כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הסקרנות לא הורגת

    המסע אל תוך עצמינו הוא המסע אל תוך היקום כולו.
    מביטה סביבי, מחדדת יכולותיי, קופצת לאיזורים חדשים ושופכת על הדף...שיכיל מה שיכיל.

    ארכיון

    פרופיל

    לימור הדדי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אהבה, תנאים ואחרים

    21 תגובות   יום חמישי, 12/6/08, 20:37

     הסיבה שאנחנו מציבים תנאים באהבה זה משום שאנחנו מרגישים פגועים רגשית ומפחדים מדחייה. הילד הפנימי בתוכנו מניע אותנו ומנסה להגן עלינו מפני חוויות העבר. הוא גם חוסם את ההתפתחות שלנו לכל מה שקורה כאן ועכשיו כי הוא חי בעבר. רק לאחר שמשתחררים מהשיח הזה עם הילד הפנימי, אפשר להגיע לאהבה עצמית וחמלה. 

    עלינו לעשות אינטגרציה עם הילד הפנימי ולהבין שאחד מחוקי התקשורת להבנה של עצמנו ושל אחרים הוא להכיר בעובדה שאנחנו מתקשרים דרך אותה נקודת התייחסות שלנו (שהיא בעצם של הילד הפנימי שבנו). גם יצירת  קשר זוגי נעשית מתוך הראייה שלנו. לדוגמא, במצבים מיוחדים בחיינו (הריון, נישואים, מוות של קרוב וכו'), לפתע מבחינים בהרבה אנשים אחרים שהם גם במצבינו, לפתע נדמה שכולם  חווים את אותה חוויה. זה מצביע על כך שאנחנו מתקשרים דרך האמת הפנימית שלנו, דרך נקודת ההתייחסות שלנו למציאות. 

    דוגמא יותר ספציפית: גבר שבגיל שנתיים-שלוש נלקח ממנו חפץ אהוב, או שביקשו ממנו כל הזמן לחלוק עם אחרים, יגיע לבגרות עם סירוב לחלוק כל דבר ששייך לו. אפילו אם יש לו הרבה רכוש ומישהו לוקח משהו קטן ממנו, התגובה שלו תהיה כשל ילד בן שנתיים, ומדוע? כי הטראומה קרתה בגיל שבו אין הבנה ויכולת לתת ולחלוק עם אחרים, זה גיל בו הוא מגלה את העצמי שלו.  

    לכל בן אדם יש צד נקבי וצד זכרי. גבר מתקשר עם אישה דרך הצד הנקבי שלו, שזה למעשה דרך אמא שלו – הוא יכול לקבל אותה או לדחות אותה. רק אחרי שנקבל את כל החלקים שבנו, נוכל לטפל בהם ולהשתחרר.

    אותו דבר לגבי אישה – יש בה כמיהה להתחבר לדמות האב, ופה המערכת הזוגית תושפע רבות מהמערכת יחסים שלה עם אביה.

    לדוגמא, אישה שלא הייתה רגילה לביטויי כעס מוחצנים מצד אביה , כל ביטוי כעס מצד מישהו אחר יראה כמפחיד ומאיים והיא עצמה תפחד מלבטא כעס. 

    כשאנחנו מתקשרים עם אנשים דרך הפחד שלהם, אנחנו בעצם מתקשרים דרך הפחד שעובר אצלנו כי אנחנו בתת-מודע בוחרים אנשים וסיטואציות דומות לשלנו. בדומה לכך, אם אנחנו פגיעים, נתקשר דרך אותו מקום שפגוע בנו, נחזור על אותם דפוסי התנהגות ונפגע גם בילד שלנו. אם נחפש דרך לתקשר עם הילד דרך הרגש ולא דרך המקום הפגוע שלנו – נוכל לאזן את הילד. 

    החסימה שנוצרת היא נמצאת מבחינה אנרגטית באזור הבטן (במקלעת השמש). להרבה אנשים אין יכולת להציב גבולות ולכן הם לא מחוברים לחיות (vitality). הסיבה נעוצה בכך שבן אדם שלא שם גבולות, מוותר על עצמו וחושב שאין לו זכות קיום. כשנוגעים בנושא של גבולות  וזכות קיום אנחנו שוב נוגעים בילד הפנימי שנשאר תקוע בגילאים מסוימים. לאותו ילד היה קשה ועדיין קשה לפתח זהות נבדלת משלו, לכן הוא יירצה ויתאים עצמו לסביבה.

    על מנת להגיע למקום של חיות זוגיות ואהבה, צריך שיהיה שינוי – צריך להפסיק עם החשבונאות (מי נותן מה וכמה) ועם הצבת התנאים, ולתת את האהבה בחופשיות כי האהבה היא המקום היחיד שבו אין מקום לאגו שלנו.

    וזו השורה התחתונה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/7/08 19:18:

      על מנת להגיע למקום של חיות זוגיות ואהבה, צריך שיהיה שינוי – צריך להפסיק עם החשבונאות (מי נותן מה וכמה) ועם הצבת התנאים, ולתת את האהבה בחופשיות כי האהבה היא המקום היחיד שבו אין מקום לאגו שלנו.

      וזו השורה התחתונה.

        24/6/08 10:40:
      מעולה בדיוק התובנות  שאני מחפשת.:)
        16/6/08 20:22:

       אפשר להתחיל בלאהוב אותו, לא צריך לשלוט עליו

      צטט: sunshineim 2008-06-14 15:29:06

      הילד הקטן שבתוכי,

      לו יכולנו לשלוט עליו...

       

      *

       

      נשיקה

       

        15/6/08 22:09:

      כרגע קראתי את הפוסט שלכם בנושא האהבה וזה כל כך מתקשר.

       

      תודה רבה.

      צטט: בן ואפרת 2008-06-15 19:00:08

      אהבתי .

       

      מחבקת ומככבת....

       

        15/6/08 19:00:

      אהבתי .

       

      מחבקת ומככבת....

        14/6/08 20:40:

       

      צטט: kobi345 2008-06-14 02:09:39

      שאלה בהקשר:

      אני כנראה עדיין "שבוי" בדפוסי ההתנהגות שלי שליוו אותי 13 שנה.

      עכשיו,  כשאני מנסה להשתנות, בפגישה וכד', לוקח לי זמן לחשוב, על התגובה, ואז אני מצטייר כאיטי, יותר ממה שאני.

      נוצר בתוכי מצב של אינני יודע מי אני ...מה אני בכל זה ומה הדפוס הזקוק לשינוי. 

      מה דעתך? 

      כשאומרים לנו: "הייה עצמך", אז אנחנו מנסים להיות עצמנו, עם כל הפחדים והמעצורים והאמונות שנצרבו  ונטמעו בנו לאורך השנים. אנחנו בעצם מוגדרים על ידי התנסויות העבר שלנו. בכדי להגיע לכל מה שמגביל את ה"אני" שלנו היום, צריך לצלול לעבר. אבל כתרופת פלא ראשונית ובסיסית, הייתי אומרת לך לפעול מהרגש ולא מההגיון, מהלב ולא מהשכל, כי השכל הוא כלי שרת של האגו ותפקידו להגן עלינו מפני מצבים "מסוכנים" גם כשאנחנו צריכים לעבור אותם כדי להתפתח. אז אם בדייט למשל, אתה מרגיש מבוכה או עצבנות וחוסר בטחון, אתה תתחיל לחשוב מהשכל: "מה לעשות?" ,"איך לנהוג?" ולא תהיה באמת עצמך - מהרגש. עזרתי?

       

        14/6/08 15:29:

      הילד הקטן שבתוכי,

      לו יכולנו לשלוט עליו...

       

       *

       

      נשיקה

        14/6/08 10:54:

      וואי , תודה על הכוכב והתגובה.

      מחכה להמשך.

      צטט: tantra man 2008-06-13 18:06:37

      הילד הפנימי שנמצא בתוכינו

      זוכר ומזכיר לנו ומנסה לגונן

      חיבור לאהבה מתחיל בחיבור לעצמנו.

      חיבור לעצמנו מתחיל בהתידדות עם הילד הפנימי שלנו.

       

      עוד אשוב להגיב בהרחבה

      בנתיים קבלי עוד *

      (נראה לי שאעשה מנוי כוכבים אצלך...)

       

       

       

       

        14/6/08 02:09:

      שאלה בהקשר:

      אני כנראה עדיין "שבוי" בדפוסי ההתנהגות שלי שליוו אותי 13 שנה.

      עכשיו,  כשאני מנסה להשתנות, בפגישה וכד', לוקח לי זמן לחשוב, על התגובה, ואז אני מצטייר כאיטי, יותר ממה שאני.

      נוצר בתוכי מצב של אינני יודע מי אני ...מה אני בכל זה ומה הדפוס הזקוק לשינוי. 

      מה דעתך? 

        13/6/08 18:06:

      הילד הפנימי שנמצא בתוכינו

      זוכר ומזכיר לנו ומנסה לגונן

      חיבור לאהבה מתחיל בחיבור לעצמנו.

      חיבור לעצמנו מתחיל בהתידדות עם הילד הפנימי שלנו.

       

      עוד אשוב להגיב בהרחבה

      בנתיים קבלי עוד *

      (נראה לי שאעשה מנוי כוכבים אצלך...)

       

       

       

        13/6/08 11:08:

       

       

         משליך   את  האגו   לאהבתך

       

         נשיקהמגניב

        13/6/08 07:22:

      פוסט מדהים.

       

      תודה לך.

      צטט: אילנית בן אקסס 2008-06-12 21:21:05

      רק אהבה מביאה אהבה!

      מזמינה אותך לקרוא פוסט שכתבתי מזמן על מהי אהבה?

       

      באהבה,

       

      אילנית

       

        13/6/08 07:15:

      חיממת את ליבי עם מילותייך.

       

      תודה מכולו :-)

      צטט: avitaleshel 2008-06-12 23:53:04

      קראתי ואהבתי, אני מאוד אוהבת אותך ואת דרכך.

       

        12/6/08 23:53:
      קראתי ואהבתי, אני מאוד אוהבת אותך ואת דרכך.
        12/6/08 21:21:

      רק אהבה מביאה אהבה!

      מזמינה אותך לקרוא פוסט שכתבתי מזמן על מהי אהבה?

       

      באהבה,

       

      אילנית

        12/6/08 21:07:

      רשמתי, רשמתי...ותבואי כבר...!!!!!

      צטט: **alonni** 2008-06-12 20:51:57

      אי אפשר לככב פעמיים...

      אבל מגיע לך כוכב בענק!

      באהבה אין מקום לאגו - ועל זה אמן !!!!!!!!

      רק ממקום נטול אגו תצמח אהבה עצמית

      ורק ממקום נטול אגו נוכל להתחבר לאהבת האחר בנתינה וקבלה!

      אוהבת את הכתיבה שלך

      אוהבת את התובנות שלך

      תודה !

      <כוכב מחר-תרשמי לי אחד על החשבון>קורץ

       

        12/6/08 21:05:

       

      צטט: אליבל 2008-06-12 20:50:12

      הסתכלות מעניינת וראייה טובה.

      מן הראוי שהפוסט ישא מפורשות את הכותרת: "דעתי".

       זו אכן דעתי ודיעה של אנשים ומורים בעלי ידע רחב משלי.

      למרות שלא מדובר על דברים חומריים או מדעיים מדוייקים, אלה הם עובדות קיימות שנבדקו בפרמטריים המקובלים כמו מחקרים וטיפולים , וגם באלה הלא מקובלים כמו תיקשור.

       

      והמאמין יאמין.

       

      ותודה על תגובתך.

       

        12/6/08 20:51:

      אי אפשר לככב פעמיים...

      אבל מגיע לך כוכב בענק!

      באהבה אין מקום לאגו - ועל זה אמן !!!!!!!!

      רק ממקום נטול אגו תצמח אהבה עצמית

      ורק ממקום נטול אגו נוכל להתחבר לאהבת האחר בנתינה וקבלה!

      אוהבת את הכתיבה שלך

      אוהבת את התובנות שלך

      תודה !

      <כוכב מחר-תרשמי לי אחד על החשבון>קורץ

        12/6/08 20:50:

      הסתכלות מעניינת וראייה טובה.

      מן הראוי שהפוסט ישא מפורשות את הכותרת: "דעתי".