מחר, כלומר היום, יצעקו כל הכותרות שנשברו כל כללים הלא כתובים, שחצו את הקוים האדומים. ומן הסתם יתארו את ההסכמה בשתיקה שהיתה עד לרצח כבוד השופט עדי אזר. ההסכמה בשתיקה קבעה כי שלא נוגעים באנשי אכיפת החוק.
כל מי שחושב שהסיכום בשתיקה שתואר לעיל הוא מעין סיכום ג'נטלמני בין עולם הפשע ועולם החוק, טועה. מדובר בסיכום שמשרת את מטרות שני הצדדים. המטרה של צד אכיפת החוק היא שמירה על חייו ואיכותם. והמטרה של הצד העברייני היא כפי שיפורט ויוסבר בהמשך, שמירה על איכות וטיב השירות שהם מקבלים מעורכי הדין המייצגים אותם.
את העובדה הזו, שמדובר בסיכום שמשרת את האינטרסים של שני הצדדים, הצד העברייני כנראה שכח. הצד העברייני, ששבר את הסיכום כנראה חושב שהוא יכול להרויח מכך. ואני טוענת שלא כך הוא המצב, אני טוענת ששבירת הסיכום יצרה מצב של בומרנג, כפי שיוסבר בהמשך.
כדי שאני אוכל להסביר באופן אופטימלי כיצד נוצר פה מצב של בומרנג אני רוצה קודם כל להתעכב קצת ולהסביר מה באמת לקוחות שעומדים בפני דין פלילי, בין אם הם ראשי משפחות הפשע, ובין אם הם עבריינים "טריים" מצפים מעורך הדין שלהם.
עבריין שפונה אל עורך דין פלילי אל מנת שהאחרון ייצגו, סומך על שיקול הדעת המקצועי של עורך הדין. עורך הדין בעזרת ידיעותיו המקצועיות אמור לבנות קו משפטי שיביא או לזיכוי או להקטנת הסיכונים ללקוח על ידי, הגעה להסדר טיעון, וכד'.
כדי שעורך דין יוכל להוציא אל הפועל באופן אופטימלי את ידיעותיו המקצועיות, הרי ששיקול דעתו אינו יכול להיות מפורע על ידי שיקולים שאינם מקצועיים-רלוונטיים. איום על חיי עורך דין או יצירת אוירה שבה דמו של עורך הדין מותר, מפריעה להליך האופטימלי המתואר לעיל, ופגוע בראש ובראשונה בלקוח.
אוירה שבה הסיכום מופר היא גם אוירה המכניסה כמובן את הצד השני (הצד המופקד על אכיפת החוק)ת לאוירת מגננה. באוירת מגננה כזו עלולים לפגוע בזכויות ופריווילגיות שהן חלק אינהרנטי מהייצוג המקצועי בכלל, ומן היצוג המקצועי במשפט פלילי בפרט.
החברה בכללותה מבינה עד כמה חשוב שהנאשם יהיה מיוצג בהליך המתנהל נגדו, הדרכים אשר באצמעותן מבהירה החברה חשיבות זו הינן מגוונות. אין צורך שאדון כאן בכולן, הרלוונטית לעניינינו, היא הענקת חסיון על דברים שמועברים בין הלקוח ועורך דינו וההפך. חסיון זה הוא אחד הרחבים ביותר שמוכרים בדין. התכלית הנחה מתחת הענק חסיון כה רחב הינה כמובן לאפשר ללקוח ולעורך הדין תקשורת חופשית. ללא תקשורת חופשית כזו עורך הדין לא יוכל לקבל מידי לקוחו את כל המידע, וקבלת כל המידע דרושה (כאשר מדובר בתיק פלילי) לשם בניית קו הגנה.
במצב של מגננה כמצויין לעיל, החברה תבקש לפגוע ולצמצם עד מאד את החסיון וזאת כחלק מההתגוננות כתוצאה מהפרת הסיכום. ומה יכולה להיות ההצדקה לפגיעה בחסיון עורך דין לקוח שהוא הבסיס הבסיסי ביחסי עורך דין לקוח? אפשר לומר כי החסיון מצד אחד והסיכום שהופר מצד שני נועדו להגן על כך ששיקול הדעת של עורך הדין יהיה טהור ומקצועי. אם הסיכום נפל, יוצא ששיקול הדעת אינו טהור כבר, והחברה אינה מסכימה במצב כזה להיות היחידה שמגינה על טוהר שיקול הדעת.
לדברים אלו ניתן למצוא ביסוס בפרשה הנלווית לפרשת רצח השופט עדי אזר ז"ל, קרי בפרשת עו"ד ד"ר דויד וינר ז"ל. עו"ד דויד וינר כזכור התאבד כתוצאה מקשירת שמו בפרשה. לפני התאבדותו עו"ד וינר נחקר במשטרה. במהלך חקירתו במשטרה נאמר לו במפורש כי חסיון עורך דין לקוח אינו משתרע על נושא החקירה.
ברור כי צמצום החסיון, כחלק מפעולת ההתגוננות פוגע בראש ובראשונה בלקוחות עורכי הדין, ובמילים אחרות, יש כאן בומרנג או אם נשתמש בביטוי משטח עניין אחר - יש פה גול עצמי.
העולם בכלל ועולם המשפט בכלל הוא עולם של איזונים, ברגע שמישהו עובר את הקוים האדומים, יש סיבה להניח כי גם הצד השני יעבור אותם. אני חושבת שברגע שיובהר כי המחיר הוא לא רק רדיפה עיקשת על ידי המשטרה, ולא רק הרשעה וענישה, אלא פגיעה ממשוכת בזכויות, הקוים האדומים יפסיקו להחצות, פשוט משום שהפיתוי לא יהיה שווה את הסיכון.
|