כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    שקרים

    23 תגובות   יום שלישי, 10/6/08, 19:56

     Embryo

    ואחרי שעשתה את מה שעשתה ביקשה ממני לא לגלות. שלא ידעו. שלא תצטרך לתת הסברים ולנסות להצדיק רק כדי לגלות שאין היא טובה כל כך כמו שהייתה רוצה להיות. אבל למה לשקר? אני שואל מופתע. נכון עשית טעות, אבל למה להסתיר? והיא אומרת, עזוב, אתה לא תבין. ואני מנסה לעזוב ולא מצליח. לא מבין בשביל מה היא צריכה לבזבז כל כך הרבה אנרגיות ולברוא מחדש את המציאות ואחר כך לשמור בשבע עיניים שאף אחד לא ידע. שאף אחד לא יגלה את מה שהיא מסתירה.  

    לא יותר פשוט שתגידי שזה לא בגללך? אני שואל והיא עונה, שלא תעיז לחשוב על זה, אם אתה רוצה שנישאר חברים אסור לו לדעת מזה לעולם. אתה היחידי שיודע ואם זה יגיע אליו אני אדע מי סיפר לו.  היא מסתכלת עלי בעינים אטומות כאילו שאנחנו כבר זרים. כאילו שכבר רצתי וסיפרתי לו בניגוד לדעתה והפכנו לאויבים. אני לא אספר, אני מרגיע אותה, הרבה יותר טוב שאת תספרי כשיגיע הרגע המתאים ותראי שהוא קצת יתעצבן, גם זה לא בטוח, ואחר כך ירגע ויחבק אותך ויגיד תודה שאת לא מסתירה ממנו כלום.... היא מתפרצת לתוך דברי ואומרת, נידמה לך שככה העינינים עובדים, אתה באמת תמים אם אתה חושב שאנשים שמחים לשמוע את האמת בפרצוף. ההיפך הוא הנכון. הם אוהבים לשמוע את מה שטוב להם לשמוע. אז אל תגיד לי איך הדברים עובדים כי אתה באמת לא מבין בזה כלום.  

    שתקתי. מה יכולתי עוד לעשות. 

    עמדנו על המרפסת העליונה של האייפל. לא רציתי כל כך לעלות אבל היא התעקשה. הייתי פה כבר כמה פעמים וביום של עננים זה סתם משעמם והרוח וטיפות הגשם לא מוסיפים למצב הרוח המזופת במילא. הגענו לכאן ללוייה של פיליפ, החבר היהודי שלנו. טוב, לא ממש יהודי כי אם נוצרי ממזרח צרפת שהחליט יום אחד ללמוד עברית וכשפגשתי אותו בכנס באנגליה כבר ידע יותר טוב ממני את ההיסטוריה הצבאית של ישראל. הוא בלע ספרים על חיל האויר ומלחמת יום כיפור ולבנון הראשונה והשניה וידע בדיוק באיזה מצב עומד הפיתוח של החץ וכל מאגר הידע הזה נעלם בבת אחת כשהחליט להתאבד. ככה בלי הכנה הוא קפץ ממגדל המים בשכונה שלו. השוטרים אמרו סמים וההורים אמרו שטויות. הילד לא נוגע בסיגריות, לא שותה אלכוהול ואין מה לדבר על סמים. במבט לאחור יכול להיות שהיו סימנים אבל לא ממש התייחסנו אליהם.  

