שבנו ולהפך.
שני מצבים אלו אינם מאפשרים לנו את הרוגע הפנימי, וההתייחסות הרציונאלית והעניינית לעצמנו ולחיים.
מצב נוסף שלישי שלא למדו אותנו הוא הרוגע הפנימי.
הרוגע הפנימי מנטרל ומשקיט את כל הרגשות וכל אותן המחשבות, ההזיות, הדמיונות, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי, ומנפץ את כל אותן התדמיות והמציאויות שהן אשליה שיצרנו ונכנסו אליהן, מה שמאפשר לנו להתחבר לאני העצמי שלנו בחזרה, ובכך לתרגם באופן הברור והשפוי את הזהות והמציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים.
כלומר, התיקון בהשמנה הוא תיקון אישיותי, מאישיות רגשית, אמוציונאלית, אישיות שאינה מתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, לבצע תיקון, טרנספורמציה, שינוי ומעבר לאישיות רגועה, רציונאלית, שמתייחסת לגוף הפיזי שלה באופן הענייני והבריא, שמותאמת למהות ומטרת החיים.
אשיות רציונאלית מתוקנת זו, מאפשרת את נטרול הקונפליקט התודעתי, הניגוד התודעתי, הפיצול האישיות הקיים, שנע בין הדמות בעלת הרגש הטוב והרגש הרע והמעבר לרוגע הפנימי, ובין האמוציונל והמעבר לרציונל שבנו.
כשנגיע לרמת מודעות עצמית והתפתחותית מתקדם זו הבלבול יעלם, ואז יתאפשר לנו להתייחס לנושא התזונה באופן הרגוע, הרציונאלי והענייני, מה שיאפשר לנו לשמור על משקל קבוע ובריא.
מסקנה: אכילת יתר מאפשרת לנו ליצור לעצמנו טקס.
טקס שמטרתו ליצור בעבורנו את הפולחן הרגשי באמצעות האכילה וההנאה מהאוכל.
טקס הפולחן הרגשי מטרתו לאפשר לנו להרגיש טוב עם עצמנו מעצם ההנאה שבאכילת האוכל, וכל זאת רק כדי שלא נרגיש רע עם עצמנו, כלומר כדי שנשתחרר מאותם הרגשות השליליים שבנו.
סיכום: הסיבה העיקרית להשמנה היא רגשית.
הרגשות הפנימיים שהם גם הרגשות החיוביים וגם הרגשות השליליים שבנו, גרמו לנו ליצור לעצמנו מגוון רחב של טקסים פולחנים רגשיים, שביניהם כלול גם נושא ההנאה שמעצם האכילה, שגורם למשקל לא מאוזן ויציב ולהשמה מה שפוגע בבריאות.
התיקון הוא תיקון אישיותי שבעיקרו ללמוד איך לנטרל את הרגשות ולהיות רגועים ולחיות בשלווה.
ההתחברות לרוגע הפנימי מאפשרת לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, זהות שהיא בעלת משקל קבוע, שזה אומר לא להיות שמנים ולא להיות רזים.
המסר במאמר: כדי לשמור על משקל קבוע ובריא, רצוי להבין מה לאכול, כמה לאכול, מתי לאכול, ואיך לאכול את המזון שעלינו לצרוך באופן רגוע, רציונלי וענייני.
זכרו הגוף שלנו הוא בית חרושת לייצור סמים רק שאנחנו מכנים אותם רגשות חיוביים ושליליים שגורמים לנו למצבי הזיה ומחשבות שווא.
רעב ושובע הם רגשות והם לא הקריטריונים בעבורנו להזנה בריאה של הגוף. יוסי קרמר מייעץ למודעות רגשית והתפתחות אישית.
לבלוג הנוסף שלי http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון 048224276.
|
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על התגובה.
מסכימה עם כל מילה.
היי,
אני מאחל לך חיים רגועים ושלווים, ובעיקר בריאים עם משקל קבוע ויציב ובריא.
תודה שקראת את המאמר והגבת.
כן,איש יקר.
מי כמוני יודעת זאת. אני אוכלת בשניה ומשלמת חיים שלמים על כך.
דניאלה,
אנסה להבהיר את עצמי:
ראשית, הכוונה שלי היא להתנתק מהרגשות הפנימיים וזאת כדי להיות רגועים,
ואת זה צריך לבצע גם מהרגשות שגורמים לנו להרגשה הטובה, וגם מהרגשות שגורמים לנו להרגשה הרעה, כל זה מתוך הבנה, רצון ובניית היכולת לכך, אבל לא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות הפנימיים קיימים.
