"עורך הוא המפריד בין החיטה לחציר, ונותן פרסום לחציר......." עדלאי סטיבנסון (1900-1965) 

בהמשך לכל הטענות כלפי התקשורת והתנהלותה, ברצוני בכמה שורות לשמש "סנגורית" עבור העיתונאים ואנשי התקשורת, ולתת לכם הקוראים/צופים כמה כלים לאבחון ידיעות בלתי מאוזנות ו/או מגמתיות ו/או לא אמינות. ובכן, לנושא העיתונאים/אנשי התקשורת, ברור לכולנו שהם חייבים יום יום להצדיק את קיומם ולספק חדשות בכל מחיר. האמרה המפורסמת "לפרסם או לחדול!" היא  מה שיקבע אם ימשיכו להעסיקם או שיחליפו אותם באלפים כמוהם  שרק מחכים להוכיח את כישוריהם.הדבר עוד יותר נכון בתקופה שהתקשורת נשלטת על ידי בעלי הון ועניין הקובעים את המדיניות ואת המשכורות. התחרות בין  אמצעי המדיה על כיסו ו/או צפייתו של הצרכן היא הקובעת את הרף (ההולך ויורד) של איכות התקשורת.אני יודעת שעד עכשיו לא חידשתי הרבה, החידוש הוא בכך שאני מאשימה אותנו הקוראים/צופים, אנחנו בהעדפותינו קובעים את נומך האיכות של התקשורת. הרי הדווחים של עיתונאים/אנשי תקשורת באים לענות על הצרכים של הקוראים/צופים ולא ההפך.אני לא אתפלא אם אנשי תקשורת מסוימים עצמם לעיתים מתוסכלים מהדווחים השטחיים, הלא בדוקים, החד-צדדיים שהם עצמם מפרסמים בגלל שזה מה שהציבור רוצה (עובדה בזה הוא צופה ואת זה הוא קונה). רבותי וגבירותי התקשורת הינה הראי של  הצרכים/דרישות השטחיות של קוראיה, ולצערי הרב, אני אישית לא אוהבת מה שמשתמע מזה. ולסיום, כפי שהבטחתי, כמה כלים לסייע לכם לאבחן מידע/ידיעות בלתי מאוזנות ו/או מגמתיות ו/או לא אמינות. 

מי הם מקורות הידיעה?כשכתוב נודע "ממקור רשמי", "מקורבים לראש הממשלה" וכד' ברור שידיעה המבוססת על מקור איזוטרי אחד בלבד תהייה מגמתית וכנראה גם לא מדוייקת. רף האמון שלכם בכתבה צריך לעלות אך ורק אם מובאות כמה שיותר דעות/מקורות באותו נושא. 

האם אמצעי התקשורת פלורליסטי?האם "המומחים" בעיתון/טלוויזיה מייצגים את מגוון הגורמים בחברה? האם יש נציגים משני המינים. האם הדעות השונות הרווחות בציבור  מיוצגות באופן שקול ושווה. האם יש ייצוג להשקפותיהן של מגזרים שונים וחתכים סוציאו-אקונומיים שונים?

 האם הדיווח הוא הוגן ומאוזן?האם הכתבות הן לגופו של עניין או לגופו של איש/גורם כזה או אחר. האם ניתנת לאובייקט הזדמנות שווה להציג את עמדתו באותו מעמד.  

מוסר כפול?האם יש יחס שונה ומגמתי כלפי אדם או קבוצה מסוימת אל מול אדם או קבוצה אחרת. 

 האם אמצעי התקשורת  יוצרים סטריאוטיפים?האם תמיד מתיחסים לאותו אדם או קבוצות באותה צורה ובעצם מקבעים איזו שהיא תדמית חד גונית ובלתי משתנה ודפוסי התנהגות "צפויים מראש". שימו לב לשפההאם הכותב/דובר משתמש בשפה עניינית או טעונה רגשית באמונותיו והשקפותיו.

 האם יש התאמה בין הכותרות למה שכתוב בכתבה?כפי שכבר ציינתי בעבר, הרבה פעמים, אין קשר בין הכותרת לבין תוכן הכתבה, ולעיתים אפילו סתירה. שימו לב לכך. האם הידיעות החשובות באמת מקבלות את הכותרות?תבדקו מה מופיע בכותרות, האם אלה באמת הידיעות החשובות או רק הידיעות הסנסציוניות. 

ולסיום, מתי לאחרונה קראתם ידיעה חיובית גדולה בעמוד הראשון של העיתון או שמעתם בשורה חיובית בפתיחת החדשות בטלוויזיה או ברדיו? מסקנה: כל עוד כל אחד מאיתנו יצביע ברגליים,  נמשיך לקבל חדשות "סנסציוניות", רדודות, מגמתיות, לא מדויקות ולא אמינות.... כי כנראה זה מה שמגיע לנו.