    הוא היה קצת דיכאוני וכשדיבר על הרכש החדש של מטוסי החמקן, המסוגלים להגיע עד איראן, היו עיניו כבויות. גם כששר אחד הודיע שכנראה ואין ברירה צריך לתקוף שם באיראן, לא ראיתי שמחה בעיניו של פיליפ. זה לא הפיליפ שהכרתי. פיליפ שמחייך כל הזמן והבחורות לא מפסיקות להיצמד אליו ברחוב כדי שיחשבו שהוא שלן. הוא היה החבר היחידי שהוא גם שלי וגם של אחותי. יחד איתה עליתי בשעת צהריים זו אל האייפל כי הלוויה נקבעה לחמש והיו לנו כמה שעות לשרוף. בדרך למעלית היא הטילה את הפצצה וסיפרה כי הילד שלה, דויד, הוא בעצם של פיליפ וכשהסתכלתי עליה בחוסר קליטה היא אמרה, אתה זוכר את הפעם ההיא שרבתי עם עמוס ונסעתי לבדי לפאריס? אז זה קרה. לא יודעת מה תפס אותי, כעסתי על עמוס ועל כל העולם ופיליפ היה שם בשבילי ומפה לשם מצאנו את עצמנו אצלו בדירה. בבוקר לא דיברנו על זה אבל כבר במטוס חזרה ידעתי שאני בהריון. האוכל הגעיל אותי ולמרות שישבתי די רחוק חשבתי שאני עומדת להקיא בכל פעם שנפתחה הדלת של השירותים. כשהגעתי לטרמינל לא היה לי כוח למזוודות ועמוס שחיכה לי מחוץ לאולם שאל, מה קרה את נראית לא טוב ושיקרתי שהאוכל עשה לי רע וכל הדרך הקאתי. עמוס לא שואל יותר מדי שאלות, אתה מכיר אותו ורק התעניין אם פגשתי את פיליפ לפי התיכנון ואם הבאתי לו את הקטלוג ממרכז פומפידו. אני אמרתי כן, עמוס שלי, גם בחנות של מוג'י הייתי וקניתי לך מחברות, המון מחברות. בדרך הביתה נשענתי על החלון הקריר וביקשתי שייסע לאט כי הקפיצות בדרך הציקו לי. כבר אז ידעתי שאם אני באמת בהריון אצטרך להסתיר את זה ממנו. משניהם.  וכשדויד נולד נשמתי לרווחה. היו לו עיניים כחולות כמו לעמוס והם נראים כל כך דומים דומים ועכשיו כשפיליפ מת אף אחד לעולם לא ידע שדויד שלו. חוץ ממך. אני לא יודעת למה סיפרתי לך וסיבכתי אותך בזה.  

    בדרך ללויה חשבתי שבגלל זה היא כל הזמן משקרת. בגלל זה היא כל הזמן מרמה גם בדברים קטנים וגם בדברים גדולים. היא מפברקת וממציאה כי היא לא באמת מוכנה לקחת אחראיות. היא אף פעם לא תגיד קניתי נעליים בחמש מאות יורו כי הוא ישר יגיד מי משוגע לדרוך על חמש מאות יורו? ובגלל הפחד ממה שהוא יגיד היא תספר שקנתה במבצע ועלה רק 99. וזה עוד הדברים הקטנים. היא כל הזמן משנה את העולם ומסדרת מחדש את השתלשלות הענינים שיתאימו למה שיצא. היא כבר לא יודעת מהי האמת ומה הם הבלופים המצוצים מהאצבע שהיא מפזרת לכל העולם. והיא יושבת על מגדל המים, שפיליפ נפל ממנו ומשגיחה שאף אחד לא יטפס למעלה ויגלה שבעצם אין שם כלום. שבעצם גם היא כבר מזמן לא שם.

     

    כמעט בגידה

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/8/08 06:37:

      קצת באיחור

      אבל התענינתי קצת קראתי גם את התגובות

      הרשו לי לציין

      ששקרים אומנם לא טוב לא נכון

      אבל זהו סוד גדול מאוד והרגישות לזה היא מאוד גבוהה

      לא הייתי אומרת שהיא שיקרה למען לשקר בלהכעיס כזה..

      היה לה קשה לגלות וזה ברור למה..תמיד קל לדון מהמיתרס שמנגד

      אני לא נכנסת לכל המשתמע מכל עניין הבגידה ושזו אחת מהשלכותיה

      אבל כולנו משקרים בחיי היום יום רק שאנינו קוראים לדברים הקטנים שקרים

      אבל זה שזה ככ קשה ועמוס רגשות והאשמות וההלשכות קשות לכל כיוון

      אנחנו יכולים בכלל לדון אותה..?

