כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    הצילו דמוקרטיה בסכנה!

    14 תגובות   יום רביעי, 11/6/08, 00:42
     

    היום התפרסמו תוצאות מדד הדמוקרטיה הישראלית - 2008, בעקבותו יצאתי לבדוק כמה דברים המסתתרים מאחורי תוכנית הלימודים באזרחות.

    בתחילת יולי השנה, אמורים תלמידי כיתות יב' להיבחן מבחן בגרות באזרחות.

     

    התלמידים בלחץ, שכן התוצאות מהשנים הקודמות לא היו טובות במיוחד.

    תוכנית הלימודים באזרחות כוללת שלושה חלקים: יהודיות, דמוקרטיות ומשטר בישראל.

    שלושה נושאים יפים ומלאים המיועדים ללמד את בוגרי מערכת החינוך מהי מדינה  דמוקרטית, איך מיישבים גם את הערכים הדמוקרטים וגם את הערכים היהודיים של המדינה, וכיצד פועל המשטר בישראל, ממש אלף בית לקראת  כניסתם לראשונה לעולם הבוגרים הנושאים באחריות אישית וציבורית. חלק מהתלמידים האלו קיבלו את תעודת הזהות לפני שנתיים, רבים מהם לא ידעו מה בדיוק המשמעות שלה, חלק אפילו הגיעו לכנסת ישראל לקבל, בטקס מרשים, את התעודה הכחולה - מין יום כייף שכזה.

     

    בדקתי את תוכנית הלימוד באזרחות, והשוותי אותה למיקוד הלמידה לקראת הבגרות ב 2006, שנת הלימודים, התשס"ו.

    תוכנית הלימודית באזרחות היא כללית ומקיפה מגוון נושאים המסבירים את אופייה, את מורכבותה ורומזת על בעיותיה של החברה הישראלית.

    תוכנית הלימודים, בחלקים השונים שלה, מתייחסת לחברה הישראלית בצורה הוגנת, תוך כדי הצגת האינטרסים וההשקפות השונות. בתוכנית יש ביטוי לדילמות  המרכזיות של החברה הישראלית, למשל: מדינת ישראל היא מדינה יהודית, או  מדינה דמוקרטית.

    הצגת רצף הגישות השונות של המדינה היהודית כפי שהיא  נתפסת בעיני קבוצות שונות.

    מעבר לכך ישנו הסבר: מהי מדינה דמוקרטית, מהם העקרונות הדמוקרטיים, כיצד הדמוקרטיה מתגוננת. התוכנית יפה והיא משתרעת על פני  310 עמודים.

     

    התוכנית מצליחה לשקף את המציאות  על גווניה מבלי לקבוע אמיתות חד משמעיות. התוכנית אמורה להעניק לאזרחים בעתיד כלים, שיסייעו להם להבין את המציאות המורכבת, שבה יפעלו. התוכנית נועדה ליצור אזרח המכיר את "כללי המשחק", להכיר את הכוחות הפועלים, להכיר בזכות של קבוצות שונות לפעול ולקדם את האינטרסים הקבוצתיים שלהן.

     

    הרציונל של התוכנית משתקף במטרות ההוראה של הפיקוח על המקצוע במשרד החינוך.

    " לטפח אזרח אוטונומי בעל ערכים, הפועל באופן מושכל, מתוך חשיבה ביקורתית, אזרח בעל יכולת לנתח, להעריך, לשקול ולהכריע באופן עצמאי על פי כללי משחק מוסכמים, אזרחים "מחוסנים" ככל האפשר מהשפעות דמגוגיות". (אדן ואשכנזי, 2001)

     

    כאשר בודקים מה נשאר מתוכנית הלימוד במיקוד, מתברר שנותרו רק 160 עמודים.

     

    הנושאים שאינם כלולים במיקוד, והתלמיד לא יבחן עליהם בבחינת הבגרות הם:

    גבולות הדמוקרטיה, למה דמוקרטיה? זכויות האדם והאזרח, אחריות מיניסטריאלית, הרשויות המחוקקת והשופטת.

    הנושאים האלו הם הבסיס של מקצוע האזרחות.

    גם ברמה הטכנית של משטר דמוקרטיה, כמו: מרכיבי השלטון, מי היא הרשות המחוקקת? זו האחראית, זו הקובעת את סדר היום הציבורי. הרשות המחוקקת היא קול העם, היא הריבון בחברה הדמוקרטית היא הבוחרת, היא הממנה את הממשלה, היא המגבילה הן את השלטון והן את האזרח.

