הותרת אותי ללא מילים

אך עם התרגשות גדולה.

 

אתה צריך לכתוב יותר

אין ספק שאתה טוב בזה.

יעל

עירית

 

אהובות שלי,

 

המון המון תודה (ראו את תגובתי הקולקטיבית)

אייל

מדי פעם מבקרת בבלוג שלך, ובכל פעם מרגישה שבכתיבה שלך אתה מושיט יד

ונותן ללב שלי מעיכה קלה, מן צביטה פנימית....

לא תמיד מסוגלת להגיב, אבל עוד לא קראתי אותך מבלי להתרגש.

וסיפור הזה מעיד על לב ענק...

 

הלוואי שיכולתי להעניק לך 5 כוכבים בבת אחת!

יישר כוח יקירי

יעל 

דיאנה,

בייבי,

הילילוש,

פיה טובה,

דפנוש,

לורה,

שרית,

דליה,

לימורי,

רות,

סיגלי (אהבתי את ה"מקדמה מהעתיד"),

 

המון המון תודה על נוכחותכן ותגובותיכן...אני למד מהן המון.....שבוע מדהים.

אייל

תודה לדורי שהכירה ביננו.

וכוכב לך על מי שאתה.

איש של קסם.

 

לפעמים אנחנו מקבלים מהחיים מתנה שהיא "מקדמה מהעתיד"

כדי להזכיר לנו שזה אפשרי.

כדי שנגלה במעמקינו את הידיעה על הפוטנציאל הגלום בנו לחוש עד אין סוף בלב, בגוף, בנשמה.

 

 ואנו זוכים לקבל זכרונות שממשיכים לכאוב בנו, ולהיות מתוקים ולצלצל כפעמון בהרים כדי להזכיר לנו שהשממה היא לא ריקה,  ושאי שם יש אחד שאיתו כל שגילנו שקיים - יכול להיות קיים יום יום, קיים לנצח.

 

שולחת לך חיבוק

סיגל

כמה חשוב שאתה פה

תודה

נפלא שאתה !

 

אייל יקר שלי,

קוראת ופשוט רוצה לחבק אותך על התובנות העמוקות!

אתה נפלא, כל כך רגיש וחכם,

איך סיפור חייך נתן לך אור חזק של אהבה, כי הבנת, כי סלחת, כי איפשרת!

מחבקת אותך יקר שלי, אתה איש מיוחד ונפלא!

באהבה דליה

היי אייל היקר !!!

אני קוראת את הפוסט וכולי נרגשת

ממש עוצר נשימה

הכתיבה שלך כל כך נקיה נוגעת ברבדים העמוקים ביותר

אתה כל כך נוגע

פשוט קסום בעיני לכתוב בדרך שאתה כותב

הכתיבה שלך קסומה בעיני

תודה אייל שאתה מאיר בכתיבתך הכל כך מיוחדת

באהבה

שרית

שלום אייל,

היום נפגשתי עם הבלוג שלך לראשונה,

הכתיבה שלך פורטת על נימי הנשמה,

מאלף ללמוד מאנשים מאירים כמוך.

תודה לורה.

 

אבדו לי המילים, מרגש וכואב גם יחד, אתה איש של תובנות!

 

צטט: הפיה 2008-06-13 10:16:13

מאחלת לכל אדם שידע

לקבל חוויות כמוך,

למצות את החוויה ולומר תודה

גם עם החוויה לא קלה,

אתה אדם מלא באהבה,

נשמה יפה ,

שבת נפלאה.

 

 

אי אפשר לנצח במלחמה הזו,

הפעם הותרת אותי ללא מילים,

אז אני ארשה לעצמה להיות לא מקורית

מדהים מה שכתבת, פשוט מדהים

 

ואני מקווה שבקרוב, תמצא לך המלחמה שתוכל לה,

אתה יודע מה - שלא תהיה מלחמה,

שתהיה פשוט אהבה!

 

סופ"ש נפלא איילי

אייל קראתי פעמיים תחושה שלא יודעת מה לומר כאן כתגובה הרבה כוח עוצמה ורגש טמונים בין מילותיך.... אהבה אי אפשר לנצח או לתכנן....:) סופ"ש נפלא

אווווווווווווווווווווווווף  , כמה זה קשה , כמה זה קשה , אבל עדיין זה הדבר הנפלא ביותר של החיים - לאהוב .

להיות למישהו חיבוק עוטף , אהבה שמלטפת ומרפאה  כאב עמוק שסודק חריצים חריצים בנשמה , זה מראה על יכולת לאהוב אהבת אמת .

אבל זה מקום כל כך קשה להיות בו , להיות הריפוי של האהבה הגדולה הקודמת שפגעה , להיות הדלת שפותחת את התקווה לאהבה חדשה הבאה , להיות את האצבע המראה את הכיוון לאותה אהבה חדשה .

לחיים  לחיי האהבה !

סבבה אסף. שמח על הפרספקטיבה.

 

תודה....גם לנירית וענת היקרות....על נוכחותכן....מעומק לבי.

 אולי הפעם מילים לא יוכלו לספר,

אבל יש ארועים ומקרים בחיים

שגורמים לך לראות דברים בפרספקטיבה קצת אחרת

אחרי שאתה נחשף אליהם,

הפוסט שלך הוא כזה.. 

 

צטט: נכות שהפכה לאיכות 2008-06-12 19:08:08

אני שובר כאן את שתיקתי ומפר את תגובתי הקולקטיבית משום שאני חייב להבין מה זה "שונה" ?

 

ותודה אסף יקר. נרגש על שריגשתי.

 

צטט: ...blue 2008-06-12 18:55:22

יצאתי קצת שונה אחרי קריאת הפוסט הזה..

אין לי משהו חכם להגיד

רק תדע שהתרגשתי ברמות..

 

 

נשמה טהורה.

טהורה.

אני שובר כאן את שתיקתי ומפר את תגובתי הקולקטיבית משום שאני חייב להבין מה זה "שונה" ?

 

ותודה אסף יקר.  נרגש על שריגשתי.

 

צטט: ...blue 2008-06-12 18:55:22

יצאתי קצת שונה אחרי קריאת הפוסט הזה..

אין לי משהו חכם להגיד

רק תדע שהתרגשתי ברמות.. 

 

יצאתי קצת שונה אחרי קריאת הפוסט הזה..

אין לי משהו חכם להגיד

רק תדע שהתרגשתי ברמות.. 

jacobla

אלונה

מאי

צביקה

ריקי

טלטול

תמי

יקרים שלי,

 

המון תודה על נוכחותכם ותגובתכם. מקווה שברור לכם שתגובתי הקולקטיבית מופנית גם אליכם  :)

 

סופ"ש נעים.

ישנם מצבים שבהם השכל גובר על הרגש וטוב שכך.

כתיבתך משובחת  כל כך

 

אייל.

כתיבה מופלאה.

פשוט תענוג לקרוא אותך.

התמכרתי...

מדהים אתה

 

 

 

צמרמורת.. פוסט שהיכה עמוק בבטן.

הכתיבה שלך, המלחמה הזאת.. מול השדים, מול הצללים

מול האהבה שלה שנגמרה בטרם עת.

 

יש מלחמות שאי אפשר לנצח בהן,

אבל לך היה תפקיד חשוב בחייה. חשוב מאוד.

 אייל יקירי....

 

בחיינו, ישנם נגיעות שבאות לזמן מה,

נוגעות בנו, מותירות בנו את רישומן, ממלאות את החלל שבתוכנו,

מכילות אותנו, חזור והכֵל, נגיעות שהופכות לחלק מאיתנו , נמהלות

בנו עד שהן הופכות  אותנו למשהו שלם - ולבעדיהן ריק.

 

האהבה הזו , הכל היה בה כדי להיות הדבר המושלם , האלוהי ביותר.

התאווה והתשוקה שחוויתם, הנגיעה שתיכף יודעים שזה זה...והלב

מתמלא עוד ועוד, ולא חדל.

 

ואז...בתוך כל סערת הרגשות, משהו נסדק בגלל זכרון שממאן להישאר זכרון,

וזה הכאב הכי גדול, הכי כואב - שבעטיו צריך להפסיד הכל, כי זהו יריב בלתי

נראה, בלתי ממשי, אך הוא שם ברקע תמיד...ואין כלים להלחם ביריב כזה.

ואתה, עם כל האהבה שחווית, עם כל מה שטעמת - ידעת שזו מלחמה

אבודה מראש - והלב נחמץ.

 

 

וכאבתי איתך את הרגעים בהם ידעת שזה הסוף, ובזוית העין דמעה נשרה לה.

 

מדהים איך אתה מצליח בכל פעם מחדש לרגש ולהפתיע, ובכתיבתך המרגשת

לסחוף אותנו מעל גלים שבסופם מגיעים לחוף מבטחים. זה אתה!!!

 

[וסליחה שיצאה לי תגובה כזו ארוכה...בלי להרגיש]...

מעלה אנחה

מלבד זה.... אין מילים

קסם,

אקי,

מור,

ללוש,

ימיתי,

שריתי,

מגי,

לאלו שקראו וכיכבו ולאלו שיבחרו להגיב בהמשך,

 

אם יש פוסטים עליהם איני יכול להתייחס לכל אחד מכם/ן באופן אישי, הרי שזה אחד מהם (ועל כך, קבלו את התנצלותי הכנה).

 

אני עובד כרגע על הרצאה חדשה כמו גם מתכונן להרצאה מיוחדת שיש לי מחרתיים. בין הנבירה בארכיון הזיכרונות שלי, מצאתי התכתבויות אשר היו לי עם האחת עליה נכתב הפוסט.

 

מבלי לשים לב, צללתי אל המכתבים האלה ונזכרתי בפוסט המרגש של חברתי שרית האהובה. איני מצטער ולו גם לשנייה על הרגעים שידענו. זו היתה מערכת יחסים קצרצרה אמנם, אבל היא לימדה אותי עולם ומלואו, עליי, עליה, על אנשים, על מחלת הסרטן הארורה, על תום, טוהר, ילדים, אהבה, שתיקה, הקשבה, הבנה, מגע, התעלסות ועוד...

 

לא פעם שאלו אותי חברים "היית צריך את זה ?" ... התשובה היא חד-משמעית כן. דרך הכאב שכאבתי למדתי לצמוח ולהעריך את קדושת החיים, את תורת האהבה והחברות, דרך הדמעה הגעתי לחיוך, דרך הכמילה הגעתי לצמיחה מחודשת.

 

החיים לא הקלו עליי אך בהחלט היה שווה לי לעבור את כל שעברתי ולו בכדי לרשום את השורות הללו.

 

ללמוד לעלות לאחר ירידה זה לא דבר של מה בכך, אבל זה בהחלט מעניק לך חוזק נפשי אשר מכניס אותך לפרופורציות. לא קל לשחרר, לא קל להרפות, לא קל להשלים עם המציאות, אבל לעתים, זו הדרך היחידה הנדרשת על מנת להבין את השיעור אותו היינו אמורים ללמוד, את החוויה המדהימה הזו הנקראת "אהבה קצרה".

 

מקווה שהשחרור שלי ביום האתמול, יהיה השחרור שלכם ביום המחר.

 

אוהב ומעריך את כולכם/ן.

 

ולך שרית - תודה עמוקה מלבי על שזו הפעם השנייה שאת מביאה אותי לסגירת מעגלים אישיים. אוהב אותך...מאוד.

 

 

אייל יקירי

מה שאתה עושה לי עם הפוסטים שלך.

נעתקה נשמתי.  מילותייך החזקות תופפו על ליבי.

 

גם כשהסוף כואב ועצוב, בדיוק כמו שימית כתבה

לפחות חווית. וידעת. ואהבת.

מאחלת לך שתמלא את החלל האהבה במהרה.

  

איזו נשמה יש לך.. מאיפה... איך? 

כמה אהבה

כמה רוך

כמה תשוקה

כמה ליטוף

כמה מגע 

כמה מסירות

כמה חברות

כמה אייל - אתה בדיוק בכל זה.

וזה ייחודך ואין שני לך.

נוגע בנימי נשמתי עד שדמעה לוטפת את לחיי.

 

 

אוהבת מאוד. 

לקח לי זמן וכמעט ויתרתי על תגובה ...

יש דברים שצריכים להאמר פנים מול פנים...

אתה יודע באמצע החיים.

אבל...

רק דע זאת..

אתה אמיתי,נוגע וחולם .

אתה מיוחד,בתוך ים האנשים שחיים ליד החיים

אתה חי את החיים עצמם .

מקווה שגם בירידות תמצא את האנרגיות לעליות...כי הן בך והן אתה.

אוהבתותך.

 

גם כשהסוף ידוע מראש,

גם אם הרגשת שנכנסת למלחמה אבודה

את הרגעים הללו איתה אתה נוצר בליבך

לא נראה לי שבדיעבד היית מוותר עליהם/ עליה

אז גם כשהסוף היה ידוע מראש

טוב שהיה

מילים כל כך יפות והכאב כבד מנשוא.

אוף, אייל. אוף!

אייל יקר,

 

אין לי מילים. יש לי דמעות.

הכתיבה שלך פשוט מדהימה.

 

נוגע

 

ממתינה בציפיה דרוכה לעוד...

*****

אייל

כל פוסט שלך

מרגש כל כך

ומרתק

אוהב לקרוא

אנא שלח לינק כשיש

פוסט חדש

אקי *

אייל יקר ש-אתה

 

כמו על סולם אלוהי, אתה מטפס בי שלב  אחר שלב

ובכל שלב בדרך אל המעלה,

אתה אוסף בי מילותיי ומשתיק....

 

כמו אובדות בי המילים עת הגיעם אל פתח פי

כמו שותקו אצבעותיי טרם נטפו האותיות מליבי אל החוץ

 

אתה סולל את הדרך שלך אל הרגש והתחושה

בהילה גדולה עוטפת,

יראת קודש להאפיל על אורה במילה אחת פשוטה

שותקת אני,

נוצרת בי את כל מילותיי,

מקשיבה לשקט המסתרר סביב היופי של מילותיך

זה אשר עוטף את הכאב והופך אותו נוצץ באור יקרות

 

מרותקת, כמה נפלא יכול להיות הרגש

כמה טהורה יכולה להיות ה-אהבה

כמה קורבנות היא מקריבה במסלול התובנות והחכמה

כמה עושר והערכה יש בחברות אשר בקירבך

 

חלקיקי מילים נותרו בי עתה

 

מפעים.....מכאיב....מדהים

תודה על כל מה ש-בך

}{

 

(אשוב)