      מה עם ילד שיגדל בצל "של ילד ממזר" או מחוץ לנשואים מה הוא אשם..? איך יתן תשובות על חטאי אימו

      ואם היא תגלה מה יעלה בגורל נשואיה...וילדיה..(אות קלון לכל המשפחה וכו וכו)

      ומי מאיתנו לא שומר סודות כמוסים האאא..

      האם אנחנו משקרים שאנחנו לא מגלים...?

      או חוסכים עוגמת נפש..?!

      חשבתם על זה..?

      אני לא מצפה לתשובה לי אלא לעצמכם.

        18/6/08 10:18:

      "תליין פעלתן של עצמי" זה דימוי מצויין. הורגת ומחיה, הורגת ומתחדשת ושוב ממיתה

      וחבל שאת לא עושה מבצעים...

       

       

       

       

      ואני לי, עושה מבצעים גם, אבל מנגד אני גם התליין הכי פעלתן שלי, אז זו דוקא, אצלי, עשויה להיות חכמה גדולה.

      כל אחד אחרת.. :)

       

       וכמובן תודה, מרוב חשיבה על הדברים שאמרת כמעט שכחתי. תודה 

      תודה לך, כיפ לי.

       

       

       

        18/6/08 10:11:

      כן. אם את יודעת שהשקר שלך לא מצליח לעבוד גם עלייך, אז כן. כנראה אפשר. כנראה מותר.

      ולמה את כאן רק (בערך) ? למה לא לגמרי כאן?

      צטט: אליס כאן (בערך) 2008-06-18 00:11:46

      אני יודעת,

      שעדיף לפעמים שקרים.

       

      אני חושבת,

      שאין אחד שלא חטא בהם פעם.

       

        18/6/08 10:08:

      הי סמדר

       

      יפה כתבת לי. אני רואה את סמדר הנערה מנסה לכסות על חוסר בטחון ולהיות כמו כולם, בלדמיין ולסדר את המציאות לתבנית שלה. את צודקת, מי לא עשה את זה באיזה שלב בחייו?

       

       ואמשיך לצלם לך "צילומים"אם את מבטיחה לא לקנא...

       

       

      צטט: סמדר כרמל 2008-06-17 23:07:18

       

      אז ככה, התוכן עשה לי "קווצ'" בבטן כי אני זוכרת את עצמי (כנערה צעירה) מייפה את המציאות כדי שתתאים למה שחשבתי שאני אמורה להיות.

      לקח לי קצת זמן (אי אלו שנים) להבין שייפוי מציאות הוא שקר מתיש אבל כיון שהייתי שם (כמו כולנו, לא?) אז די ברור לי שאלו לא באמת שקרים:  יש כאלו שלא מודעים למי שהם, ל"ערך האנושי" שלהם והדרך שלהם היא "לקשט" את עצמם בנוצות. לתפיסתם, הנוצות מסתירות את הריק שבתוכם, את "אות הקין" שלהם.

      יש ברשימות שלך מעין "צילום" מאוד ריאליסטי של אפיזודות בחיים. יכולת מרתקת  ומעוררת קנאה.

       

      סמדר

       

        18/6/08 00:11:

      אני יודעת,

      שעדיף לפעמים שקרים.

       

      אני חושבת,

      שאין אחד שלא חטא בהם פעם.

        17/6/08 23:07:

       

      אז ככה, התוכן עשה לי "קווצ'" בבטן כי אני זוכרת את עצמי (כנערה צעירה) מייפה את המציאות כדי שתתאים למה שחשבתי שאני אמורה להיות.

      לקח לי קצת זמן (אי אלו שנים) להבין שייפוי מציאות הוא שקר מתיש אבל כיון שהייתי שם (כמו כולנו, לא?) אז די ברור לי שאלו לא באמת שקרים:  יש כאלו שלא מודעים למי שהם, ל"ערך האנושי" שלהם והדרך שלהם היא "לקשט" את עצמם בנוצות. לתפיסתם, הנוצות מסתירות את הריק שבתוכם, את "אות הקין" שלהם.

      יש ברשימות שלך מעין "צילום" מאוד ריאליסטי של אפיזודות בחיים. יכולת מרתקת  ומעוררת קנאה.

       

      סמדר

        14/6/08 11:59:

      צטט: יואל עיני 2008-06-14 10:29:42

      לקח לי קצת זמן להפנים.

      נראה שאת צודקת אך אני לא מצליח להשתחרר מאי הנוחות בלתת לאנשים להיות מה שהם מבלי להציב להם מראה כלשהי. לא בהכרח שיפוטית. אולי אפילו חברית. כי יודע אני מעצמי ש

       זה:

      ברוב המקרים האמת שלי קצת חד מימדית וכשיש לי הזדמנות לראות את המציאות מנקודת מבט נוספת, תפיסת האמת שלי משתפרת. כמו צילום סטריאוסקופי.

      נכון לאללא. גם כי אנחנו לא שוים כלום לבד. אפאחד לא יגיע לשומקום לבד בעולם.

      גם כי האמת רבת פנים ובתנועה מתמדת.

      רק שלגבי המראה שאנו מציבים לאחרים או שאחרים מציבים לנו, לפעמים מה שנקבל הוא משהו מאד מאובק, מסר מערבב ולא נהיא ולפעמים משהו מאד חד, נקבל אמת חדשה של ממש לפרצוף.

      אני אישית מרגישה שהכי טוב יצא לי לעשות לאנשים באיזושהי אמירה שלי, כשהמילים נבעו מתוך מבט ולא מתוך הרגש. כש"סתם" הסתכלתי פשוט.

      זו הכוונה.

      וזה שאנחנו שופטים לנצח, וואלאק, מה לעשות. לא נצא מהשיפוט לחיוב או לשלילה, אנחנו רק יכולים ללמוד לשלוט ברפלקס ולשים בינו לבין הוצאת דעתנו אל האור מעין איזור ביניים של בדיקה, אם רפלקס אז יתכן שרגש, אם רגש, יתכן מאד שלא נועיל..

       

      ובמילים אחרות: התחשבות היא לא בהכרח פטרונית או שיפוטית. הקשבה ותגובה הם חלק מדיאלוג מועיל אם את משוחררת ממשחקי כוחות. הסליחה שאני רוצה לסלוח באה ממקום של לחזק את האחר. לסלוח לעצמי זו חכמה קטנה. כי לעצמי אני נותן הנחות כל הזמן.

       

      ואני לי, עושה מבצעים גם, אבל מנגד אני גם התליין הכי פעלתן שלי, אז זו דוקא, אצלי, עשויה להיות חכמה גדולה.

      כל אחד אחרת.. :)

       

       וכמובן תודה, מרו חשיבה על הדברים שאמרת כמעט שכחתי. תודה 

      תודה לך, כיפ לי.

       

       

        14/6/08 10:29:

      לקח לי קצת זמן להפנים.

      נראה שאת צודקת אך אני לא מצליח להשתחרר מאי הנוחות בלתת לאנשים להיות מה שהם מבלי להציב להם מראה כלשהי. לא בהכרח שיפוטית. אולי אפילו חברית. כי יודע אני מעצמי שברוב המקרים האמת שלי קצת חד מימדית וכשיש לי הזדמנות לראות את המציאות מנקודת מבט נוספת, תפיסת האמת שלי משתפרת. כמו צילום סטריאוסקופי.

       

      ובמילים אחרות: התחשבות היא לא בהכרח פטרונית או שיפוטית. הקשבה ותגובה הם חלק מדיאלוג מועיל אם את משוחררת ממשחקי כוחות. הסליחה שאני רוצה לסלוח באה ממקום של לחזק את האחר. לסלוח לעצמי זו חכמה קטנה. כי לעצמי אני נותן הנחות כל הזמן.

       

       וכמובן תודה, מרוב חשיבה על הדברים שאמרת כמעט שכחתי. תודה 

      צטט: אני פה לרגע 2008-06-13 06:46:54

      פוסט מקסים, כתוב היטב. מעורר את הקונפליקט ואת ההזדהות ואת האמוציות באופן ישיר ומהיר.

       

      לגבי מה שאמרת פה:

      צטט: יואל עיני 2008-06-10 20:14:41

       

      לפעמים, אבל לפעמים, אנשים/נשים לא מסוגלים/ת  להתמודד עם האמת בגלל חולשה.

      אני יודע שאני אמור לסלוח להם אבל לא תמיד מצליח

       

       

      אתה לא אמור לסלוח להם. אם הם מבקשים - אולי, אבל לרוב הם לא.

       

      אתה מקסימום, מקסימום, יכול לסלוח לעצמך על ששפטת אותם (נתת סיבות להתנהגות שלהם ולא רק סיבות אלא גם גזר דין לגבי טיבן) ולהתקדם הלאה, פחות שיפוטי ויותר מאפשר לכל אחד להיות מה שהוא..

       

      תסלח רק למי שפגע בך והתנצל. וגם אז אתה לא חייב.

      אני יודעת שיותר קל להגיד מלעשות את זה, במיוחד כשיקרים לליבך פוגעים בעצמם, אבל אין מה לעשות - זו זכותם המלאה.

       

        13/6/08 06:46:

      פוסט מקסים, כתוב היטב. מעורר את הקונפליקט ואת ההזדהות ואת האמוציות באופן ישיר ומהיר.

       

      לגבי מה שאמרת פה:

      צטט: יואל עיני 2008-06-10 20:14:41

       

      לפעמים, אבל לפעמים, אנשים/נשים לא מסוגלים/ת  להתמודד עם האמת בגלל חולשה.

      אני יודע שאני אמור לסלוח להם אבל לא תמיד מצליח

       

       

      אתה לא אמור לסלוח להם. אם הם מבקשים - אולי, אבל לרוב הם לא.

       

      אתה מקסימום, מקסימום, יכול לסלוח לעצמך על ששפטת אותם (נתת סיבות להתנהגות שלהם ולא רק סיבות אלא גם גזר דין לגבי טיבן) ולהתקדם הלאה, פחות שיפוטי ויותר מאפשר לכל אחד להיות מה שהוא..

       

      תסלח רק למי שפגע בך והתנצל. וגם אז אתה לא חייב.

      אני יודעת שיותר קל להגיד מלעשות את זה, במיוחד כשיקרים לליבך פוגעים בעצמם, אבל אין מה לעשות - זו זכותם המלאה.

        11/6/08 23:35:

      הקושי להתמודד עם המציאות מצטרף למחיר. אחד + אחד

      תודה

      צטט: nogaa 2008-06-11 23:24:42

      השקר........אם הוא אמצעי שעשוי לעזור לך ב..לסדר  את החיים

       בעת שמתקשה להתמודד מול  מציאות...פחות נורא בעיני

      ביחס ל"מחיר" הפנימי שאדם עשוי  לשלם בכדי  לשמר אותו..קורץ. .

       

        11/6/08 23:24:

      השקר........אם הוא אמצעי שעשוי לעזור לך ב..לסדר  את החיים

       בעת שמתקשה להתמודד מול  מציאות...פחות נורא בעיני

      ביחס ל"מחיר" הפנימי שאדם עשוי  לשלם בכדי  לשמר אותו..קורץ. .

        11/6/08 20:28:

      ארטישוקה

      דימוי מצויין. סמרטוט שנשאר רטוב בדלי, מסריח בסוף או לא?

      כמה מדוייק

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-06-11 13:37:31

      זליגת הסודות...הם עשויים להיות מאוד נוזליים, נספגים בחיים כמו מים בסמרטוט שהונח בשלולית של מים.

       

        11/6/08 20:26:

      תודה פלא פלאים

      לשקר זה מתיש. פעם, כשהייתי איש עסקים , החזקתי בניין שלם על הכתפיים

      בכל קומה גרו שקרים אחדים. בקומה הראשונה הקטנים, השוכרים ובקומות העליונות בעלי הדירות המפוארות. ובפנטהאוז גר השקר הגדול מכולם: " העבודה היא חיינו"

       

      צטט: wonders 2008-06-11 13:27:03

      סיפור מצויין. הארת נקודה מאד חשובה -

      שקרים זה מעייף מקשה על החיים.

       

        11/6/08 20:23:

      תודה אפי. שאני אקרא את כתבי? זה לא ניוטרל פול גז?

