
| מאז שאני זוכר את עצמי, לא ידעתי להבליג ולא לענות, כאשר נאמר לי משהו שהיה בניגוד לדעתי.במקרים האלו הייתי מביע את דעתי ומסיים בכך. כאשר הדבר או העניין, לוט בשקרים, או הפרת התחיבות, מאז ועד היום, אני לא מסוגל לוותר.נועל מלתעות כמו דוברמן ונגרר אחרי בן העוולה, שבדרך כלל בכלל לא חש בי ועובר שמח וטוב לך לקרבן הבא שלו. אני לא מתאים לסביבה נכון? עם התשלומים האישים שאני משלם על ההתנהגות הזו הסכנתי כבר. מה שעדיין לא עבר לי היא התהייה, מדוע קהילת העסקים, בחלקה, אנשים בעלי ממון והצלחה, אינם מסוגלים לעמוד במילה שלהם, מאבדים צלם אנוש בניהול וויכוח לגיטימי, מתעלמים ממך כאשר אין בך יותר צורך ומחזרים אחריך בלהט כשזקוקים לך. קשה להאמין מה רמת הזעם של טייקון שהאגו שלו נפגע, לאיזו תהומות אדם כזה מסוגל להגיע במטרה לסגור אתך חשבון שלא אתה פתחת. לא אחת יצא לי לראות, את הבעלים, או המנכ"ל עטוי החליפה, החייכן, המייוחצן לעילא ולעילה, הופך לצבוע פחדן שמשסה את העדר חסר כל רקע לסיבת הטריפה, לקרב. כאשר אתה עומד על דעתך, מול גוף מאורגן, או בעלים של חברה חזקה, יחסי הכוחות הם אחד למיליון אם לא יותר. מי ירד לעומקם של דברים, יחקור ידרוש, וייתן לך גבוי בתקשורת, כאשר בעל פלוגתא שלך מפרסם אצלו בסדרי גודל של עשרות מיליוני דולרים לשנה, או מספק לו ידיעות לעיתון, על בסיס קבוע, און ואוף רקורד. אומרים לי חברים, יש לי רבים כאלו, שאני תמים, שזו דרכו של עולם, אשר בנוי על אינטרסים.מי שדבק בצדק, שילך להיות שופט. מי שנר היושרה האישי מול עיניו, שיהיה נזיר או כומר. אז שוב, הדוברמן משתחרר והוויכוח מתחיל. אני מקבל בכבוד וההערכה, את מי שרוצה להתקדם ולהצליח, העולם חייב לאנשים כאלו הרבה.אני מתעב את אלו שבדרך להצלחה, מה ששולט בהתנהגותם ודרכם לצמרת, היא תאוות בצע מסמאת עיניים, רצון לשלוט, לנצח, להתפרסם, ללא חשבון, תוך רמיסת כל העומד בדרכם. מאיפה באה הרשעות הזו, חוסר האנושיות, חוסר הערכיות. האם זה גן יהודי, שנוצר להגן עלינו בגולה בסביבה בלתי אפשרית ? חוסר חינוך בסיסי לערכים? אולי, כי זה ממש קל לרדת לחייו של מי שהעז לעמוד על דעתו מולך, כאשר אתה מוגן על ידי הון, מעמד וסוללת משפטנים. אולי , כן, בגלל התקשורת, אשר מי שמסקר בה את הנושא הוא ילד שטחי, שלא טורח אפילו להצליב, או לחקור עצמאית את מה שנאמר לו. אפשר שבגלל שמסביב ישנם אנשים שיודעים את האמת כולה, אך אין להם את הרצון לסכן שערה משער ראשם, או ללכלך ידיים ולהושיט יד. אני מניח שכבר לא אשתנה, שאראה עוולה, אקרא לה בשמה, שירמו אותי אסגור את הקשר עם מי שעשה זאת. כשתוטל עלי אחריות, אעמוד בה עד תום. אני מצרך ללא דרישה? חבל ...
|
אין רשומות לתצוגה
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה