דור התחיל את עבודתו באיסוף חומר זמין במעגל המשפחתי הקרוב - איסוף תמונות, תעודות, מסמכים, כתיבת עץ יוחסין. ישבנו וחיפשנו תמונות יחד, העלנו זיכרונות, צחקנו, בכינו (רק אני בכיתי) מצאתי את עצמי שותפה מלאה .... מלאה בהתרגשות וסוג של חוויה של פעם בחיים.

במסגרת פרקי המיקוד בעבודה הוא נדרש לבחור נושא מרכזי ולשזור סיפורי הווי משפחתי. דור בחר ב"דרך הנדודים, הקליטה וההתיישבות בארץ ישראל ב 60 שנות מדינה.

זה התחיל בסיפורי סבא רבא רבא, צבי שנקמן או כפי שכולם כינו אותו "גרישה" שהיה דמות מרכזית בהתיישבות היהודית בארץ ישראל מראשי העלייה ב' בשנים שלפני קום המדינה. אגדה בתנועה הקיבוצית. בין פעילויות הציוניות כאיש ביטחון ב"מוסד" כמו העפלה ביבשה בים, בארץ ובארצות זרות.  סבא היה המפקד העברי הראשון של נמל חיפה. נתקלנו בסיפורים מרגשים עד דמעות של בריחה, הצלה, עליה והתיישבות בארץ של חברים מהקיבוץ ואיזה גיבור  היה הסבא רבא רבא... רב פעלים וזה המשיך בסיפורי גבורה של אבא שלחם ביחידות מובחרות בצה"ל ונהרג במלחמת יום כיפור.

ואז החלו להסגר מעגלים בציר הזמן, אירועים משפחתיים של המשפחה הפרטית שלנו - בינם לבין עצמם עם אירועים היסטוריים של המדינה ושל העם שלנו פשוט....אם תרצו אין זו אגדה

גילנו המון חוטים מחברים והקשרים ששזורים בתולדות המשפחה ותולדות המדינה. 

קשה לי לתאר לכם במילים את ההתרגשות הגדולה בכתיבת עבודה מסוג כזה.

ערכים לבני-אדם הם כמו שרשים לעצים. ללא שורשים,

 עצים נופלים ברוחות סער עזות. ...

אז תגידו לי ....כמה סימבולי שמו של בני "דור"

....הנכד הראשון שערך עבודה עם תכנים

מסוג זה ויעביר זאת לדורות הבאים.

אתם יודעים איזה אמא גאה אני .... בדור ההמשך שלי !!!