כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ID@N - Innovation Data and Networks

    הבלוג יעסוק בווב 2.0, 3.0, N.0 ובישומיהם הארגוניים: אנטרפרייס N.0, מנסיוני כאסטרטג ווב 2.0 של לקוחותי בישראל.

    איך לנסוק ברווחים עם ספינת אנטרפרייס 2.0

    5 תגובות   יום ראשון, 3/6/07, 01:12
     

    אנטרפרייס 2.0 פירושו ארגון שמשתמש בכלי ווב 2.0 לשירות לקוחותיו ולייעול העבודה של עובדיו. למה מנכ"ל אי.בי.אם. מנהל ישיבות במשחק הלוהט Second Life (חיים 2.0)? כי זהו חלק ממגמה גדולה הרבה יותר שלפיה, אלמנטים מהעולם הבידורי-צרכני נכנסים לעולם ה"רציני"-עסקי: בלוגים, ויקי, איי.פון, רשת החברתית, ואינטליגנציה קולקטיבית, הופכים לכלי עבודה רציניים.

     

    האסטרטגיה שלפניכם מבוססת על ניתוחים יסודיים של האנליסטים והיועצים החשובים בעולם אודות כל המתודות והכלים המצויים כיום. כמו כן המאמר מבוסס על ניסיוני בשנה האחרונה בייעוץ אסטרטגי ובהטמעת ווב 2.0 בארגונים מסוגים שונים כמו בנק גדול, חברת טכנולוגיה גלובאלית, עיתון גדול, וחברת מזון בינונית

     

    התמונה הכוללת של ווב 2.0 בארגונים מורכבת מ:

    1. העקרונות היסודיים והתועלות החשובות של אנטרפרייס 2.0

    2. הענפים שבהם מיישמים את אנטרפרייס 2.0

    3. הכלים שבהם עובדים באנטרפרייס 2.0

     

    1. עקרונות ותועלות: עשרת הדברות של אנטרפרייס 2.0

     

    א. המשתשמים הם יצרני התוכן. ניהול הידע בווב 1.0 נכשל משום שרק בסביבה של כלים וחשיבה שיתופיים, יש משמעות לניהול ידע.

     

    ב. הידע והתהליכים משתבחים בבואם במגע זה עם זה: מש-אפ. ויקיפדיה היא דוגמה למש-אפ של ידע. QedWiki של אי.בי.אם ופייפס Pipes של יאהו הן דוגמאות למש-אפ של תהליכים.

     

    ג. הנתונים הם המשאב העיקרי של הארגון, לכן יש להשביח אותו. זה נגזר מעיקרון ב. ומיושם מתחומי הידע והתהליכים, לתחום הנתונים. זהו המימוש של ווב 2.0 בתחומי התובנה העסקית, ניהול הידע וניהול התוכן (ראה השימוש שסקייפ עשה בנתונים שנאספו מקאזה, ולכן הוא נמכר ביותר מ4 מיליארד דולר).

     

    ד. אפקט הרשת עובר מיקסום בווב 2.0. זהו חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה חזקתית בעוד שמספר המשתמשים גדל חשבונית. לגבי עובדים החוק עובד, אבל פחות, בגלל שמספר העובדים בארגון הוא בדרך כלל קטן יותר ממספר הלקוחות וקטן הרבה פחות ממיליארד משתמשי האינטרנט. לכן על הארגון להפוך את לקוחותיו לחלק מקהילה. במקביל על הארגון להפיק את מרב התועלת ממיליארד משתמשי האינטרנט, למשל בהפצה ויראלית, גם כשהם אינם עובדי הארגון ואינם לקוחות הארגון.

     

    ה. יש להמיר כל מוצר לשירות: זה מקיף את שלושת הבאזוורדס הבאים, אך הרבה יותר משלושתם יחד. ASP - Application Service Provider פירושו ספקי תוכנה כשירות ולא כמוצר בצורת דיסק תוכנה למשל. SOA - Service Oriented Architecture פירושו מבנה ארגוני מודולארי שישיג את מרב התועלת מספקי התוכנה כשירות הנ"ל. SaaS - Software as a Service הוא מושג שהופיע אחרי שני המושגים הנ"ל ופירושו שהתוכנה כולה הופכת לשירות. התוכנה בווב 2.0 היא הרבה יותר משלושת המושגים הנ"ל, משום ששלושת המושגים מניחים ניהול מרכזי לאינדיבידואלים הנשלטים מלמעלה, בעוד שבווב 2.0 המשתמשים הם לא רק יצרני התוכן, אלא "יבואני התוכנות" לתוך האינטרא-נט, בניגוד לעמדה הרווחת של מנהלי מערכות המידע לנעול את העובדים.

     

    ו. רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות).

     

    ז. אין יותר גרסאות שמשודרגות כל כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות.

     

    ח. שתף! אל תשלוט! תן לצעירי הארגון לעזור לך בשני דברים: ראשית, לעזור לך להיות מעודכן במה שקורה ולפתוח את הראש לפרדיגמות חדשניות של מחשוב ארגוני. שנית, לעדכן את מערכות המחשוב הארגוני כולל הרשאות להתקנת תוכנות חדשניות.

     

    ט. השתמש ב"חוק הזנב הארוך: חוק זה אומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים (שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמון אנשים. כאן אני מתלבט אם זה ישים לתוך ארגון בגלל המספר המצומצם יחסית של העובדים בארגון. אני מזמין את הטוקבקיסטים ואת הסטודנטים שלי לעזור לי בפיתוח והבהרה של נקודה זו. אבל לגבי השירותים והמוצרים של הארגון זה וודאי ישים.

     

    י. הפסק להתבסס על מותגים להמונים ובמקום זאת עבור לתגים לקהילות. זה טוב למחלקות השיווק והפרסום. 

     

    2. הטמעה בענפים לדוגמה: רפואה, בידור, בנקאות ועוד.

     

    א. רפואה

    http://www.patientopinion.org/ היא מערכת מהפכנית לשיתוף לקוחות מערכת הבריאות בכתיבה-המלצות-דירוג לגבי רופאים, בתי חולים ומחלקות. המערכת שהיא שילוב של בלוג וויקי, רשת חברתית ומנוע חיפוש עם מנגנון דירוג של גולשים, פותחה ביוזמת משרד הבריאות באנגליה. המערכת מאפשרת לחולים לחפש מומחים לפי מיקום גיאוגרפי על פי המלצות ודרוג שנתנו מטופלים אחרים בסגנון Digg. את המידע המטופל יכול למשוך באמצעות RSS. היא גם מאפשרת לבתי חולים לשפר את השירות על פי הפידבק של החולים, במידה והם מעוניינים בכך.

     

    ב. בידור ועיתונות

     

    חברות תוכן ותקשורת ישנות כמו תחנות טלוויזיה ואולפנים, סלולר וכבלים, חברו יחד לביטורנט כדי להשיג שליטה על התוכנה של תקשורת האינטרנט, באמצעות הטמעתה בתוך הממיר של הכבלים ובתוך מכשיר הסלולר. הן גם עשויות לחבור למטה-קפה הישראלית כדי להשיג שליטה על תוכנת התצוגה. הם פתטיים, כי העתיד שייך לויקי-טלוויזיה http://www.jumpcut.com/ . הם כמו איגוד העגלונים שמנסה לקנות מטוסים כדי לרתום אותם לסוסים, כדי שימשיכו לשלוט על רשת שבילי העפר מימי הביניים. גם הרדיו והעיתונות. הרדיו הישן נמצא בצניחה חופשית לעומת עלייה מתמשכת באינטרנט. לפי חברות המחקר פורסטר ואי.מרקטר, המובאות בביזנסוויק, ב2007 הפרסום באינטרנט יעבור את הרדיו. העיתונים מנייר נמצאים בירידה מתמשכת של 5% בשנה, דבר שיביא להיעלמותם בשנת 2035 בערך.

     

    ג. בנקאות

    Zopa הוא ויקי-בנק או "רשת חברתית בנקאית" להלוואות. שם, קבוצת מלווים פרטיים מלווה לקבוצת לווים פרטיים אחרת, כך שהסיכון של המלווים מתחלק בין מספר אנשים. התיווך של הבנק נעלם, ונותר רק תפקידו כספק פלטפורמה לרישות חברתי וכמדרג סיכונים, הרווח של המלווים דרך Zopa גבוה בעשרות אחוזים מזה של המפקידים כספם בבנקים הרגילים.

     

    ד. חינוך

    התלמידים הם יצרני חומרי הלימוד העיקריים ולא המורים ולא מערכת החינוך ולא האוניברסיטאות. ווב 2.0 יקדם אותנו יותר לקראת וויקי-כיתה וויקי-אוניברסיטה. נתוני התלמידים הם נכס מרכזי של המורה ושל בית הספר. באמצעות כריית נתונים, המורה יכולה לדעת על מצבו הפדגוגי-לימודי-קוגניטיבי-רגשי-חברתי בזמן אמת. אין צורך לחכות עד סוף השליש או סוף השנה. ההערכה היא מעצבת ומתמשכת. מאפשרות לא רק למורה, אלא גם לתלמיד ולהורה לדעת בזמן אמת על מצבו של התלמיד ועל מגמות כמי היחלשות זמנית בציונים. יש לגוגל התחלה של פתרון, משום שיישומיה הם חינמיים וידידותיים יותר ממה שהיה בעבר. בסוס תוכנית הלימודים על "גוגל ארץ", על ויקיפדיה, על מעבד התמלילים של גוגל ועל הגיליון האלקטרוני שלה, תחת מערכת ההפעלה לינוקס, יכול להיות צעד ענק קדימה משתי בחינות: ראשית, הוא ישבור את המחסום הכספי. שנית, הוא יחזיר את הילד לעולם הלמידה של המאה ה-21 במקום העולם שבו אנו תוקעים אותו כיום של המאה ה-15.

     

    ה. ממשל זמין

     

    באמצעות מנגנון ויקי של הכנסת, כל אזרח יכול ליזום חוקים או לפחות לבקר את החוקים בזמן אמת תוך כדי תהליך החקיקה. עקרונות הדמוקרטיה המשתפת הפעילה טובים וישימים בכל תחום ומישור, ולא רק במישור הפוליטי. כך למשל, יש ליישמם בקבלת ההחלטות בבית הספר בין מורים לתלמידים ובין הורים לבית הספר. אין יותר כנסת שנבחרת אחת ל4 שנים. בכלי ווב 2.0 ניתן לעשות בחירות כל כמה חודשים ובעלויות נמוכות. יותר מכך בכלי ווב 2.0 ניתן לערוך משאלי עם לעיתים קרובות. שתף את הבוחרים שלך במימון קמפיין הבחירות שלך. יש להעדיף מליון תרומות של דולר אחד על פני מיליונר אחד שיתרום מיליון דולר. http://www.opensecrets.org/index.asp . חשוף בפני בוחריך את יומן הפגישות שלך באמצעות ויקי-יומן. http://vote.peteashdown.org/calendar .

     

    ו. צבא ובטחון

    המטרה כיבוש תודעה וידע, צבא מקצועי ושכיר, משרת אזור או אינטרסים גלובליים, טכנולוגיות דיגיטליות: שיתוף קבצים, ויקי-קרב, וירוסי מחשב, ניטרול באמצעות אסטרטגיית פיתוח כלכלי, החייל הדיגיטלי, מבנה ארגוני רשתי יזמי.

    3. כלים: העובדים מדור ה- Y, לוקחים את העוצמה בידיים

     

    א. בלוגים וטקבקים ארגוניים, וויקי ארגוניים, ותגיות ארגוניות.

     

    יוצרים את ניהול הידע וניהול התוכן בארגון. פולק-סונומיה (טקסונומיה עממית) היא כלי שבאמצעותו כל עובדי הארגון קובעים את מבנה הפורטל (את הקטלוג שלו) ולא רק מנהלי התוכן ומנהלי הידע הריכוזיים. עובדי הארגון עושים זאת גם באמצעות ייצור תוכן http://www.atlassian.com/software/confluence , וגם באמצעות מיון התוכן וארגונו בתגיות http://itensil.com/ .

     

    ב. רשתות חברתיות.

     

    יוצרות את הקולבורציה הארגונית בין עובדים בארגון ואת הקשרים עם הלקוחות בתחומי השיווק והמכירות. בגיוס והדרכת כוח אדם, מדובר ברשתות חברתיות לעובדי הארגון בעבר ובהווה.

     

    רשת חברתית למשאבי אנוש: חברת ההשקעות גולדמן זאקס הקימה רשת עובדים בהווה ולשעבר הכוללת מעל ל9000 חברים שהם כ20% מסך העובדים בהווה ובעבר. חברת היעוץ דלויט מציעה ברשת שלה 900 משרות. כתוצאה מכך, ב2005 היא הצליחה לגייס 20% מהעובדים החדשים כבומרנגים (עובדים שפרשו וחזרו).

     

    רשת חברתית לשיווק, רשתות חברתיות מספקות מידע רב ערך על הלקוחות, למטרות של מידע שיווקי ופיתוח מותגים. לרשת המזון בורגר קינג יש 114,000 חברים במייספייס. הגיל הדומיננטי שלהם הוא 18-38. היא מעודדת חברות ברשת באמצעות חלוקת כרטיסים למופעים והנחות אחרות. בנק צייס-מורגן משתמש ברשת facebook כדי לעודד נאמנות לכרטיסי האשראי שלה. היא מעודדת להצטרף לרשת שלה באמצעות חלוקת טיפים לשימוש נבון בכרטיס האשראי.

     

    רשת חברתית למכירות: רשתות חברתיות מספקות את ההיכרות והאמון שמקלים על תהליך המכירה. בשירות לקוחות,

     

    רשת חברתית לשירות לקוחות ולתמיכה טכנית: בחברת Intuit 70% מהשאלות של מבקשי תמיכה טכנית בתוכנת החשבונות "קוויקן", נענים לא על ידי אנשי התמיכה הטכנית של החברה, אלא על ידי לקוחות שעוזרים ללקוחות ששייכים לאותה רשת חברתית. בהמשך ניתן לשדרג את שירות בלקוחות על ידי הוספת בלוג וויקי, עם "בסיס חוכמה וניסיון" בתחום התמיכה ושירות הלקוחות. כמו כן ניתן להוסיף פודקסט (בלוג דיבור) ווידאוקסט (בלוג וידאו).

     

    ג. מש-אפ ארגוני http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3334207,00.html.

     

    לפי הינצ'קליף, אחד מהגורואים של אנטרפרייס 2.0, מספר השיתופים הבין ארגוניים גדל מהר בזכות ווב 2.0 http://blogs.zdnet.com/Hinchcliffe/?p=74 . הנה רק שתי דוגמאות מבין אלפי דוגמאות שכבר עובדות:

     

    בתחום הקולנוע, מפיק מקבל מIBM "לוח שעונים דיגיטאלי" שבאמצעותו הוא מחבר בין אנשי הסאונד, האפקטים המיוחדים, הדיגיטיזציה, והעריכה ל"ויקי-קולנוע" אחד גדול, בזמן אמת שנעזר ב-Ajax שמאפשר למשתמשי ווב 2.0 להרגיש כאילו התוכנה בווב יושבת על המחשב שלהם.

     

    בתחום הבנקאות, בנק מסויים קיבל מ-IBM "רדאר דיגיטלי" שחיבר בין בלוגים וויקיס של לקוחות, לבין רשימת כתובות, כדי להשיג מערכת המלצות להשקעה בזמן אמת. מצד שני, הבנק יכול היה להפעיל מערכת "מודיעין ובינה עסקית" כדי לבצע "כריית יחסים" Relationships Mining, ולפנות למנהיגות מקומית של רשתות חברתיות, כדי ליצור קבוצות השקעה המבוססות על אמון הדדי.

     

    ד. וידג'טים

     

    וידג'טים הם ישומונים הנמצאים במסך המחשב של המשתמש למטרות של קבלת מידע ולביצוע פעולות. למשל עדכונים שוטפים של מניות ישירות מהבורסה, או שידור וידאו חי מפקקי תנועה, או עדכונים ישירים מהויקי של שותפי לצוות. אלו הן מעין קוביות לגו מחוברות של וידג'טים כמו גאדג'טס של מיקרוסופט, או דשבורד של אפל.

     

    הוידג'טים מרחיבים את מושג ה-רסס: RSS - Rich Simple Syndication. הרסס מאפשר למשתמש לבחור לעצמו פריטי מידע מתוך אוספים (למשל מגזינים שונים, או בלוגים שונים), כך שלא יקבל את כל העיתון, אלא יקבל על המסך שלו רק אותם מדורים או מאמרים בתחומים ספציפיים שמעניינים אותו. למשל מ"מעריב" אני אקבל רק את ידיעות הספורט, מ"ידיעות אחרונות" אקבל רק את ידיעות המחשבים ומ"הארץ" אקבל רק את ידיעות הרכילות.

     

    הוידג'ט הראשון היה אולי זה שיאהו יצרה כ"מקרן מצגות" של תמונות של פליקר על המסך של כל אדם. מאז יש ליאהו כמעט 5000 וידג'טים שונים. גם לגוגל יש מספר דומה של וידג'טים. כיום יש כבר סטארטפים המתמחים בוידג'טים כמו  קלירספרינג http://www.clearspring.com/ ופריוובס, שגייסו לאחרונה עשרות מיליוני דולרים מקרנות http://members.freewebs.com/features.jsp?page=widgets&cm_re=1.0-_-topTabs-_-widgets  , הון סיכון.

     

     

    ה. אינטליגנציה קולקטיבית למטרות חיזוי, פיתוח ועוד

     

    השיטה שבאמצעותה האנציקלופדיה ויקיפדיה יצרה 5 מיליון פריטי ידעה תוך זמן מדהים של 5 שנים, זו אותה שיטה שבאמצעותה נוצרה מערכת ההפעלה לינוקס. זו שיטה שבה הרשת מאפשרת לרתום את הידע והאינטליגנציה הקולקטיבית של מיליארד משתמשי האינטרנט, או של מיליון לקוחות של בנק מסויים או של עשרת אלפי העובדים שלו.

     

    הסטארטפ הישראלי נימניקס www.nimanix.com/Default.aspx , מתעתד לספק "אינטליגנציה קולקטיבית לפי דרישה" שבעזרתה כל חברת ענק או סטודנט, יוכלו לרכוש לחמש דקות או לחמש שנים שירותי חיזוי טכנולוגי וקבלת החלטות, שפעם רק ממשלות או קונצרנים יכולים היו להרשות לעצמם.

     

    4. טיפים למנהל המתעניין בווב 2.0 בארגונו

     

    א.      התחל מפרוייקט פנימי המיועד ל20-40 עובדים. אפשר להתחיל מרשת חברתית פנימית כמו http://www.ning.com/, ואפשר להסתפק בבלוג או בויקי לקבוצה זו.

    ב.      לאחר כחודשיים היכרות פנימית עם הכלים, עבור למגזין המיועד ללקוחות והנכתב על ידי הלקוחות והעובדים. רצוי להתחיל מבלוגר מעניין שימשוך טוקבקים מקרב העובדים והלקוחות. את הבלוג והטוקבקים שמור כויקי השומר את החוכמה הארגונית.

    ג.       חוכמה ארגונית זו היא בסיס ידע חשוב למחלקות השיווק, המכירה והשירות. היא בו זמנית גם הדור השני של הCRM וגם הדור השני של הBI.

    ד.      לכן לאחר כמה חודשים, החל לחשוב במונחי ארכיטקטורה כלל ארגונית ואינטגרציה כלל ארגונית המשרתת את האסטרטגיה התחרותית של ארגונך. בארכיטקטורה כלל ארגונית אתה יכול הליעזר בכלים קיימים כמו מש-אפים ווידג'טים.

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/6/07 01:41:

      הצלחתי בקושי לקרוא את הכל.... אבל אני יכול לומר שבשורה התחתונה, ישומיי 2.0 לארגונים, נכון להיום, יורידו את התפוקה ויגידילו את הבטלה המסוות, למרות מספר דיווידנדים שאני מסכים עימם במאמר שלך. אני חושב שלא רק שמדובר בחלום רק, מדובר בחלום שאינו מתייחס ו/או מחובר לתועלת הכלכלית- תאגידית לחברה.

       

      בוא נאמר את זה כך: בתור אדם שחי את ה2.0 בעורקיו, מנהל מספר בלוגים, פודקאסט, והמחשב שלי כולו מסנוכרן מול יישומוני אג'קס וכל מה שציינת- הדבר האחרון שאני ארצה, זה עובד כמוני. גם ואם שעבודתו קשורה לעבודה עליה הוא אמון.

       

      שוחחתי עם כמה אנשי קפה שיש להם עבודות רציניות והם אמרו לי שמאז שהם כאן "יוצרים קשרים עסקיים", הם עובדים, דה פקאטו הרבה פחות.

       

      אני חושש, וראיתי את זה גם בכנס גלובס שהיה אתמול, שתהליך 2.0 שנכנס לעורקיי הרשת נשאב בכוח רב, לפעמים גם באופן לא מושכל, להתנהלות התאגידית, מוקדם מידי, לא מחושב, ולא יצרני. וחבל.

       

      זוהי דעתי אגב, גם על "בלוגים מקצועיים" ורשתות חברתיות עסקיות. 95% עורבא פחא ויחסי ציבור, ו5% תועלת שולית למעסיק שבוחר להכניס את עובדיו לעולם הזה.

       

      למען הסר ספק: אני בטוח שיש כזה דבר ווב2.0, ואני חושב שמדובר במהפכה בהמון תחומים, במיוחד בביזור הידע וחלקות הקשב של יצרני/ספקי התוכן שהפכו לאחד. אבל השימושיות של זה לעולם העסקי-יצרני (הוצא מזה את העיתונאות, הפרסום ויחסי הציבור) מוצאת מכל פרופורציה.כמו שאני רואה את זה- אין היום, ואין בתקופה הקרובה, בעיני לפחות, לארגונים יצרניים מה לחפש בעולם הזה, למעט שלושת החריגים שהזכרתי.

       

      ועוד לא אמרתי מילה על סקונד לייף... אחרי התנסות מתמשכת ומלאת כוונות טובות, ה"עולם הוירטואלי" הזה עשה את דרכו לפח המחזור שלי יותר מהר מספאם... אבל על זה בהזדמנות אחרת.

       

        5/6/07 09:42:

      הפוסט מעניין ומשלים לחתיכה אחת חלקים שקראתי פה ושם (כנראה גם אצלך..) ובעיקר - עושה רושם כמו הרבה מהמקרים שעשויה להתפתח פה דינמיקת טוקבקים שתעשה את הפוסט הזה רב ערך הרבה יותר (נו, גם פוסטים צריכים value -  לא רק חברות :)  )

        5/6/07 09:35:

      שלום שוב,

       

      המיזם נמצא בשלבים ראשוניים "מתחת לרדאר". מה שאני כן יכול להגיד:

      לעובדה שהארגון הוא סביבת עבודה סגורה ומובנית יש יתרונות רבים. ניתן לקחת את היתרונות האלה ולשפר את הכלים הקיימים, או ליצור כלים חדשים, ממוקדים יותר עבור הארגון. שיטות עבודה וכלי ויזואליזציה שיפותחו עבור ארגונים, יוכלו (בשינויים מסויימים) להיות "מוחזרים" לאחר מכן לאינטרנט.

