כותרות TheMarker >
    ';

    ניו מדיה ודוקומנטרי

    ארכיון

    0

    היד המפליגה למרחקים/ נעמן כהן

    12 תגובות   יום רביעי, 11/6/08, 05:24
    היד המפליגה למרחקים./נעמן כהן         יום העצמאות 2008

    אִידָה פִּינְק נִיצְלָה.

    שָׂרְדָה אַרְבַּע אָקְצְיוֹת.

    עַבְדָּהּ בַעֲבוֹדוֹת כּפִיָה.

    עִם חִיסוּל הַגֶיטוֹ, בְּעֶזְרַת נְיָרוֹת מְזֻיָּפִים,

    הִתְחַזְתָה יַחַד עִם אֲחוֹתָהּ לְאִיכָּרָה פּוֹלָנְית.

    בָּרְחָה לגרמניה בָּהּ עסקו השתיים בעבודות שׁוֹנוֹת.
    בְּקוֹשִׁי נִמְלְטָה, מִסְפָּר פְּעָמִים, מִגִּלּוּי זֶהוּתָהּ.
    בְּגִיל 87 עַל כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים, בָּאָה לְקַבֵּל אֶת פָּרַס יִשְׂרָאֵל.
    כָּל שַׁוְּעִי הָאָרֶץ נִמְצָאִים עַל הַבָּמָה.
    אִידָה עוֹבֶרֶת מֵאֶחָד לְאֶחָד, מִשּׁוֹעַ לְשּׁוֹעַ.
    כוּלָּם לוחצים אֶת יָדָהּ בִּבְרָכָה.

    לוּפְּלִיאַנְסְקִי רֹאשׁ הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם,
    אָדָם רַב חֶסֶד, צַדִּיק יָדוּעַ.

    יִסֵּד אֶת "יַד שָׂרָה",

    מֵבִיא מָזוֹר לַזְּקֵנִים וְּלחוֹלִים.

    אִידָה מוֹשִׁיטָה לוֹ אֶת יָדָהּ.
    מַמְמְמשִׁיכָה לְהוֹשִׁיט.

    מַגְבִּיהָה קְצָת אֶת הַיָּד.

    הַיָּד נִשְׁאֶרֶת בָּאֲוִיר.
    לוּפְּלִיאַנְסְקִי זוֹכֶה לקיים מצווה.
    לוּפְּלִיאַנְסְקִי אֵינוֹ לוֹחֵץ יָדִי אִישָׁהּ.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/10/15 23:31:
      חזרתי לזה שוב וזה שוב ריגש והעציב אותי
        18/4/09 07:33:

      צטט: נעמית 2008-06-12 09:09:50

      1. תודה (בשם נעמן כהן שכתב)

      2. וחבל בכלל שמעניקים את הפרס לאדם כשהוא בדמדומי חייו, רתוק לכסא גלגלים, ולמה לא לפני? ובכלל. לא יודעת, זה גרם לי לבכות.

       

       

      אכן היה אינצדנט מביש...וזה עוד מאיש ראוי.  אם כי הוא זה הבעיה היחדיה איתו? שיקבל את פרס ישראל בפעם הבאה יגידו עליו בנה את יד שרה והשמיד את ירושלים....

       

       

      חוץ מזה מה את רוצה שיתנו פרס ישראל בגיל 20? ככה זה פרס לסוף הדרך לא לתחילתה. תיראי המכון הישראלי לדמוקרטיה איך זה ניראה שמקבלים את הפרס באמצע הדרך... 

        18/4/09 02:08:

      אין לי בעיה איתו, זו התרבות/דת ממנה הוא בא, אני רק רוצה לקוות שהיא קיבלה הסבר על ההתנהגות שלו במפגש הזה. וכן, הכל כאן נעשה מאוחר מדי

      ומעלה גם אצלי דמעות.

      ונזכרתי , איך לא, בסדרה של אורלי וגיא, ששם מפרק לפרק מתו עוד ניצולי שואה, ששום טקסט כבר לא יעזור להם.

        18/4/09 01:48:

      היא מקסימה והוא סתם, לא ראוי 

        17/4/09 15:29:

      הוא לא לחץ לה יד, ולי כל כך מרגיש לחבק אותה חזק

      באמת מוארת, קצת דומה לסבתא שלי

       

        17/4/09 09:47:

      התמונה שלה באמת מלאת אור.
        17/4/09 08:46:
      נשארת עם התמונה מלאת האור שלה.
        17/4/09 08:41:


      מנהגי הדת מזכירים משטרים אפלים..כלכך פרמיטיבי שזה נורא.

      היית מצפה שאדם שמתברג לעולם, פוליטיקה, עובד למען הקהילה, יוותר על חוקים ישנים שלא ברור מי המציא אותם, אבל הם לא מתאימים לשנת 2009.

      אדיוט.

        17/4/09 08:28:
      כתוב נורא יפה.
      מרגש מצד אחד, מעצבן מצד שני.
      טוב הבאת.
        17/4/09 06:50:


      מכעיסים אותי במיוחד אנשים שנושאים את דגל הדת (גם אם בשם עצמם)

      ובשמה עושים דברים כה מגעילים.

       

       

        12/6/08 09:09:

      1. תודה (בשם נעמן כהן שכתב)

      2. וחבל בכלל שמעניקים את הפרס לאדם כשהוא בדמדומי חייו, רתוק לכסא גלגלים, ולמה לא לפני? ובכלל. לא יודעת, זה גרם לי לבכות.

        12/6/08 08:10:

       

      1.יופי של כתיבה

      2. חבל שלופוליאנסקי לא התגבר

       

      חנן