מַה שֶׁיָּכֹלְתִּי לוֹמַר
בִּכרוֹע הַקַּיִץ לַסְּתָו,
מִבַּעַד אִישׁוֹנֶיךָ
מִשְׁתַּקְּפִים בֶּכִי וָעֶצֶב-
עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
וְחֻלְשַׁת הַגֵּו.
מַה שֶׁיָּכֹלְתִּי לוֹמַר
בִּנְגִיעוֹת לֵילוֹתַי,
רוֹעֲמִים הַיָּמִים
וּשְׂחוֹקִי הוּא רַק עֲרָפֶל
לְהָלִיט בּוֹ חֲדָרִים.
וּמִלִּים שְׂפָתַי הֵגִיפוּ
אֶל כֹּבֶד לִבְּךָ,
יְקָרוֹת לִי הַשְּׁתִיקוֹת
כְּגַן עֵירֹם שַׁלֶּכֶת
אֲצַפֶּה בִּזְרוֹעוֹת רֵיקוֹת.
מַה שֶׁיָּכֹלְתִּי לוֹמַר
רוּחַ הַסְּתָו עוֹד תָּבִיא
זֹהַר פָּנִים מִשֶּׁכְּבָר
וַעֲצֵי הֶהָדָר
וְהַהֲבָנָה שֶׁבִּי. ©כל הזכויות שמורות לדמירל רבקה |