      ואתה צודק . השקרים מרוקנים אך  ממלאים ישות אחרת, מקבילה לנו, בחומר אחר שיפה לו החשכה.

      צטט: אפי גבזו 2008-06-11 10:32:12

      מסתבר ששקרים מרוקנים את הגוף מתוכן.

      יואל, אחלה סיפור שמטלטל כמו ברכבת עצבנית במטרו. בלעתי אותו ברגע. כקונטרה להמלצתך לי אני ממליץ לך לקרוא את כתביך.

       

        11/6/08 20:20:

      תודה סמארה השחורה

      מאיפה השם? מהעיר במרכז עיראק? או מסמרה (קויבישב) על גדות הוולגה?

      צטט: בלאק סמארה 2008-06-11 05:52:31

      מעולה.

      אחזור להתעמק ולככב.

       

        11/6/08 20:18:

      רונית את צודקת. פחד עומד מאחורי מרבית השקרים הלבנים והצבעוניים

      מחקר אמריקאי יודע לספר כי האמריקאי הממוצע משקר כ-200 פעמים בשבוע

      אז כמה פעמים משקר הישראלי?

      צטט: ר ו נ י ת 2008-06-10 21:38:13

       

      מרתק !

       

      אנשים ושקרים.

      אנשים פוחדים להתמודד עם האמת, עם עצמם, פוחדים להשיל מעליהם את קליפתם שלהם, שמה ימצאו אותם עירומים, הם אינם מצליחים להתמודד עם עצמם, משקרים לאחרים.

      ברגע בו יצליחו להכיל את עצמם, להיות שלמים עם הכל, השקרים יעלמו.

       

      היא עמדה שם במגדל בו פיליפ התאבד, ושמרה שאף אחד לא יגלה, אותה.

       

      זליגת הסודות...הם עשויים להיות מאוד נוזליים, נספגים בחיים כמו מים בסמרטוט שהונח בשלולית של מים.
        11/6/08 13:27:

      סיפור מצויין. הארת נקודה מאד חשובה -

      שקרים זה מעייף מקשה על החיים.

        11/6/08 10:32:

      מסתבר ששקרים מרוקנים את הגוף מתוכן.

      יואל, אחלה סיפור שמטלטל כמו ברכבת עצבנית במטרו. בלעתי אותו ברגע. כקונטרה להמלצתך לי אני ממליץ לך לקרוא את כתביך.

        11/6/08 05:52:

      מעולה.

      אחזור להתעמק ולככב.

        10/6/08 21:38:

       

      מרתק !

       

      אנשים ושקרים.

      אנשים פוחדים להתמודד עם האמת, עם עצמם, פוחדים להשיל מעליהם את קליפתם שלהם, שמה ימצאו אותם עירומים, הם אינם מצליחים להתמודד עם עצמם, משקרים לאחרים.

      ברגע בו יצליחו להכיל את עצמם, להיות שלמים עם הכל, השקרים יעלמו.

       

      היא עמדה שם במגדל בו פיליפ התאבד, ושמרה שאף אחד לא יגלה, אותה.

        10/6/08 20:14:

      דפנה, תודה ! את מחממת לי את הלב...כי הכתיבה מתרחשת פעמיים. פעם אצלי ופעם אצלך.

       

      לפעמים, אבל לפעמים, אנשים/נשים לא מסוגלים/ת  להתמודד עם האמת בגלל חולשה.

      אני יודע שאני אמור לסלוח להם אבל לא תמיד מצליח

       

       

       

      צטט: ניפי 2008-06-10 20:06:41

      סיפור מעולה !

      הדמות הנשית מאד מדוייקת.

       

      ואני בעד לומר את האמת ולא את מה שנדמה לי שרוצים לשמוע

      דווקא מתוך כבוד לאדם שעומד ממול...

       

       

        10/6/08 20:06:

      סיפור מעולה !

      הדמות הנשית מאד מדוייקת.

       

      ואני בעד לומר את האמת ולא את מה שנדמה לי שרוצים לשמוע

      דווקא מתוך כבוד לאדם שעומד ממול...

       

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין