כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בצעדי שתל שבלול

    אכתוב את כול מה שיש לי לספר על תהליך השתלת שתל שבלול ולימוד איך לשמוע עם השתל שזה שמיעה חדשה עבורי, וגם אספר על כול מה שקשור וסובב לשמיעה ומכשירי שמיעה ואבזרי עזר

    ארכיון

    הקדמה לסיפורי על ניתוח שתל שבלול ויום ראשון של בדיקות

    16 תגובות   יום חמישי, 12/6/08, 15:41

    ביום ראשון נכנסתי לבית חולים, יום שני נותחתי והושתלתי, שהיתי בבית חולים עד ליום ראשון בשבוע אחרי, בו שוחררתי. 

    זה בקצרה תיאור הניתוח – ולא באתי ללמד בסיפור זה מה זה ניתוח שתל שבלול ומה עושים בו ומה התוצאות, יש מספיק תיאורים ומידע על הניתוח ברשת באתרים ופורמים בתחום. 

    תקופת הניתוח היא תקופה של הפסקה בשגרת החיים, זה תקופה שכול מועמד לשתל יכול לעמוד מול עצמו ולשאול מי הוא  ? לאן הוא ? תקופה שיכולים לעלות לך הרבה מחשבות ורעיונות .. 

    רעיונות וחוויות  הרבה פעמים באים במסרים סמליים שלא תמיד ההוגה בהם יכול לעמוד על פשרם – לכן בחרתי לחלוק את חוויותיי עם קהילת המושתלים וכבדי שמיעה בצורה של סיפור החוויות, סיפור מטבעו לא תמיד זהה במדויק עם מה שהיה בפועל, וכך טבעו ... 

    הסיפור 

    ביום הראשון התייצבתי לכול הבדיקות המכינות לניתוח – בעצם זה תהליך שכולל הבאת התחיבות – התייצבות לפני רופא שבודק את תוצאות הבדיקות שעושים לפני הניתוח (דם – אק"ג חזה – ובדיקות קודמות) – אני ממליץ לכול אחד להביא את כול הבדיקות שערך לקראת ההשתלה בקלסר ליום הראשון כי לפעמים משהו משתבש במאגר הנתונים של בית חולים. או שהרופאים לא כול כך יודעים להשתמש במערכות כאלו... 

    כמו כן ערכתי בדיקת שמיעה חוזרת אצל רכזת התוכנית השתל – הבדיקה נועדה להעריך שלא היו שינויים בשמיעה מאז הבדיקות האחרונות וגם להעריך איזה אוזן כדאי להשתיל – שוב פעם – ממליצים בדרך כלל להשתיל את האוזן החזקה כדי להשיג את התוצאות מיטביות – ורצוי את אוזן ימין – כי מחקרים הראו שתפקודי פענוח הדיבור של המוח מרוכזים בצד השמאל המוח (ששולט על האוזן הימנית). 

    אני העדפתי להשתיל את האוזן החלשה יותר (למרות שאצלי ההבדלים מאוד קטנים) – פשוט להשאיר לי גיבוי לעת צרה אם יהיו בעיות לעתיד – אולי יהיו כאלו שיבחרו להשתיל את האוזן החזקה שלהם דווקא – אני אישית לא מכיר כבד שמיעה בוגר שבחר בזאת... 

     בשיחה עם מרים היא סיפרה לי שעד עכשיו הם ערכו 320 השתלות במחלקה שלהם – כאשר מתוכם כעשרה בערך לא הצליחו, חלק מהם היו הורים  שלא היו מודעים לחשיבות הטיפול המשקם לילדיהם המושתלים, וחלק מהם היו עם גרסאות מיושנות שלאלקטרודות שלא התאים לשבלול שלהם... 

    אחר כך היה פגישה עם המרדים וקליטה במחלקה אא"ג בהדסה – בשיחה בקבלה המליצו לי להישאר ללילה למחלקה  - כי לפעמים יש לחץ ויש הרבה מאושפזים – ואז אם אחזור ללילה או למחרת אני עלול לקבל מטה בפרוזדור – אז נשארתי וקבלתי מיטה ליד חלון שצופה על נוף ליער ירושלים ובית כרם – לפחות חמש כוכביםמחייך. 

    טוב נשארתי לבדי והיה לי הרבה על מה לחשוב – עמדתי מול ניתוח וזה פעם ראשונה בחיי – וזה מכיל הרבה בלתי נודע זה מצב של סיכון ... 

    השאלות שעמדו לפני בדרך אל השתל עמדו לפני עוד פעם, חשבתי על זה עמוקות במשך כול החודשים שקדמו לתהליך, אבל כול שלושת הדחיות הקודמות, והעיכובים השונים בדרך, הציבו לפני את השאלה – האם בכלל הדרך שאני הולך בה היא הדרך הנכונה ? אולי זה איתות מהשמיים בכלל לא ללכת בדרך הזאת או לחפש מסלול אחר, אולי בכלל עלי להישאר חירש כי כך נבראתי, כך הגורל שיועד לי – אחרי עיון דחיתי רעיון כזה, הבריאה לא נבראה שלימה מתחילה, כי הקדוש ברוך הוא ביקש שהאדם יהיה שותף במעשה הבריאה – וישלים אותה ובתוך תוך המילה השלמה יש את כול החסרונות והמוגבלויות של המין האנושי בניהם גם מוגבלות שמיעה שלי... 

    ישנו משל על רב עקיבא וויכוחו עם פילוסופי רומא שמבאר נקודה זאת, כידוע האמינו פילוסופי רומא ויון שהאדם נברא שלם – ומאוד לא קבלו את רעיון המילה היהודי – אז העמיד הרבי עקיבא לפני המתווכח סלסלה של חיטים ומולה פת נקיה מקמח לבן ושאל אותו מה יותר יפה וטוב – חיטים גולמיות או פת לחם...כול התהליך שנפתח בהשתלת השתל הוא תהליך משברי, יש את כול תוצאות הניתוח שאני הווה אותם גם שאני כותב שורות אלו – ויש את הלא נודע לי – מה השמיעה שאשמע עם השתל – האם יחול בסוף שיפור ? וכמה זמן ימשך ההסתגלות  ? או שמא אשטף במבול של צלילים שמעולם לא חוויתי .... 

     

     

    לקחתי מראש ספרים שיכולים להתאים לימים שאולי אהיה בבית חולים – לקחתי את הספר הירוק של הרב דוב בר סולוביציק – "מן הסערה" – ובתוכו – מסות על אבלות, ייסורים והמצב האנושי (כמו לדוגמא המסה הזאת). בין השאר הוא מעמיד את הרעיון ככה – יש שני מצבים פסיכולוגים לאדם – האדם הקוסמי – שהוא האדם המדעי הכובש והשולט על חייו ומרוצה מחייו, ויש את מצב שבו האדם יכול להיפתח לקבלת מסרים אלוהיים , וזה רק אחרי ייסורים שמוציאים אותו ממסגרת חייו ומשלוות נפשו ומקלף אותם מכול מהמסכים והקירות שבנה לעצמו ונותנות לו להיפתח לקבלת מסרים, אלו לא בהכרח צריכים להיות כאבים פיסיים – בעצם זה יכול להיות כול משבר כלשהו – ככה קראתי בספרו במסת מין הסערה...

     

    בפוסט הבא אכתוב על יום הניתוח...

     

    קישור למי שרוצה להרחיב עיון: מאמר מן הסערה מתוך הספר מן הסערה: http://www.yba.org.il/show.asp?id=22172

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/2/10 19:59:


      שלום לכולם

       

      אמי ,בת 72 מעוניינת מאוד להבדק לצורך ניתוח השבלול.

      אבקש המלצותיכם על שם של רופא \ בי"ח ( מתגוררת בחולון ומשתייכת לקופ"ח כללית ).

      תודה ובריאות לכולכם. dianama@smile.net.il

        22/7/08 04:11:


      ברכות למצטרפת החדשה למושתלים.

      נזכרת במילים ששמעתי בכנס של אורן דבוסקין ברמת גן (הייתי שם כמתמללת) ומישהי אמרה:

      לפני השתל הייתי בבועה ועכשיו אני בכדור פורח!

      מאחלת לך להרקיע לשחקים וולהנות מכל מה שתשמעי.

      מזל טוב.

      שרי

      sari66@gmail.com

        15/6/08 12:00:

      לורד א..

       

      אני ניסתי ללמודד קריאת שפתים ושמיעה  באנגלית בשיעורים אורגנו לכבדי שמיעה - אבל הגעתי למסקנה שזה מעט מידי - זה צריך משהו אינטסיבי במשך שנה ויותר - אולי צריך לחיות בארץ דוברת אנגלית, אז זה נשאר ככה..

        15/6/08 09:42:

      צלף, אתה מדבר על אותה בעיה שמוכרת לי היטב. אני יודעת אנגלית מצוין בכתיבה ובקריאה, אך לקרוא שפתיים- לא וגם לא מדברת את השפה.

      כך שבחו"ל אני מרגישה חסרת בטחון, כי אני תלויה באנשים אחרים לתקשורת.

      הפתרון הכי אידיאלי בשבילי: זה טיול מאורגן או לנסוע עם חברים/מכרים. אך עדיין יש את תחושת חוסר הבטחון.

      צטט: צלף 2008-06-14 23:54:43

      לאיריס ויהודית

       

      הבעיה שלי עם שפה אנגלית היא שאני חירש בשפה אנגלית.

       

      כלומר בעברית אני קורא שפתים ויש לי יכולת לדבר ולשמוע אותה שרכעשתי בשיעורי דיבור עד גיל 19.

       

      אבל שפה אנגלית אני מבין רק מקריאה - אני לא יודע לקרוא שפתים באנגלית וכמובן גם לא לשמוע אותה, וכתוצאה מכך גם לא לבטא את המילים בצורה ברורה.

       

      אולי עם השתל  אוכל ללמוד דברים אלו אבל זה נראה ..

       

      בינתים מי שחירש מסתדר בחו"ל יותר טוב מימני כי הוא יכול לדבר בחו"ל בשפת סימנים..

       

      אני שיצאתי לחו"ל זה היה עם עט ופנקס צמוד - ובקבוצות מאורגנות, אבל בדרום אמריקה - מעטים יודעים אנגלים ולא כולם יודעים קרוא וכתוב...

       

        14/6/08 23:54:

      לאיריס ויהודית

       

      הבעיה שלי עם שפה אנגלית היא שאני חירש בשפה אנגלית.

       

      כלומר בעברית אני קורא שפתים ויש לי יכולת לדבר ולשמוע אותה שרכעשתי בשיעורי דיבור עד גיל 19.

       

      אבל שפה אנגלית אני מבין רק מקריאה - אני לא יודע לקרוא שפתים באנגלית וכמובן גם לא לשמוע אותה, וכתוצאה מכך גם לא לבטא את המילים בצורה ברורה.

       

      אולי עם השתל  אוכל ללמוד דברים אלו אבל זה נראה ..

       

      בינתים מי שחירש מסתדר בחו"ל יותר טוב מימני כי הוא יכול לדבר בחו"ל בשפת סימנים..

       

      אני שיצאתי לחו"ל זה היה עם עט ופנקס צמוד - ובקבוצות מאורגנות, אבל בדרום אמריקה - מעטים יודעים אנגלים ולא כולם יודעים קרוא וכתוב...

        13/6/08 20:32:

      צלף ויהודית,

       

      שלום רבף

      מוזמנים לבקר בבלוג שלי שם יש עכשיו פוסט חדש בנושא כוונה להקים קהילת מושתלים בקפה - יוזמה שלי וכבר בתהליך לאישור

      מוזמנים לקחת חלק בחיפוש השם לקהילה ובהגדרת אופיה!

      הרעיון להקים קבוצת מטיילים ובילוי גם הוא נהדר!

      בעד!

      קפצו להביע דיעה אצלי!

      שלכם

      איריס

        13/6/08 13:41:

      היי צלף. כן זו יהודית ק שאתה מכיר מצפונט, זאת בהנחה שאני היהודית ק. היחידה שכתבה בצפונט .

      מה שכתבת בסוף תגובתך , לגביי הצורך בהקמת קבוצה של מטיילים חירשים וכבדי שמיעה, מאד מדבר אליי, ואני מקווה שיהיה מי שירים את הכפפה.

      חוסר הבטחון שיש לאנשים כבדי שמיעה או חירשים בנושא כמו נסיעה לחו"ל ואיך מסתדרים לבד במצבים מסויימים , זה משהו שמלווה אותי מאז ומתמיד, ולכן אני חושבת שמפה נובעים חלק מהפחדים שלי לגביי נסיעתו של בני לבדו לדרא"מ, זאת בנוסף לחששות הטבעיים של כל הורה ששומע רגיל, במצב זה.

      יהודית

        13/6/08 13:16:

      לצלף מזל טוב על פתיחת הבלוג !!

      מאחלת לך בהצלחה רבה בתהליך השיקום ואשמח להמשיך לקרוא אותך צוחק

        13/6/08 12:02:

       

      צטט: אמא של מוצ'ילר 2008-06-13 11:52:52

      לצלף.

      ברכות על הבלוג, ללירית גם לך , נראה שרבים מאיתנו בפורום צפונט מרגישים בנוח יותר לדבר על הדברים בבלוג. בתחילה, כשנכנסתי לבלוג של איריס ולירית , בתחילת דרכן , לא הבנתי מה קורה, איך זה מתנהל , איך מגיבים, מה כותבים , ולקח לי שבועיים להתרגל לרעיון .

      אני נמצאת כרגע בפני נסיעה של בני הבכור לדרום אמריקה , וזה מעסיק אותי מאד בשבועות האחרונים . לכן העיסוק שלי בשתל פחת במידה ניכרת , ולעומת זאת פתחתי גם אני בלוג בנושא הורים של מוצ'ילרים , על פחדיהם דאגותיהם וחששות המלווים את הנושא .

      אם זה מעניין אתכם, או אתם מכירים הורים אחרים שהנושא נוגע להם, אשמח אם תעבירו את הלינק אליהם.

      שבת שלום, יהודית http://cafe.themarker.com/view.php?u=165098

       

      הי את יהודית ק שאני מכיר בטח ? ברוכה הבאה - נכון שבצפונט זה ממש קל - אבל גם ממש מבולגן - אולי צריך ליסד כאן קהילה למושתלך - שתרכז את היתרונות של האתר הזה , או איזה מרכז...

      בגלל בעיית שמיעה לא הייתי חזק בקטע של מוצ'לר - חששתי מהתקשורת בחו"ל באמת אולי צריך איזה חוג לטיולים של כבדי שמיעה...

        13/6/08 11:57:

       

      צטט: שבלואל 2008-06-13 01:17:11

      צלף, ברכותי על הבלוג החדש!

       כל הכבוד לך שאתה משתף אנשים במה שעבר ועובר עליך.

       מחכה בשקיקה להמשך הבלוג.

      אגב, אני השתלתי את האוזן החזקה.

      שבת שלום, מיכאל. 

      מיכאל - יכול להיות שהבחירה בהשתלת אוזן להשתלה - חזקה או חלשה - תלויה בתפקוד השמיעתי לפני: אני למשל היה לי תיפקוד סביר אפשר לומר - אז לא רציתי לותר עליה- אולי לך לא היה תפקוד שמיעתי שאתה מרוצה ממנו ולכן החלטת ללכת על הכול...

        13/6/08 11:52:

      לצלף.

      ברכות על הבלוג, ללירית גם לך , נראה שרבים מאיתנו בפורום צפונט מרגישים בנוח יותר לדבר על הדברים בבלוג. בתחילה, כשנכנסתי לבלוג של איריס ולירית , בתחילת דרכן , לא הבנתי מה קורה, איך זה מתנהל , איך מגיבים, מה כותבים , ולקח לי שבועיים להתרגל לרעיון .

      אני נמצאת כרגע בפני נסיעה של בני הבכור לדרום אמריקה , וזה מעסיק אותי מאד בשבועות האחרונים . לכן העיסוק שלי בשתל פחת במידה ניכרת , ולעומת זאת פתחתי גם אני בלוג בנושא הורים של מוצ'ילרים , על פחדיהם דאגותיהם וחששות המלווים את הנושא .

      אם זה מעניין אתכם, או אתם מכירים הורים אחרים שהנושא נוגע להם, אשמח אם תעבירו את הלינק אליהם.

      שבת שלום, יהודית http://cafe.themarker.com/view.php?u=165098

        13/6/08 01:17:

      צלף, ברכותי על הבלוג החדש!

       כל הכבוד לך שאתה משתף אנשים במה שעבר ועובר עליך.

       מחכה בשקיקה להמשך הבלוג.

      אגב, אני השתלתי את האוזן החזקה.

      שבת שלום, מיכאל. 

        12/6/08 23:59:

      תודה לכולכן

       

      איריס מאחל לך שהמפה שאני מציר כאן תעזור לך בניווט..

       

      לירית - כפר סבא קצת רחוקה - אבל אשמח לקפה וירטואלי - ולגם למפגש של מושתלים רק לא יודע מתי זה יהיה אם בכלל

       

      וורד אשמח להכירך - את חדשה בשבילי ומענינת

        12/6/08 21:06:

      מזל טוב על הבלוג החדש. אשמח להמשיך לקרוא את חוויותיך.  מאחלת לך מכל לבי שיהיה בהצלחה!!! ושתפיק תועלת רבה מהשתל בהמשך דרכך!!!.

        12/6/08 19:18:

      צלף יקר,

      ברכותי לבלוג החדש, חבר!!! 

      מזדהה כמי שעברה את השלב שבו אתה נמצא - לפני שנה וחצי.

      כך יש לנו אנשים בקפה בשלבים שונים בתהליך השתל - וזה יפה, כל אחד יתרום לשני.

      כמו כן, כך גם אנשים מבחוץ יראו, יבינו, יזדהו, יראו את כל המכלול.

      בהצלחה רבה, ליריתוש.

      (ובבקשה אל תשכח לקפוץ לקפה גם אצלי....מחייך)

        12/6/08 16:07:

      מזל טוב צלף יקירי!!!!

      אני שמחה להיות הראשונה כאן ולחנוך את התגובות לבלוג שלך!!!

      כל הכבוד על הצעד הזה!!!

      שמחה לראותך כותב מספר ומצטרף לחבורה הנחמדה שלנו פה של ה"מושתלך"!

      בהצלחה ענקית בהמשך הדרך

      כוכב לך על הבלוג!