מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
קסם
התקנאה תמיד ביכולת שלו לעשות קסמים. גם הפעם, כשהעלים עצמו משדה הראייה, רגע לפני שנציגת גזברות ועד הבית נכנסה לדירתם וביקשה את התשלום החודשי, הצטערה על שלא האזינה להסבריו כיצד הוא עושה זאת. הפעם, חשה דגדוג משונה באזור בית החזה. הדגדוג התעצם והפך לחום, עד שלפתע, בלי שידעה כיצד קרה הדבר, החלה רועדת בכל הגוף. מבט מהיר בהשתקפותה במראה הקבועה בקיר הנגדי העיד שהיא החלה לאבד קווי מתאר ברורים. חשה קלילות מוזרה. 'האם כך הוא מרגיש?', תהתה. ובעודה תוהה הבחינה שבבואתה נעלמה כליל מן המראה. 'אני בלתי נראית!', שמחה. כעת הרגישה זכות מלאה להתעלם מן הצלצול בדלת, שהרי חוקי הנימוס הרגילים לא חלו על מקרים גבוליים כאלה. הצלצול בדלת התעצם, עד שפסק. כעת, כשיצאה מכלל סכנה, היה עליה להחזיר עצמה למראה הרגיל שלה. ולוותר על תחושת הקלילות, שהחלה ליהנות ממנה. 'כיצד עושים זאת?', תהתה. ניסתה להיזכר בהסברים המפורטים שלו, אלה שבעבר השרו עליה שעמום. ובאמת, מה נהג לומר לפני שכיבו את האור? דפיקה בדלת החזירה אותה לחושיה באחת. 'פתוח', צעקה, והופתעה לגלות שצליל קולה נותר כשהיה. הדלת נפתחה. השכנה, זו שהגיעה קודם לגבות את מיסי ועד הבית, עמדה בפתח, מנסה להבין מניין הגיע הקול. משלא ראתה איש, החלה מסתובבת בדירה כה וכה. השכנה הביטה במראה, התקרבה אליה, בחנה את האיפור על פניה, היטיבה את התסרוקת, התגרדה קצת, קראה בשמה, האזינה לשקט, משכה בכתפיה בהשתוממות ויצאה. כעת נותרה לבדה. ניסתה להיזכר בהסבריו שוב. 'את מוכרחה להאמין באפשרות שיקרה קסם. לוותר על ספקות ופקפוקים. לראות את זה קורה. לא, לראות כאילו זה כבר קרה. כמו בצבא, "עשר שניות – הייתם פה". לראות את הקסם בלשון עבר. כעובדה מוגמרת.'
ניסתה בכל כוחה. לא ידעה איזה שריר עליה לאמץ. ואז הבינה: לא מדובר בשריר. ובמאמץ. דמיינה את עצמה לובשת גוף. ואז, לתדהמתה, הם הופיעו, כל הרמ"ח ושס"ה שהיו ברשותה, אפילו התוספות המאוחרות: הגוונים שהוסיף הספר לצבע הטבעי של שערה, הלק שצבעה אתמול, אפילו הפצעון מעל הרקה השמאלית שהופיע הבוקר.כל אלה שבו והופיעו במלוא תפארתם המוכרת.
שמעה את קול צעדיו המתקרבים. |
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כמה פעמים דמיינתי את עצמי:
1. בלתי נראה.
2. עף.
3. שם גול בבעיטת מספרת לחיבורים מפינת השש-עשרה.
אוקיי, אז "בלתי נראה" הייתי רוב חיי.
לעוף לא יצא לי (אני חוטף סחרחורת מקרוסלה במהירות של ילדה בת חמש, הילדה שלי)
וגול - טוב, פה אפסיק להיות פתטי.
יש עתיד. זו התחלה של משהו עם נפח ספרותי. תמשיכי.
תודה. (לא על זה שתמשיכי. לא מחייב אותך להמשיך, מה אני נראה לך, פסיכופט? נו, טוב, אם כבר, אז לא בכיוון הזה. התודה היא על הפוסט)
וכוכב.
אפעס, לא גדלתי עליו.
וברוך הבא לבלוג שלי.
תודה.
מקסים*
ענת, תודה.
בטח שזוכרת - גם הזכירו לי אותו פה.
למרות שההיעלמות לא הייתה העיקר כאן.
שמחה שאהבת.
מתבוננת,
תודה על ההבנה.
גם אני. תודה.
לא אשכח את דבריו של שוליית קוסם בתקליט ילדים ישן ברוסית - 'אני לא קוסם, אני רק מתלמד'...
וכך אני מרגישה.
אורלי, תודה.
'ניחוח ישן'?
לא מנסה לכתוב 'שפה רזה', למרות שזה אופנתי.
לא ששה לשלב סלנג, אם לא חייבים. אני גם לא מקללת הרבה 'בחיים'.
ואני חיה כבר המון זמן בין ספרים. אולי דבק בי הריח...
יש הרבה דברים שהכלל הזה תקף לגביהם - לא להפעיל מאמץ, לא לערב שרירים, אלא לדמיין. כתיבה, בין השאר. הצליח לך לקרום עור וגידים לסיפור המתוק הזה (באמת נראה כאילו יש לו עוד המשך, גם אני מחכה).
ולשפה שלך יש ניחוח ישן, עד כמה שזה נשמע מוזר...
ראשית, אני מקווה שיש המשך,
כי לא רציתי להפסיק לקרוא...
לו רק יכלנו בכוח הרצון להפוך סדרי עולם.
...ואולי אנחנו יכולים?...
לפחות חייבים לנסות.
:)
שבת שלום, שלווה ומילוי מצברים.
קובי
תודה לך.
את יודעת, ה'קסם' - ההיעלמות - היה משני.
זה, בעצם, סיפור על אמונה בכוחותנו אנו.
ועל כך שמה שמפריד בינינו לפלא דק מאוד.
עבורי, כתיבתו הייתה סוג של העצמה.
מקווה שמשהו מכל זה עובר בקריאה...
כתיבה מקסימה!
וחשבתי ש...כמה פעמים בחיי הייתי רוצה להפוך לדני דינית שכזאת...
* על היצירתיות, שבת נפלאה לך!
לראות את הקסם (רק) בלשון הווה.
כעובדה מוגמרת.
על הרגע הזה,
תודה.
אני תמיד מוכן לקחת אשמה ......
תודה, 'בוקר'.
מכל הדברים, נתת בדיוק את המחמאה שתנעם לי.
אני חושבת ש'קסם' מהול בדם האנושי.
אבל קל לשכוח...
בראבו!
הזכיר לי קלאסיקות רוסיות.
הקסם הוא כנראה אצלך בדם.
תודה רבה, יגאל.
..כן. 'דמיון' היא הארץ בה הסיפור נכתב.
אבל את יודעת, כמו ב'עליסה', זה מעבר לפינה...
סוף שבוע קסום גם לך.
תודה.
'צפל', תודה.
יש לך נוכחות, לא נעלמת ולא תעלמי.
סיפור טוב
צוללן,
אתה 'אשם'.
ותודה.
שבת שלום!
אין סיבה לחשוד.
שמחה שבאת, למרות הקושי הטכני.
אפרים,
הוא שאמרתי.
וואוו כתבת יפה" ושונה "
כייף לקרוא אותך בבוקר של שישי זה ושיהיה לך שבת שלום ......
קסום קסמת מציאות מעבר לכל חשד.
כן. היו מספר פעמים בחיי שרציתי להתאייד
ולהיות רואה ושאינה נראת.
הצליח לי בדמיון.
שם אפשר לחגוג.
במציאות - לא יודעת לעשות קסמים
סוף שבוע קסום שיהיה לך.
*