    גם את הרשות השופטת לא למדו ב 2006. רשות זו היא המתווכת בין השלטון לבין האזרח, היא  זו המפרשת את כוונת המחוקק במימד הפורמלי ובמימד המהותי.

    בנוגע לרשות המבצעת (הממשלה), היא אמנם זכתה להיכלל במיקוד הלמידה, אבל סעיף חשוב - אחריות מיניסטריאלית, נעדר ממנו.

     

    חלק ממשתפי סקר מדד הדמוקרטיה - 2008 הם בוגרי מערכת החינוך הציבורית, אלו שנבחנו בבחינות הבגרות של קייץ 2006.

    אולי פה נמצא הסברים לתוצאות מדד הדמוקרטיה הישראלית 2008. מדד המעלה "תחושת אי אמון גוברת במוסדות השלטון ותחושות אנטי פוליטיות חזקות מצד הציבור לצד דרישה מהמדינה לשפר את תפקודה ולחזור כשחקן מרכזי בזירה הפוליטית-חברתית-כלכלית". גם האמון של הציבור בבית המשפט העליון ירד מ61% ל 49%,  רק אחד משלושה אזרחים סומך על המשטרה.

    פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן.

     

    מה קורה בבחינת הבגרות באזרחות השנה, ב 2008 ?

    גם פה נותרו שרידים מתוכנית הלימודים: כ 25% מהי מדינה יהודית, כ 40% מהי מדינה דמוקרטית וכ 30% משטר בישראל.

     

    נושא נוסף המשתקף במדד תוצאות הדמוקרטיה ב 2008 הוא הרצון של 57% מן הנשאלים, החושבים כי השירותים שהארגונים האזרחיים מספקים עולים ברמתם על אלה שהמדינה מספקת. למרות זאת רוב האזרחים מעוניינים דווקא לקבל את השירותים שהם נזקקים להם מן המדינה ולא מגורמי החברה האזרחית.

     

    קריסת המערכות הציבוריות, כבר אמרנו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/4/11 13:55:

       

       

      כדי ללמוד דמוקרטיה - וכדי לשפר אותה - חייבים להתנסות בה ! 


      רבות מדובר בימים אלה על החשיבות ללמד ערכים דמוקרטיים בבתי הספר הממלכתיים שלנו. נראה שבעלי טורים בעיתונים, איגודים מקצועיים למורים, ארגונים ציבוריים, ואנשים בעלי השקפה לאזרחות טובה מבחינים פתאום שהנוער שלנו גדל בור ובלתי מחויב לעקרונות הנעלים עליהם מבוססת המדינה שלנו. 

      אומנם אני מסכים לגמרי שקיימת בעיה, חוששני שהתרופה המוצעת -- יותר שיעורים באזרחות ו/או ב"דמוקרטיה", לרבות לימוד מגילת העצמאות -- היא לא יותר טובה מהמחלה. מדוע קורה שאנשים מתעקשים לחשוב שהפתרון לבעיות של החיים האמיתיים הוא לדבר עליהן? האם מישהו באמת מאמין שלכפות על ילדים לעבור עוד קורס ישיג יעדים משמעותיים אמיתיים? אנחנו איננו יכולים אפילו להביא את הילדים שלנו לקרוא או לכתוב או לעשות חשבון כהלכה, למרות אינסוף השעות של מאמץ בכיתה. האם נהפוך אותם למגני החופש והדמוקרטיה על ידי התאמת תכנית הלימודים פעם נוספת? 

      העובדה הפשוטה היא שילדים אינם מחויבים לעקרונות דמוקרטיים, או לחופש מדיני, או למגילת העצמאות, או לחוקי היסוד של המדינה, כי הם בעצמם אינם מתנסים באף אחד מהנושאים הנעלים האלה בחיי היומיום שלהם, ובייחוד, בבתי הספר שלהם. לילדים אין זכויות בבית הספר, הם אינם משתתפים בקבלת החלטות משמעותית בבית הספר (אפילו כאשר ההחלטות משפיעות במישרין על חייהם), כמו כן, אין להם חופש להגדרה עצמית בבית הספר. למעשה, בתי הספר הם דגמים של אוטוקרטיה -- לפעמים נדיבים, לפעמים אכזריים, ותמיד בהתנגשות ישירה עם העקרונות עליהם מבוססת המדינה שלנו. 

      כמה ריקים מתוכן נשמעים כל השעורים האלה באזרחות ובהיסטוריה בבתי הספר, כאשר קהל שבוי של תלמידים אשר חלק גדול מאותה מגילת העצמאות ומאותם חוקי היסוד של המדינה כלל אינו חל עליו, חוגג, בכיתה אחרי כיתה, את שנת ה-62 למדינה!

      הדרך להבטיח שלאנשים בני כל הגילים תהייה מחויבות עמוקה ל"דרך הדמוקרטית" היא להפכם לשותפים מלאים בה. נהפוך את בתי הספר שלנו לדמוקרטיים, ניתן לילדינו את חופש הבחירה ואת זכויות האזרח הבסיסיות בבתי הספר, ולא תהיה להם בעיה להבין מה משמעותם של הסובלנות, של כבוד האדם, של המודעות העצמית, ושל האחריות. 

       

       

      צטט: shabat shalom 2009-11-28 08:12:11

      הגעתי לפוסט הזה בהמלצתך רק היום.

      יש לי הרגשה שאין קשר בין מידת האמון של החברה במוסדות הדמוקרטים בישראל בין המיקוד.

      הקשר הישירלירידה באמון בדמוקרטיה הוא עם עלייתה של האידיאולוגיה הדתית.

      הממסד הדתי מתקיף ומסית נגד בתי המשפט והחוקים הדמוקרטים שאינם מאפשרים לו לכפות חוקים דתיים.

       

       

      נראה לי, שכאשר לא מקבלים את בסיס הידע מאפשרים לכל מיני תפיסות להשפיע על תפיסות עולם מתוך תחושות ואינטואיציות. מכאן ועד חוסר אמון במערכת, בפוליטיקה ובכללי המשחק הדמוקרטיים הדרך קצרה מאוד.
        28/11/09 08:12:

      הגעתי לפוסט הזה בהמלצתך רק היום.

      יש לי הרגשה שאין קשר בין מידת האמון של החברה במוסדות הדמוקרטים בישראל בין המיקוד.

      הקשר הישירלירידה באמון בדמוקרטיה הוא עם עלייתה של האידיאולוגיה הדתית.

      הממסד הדתי מתקיף ומסית נגד בתי המשפט והחוקים הדמוקרטים שאינם מאפשרים לו לכפות חוקים דתיים.

      צטט: זהר ניסן 2008-07-02 10:58:44

      קריאה של מטה המאבק להצלת החינוך הציבורי: שיעור פתוח באזרחות, הפגנה נגד רפורמת אופק חדש, ודיון ציבורי פתוח בנושא החינוך-ימי ג' וד', 1-2 ביולי 2008מאת ד"ר סילבי הוניגמן שיעור פתוח באזרחות
      הפגנה נגד רפורמת אופק חדש
      ודיון ציבורי פתוח בנושא החינוך
      מערכת החינוך נמצאת במצב קשה.
      שכרם של המורים, ומעמדם הציבורי נמצא בתחתית.
      בשנים האחרונות קוצץ תקציב החינוך 20 פעמים ויותר.
      תשלומי ההורים עולים, והפרטת החינוך לעמותות מתגברת.
      יישום חוק יום לימודים ארוך נדחה כל פעם ע"י חוק ההסדרים.
      רפורמות של נערי האוצר, או של קבוצות אנשי עסקים ניחתות עלינו.
      יוסי וסרמן, יו"ר הסתדרות המורים, חותם על רפורמת אופק חדש בלי לשתף את חבריו לארגון המורים.לעומת זאת, קולם ודעותיהם של המורים ההורים והתלמידים לא נשמע.
      האם קביעת מראהה של מערכת החינוך שייך רק לאנשי העסקים ונערי האוצר?
      האם אנחנו חיים בדמוקרטיה או בדיקטטורה?
      האם אנחנו אזרחים, או נתינים בממלכת הפקידים ואנשי העסקים?
      הגיע הזמן לנקוט עמדה. הגיע הזמן לעשות מעשה.בימים שלישי ורביעי הקרובים, במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, יתקיים כנס "יוצרים עתיד" של הסתדרות המורים, בהשתתפותם של שלמה דברת ובנימין נתניהו ואנשי עסקים.
      כל ההזמנות חולקו למקורבים ולאנשי עסקים, כך שלא תושמע דעתם של אחרים, כנהוג בדמוקרטיה.
      למורים, להורים ולתלמידים אין ייצוג.
      הגיע הזמן, שנראה להם שאנחנו לא עבדים של אף אחד. שגם לנו יש דעה, ושלא נשתוק.אנו מזמינים את המורים, ההורים, והתלמידים של מדינת ישראל, להפגנה ולכנס אלטרנטיבי "משנים את החינוך ביחד- מורים הורים ותלמידים"ההפגנה והכנס האלטרנטיבי, יתנהלו במקביל לכנס של הסתדרות המורים, ביום שלישי מ-10:00 עד 22:00 , וביום רביעי מ-10:00 עד 16:30, כך שכל אחד יוכל להגיע בשעה שנוחה לו, ולהביע את הזדהותו, ולהשתתף בדיון ציבורי פתוח, על עתיד מערכת החינוך.
      אנו בטוחים כי גם לכם יש מה להגיד בנושא החינוך, ואנחנו חושבים שדעתם של כל השותפים למערכת החינוך חשובה, לא פחות מדעתם של אנשי עסקים, או של פקידי האוצר וראשי הסתדרות המורים.
      בואו להשמיע קול, בואו להשתתף בקביעת עתיד מערכת החינוך.פרטים על תכנית הכנס האלטרנטיבי, יפורסמו בהמשך.רוצים להשתתף בכנס האלטרנטיבי? צרו קשר באימייל natanforum@walla.co.il ונשמח לצרפכם לרשימת הנואמים. בנוסף, אנו זקוקים לצל, מכיוון שהכנס האלטרנטיבי וההפגנה ייערכו בגן צ'רלס קלור שמול בית המלון. כל עזרה תתקבל בברכה.מטה המאבק להצלת החינוך הציבורי

       

       

       

        2/7/08 10:58:
      קריאה של מטה המאבק להצלת החינוך הציבורי: שיעור פתוח באזרחות, הפגנה נגד רפורמת אופק חדש, ודיון ציבורי פתוח בנושא החינוך-ימי ג' וד', 1-2 ביולי 2008מאת ד"ר סילבי הוניגמן שיעור פתוח באזרחות
      הפגנה נגד רפורמת אופק חדש
      ודיון ציבורי פתוח בנושא החינוך
      מערכת החינוך נמצאת במצב קשה.
      שכרם של המורים, ומעמדם הציבורי נמצא בתחתית.
      בשנים האחרונות קוצץ תקציב החינוך 20 פעמים ויותר.
      תשלומי ההורים עולים, והפרטת החינוך לעמותות מתגברת.
      יישום חוק יום לימודים ארוך נדחה כל פעם ע"י חוק ההסדרים.
      רפורמות של נערי האוצר, או של קבוצות אנשי עסקים ניחתות עלינו.
      יוסי וסרמן, יו"ר הסתדרות המורים, חותם על רפורמת אופק חדש בלי לשתף את חבריו לארגון המורים.לעומת זאת, קולם ודעותיהם של המורים ההורים והתלמידים לא נשמע.
      האם קביעת מראהה של מערכת החינוך שייך רק לאנשי העסקים ונערי האוצר?
      האם אנחנו חיים בדמוקרטיה או בדיקטטורה?
      האם אנחנו אזרחים, או נתינים בממלכת הפקידים ואנשי העסקים?
      הגיע הזמן לנקוט עמדה. הגיע הזמן לעשות מעשה.בימים שלישי ורביעי הקרובים, במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, יתקיים כנס "יוצרים עתיד" של הסתדרות המורים, בהשתתפותם של שלמה דברת ובנימין נתניהו ואנשי עסקים.
      כל ההזמנות חולקו למקורבים ולאנשי עסקים, כך שלא תושמע דעתם של אחרים, כנהוג בדמוקרטיה.
      למורים, להורים ולתלמידים אין ייצוג.
      הגיע הזמן, שנראה להם שאנחנו לא עבדים של אף אחד. שגם לנו יש דעה, ושלא נשתוק.אנו מזמינים את המורים, ההורים, והתלמידים של מדינת ישראל, להפגנה ולכנס אלטרנטיבי "משנים את החינוך ביחד- מורים הורים ותלמידים"ההפגנה והכנס האלטרנטיבי, יתנהלו במקביל לכנס של הסתדרות המורים, ביום שלישי מ-10:00 עד 22:00 , וביום רביעי מ-10:00 עד 16:30, כך שכל אחד יוכל להגיע בשעה שנוחה לו, ולהביע את הזדהותו, ולהשתתף בדיון ציבורי פתוח, על עתיד מערכת החינוך.
      אנו בטוחים כי גם לכם יש מה להגיד בנושא החינוך, ואנחנו חושבים שדעתם של כל השותפים למערכת החינוך חשובה, לא פחות מדעתם של אנשי עסקים, או של פקידי האוצר וראשי הסתדרות המורים.
      בואו להשמיע קול, בואו להשתתף בקביעת עתיד מערכת החינוך.פרטים על תכנית הכנס האלטרנטיבי, יפורסמו בהמשך.רוצים להשתתף בכנס האלטרנטיבי? צרו קשר באימייל natanforum@walla.co.il ונשמח לצרפכם לרשימת הנואמים. בנוסף, אנו זקוקים לצל, מכיוון שהכנס האלטרנטיבי וההפגנה ייערכו בגן צ'רלס קלור שמול בית המלון. כל עזרה תתקבל בברכה.מטה המאבק להצלת החינוך הציבורי

       

       

      צטט: רביב נאוה 2008-06-11 20:39:53

      בניגוד למה שקרה השנה (בגלל השביתה) חומר שיורד במיקוד לא אמור להיות חומר שלא לומדים אותו.

       

      אני מסכים ששיטת המיקוד היא לא אופטימלית, אבל היא רע הכרחי במצב שבו אין שום מתאם בין החומר בתכנית הלימודים לבין המשאבים (בשעות הוראה, בכח אדם ובכלל) שמערכת החינוך יכולה לספק.

       

      צמצום בחינות הבגרות הוא יעד נכון ואין מקום לטענות כמו "הם לא נבחנים על אחריות אחריות מיניסטריאלית, סימן שזה לא חשוב".

      אני, אגב, מהמוזרים האלה שחושבים שהרע במיעוטו, אם כבר מקצצים חומר לבחינה, היה שיטת ההגרלה - שחייבה ללמוד מקצועות מסוימים בשלמותם, לא כדי לבחון עליהם בסוף השנה - אלא כדי שהתלמיד ידע אותם, ושאין שום דבר רע אם תלמיד לומד אזרחות (או תנ"ך, לדוגמא) ברצינות במשך שנה שלמה ובסוף מגלה שהוא לא צריך להבחן עליו. זה היה צעד נכון לקראת צמצום בחינות הבגרות, וכל השיטות שהוצעו אחריו היו גרועות יותר, אבל לפוליטיקאים היה נוח להכנס בו ולדבר על "קזינו".

      היי רביב,

      אתה נוגע בשלושה נושאים:

      1. התייחסתי בבדיקה, דווקא לשנת הלימודים תשס"ו - 2006, שנה ללא שביתות.

      2. תהליך צמצום החומרים במיקוד נראה לעיתים, כאילו גזרו את החומר בלי מחשבה, פשוט צמצמו נושאים בלי לצמצם את הנושאים הנגזרים.

      3. אנשי חינוך, אומרים מזה זמן רב, שיש צורך לצמצם את המקצועות לבגרות למינימום הכרחי, ואת שאר המקצועות בתי הספר ילמדו בהתאם לאופי והערכים שלהם.

       

      כיום הפופוליזם מכתיב כללים והתנהגות המבזים את תהליך הלמידה ואת אנשי המקצוע העוסקים בחינוך.

       

      מכאן הקשר בין החינוך לבין מצב הדמוקרטיה.

       

      מיכאל

        13/6/08 10:08:

       

      צטט: רביב נאוה 2008-06-11 20:39:53

      בניגוד למה שקרה השנה (בגלל השביתה) חומר שיורד במיקוד לא אמור להיות חומר שלא לומדים אותו.

       

      אני מסכים ששיטת המיקוד היא לא אופטימלית, אבל היא רע הכרחי במצב שבו אין שום מתאם בין החומר בתכנית הלימודים לבין המשאבים (בשעות הוראה, בכח אדם ובכלל) שמערכת החינוך יכולה לספק.

       

      צמצום בחינות הבגרות הוא יעד נכון ואין מקום לטענות כמו "הם לא נבחנים על אחריות אחריות מיניסטריאלית, סימן שזה לא חשוב".

      אני, אגב, מהמוזרים האלה שחושבים שהרע במיעוטו, אם כבר מקצצים חומר לבחינה, היה שיטת ההגרלה - שחייבה ללמוד מקצועות מסוימים בשלמותם, לא כדי לבחון עליהם בסוף השנה - אלא כדי שהתלמיד ידע אותם, ושאין שום דבר רע אם תלמיד לומד אזרחות (או תנ"ך, לדוגמא) ברצינות במשך שנה שלמה ובסוף מגלה שהוא לא צריך להבחן עליו. זה היה צעד נכון לקראת צמצום בחינות הבגרות, וכל השיטות שהוצעו אחריו היו גרועות יותר, אבל לפוליטיקאים היה נוח להכנס בו ולדבר על "קזינו".

      במקום ללמד כפילויות (כמו בתנ"ך ולשון) אפשר ללמד יותר אזרחות וספרות. במקום ללמד היסטוריה יהודית ותנ"ך במקביל אפשר לוותר בשיעורי היסטוריה על תקופת המקרא. הויתור כ"רע הכרחי" הוא שווה ערך לטמינת ראשה של בת יענה בחול. כשיצא בזמני המיקוד, המטרה לא הייתה שילמד פחות חומר, אלא שיבחנו על פחות חומר. חלק מהמורים, מתוך חוסר אחריות חברתית וחינוכית, החליטו להקל על עצמם וללמד פחות חומר.

      התלמידים צריכים להיבחן בכל המקצועות הנלמדים בלי הקלות. דיי עם הפינוק הזה ועם ההצעות הפופוליסטיות שנועדו להעצמה אישית של המחוקק. נוער שלא יודע להתמודד עם קשיים בתיכון לא ידע להתמודד עם קשיים בחיים.

        11/6/08 20:39:

      בניגוד למה שקרה השנה (בגלל השביתה) חומר שיורד במיקוד לא אמור להיות חומר שלא לומדים אותו.

       

      אני מסכים ששיטת המיקוד היא לא אופטימלית, אבל היא רע הכרחי במצב שבו אין שום מתאם בין החומר בתכנית הלימודים לבין המשאבים (בשעות הוראה, בכח אדם ובכלל) שמערכת החינוך יכולה לספק.

       

      צמצום בחינות הבגרות הוא יעד נכון ואין מקום לטענות כמו "הם לא נבחנים על אחריות אחריות מיניסטריאלית, סימן שזה לא חשוב".

      אני, אגב, מהמוזרים האלה שחושבים שהרע במיעוטו, אם כבר מקצצים חומר לבחינה, היה שיטת ההגרלה - שחייבה ללמוד מקצועות מסוימים בשלמותם, לא כדי לבחון עליהם בסוף השנה - אלא כדי שהתלמיד ידע אותם, ושאין שום דבר רע אם תלמיד לומד אזרחות (או תנ"ך, לדוגמא) ברצינות במשך שנה שלמה ובסוף מגלה שהוא לא צריך להבחן עליו. זה היה צעד נכון לקראת צמצום בחינות הבגרות, וכל השיטות שהוצעו אחריו היו גרועות יותר, אבל לפוליטיקאים היה נוח להכנס בו ולדבר על "קזינו".

      ליהי,

       

      נכון מאוד שיטת המיקוד הורסת למעשה את החשיבה הכוללת של תוכנית הלימודים.

       

      תוכנית הלימודים היא שלימה, כוללת חשיבה הקפית, ואילו המיקוד לעיתים קרובות מידי, גם במקצועות אחרים למשל היסטוריה, מוציא ומנתק נושאים מהקשרם.

      מיכאל

        11/6/08 18:49:

      אז בעצם אתה יוצא כאן כנגד שיטת המיקוד בכלל ולאו דווקא בלימודי האזרחות, שכן מורים ותלמידים מתיישרים לפיה בכל המקצועות.

       

      לא?

       

      צטט: mikelda 2008-06-11 17:28:35

       

      צטט: ליאי 2008-06-11 15:12:28

      השנה, אגב, הרשות השופטת, המחוקקת ובוודאי זכויות האדם והאזרח נותרו במיקוד. הדרך שבה כתבת מבלבלת ומטעה.

       

      ולא, אני האחרונה שתגן על מערכת החינוך ותכניות הלימודים באזרחות, בפרט. הבעיה רחבה הרבה יותר ממה שתיארת. אי אפשר לצפות מתלמיד בכיתה יב' להתחיל ללמוד מהי דמוקרטיה ומהן הבעיות של המדינה שהוא חי בה. זה לא עובד ככה.

      בשנה הבאה יתחילו ללמוד אזרחות מכיתה יא (וחלק גם בי'). זה לא מספיק. דמוקרטיה צריך ללמוד מכיתה א', לצד מיומנויות למידה בסיסיות שלצערנו הילדים שלנו לא מקבלים בשום מקום, אלא אם כן הם מקבלים סיוע פרטני בביה"ס (במקרה הטוב).

       

       

      ליאי שלום,

      התייחסתי למיקוד משנת 2006. בשנה ההיא ירדו ממיקוד הלימוד: רשות שופטת ומחוקקת.

       

      אין בפוסט התייחסות לנושאים שירדו במיקד ב 2008.

       

      נכון, אזרחות לא לומדים בשנה אחת. תוכנית הלימודים באזרחות היא תוכנית יפה וכוללת, אבל המיקוד הוא הקו המנחה, בסופו של דבר, משום שגם תלמידים וגם מורים " מתיישרים" לפי המיקוד.

       

      מיכאל

       

       

      צטט: ליאי 2008-06-11 15:12:28

      השנה, אגב, הרשות השופטת, המחוקקת ובוודאי זכויות האדם והאזרח נותרו במיקוד. הדרך שבה כתבת מבלבלת ומטעה.

       

      ולא, אני האחרונה שתגן על מערכת החינוך ותכניות הלימודים באזרחות, בפרט. הבעיה רחבה הרבה יותר ממה שתיארת. אי אפשר לצפות מתלמיד בכיתה יב' להתחיל ללמוד מהי דמוקרטיה ומהן הבעיות של המדינה שהוא חי בה. זה לא עובד ככה.

      בשנה הבאה יתחילו ללמוד אזרחות מכיתה יא (וחלק גם בי'). זה לא מספיק. דמוקרטיה צריך ללמוד מכיתה א', לצד מיומנויות למידה בסיסיות שלצערנו הילדים שלנו לא מקבלים בשום מקום, אלא אם כן הם מקבלים סיוע פרטני בביה"ס (במקרה הטוב).

       

       

      ליאי שלום,

      התייחסתי למיקוד משנת 2006. בשנה ההיא ירדו ממיקוד הלימוד: רשות שופטת ומחוקקת.

       

      אין בפוסט התייחסות לנושאים שירדו במיקד ב 2008.

       

      נכון, אזרחות לא לומדים בשנה אחת. תוכנית הלימודים באזרחות היא תוכנית יפה וכוללת, אבל המיקוד הוא הקו המנחה, בסופו של דבר, משום שגם תלמידים וגם מורים " מתיישרים" לפי המיקוד.

       

      מיכאל

        11/6/08 15:12:

      השנה, אגב, הרשות השופטת, המחוקקת ובוודאי זכויות האדם והאזרח נותרו במיקוד. הדרך שבה כתבת מבלבלת ומטעה.

       

      ולא, אני האחרונה שתגן על מערכת החינוך ותכניות הלימודים באזרחות, בפרט. הבעיה רחבה הרבה יותר ממה שתיארת. אי אפשר לצפות מתלמיד בכיתה יב' להתחיל ללמוד מהי דמוקרטיה ומהן הבעיות של המדינה שהוא חי בה. זה לא עובד ככה.

      בשנה הבאה יתחילו ללמוד אזרחות מכיתה יא (וחלק גם בי'). זה לא מספיק. דמוקרטיה צריך ללמוד מכיתה א', לצד מיומנויות למידה בסיסיות שלצערנו הילדים שלנו לא מקבלים בשום מקום, אלא אם כן הם מקבלים סיוע פרטני בביה"ס (במקרה הטוב).

       

       

        11/6/08 14:26:

      מיכאל,

      לא הייתי רוצה להתייחס ספציפית למקצוע האזרחות,

      אבל זה בהחלט מתאים למאמר דעה שכתבתי בנושא בחינות הבגרות

      "השלם קטן מסכום חלקיו"

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=467665

      שושי