      באופן מסורתי גלי החידושים הגיעו מתוך הארגונים (לדוגמא טכנולוגיות צבאיות) והותאמו לשימושים אזרחיים. לדעתי גם במקרה הזה הניסיון ליצור כלים חדשים לארגונים יביא לחידושים באינטרנט.

       

      דוגמא אחת ליתרון של ארגונים על פני האינטרנט אפשר לקבל כשמסתכלים על החברה הבאה- trampoline systems. המוצר שלהם הוא מנתח רשתות חברתיות. הוא מנצל את העובדה שהתעבורה בארגון שקופה יחסית לאינטרנט(ברשת חברתית וובית מקורות הניתוח מוגבלים) ויודע לנתח את הקשרים החברתיים בארגון ולהפנות אותך למומחים בנושא שאותו אתה חוקר.

       

      מקווה שהבהרתי את הנקודה ואשמח לקרוא פוסטים נוספים שלך בנושא.

       

        4/6/07 22:13:

      תודה לך פלוני אלמוני

      שלושת הבעיות שהעלת הן: קונטרול של הארגון ומנהליו, חוסר שיתופיות, אבטחה

      הפתרון לבעייה הראשנה היא תרבותית-דמוגרפית. כשייעלם דור המנהלים הישן תוך עשור, יבואו מנהלים מדור הY שהיום הם בני 20-30 ובעוד עשור הם יהיו בני 30-40, והם יעשו שינוי עמוק. אך זה יכול לקרות גם קודם. זה בתנאי שתחרות גלובאלית תאלץ את המנהל הישראלי הבולשביק, להפחית את הקונטרול ולהגדיל את האמון.

      הפתרון לבעייה השנייה היא הנגטיב של הבעייה הראשונה . קונטרול הוא פונקציה הפוכה של שיתוף וההיפך.

      הפתרון לבעייה השלישית, עוד לא מובן דיו כי ווב 2.0 בחיתוליו.

      אנא פרט יותר לגבי הפרוייקט שלך שנשמע מקורי ומבטיח. מה פירוש לצאת מהארגון בפועל וממנו לעצב מחדש את העבודה בווב?????????????

        3/6/07 11:54:

      פוסט מצוין.

      כמי שקורא באדיקות את הבלוג שלך בYNET (ומאוכזב לראות רבות מהתגובות של אנשים שלא מבינים כלום ורק יודעים לתקוף) ברוכים הבאים לקפה.

       

      הפוסט מסכם בצורה טובה את עולם האנטרפרייז 2.0. חסרה לי התייחסות לבעיות ולחסמים שמונעים ממנהלים את יישום כלי ווב2 בארגון לדוגמא:

      1) שליטה ובקרה של הארגון על המידע

      2) חוסר רצון של עובדים לשתף

      3) אבטחת מידע

       

      האם החסמים הללו משמעותיים? איך אפשר לפתור אותם (יש הטוענים שהם יפתרו בעתיד על ידי העובדים "החדשים" שיהיו פתוחים יותר לקבל ארגון שטוח)

       

      נקודת המוצא של אנטרפרייז2.0 עד היום מתמקדת בהתאמת הכלים הווביים לארגון. המיזם שאני עובד עליו בימים אלה מתכוון להפוך את ההסתכלות ולראות איזה יתרונות יש כשעובדים בארגון ולא באינטרנט ולהשתמש בהם כדי לשפר את הכלים הווביים.

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      dr. second life
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין