כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ערגונות תלויים על קולב בארון, קרלוס גארדל, ואיך שמעתי טנגו בפעם הראשונה

    39 תגובות   יום חמישי, 12/6/08, 09:58

    כשנסעתי הבוקר במכונית, שמעתי דיסק של שירי טנגו ישנים. התענגתי שוב על השירים האלה. שנים רבות עברו מאז הוקלטו, בשנות השלושים והארבעים,  אבל ליחם לא נס מעולם ,ואני מתענג לשמוע אותם שוב ושוב.

    ניזכרתי  בביקור הראשון שלי בבואנוס איירס, בתקופה בה טיילתי בדרום אמריקה, ביוני 1982, ממש בימים בהם הסתיימה מלחמת המאלוינס ( פוקלנד) נגד הבריטים. בואנוס איירס הייתה  אז עיר קודרת ועצובה. האנשים התהלכו ברחובות ופניהם מלאות תוגה. ההפסד במלחמה היה טראומה איומה והדכדוך הקולקטיבי שבא בעקבות אותה טראומה,  הביא  כמה חדשים לאחר מכן, לקריסת המשטר הצבאי, לחזרתה של הדמוקרטיה ולאוירה שמחה ואופטימית יותר, אבל  על כך אולי אכתוב בפעם אחרת....

    ניזכרתי  באחד המכתבים שכתבתי,  במהלך הביקור הראשון שלי בבואנוס איירס, כשעוד הייתי סתם מטייל בדרום אמריקה.  העיר ממש לא מצאה חן בעיני   באותם ימים ,  בגלל אותה אוירה של דכדוך ותוגה.  לא ידעתי אז, שבשלב אחר בחיי, שנים רבות אחר כך,  אגור בעיר הזו  תקופה ארוכה ואחשוב   שזו העיר הנפלאה ביותר בעולם .

    באותו מכתב, כתבתי על רשמי מהפעם הראשונה שבא ראיתי הופעת טנגו. היה זה בבית קפה קטן. גם ההופעה הייתה הופעה מינורית: כמה נגנים, זמר טנגו אחד. לא כמו ההופעות הגרנדיוזית שאפשר לראות במועדוני הטנגו הגדולים. איש צעיר אולי בן שלושים. נכנס לפתע אל הרחבה הקטנה שבין השולחנות, גבר נאה לבוש חליפת פסים, עניבה, שיער שחור בוהק, משוח בברלנטין, חיוך רחב שיניים לבנות. מישהו שנראה כאלו מעולם אחר, כאלו נשלף מהעבר, לא שייך לתקופה שבה ראיתי אותו ( היה זה בראשית שנות השמונים) האיש, למרות שהיה צעיר, נראה כאלו יצא מסרט ישן משנות השלושים.

    וכך  כתבתי, באותו מכתב;

     "איזה תחושה משונה, אין אנשים כאלה בימינו, יותר הגיוני שבעל המועדון שומר אותו בארון בקולב, שומר אותו כך כבר חמישים שנה, את האיש הצעיר, על הקולב. וכל ערב, כשהתיירים מגיעים, הוא מוציא אותו מהארון, מיישר מעט את הקמטים על האיש שבקולב, ולרגע מחזיר אותו למציאות. אחרי ההופעה בעל המועדון מחזיר  את האיש משנות השלושים אל הארון, אל הקולב. עד הפעם הבאה". 

    באותה תקופה, לא התמצאתי בטנגו, לא היה לי מושג  מאיין הדימוי החזותי של אותו זמר צעיר ששערו משוח בברילנטין,  פשוט  הרגשתי  שהאיש הזה, אינו שייך לתקופתנו, שהוא מזמן אחר. 

    שנים אחר כך למדתי להכיר את הטנגו. את עולם הדימויים העצוב שלו. את מושגי הכמיהה של אוהבי הטנגו ואפילו של שונאיו,  ואז הכרתי גם את קרלוס גרדל, הזמר, שבמחוזות הטנגו, יש לו מקום של קסם. מקום שדומה מאוד למקום  שיש  לאלביס  פרסלי בעולם הרוק. 

     קרלוס גארדל  מת צעיר בתאונת מטוס ב-1937  (אם כי שלא כמו אלביס פרסלי, קרלוס גרדל מת בשיאו  ולכן הוא  נשאר כך  צעיר בזכרון) . מאז הוא מכשף שוב ושוב את אוהבי הטנגו  ומסמל יותר מכל אחד אחר ,את תקופת הזוהר של הטנגו ובארגנטינה נוהגים לומר , ש"גרדל לא מת מעולם,  ומיום ליום הוא שר טוב יותר". 

    היום אני יודע שאותו זמר צעיר באותו בית קפה שבו שמעתי לראשונה את הכמיהות הנוגות של טנגו, התלבש והסתרק כמו קרלוס גרדל.

    אבל בעצם, הדימוי שלי לא היה כל כך מופרך. ככה זה כששולפים דימויים מהארון. אלא שהארון הזה, ממנו הוא נשלף, לא היה ארון של עצבונות פרטי  אלא ארון שהוא  דימוי קולקטיבי של עיר, של בואנוס איירס, או של קבוצת אנשים גדולה הרבה יותר בכל העולם,  קבוצת האנשים הענקית של אוהבי הטנגו.  ולאוהבי הטנגו האלה , תמיד יהיה   - באותה ערוגה מופלאה של ערגונות -   רק מלך אחד !  למלך הזה קוראים קרלוס גרדל ו אולי המלה מלך אינה מתאימה. אלביס פרסלי היה מלך. קרלוס גרדל היה הכהן הגדול,  ואחרי שמת הוא הפך כמעט לאל.  אל שאוהבי הטנגו כשהם שומעים אותו כל פעם , מעלים לו  קטורת  נוגה. קטורת פיוטית של ניחוחות נוסטלגיה שמכמירה את הלב שוב ושוב.

      

     

     

     השיר , הסירטון שבראש הפוסט, הוא   משיריו הניצחים של קרלוס גארדל שיר האהבה הרומנטי כל כך   El Dia Que Me Quieras   (היום בו תירצי בי)  -   ועכשיו, אפשר ללחוץ שוב על הלינק ,  לשמוע, לקרוא את התירגום ששלחה לי אחת מהידידות הוירטואליות שלי כאן בקפה,  לראות  ולהתענג מהמתיקות של האהבה.

     

    והנה עוד שיר ידוע משירי קרלוס גרדל. volver  (לחזור). שיר שהוא כולו נוסטלגיה, המספר על התחושה של החזרה לנופי  הילדות, לאהבה של פעם, אחרי עשרים שנה..

     

    ועוד משהו שכחתי לומר, ואולי זה הזמן - מזכירה לכם משהו התמונה של גרדל?

    נכון, זו התמונה ששמתי בפרופיל שלי...אני  במציאות בכלל בלונדיני עם עינים כחולות....קורץ

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      רקדן המילים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין