| גֶּשֶׁם מְרַקֵּד מָחוֹל בְּרֵאשִׁית עַל עָלַי שַׁלֶּכֶת קְפוּאִים מַבָּטָם בַּסְּתָו אַחֲרוֹן. פְּתִיתֵי שֶׁלֶג נִשְׁמָטִים בָּרוּחַ צוננה הַנּוֹשֶׁבֶת לַסִּמְטָאוֹת חֹרֶף מֵעִיק צִיְּנַתּוּ צְמַרְמֹרֶת אִיּוּמָהּ.. לַהֶבֶת בָּרָק נָמוֹגָה עַל נַהֲמַת רַעַם מִתְגַּלְגֵּל בַּצְּחוֹק מְצֻיָּר פָּרַץ רָטַט שֶׁל בֶּהָלָה יוֹקֶדֶת. אָח דּוֹלֵק שַׁלְהֶבֶת חָרַשׁ חֲמִימָה מְפַרְכֵּס אֶצְבְּעוֹתַי בְּהַלְמוּת מַחְשָׁבוֹת נְצוּרוֹת בַּאֲזִקֵּי לִבִּי.. וַאֲנִי כָּאן מִצְפֶּה לְחִבּוּקְךָ הַחַמִּים בּוֹ אכניף גּוּפְךָ לַכּוּךְ שֶׁל אַהֲבָה. |