שנית, בן האנוש מתנהג כמו שהוא מתנהג בגלל הרגשות הפנימיים שמשתנים כל הזמן, שגורמים לו להתנהג כל פעם באופן שונה וזו אמוציונאליות, התנהגות רציונאלית היא כאשר לא מרגישים ומתנהגים ברוגע ופועלים מתוך ענייניות.
שלישית, הנדנדה בין השמנה להרזיה נובעת מהשינוי הרגשי שבן האנוש עובר.
רבעית, צריך להבין באופן רציונאלי, מה לאכול, כמה לאכול, מתי לאכול, ואיך לאכול את האוכל?
להבנתי.
תודה שקראת את המאמר והגבת.
לצערי אני ממש לא מסכימה עם גישת ה"לחיות ללא הרגשות השליליים שלנו"
אם הרגשות הם שלנו- הם שלנו!
הם שם מסיבה מסויימת ועלינו לאמץ אותם אל קירבנו. עלינו להתמודד איתם וחבק אותם ולקבל אותם כחלק בילתי מפרד ממה שאנחנו עד אשר נשכיל להבין למה אנו חויים רגשות אלו.
אם ננסה להדחיק או להתעלם או "לא להרגיש אותם" הרי שנוסף לרגש השלילי נוסיף רגשות אשם אכזבה וביזבוז אנרגיות על הנסיון לסגור את הרגשות.
השמנה היא אכן מצב בו הגוף והנפש נמצאים בדיסונס מסויים. כדי להרזות עלינו להביא את הנפש לתיאום. לעיתים השמנה נובעת מחוויות עבר שהדחקנו, ואז כל העצות שלך לא יהיו רלוונטיות כי האדם לא מבין בכלל למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג או מרגיש (החוויה הודחקה). באופו כללי מקריאת המאמרים שלך אני מרגישה ניתוק מהרגש ולא שלווה.
אני מתנצלת את אני מבינה לא נכון- יש דברים שאותם קשה להעביר מהרגש אל הכתב.
שלווה אמיתית היא עבודה ארוכת שנים שמשמעות קבלה.
לקבל את עצמך לקבל שיש בך חסרונות ובעיקר לאפשר לעצמך לחיות בשקט עם הדברים אתה (עדיין ) לא יכול לשנות
שולחת ברכה, דניאלה
עינב,
רק את צרכה להבין אם את רזה או שמנה, כלומר אם ירדת במשקל או עלית במשקל.
השאיפה היא לשמור על משקל קבוע, כלומר לא לעלות ולא לרדת.
כדי להגיע למצב יציב עד כמה שאפשר במשקל צריך לשנות את אורח החיים שלנו כיום ולשנות ולעשות לעצמנו
סדר תודעתי חדש לאורח חיים בריא יותר.
תודה שקראת את המאמר והגבת.
יוסי שלום,
כמעט הכל מובן... למעט השאלה הנשאלת מיהו הרזה ומיהו השמן?!
כאשר נקבל תשובה לשאלה זו, נוכל לעזור לעצמנו לכאן או לכאן.
בברכת יום טוב
עינב
תמי, אני מתכוון ללא פעילות מוחית רגשית.
רק אז, כשאת רגוע את מחוברת לעצמך, כלומר למי שאת באמת.
כשאת רגוע הנתונים ועיבוד הנתונים והמסקנות הם שונים לגמרי.
כלומר, התרגום של האני העצמי, הזהות והמציאות האמיתית היא אמיתית
ולכן רמת המודעות גבוהה יותר.
נשמה זה כבר נושא אחר וחשוב, אבל הנושא שהתמקדתי בו הוא תהליך
האבולוציה.
המוח הוא המקשר בין התודעה לגוף הפיזי.
החומר הוא אנרגיה, השאלה האם את מבינה מהי אותה אנרגיה?
לצורך העניין-מחשב הוא מחשב-לא בן אדם!
ועכשיו נתאר בן אדם שוכב ללא פעילות מוחית,האם יכול להגיע לאיזו רמת מודעות כלשהי?
האם יכול להזיז אבריו?
ורק לצורך אותו עניין-גוף ללא נשמה,הופך לכלי ריק,נשאר הגוף .
ללא קשר בייייכלל ליהדות למרות שאי אפשר להתחמק מעצם העניין.גם אם נלך על תיאוריית דרווין נבין שמח ורק המח הוא אשר מפעיל את האדם!
ה'חומר' הוא כלום!-נדה!
תמי, חסר לך דבר אחד חשוב בהשוואה שעשית וזה:
מי מפעיל את המחשב?
מי מפעיל את המוח והגוף הפיזי?
מה שחסר לך זה הקשר בין המוח של המחשב למי שמפעיל את המחשב וזה בן האנוש.
מה שחסר לך זה הקשר בין המוח של בן האנוש למי שמפעיל את כל הגוף הפיזי האנושי וזה התודעה.
התודעה, האנרגיה היא מי שאת באמת, כלומר את התודעה שמפעילה את הכל והשאלה היא איך מפעילים נכון, כמו שצריך להבין איך להפעיל נכון את המחשב.
התודעה, האנרגיה משתחררת לאחר המוות מהגוף הפיזי האנושי.
הרגש הוא בג שמשבש את כל ההפעלה של הגוף הפיזי האנושי.
לכן, ההבנה והרצון באים מהתודעה, כלומר ממי שאת באמת.
הדבר הניסתר שאת כותבת עליו הוא ניסתר לך כיום בגלל שזו רמת המודעות שלנו.
כשנעלה שלב ברמת המודעות שלנו לרמה התפתחותית גבוהה יותר נבין את עצמנו ברור יותר.
תודה.
לא התנתקתי כי זו איננה דרכי,יכולה לבחור אם לקרוא את מאמריך או לדלג.
המחשבה והדמיון מעולם לא הגיעו מהרגש,בניגוד לחיה למשל
אנו כבני אדם,לא בן אנוש, נבדלים לעומת החיה המונעת ע'י אינסטינקטים,
ומאין כל זאת?רק מהמוח החושב.
קח לדוגמה לצורך העניין-מחשב.
מה מפעיל אותו אם לא המוח?
איך יכול להכנס לאתר מסויים ללא מח?
יש אפשרות כזו?לא שידוע לי.
תאר לך את אותו מחשב שפתאום משום מקום צצות תמונות ,מה היית אומר על כך..וואללה..המחשב קיבל ווירוס..צריך לחסלו,סליחה על ההשוואה הקרה.
הראש החושב הוא למעשה המוביל הישיר לרגש,ומהו רגש אם לא כמיהה לדבר נסתר שיושב לו אי שם בנבכי המוח
רגש הוא רצון להיות 'שם'...וה'מקום' ההוא הנקרא 'רצון'-מגיע מהמח!
יום נפלא
תמי
תמי, תודה שאת ממשיכה לקרוא את המאמרים שלי ולא התנתקת.
המחשבה והדימיון נובעים מהרגש וזה מה שמבלבל אותנו בכל תחום ותחום בחיינו, הרגש.
האמת היא שאנחנו בני אנוש ולא בני אדם, למה?
כיוון שאנשי הדת רוצים ומעוניינים שאת ואנשים אחרים ישיכו את עצמם ליהדות ולכן הם קבעו לך ולאחרים שאת בן אדם, כלומר נולדת לאדם וחווה וזה לא נכון, את ביתם של הוריך.
יוסי
קוראת את כתביך מעת לעת,
יכולתי לסכם הכל במשפט אחד
'סוף מעשה במחשבה תחילה'
כאשר המחשבה נמצאת לפני ה'סוף'
סיבות להשמנה,או לכל מעשה או אפילו חולי מגיעה מאופן מחשבה .כל אחד מהמקום שלו.
דרך אגב:מדוע 'בן אנוש'?
האם 'אדם' לא מתאים יותר?
שבת נפלאה
תשתדלי שהמציאות שיצרת תהיה רגוע ואם היא לא תנסי שהמציאות לא תשפיע עליך רגשית.
תודה שקראת והגבת.
ג'ודי, כי את בן אנוש.
הדתיים קוראים לאנשים בן אדם וזאת כיוון שהם חושבים שאת בת של אדם וחווה וזאת טעות ומזה הכל נובע.
את בת של אמא שלך ושל אבא שלך, אבל זו דרכם לשייך אנשים לדת, להבנתי.
תודה שקראת והתייחסת.
"בן אנוש שרוצה לשמור על משקל קבוע, עליו לשמור על הרוגע הפנימי, כיוון שזה הגורם העיקרי להשמנה"
לא אמרת כלום .
הדף "סובל" הכל ....תכלס במציאות יש נסיבות
בתאוריה , מסכימה עם הכתוב .
מסכימה... ומודה ב"אשמת" ההשמנה...
יש קושי להתאפק ולתת את הדעת לפני שמכניסה אוכל לפה...
למה לקרוא לבני האדם בן אנוש?
תודה שקראת והתייחסת.
ברכות על הירידה המשמעותית במשקל,
יפה לך
דליה, מה שאת מתארת זה תהליך הלמידה וההתפתחות שלנו.
חשוב להבין שהדברים מתרחשים בהתאם לרצונות שלך, אם במודע או שלא במודע.
אני מסכים איתך שכדי להבין מהו רוגע צריך לחוות את האי רוגע והשלב שאחרי הוא שלב התפתחותי גבוהה יותר.
תודה על השאלות המעניינות.
יוסי,
אם אני כל הזמן "מחליטה" אז איפה המנוחה?, איפה המקום של לסמוך קצת שדברים מתרחשים לטובתנו? איפה הספונטניות ורגש הדמיוני שנותן את המקום "הילדי" של השובבות רוח???? הם הרי טעם החיים!!!
והשדים הם הפחדים שלנו, ברור, אבל אם לא נייהיה קצת בשביים, איך נדע מהו חופש ונצהל????
יום נפלא, אתה איש יקר מעל הכל!!!
דליה
היי.
אישית, אני עשיתי לעצמי סדר בהרגלי התזונה וכתבתי מאמר שנקרא "תזונה אורגנית".
אני מקווה שהמאמר יעזור לך:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=276940
כדי לשמור על משקל קבוע צריך לחיות באורח חיים אחר.
אני גם מץליץ לך לקרוא את המאמר על רוגע ושלווה.
תודה על השיתוף.
היי, שריתה.
רגשות הם חלק מאיתנו אם אנחנו רוצים בהם.
לדוגמה:
אם את בוחרת לאהוב, אז את מחליטה להפעיל את הרגש ולאהוב.
אם את בוחרת לפחד, אז את מחליטה להפעיל את הרגש ולפחד.
ועוד....
הבחירה היא שלך אם זה נעשה במודע או שלא.
היכולת להביע אותם מאפשר לך להחליט אם את רוצה בהם או שלא
ולכך אנחנו צרכים לצבור ניסיון בחיים ולהחליט.
הרגשות הם אלו שניתקו אותנו מהאנושיות שלנו ולראיה המציאות בה
אנחנו חיים.
תודה לך שקראת והגבת.
היי יוסי
מאמר נכון ומעניין.
לא כל כך מסכימה עם החלק על הרגשות. רגשות הם חלק מאיתנו. כל רגש. היכולת להבין אותם ומאין הם נובעים, והיכולת להביע אותם בצורה פרודוקטיבית ויעילה, היא בדיוק מה שעושה אותנו אנושיים.
תודה על עושר המידע
ג'ק, בבקשה.
תשמור על עצמך.
בעברי שקלתי המון מגיל 14 בערך 90 ק"ג
ואחר כך למשקל שיא של 122 ק"ג
כיום שוקל 75 - 80 (בעונות החגים)
תודה על המאמר יוסי
רוית היקרה,
ההשמנה נובעת מאורח חיים לא בריא, במיוחד מהבחינה הרגשית.
הנושא הרגשי מפחיד אנשים שצרכים להתמודד איתם ולהשתנות ולהיות רגועים יותר.
תודה על השיתוף.
דליה, אין כזה דבר שדים, הם נמצאים רק בדמיונם של האנשים.
תשמרי על עצמך.
יוסי חברי....
אפשר גם להסתכל על אוכל כסוג של התמכרות. אנשים רבים אוכלים הרבה יותר ממה שהגוף שלהם צריך, בגלל האינטרקציה בין האבולוציה שלנו לסביבה המודרנית. הגוף שלנו בנוי לצרוך כמה שיותר מאכלים שומניים מכיוון שבחברה שבה התפתחנו המאכלים הללו היו נדירים, ועדיף היה לאכול כמה שיותר כשמזון כזה היה בסביבה. בחברה המודרנית מאכלים משמינים זמינים מאוד וזולים מאוד, ובעזרת הפירסומות האינסופיות שמעודדות מאכלים כאלו, ותרבות המזון המהיר, נקל לראות למה אנשים משמינים בקלות רבה מדי ...
ממחקרים שידועים לי ההשמנה קיימת במיוחד בחורף בימים הקרים,וגם כתוצאה מצחוק.....נשמע אומנם קצת הזוי אבל אני חושבת שזה נכון...(-:
אז למה אני משמינה????חחחחח
תודה יוסי,
יש הרבה הגיון,
אבל מסתייגת מזה משום מה באיזשהו אופן....
כרגע באמת השמנתי, ואתה צודק שזה מסערת רגשות שתקפה אותי.....
מצד שני, איך אעשה שינוי אם לא אהייה בטלטלה שתעקור משהו שלא נחוץ לי בחיי?
עכשיו מרגישה פנויה לגשת לאכילה נכונה...."השד" יצא....ומכניסה את הטוב לחיי בצעדים בטוחים וקטנים.
תודה על המאמר!
חומר למחשבה!
דליה