0

6 תגובות   יום חמישי, 12/6/08, 12:43

נו קראתם? פירה הוא לא יודע להכין. טוב שנתן לי קצת מקום בבלוק שלו לכתוב לכם. טובה הוא עושה לי השוואנץ הזה. ככה נותנים סיר למישהו שלא מכירים? מה הוא נבהל לי מקצת לכלוך מה? נראה אותו מנקה מטבח שלו אחרי קילוף חצילים. 


בתור פולניה גאה, אני חייבת לציין שמראה המטבח אחרי שיוסף ז"ל שיחיה, היה מקלף את החצילים, היה מביא לי פריחה. עד היום לא הצלחתי לפתח שיטה נקיה ומהירה, ויוסף היה עוד מגדיל (לעשות).


בתקופת ההכשרה. או, אז לא היתה בעיה של לכלוך. גם לא היה לנו זמן לכל פעולת הקילוף, עת שרקו הכדורים מעלינו, והחברים, הם, אכלו את סלטי החצילים המעולים של זושה, עם הקליפה, כשניחוח של אבקת השריפה אוויר, מעורבת בריחות הגורן לפני שנשרף. אך, אלו היו הימים.

 

מה שמזכיר לי. בבישולים אני טובה. ביחוד אלו של בית אמא. הנה לכם אחד מלודג': גם טעים וגם לא מלכלך. בדרך כלל, אלא אם כן הספגווענט יבשל אותו, ואז אני כבר לא יודעת:

חצילים ממולאים בפירות יער.
לוקחים שלושה חצילים בשלים וגדולים, בעזרת אולר חורצים חורים לאורך אך לא עד הסוף.
למלית - נוטלים את מיטב פירות היער - חמוציות, אוכמניות, גרגרי יער שונים וכד' מערבבים בחרדל, שמן זית, כורכום, קמח מצה, קשוא וחרובים, מערבבים וממלאים את החצילים.

 

היום אני עוטפת הכל בנייר כסף ושמה בתנור, אבל בתקופת ההכשרה ובצוק העיתים, היינו עוטפות כל חציל, בעור כבש, שמות בתוך הגחלים הלוחשות, ועד שהיינו חוזרות מהפשיטה, הכל כבר היה מוכן. תשאלו את יוסף, הוא ליקק  גם את האצבעות.

 

זהו גמרתי. בוא תסדר לי אותיות גדולות יותר, שגם זושה תוכל לקרוא. היא, בן שלה קנה לה לפ תוף. לא כמוך. לא תוף ולא כלום. נו, תעצב כבר.

דרג את התוכן: