| הנושא: מנהיג, מאת-יוסי קרמר. שאלה. למה מנהיג? תשובה. מנהיג הוא בן אנוש שמוביל ואחראי על ציבור של אנשים אם זה מדינה, מפלגה, תנועה, קבוצה ועוד. כשיש מנהיג ששולט ישנם אנשים שמונהגים ונשלטים על ידי המנהיג ששולט. כשיש לאנשים צורך ונזקקות למנהיג, תמיד יהיה מי שצריך ונזקק להנהיג. התלות ההדדית בין מנהיג למונהגים הוא על בסיס של אינטרס רגשי הדדי. לאינטרס הרגשי ההדדי אין כל קשר לצרכים האמיתיים של האנשים, אלא לצרכים הרגשיים האישים, האינטרסנטים והאגואיסטיים של המנהיג והמונהגים. האינטרס ההדדי בין המנהיג למונהגים נובע ממניעים רגשיים, כמו הצורך והנזקקות הרגשית במערכת יחסיים של שולט ונשלט של הצלחה וכשלון של רודפים ונרדפים וגם פולחן רגשי פוליטי של פרלמנט שיש בו מאבקי כוח, תחכים, שקרים, רמאויות, תחמונים, יצרים, פחדים, הנאות, אהבות ועוד. כלומר, בכל שיטות השלטון שהיו בכל העידן האנושי הבסיס שלהם נבע בעיקר מתוך הצורך והנזקקות לפולחן רגשי. פוליטיקה זהו פולחן רגשי בדיוק כמו כדורגל, כדורסל, ספורט תחרותי, דת ועוד. פולחן רגשי הוא אמצעי שבו בן האנוש בונה לעצמו מציאות שבה הוא יוכל לממש את הצורך והנזקקות שלו להרגיש טוב עם עצמו וזאת כיוון שהוא אינו רוצה להרגיש רע עם עצמו. כלומר, בן אנוש רגוע חי ללא הרגשות הפנימיים שבו שיוצרים את הקונפליקטים הפנימיים, הניגודים וששואף לשלמות ולשיפור הרוגע והשלווה והוא לא עובר מהרגשות שגורמים לו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, הנאה, צחוק ועוד, לרגש שגורם לו להרגיש רע, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, ייאוש, עצביים ועוד ולהפך. מערכת היחסים ההדדית בין מנהיג למונהגים יוצרת מציאות שלא יכולה להיות רגועה וזאת כיוון שכל המעורבים ביצירת השיטה יש להם את הצורך והנזקקות למציאות שבה היא תשקף את רגשותיהם. בני אנוש שרוצים את השיטה שמשקפת את הצורך והנזקקות הרגשית שלהם לשיטה שבה הפולחן הרגשי הוא המטרה זו כמובן זכותם, אבל היא מחטיאה את המטרה. בני אנוש שרוצים לחיות במציאות שמשקפת את מטרת מהות החיים הן מהבחינה האבולוציונית והן מהבחינה הרוחנית צרכים קודם כל ללמוד ולהבין את מכלול הנושאים הנוגעים למהות החיים. הבנת המטרות והרצון לתקן ולשנות הרגלים שגויים וזאת בכדי ללמוד ולהתפתח אינה מצריכה מנהיג ומונהגים ולכל הפולחן הרגשי שמוביל ליצירת שיטות משטר שבמבחן המציאות לא מחזיקות מעמד. צריך להסביר לבן האנוש שהוא האחראי הבלעדי לגורלו וליצירת המציאות שבה הוא רוצה לחיות והוא זה שבונה את אישיותו. בן אנוש שמבין זאת אינו צריך את השיטה שבה מחנכים, מאלפים ומתכנתים אותו וזה מה שקורה במשטרים כיום. חוקים, פקודות, מצוות נועדו לכך והם לא מאפשרים לבן האנוש להיות הוא. מסקנה: אנשים שרוצים מנהיג הם אנשים שרוצים שינהיגו אותם. הצורך והנזקקות הרגשית ההדדית למנהיג ומונהגים, שולט ונשלטים ולכל הפולחן הרגשי, יוצרת שיטות ממשל שהן גורמות לאנשים סבל רב בחייהם ובסופו של דבר במבחן המציאות הן קורסות וגורמות לאנשים לסבל רב. סיכום: להבנתי אין צורך בשיטת ממשל שבה מתרחשים הדברים הבאים: מנהיג ומונהגים, שולט ונשלטים, שופט ונשפטים, צודק לא צודק, שוטרים וגנבים, סוהרים ואסירים, עניים ועשירים, רעבים ושבעים, בעלי בית וחסרי בית, מנצלים ומנוצלים ובעיקר לא בהיררכיה של מעמדות שיוצרת אי שוויון חברתי. שיטה זו אומנם נקרת דמוקרטיה שבה נבחריה נבחרים על ידי הרוב, אבל מרגע שנבחר המנהיג הוא בעצם זה ששולט בעם ומי ששולט באנשים הוא דיקטאטור באמצעות החוקים והגזרות שהוא מטיל על האנשים שבהם הוא שולט, אם הוא אכזרי פחות או יותר, לכן דמוקרטיה היא משלה אנשים שחושבים שזו שיטה שבה יש שוויון, מה שלא נכון ולא יכול להיות נכון, כיוון שיש שולט ויש נשלטים. רק בן האנוש בעצמו מתוך הבנה, רצון ובנית היכולת לשנות הרגלים שגויים יכול לתקן ושנות את עצמו בעצמו. ההבנה והרצון האישי והקולקטיבי לחיים של רוגע ושלווה שמטרתם העיקרית הם בריאות, בטיחות והכי חשוב שוויון, יצור מציאות כזו. שוויון חברתי לא יכול להתרחש בחברה, כאשר הכסף הוא האמצעי מחייה וההישרדות בכדי לחיות ולהתקיים. הלמידה וההתפתחות האישית והחברתית לא יכולה לעלות לשלב התפתחותי גבוהה יותר, כאשר המטרה האינטרסנטית הראשונית והעיקרית היא להרוויח כסף. מנהיג הוא דמות עם אידיאולוגיה שאנשים בוחרים בה מתוך אמוציונאליות ולא מתוך רציונאליות, לכן במבחן המציאות האשליה מתנפצת. המציאות משקפת את אישיותו של המנהיג לטוב ולרע ולכן לא יכולה להיווצר מציאות רגועה באף תחום שבחיינו. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אפרת, אם את מאמצת את התובנה הזו, אני רק רוצה לכתוב לך שכדאי לך להפקיד את עצמך לעצמך בלבד.
בנושא "ואהבהת לרעך כמוך", אני מליץ לך לקרוא את המאמר הבא:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=445590
תודה שקראת והגבת.
אם ההרגלים הם שגויים, אז אפשר לתקן ולשנות.
תודה על התגובה.
רציתי רק להוסיף מדבריו של לאו טסה,
מתוך ספר הטאו:
"זה אשר אוהב את העולם
כפי שהוא אוהב את גופו
ניתן להפקיד בידיו בבטחה
את העולם כולו".
מי יתן ונמצא מנהיגים כאלה...
יוסי שלום
קראתי את דבריך וקשה שלא להגיב.
יש לך טענות לכאן ולשם על מנהיג שנבחר אמוציונלית ולא מבחינה הגיונית. זה נכון בהרבה פעמים שיש בחירות במנהיגים או במפלגה. יש כאלו לא מעט אנשים שבוחרים לפי הרגש שלם ולא באמת קראו את מצע המפלגה או הצהרות המנהיג.
אבל בכל מקרה יש לא מעט אנשים שכן קוראים וכן מושפעים רציונלית בבחירת מנהיג.
צורך במנהיג הוא צורך בסיסי וקיומי שקיים בעולם מאז ומתמיד. מאז ומתמיד יש אנשים ששואפים למעלה.
יצירת מעמדות שהחלה עוד בהודו העתיקה וממשיכה עד היום בדת ההינדו היא דבר שקיים בטבעו של האדם.
איציק, אתה חי באנרכיה.
נכון שיש גרוע יותר ובתחומים מסוימים אנחנו בין הגרועים.
תודה על התגובה המעניינת.