אני כל כך שמחה לקרוא את הכותרות הראשיות של ידיעות ומעריב, שהן למעשה אותה כותרת, עם אותה הפניה: מעריב "בת זוגו של העו"ד שחוסל מדברת יורם לא גנב אותי מאף אחד ולא לקח כסף" יפה מאוד ותשובה ניצחת לכותרות חמישי המבזות על הכסף והאישה. "חברתו של העו"ד שנרצח מדברת לראשונה: יורם לא גנב, לא אישה ולא כסף" שני העיתונים ידעו שלא זכו בבלעדיות, מאחר ששניהם מתהדרים בהצהרה "מיוחד". מיוחד, זה אומר, הלך עלינו, לא בלעדו אותנו. לידיעות יש עוד משפט עסיסי בכותרת הראשית: "אילו הייתי נוקם בכל המאהבים שלה היו גופות בכל הארץ" "זו לא הייתה הפעם הראשונה, מה שאשתי עשתה לי. לפי ההיגיון הזה היו צריכות להיות גופות בכל הארץ" לא נהוג למרכא דברים שאינם ציטוט מדויק, אגב. ובכל מקרה, נראה שהציטוט הזה יפתח חזית חדשה בין המיליונר א' לגרושתו מ'. ורדה לא לבד לכוכב הנוצץ בשמי הפסיכיאטריה קוראים אילן רבינוביץ'. ולמה הוא מעניין? כי לקוחותיו שווים הרבה כסף, ובקרוב תהיה לו תוכנית בערוץ 10. ושאלה נוספת, "כשאני יושב מול מטופל של חמישה מיליארד דולר או מול גברת שמרוויחה 2,000 שקל, אני שליח של אלוהים עבורם". איך גברת שמרוויחה 2,000 שקל יכולה לשבת מולו? אבל למה לשאול? הרי המשפט הזה נשמע מצוין גם ככה, חבל לקלקל אותו.
עדכון גדולה הכותרת "כשניטשה בחש" על רני רהב של הפסיכיאטריה, אחד בשם אילן רבינוביץ' (ליאת רון). בין מטופליו שועי הברנז'ה וגם חרדים. וזה מה שיש לו לומר על אחד מהם: כלכליסט ושאלה, אבל לענות בכנות: כמה מקוראי שורות אלו יודעים מה זה מדינות OECD? (Organization for Economic Cooperation and Development) האם לא היה זה כלכליסט שחרט על דגלו את המוטו "ישראל מתחברת לכלכלה"? איך להתחבר? בעזרת מילון צמוד? ארז וולף על מוזרויות גוגליות שיוצר האתר החדש, הנובעות מכך ששם העיתון מופיע ראשון, ואחריו הכותרת. כך למשל, "כלכליסט היום סגור, תבואו ב-2009" ויש עוד דוגמאות בתגובות. מבדר במיוחד.
ועל האתר עצמו, הערות, תהיות ושמחות: * מה קורה עם תגובות? איש לא מגיב?
* מומלץ לעבות (בבולד) את קרדיטי הכותבים. כעת הם נבלעים.
* שמחה לראות שאין בעיה בפיירפוקס
* וכמו שכבר אמרתי: נרג', כלכליסט, מה ההבדל בלוק?
* אוהבת את הבאזז בצד, אבל יש פער גדול מדי בין הספרות הגדולות לטקסט הדקיק. הבאזז צריך להיות בולטת קצת יותר.
לסיכום - האתר נוח, מהיר, דפים מתחלפים במהירות, חלקלק וקל לעיכול (למעט מילים קשות). בקיצור, נחמד מאוד לשוטט בו, ועכשיו יהיה קל יותר גם לרפרר לשגיאות, אז זהירות. נעמי לויצקי
גדעון עשת מידיעות ורותי סיני מהארץ מעבר לאמיתות הדברים שלהם, ראוי לציון שהם מבקרים ללא חשש את מקום עבודתם. שאפו.
דניאל בן סימון נפרד מעיתונות אחרי 25 שנים. וגם במעריב. מחזירים חובות למדו מהנסיך צ'רלס, ששילם חוב של בית המלוכה הבריטי מהמאה ה-17. איזה מלך.
ואולמרט יעביר כסף לדרוזים. יפה מצדו.
רק שצאצאי אדלר לא יבקשו מקדימה - אם עוד יהיה דבר כזה - כסף בעוד כמה מאות שנים. חיבורים אני אוהבת כשדברים מתחברים בעיתונים שונים מבלי משים. כך למשל מראיינת סמדר פרי בידיעות את שר התרבות המצרי, ד"ר פארוק חוסני, החושב שביקור התזמורת הוא סרט מצוין, ושעץ הלימון הוא סרט טוב. ובו זמנית, כותב שי גולדן בעכבר העיר און ליין שנשבר לו ממצוקות הפלסטינאים ומאטימות הישראלים המוצגות בקולנוע הישראלי (ס' 4)
ובעניין אסי דיין: גולדן לא הספיק להתייחס במדור שלו לסרטון ששודר בחדשות 10, אלא לכתבה ב-7 ימים בשבוע שעבר. אבל מה, לעורכי המדור שלו בעכבר זה לא שינה, והם מקשרים למדור של גדי להב המתייחס לסרט, וגם מביאים תמונה מאותו סרטון, פלוס התייחסות ל-7 ימים, אף שגולדן כלל לא מתייחס לכך.
ומייל מיסמין על דיין בשבעה ימים של היום לא מופיע המכתב למערכת שכתבה קולגה שלי לעבודה בעקבות הכתבה על אסי דיין. היא טענה שאם לעורכי המוסף אין שיקול דעת, לה יש ושיקול דעת פירושו לא לפרסם כתבה על אסי דיין. מעניין שידיעות לא פרסמו את המכתב, מעניין עוד יותר שכל המשרד הצטער בדיעבד שהיא לא עשתה זאת כמכתב מרוכז - כולם היו חותמים. נועה מלמד כותבת בגלריה על שני אתרים צרפתים, אתרים לנשים, המנסים להימנע מעצות בענייני מניקור פדיקור והנקה. מעניין. אבל איפה מקוטלגת הכתבה באון ליין? תחת "לייף סטייל". צחוקים, אה? 7 לילות הקטע הפותח את גיליון השבוע עוסק באיימי וויינהאוס החמודה, ומבכה קשות את חד- אלבומיותה. מה לעשות שלנערה גדולת השיער יש אלבום שני. ככתוב באתרה הרשמי, למשל: ...During that time "Back To Black", her second album (and the biggest selling UK album of 2007), has sold over 5 million copies worldwide and turned Amy into one of the hottest stars in the world.... אני בשוק. יונית לוי כותבת על טום סטופארד, גדול מחזאי התקופה. זותומרת מראיינת אותו. ומצטלמת איתו, ומודה שהיא איבדה את הראש. די. מרוב הלם לא יכולתי לקרוא את הראיון, רק נתקעתי על השאלה הלפני אחרונה, בה היא מתוודה שהיא מאוהבת גם בשייקספיר. אומר זאת כך יונית, מה עם התדמית? מאוהבת? פעמיים בכתבה אחת? תשאירי משהו לאורחים. צרות בכותרות "לא רק בלונדינית" (על דבי הארי, 7 לילות) בלוגלנד רביב דרוקר בפוסט ארוך ומעניין, מאחורי הקלעים של עשיית שישי.
אורי קציר מציע התאגדות של בלוגרים כדי לתת להם מטריה משפטית, אפרופו ייגרגייט ושאר העניינים האחרונים. מתוך הפוסט: "הדיונים שהתנהלו עד היום בשאלת התביעות המוגשות נגד בלוגרים עסקו בעיקר בחוסר הצדק הגלום, לדעת המגיבים, בניסיון להשתיק את הבלוגרים המתבטאים בחריפות. זוהי עמדה הצהרתית בעיקרה, נכונה עקרונית בהיבט של אי-הסכמה להשתקת הביטוי הפומבי של עמדה פרטית לגיטימית, אך אינה נוגעת בשום צורה בפיתרון המתבקש.
הרבה מאוד דברים נכתבים בעלמא. הרבה מאוד כותבים מסוחררים מהקלות הבלתי נסבלת של ההקלדה וכותבים כל מה שעולה בדעתם, מבלי להבין בכלל את האחריות שיש להם לדברים שנכתבו, או את האופן בו הדברים משפיעים על אחרים. חב"ה על ההטרדה המינית ממנה סובלת ח"כ זהבה גלאון כבר שבע שנים, שבע שנים והיא שותקת. ד"ר אורית קמיר חולקת עליה בשאלה - האם יש פסול בכך שגלאון לא דיווחה לתקשורת על המקרה (היא כן התלוננה במשטרה). ועוד סוגייה לא רומנטית הרשימה לא ברורה לי במיוחד, וגם לא הדברים שהיא רוצה לומר. אם הוא הטריד מינית את א' יש לשפוט אותו על כך. אם הוא פגע בציוניה - כנ"ל. אם הוא סתם חלאת אדם, תינוק מגודל בדמות גבר - אפשר לבוז לו. אבל על מה בדיוק יוצא הקצף של א'? כן, נכון, כבר שמענו על פסק דין בעניין ייחסי מרות ואיסורם מכל וכל, אבל הרי כותבת אורטל בן דיין בעצמה, שהמציאות מורכבת יותר. אז מה, מה הסיפור פה?
יחסי מרות - אסורים אפליה מגדרית - כמובן אפליה על רק עדתי - בטח ובטח אלא שכל הסיפור הזה נע בתחומים הכי אפרפרים שרק אפשר לשער. מה הלקח של בן דיין? מה היתה רוצה שיקרה? מה היא אומרת לסטודנטיות הבאות בתור? אין לי מושג. קורעים בקפה נועה בסרטון חתרני על מצב הדירות בתל אביב.
מה קורה פה? שלושמאות הזמנות לשיחה בצ'ט עם דמויות אפורות ולא מזוהות תקפוני אמש, בזמן שסימנתי בפירוש שאני לא זמינה לצ'ט. עיתונאי רשת NBC, מח' הגהה השיר של עמיר מינימל קומפקט חוזרים להופעות איחוד, Inner station בהופעה, עם רמי פורטיס רזה וצעיר, מלכה שדופה, שרה נפלא, ביצוע מעולה. ההופעה שלהם היא אחת המסעירות שראיתי בחיי, גם זו ב-88 וגם זו שלפני כמה שנים. לפני פיזור
|
תגובות (64)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אל תסתכלי בקנקן! אין תוכו כברו!
לא, אני מעדיפה מכריס ומכוער. השאר לא משנה.
אל תסלף את דבריי.
אחי גיבורי התהילה, תענוג לראות שלפחות בעמק ו"גרורותיו" עדין לא פסה המדינה.(שלך גם ממשיכים במסורת?) ד"א אני רואה שגם בגל"צ יש לכם כוכבת....
זאת לא ידיעת דו"צ, זאת כתבה גדולה מאוד של 3 (לא פחות) עיתונאים שחקרו ושקדו בהכנתה, כאמור, את מי מעניינות השטויות האלה. והיא בהחלט צריכה לזכות לשבח והלל !!( לא מאלה שאפילו לא שמעו על היחידות האלה כמובן, ובטח לא על תמרת)
מה את מעדיפה? מרובע משעמם, וכל הזמן חכם....גיוון, דרלינג גיוון
, זה הבסיס ליחסים ארוכי טווח....
מאיפה אתה מביא את השטויות האלו?
מה הקשר בין הדברים?
למה ידיעת דו"צ הזאת צריכה לזכות לשבח והלל?
ולווט, ארול וצג -
חן-חן על העידוד,
בשם תמרת ושאר אנשי העמק
ממתי 5 טיסים בשכבה +4 בשייטת + 6 בדובדבן , מעניינים מישהו בת"א , ממתי ה"עמק" (עוד לא החזירו אותו?) מעניין איזה גושדניק? הגיע הזמן להחזיר את כל התמרת ים , מכבים,רעות, כוכב יאיר...ובעיקר את נהלל וכפר יהושוע, נמאס מזה כבר !! מיליטאריסטים עוכרי פאבים!!! שודדי אדמות ערבים!! דנה ספקטור וסקס והעיר הגדולה לשלטון!!!
ח"ח וכבוד גם יחד!
המפקד שלי בצבא היה בן תמרת, נצר למשפחת טייסים פעילה, משכמו ומעלה.
אחלה פוסט,
אבל את העיקר שכחת:
ידיעות מיום שישי, ע' 9 של העתון: "תמרת זה הכי, אחי".
כן, מותר קצת להתגאות בישוב שלנו, ואם תרצו ציטוט קטן מהעיתון , אז ככה: "לא כולם שמעו על הישוב הקטן - אבל נציגי תִמְרַת השתלטו על סיירת מטכ"ל, טייסות ח"א והקומנדו הימי".
ובהמשך: "מתוך יישובי עמק יזרעאל... בולט במיוחד הישוב הפסטורלי תמרת... בקורס טיס הנוכחי מסיימים שלושה טייסים מתמרת מתוך 17 בנים בישוב מאותו השנתון. כל 14 הצעירים האחרים בשנתון נמצאים ביחידות העילית של צה"ל, ללא יוצא מהכלל".
כל הכבוד ותודה. אשכרה לא זכרתי. אפילו הלינק עבד.
אוקיי, עכשיו הבנתי. האמת - הניסוח הזה שלך טוב יותר מהקודם.
טוב, אני מניחה שבשביל זה אצטרך להתחיל לכתוב פה... אז זה כבר לא יקרה.
ובעניין רבינוביץ', ליאת רון ראיינה אותו ב-G של גלובס, ואת אפילו כתבת על זה:
http://velvet.cafe.themarker.com/view.php?t=60470
(בשאיפה שהלינק יעבוד)
אוי ווי, שוב הציניות לא עברה.
התכוונתי שהיא במפגיע מכניסה להם על זה. שהיא מנסה להראות להם:
תתפלאו, אבל בדיוק כשדעתכם כבר אינה נוחה מהפורמט [המוצלח מאוד לדעת- ב.ה] שאני מנסה לבסס פה כבר איזה 13 שנה, ואתם רוצים להשליט פה גם תוכן (ולא רק עיצוב) טבלואידי - מתחילה להירקם אצל אהובי נפשכם, הצרפתים, עיתונות מהזן שאתם משליכים עכשיו, בצורה כל-כך דוחה, לכלבים (או לדגים).
אסביר לך: על מנת להעניק את צריכה שיהיו לך לפחות חמישה כוכבים משלך.
אחרת זה לא עובד.
אבל תודה על הכוונה בכל אופן.
ותודה בכלל.
הוא מספר שהייתה עליו כתבה בגלובס.
גם אני ניסיתי לחפש עכשיו בהארץ ולא מצאתי.
מקסים ותודה על הזכרונות
מחכה להופעה בארץ
לא הגיוני, זתומרת אולי להפך: רוצה לומר, למה לאיריס מור, העורכת הוותיקההיוצאת, ששמעה על המינוי החדש רק כשעיתונאים התקשרו לבקש את תגובתה, לעשות משהו לטובת העורכת החדשה?
אני חושב שאני לא טועה אבל לטעמי אילן רבינוביץ' כיכב במוסף הארץ רק לפני מספר חודשים, אז הקליינטורה והאפיל הסלבי היו המניע לכתבה.... ואם אני לא טועה זה היה אותו כתב (אז הוא היה במוסף הארץ) והעורך שלו היום היה סגן אז....
לא מצליח למצוא בארכיון הארץ אבל זיכרוני בד"כ טוב.....
אני רק שאלה טלוויזיונית:
למה ערוצים 2 ו-10 שלחו כתבים לוורונה, איטליה, בעניינו של בועז יונה?
הוא באמת עד כדי כך חשוב שלכתבים מגיע נופש איטלקי?
בעיניי, מיותר לגמרי.
שזה אגב, בדיוק ההפך מהפוסט הזה - שהוא מוצלח כרגיל. עכשיו אבדוק לראשונה את עניין הכוכבים, כלומר איך מעניקים לך אחד.
הכתבה בגלריה על האתרים הצרפתיים המציגים 'עיתונות נשים' חדשה:
זה לא ככה, קצת, בקטנה, חידוד דק למביני עניין, ויץ כלשהו, לכבודה של העורכת החדשה?
כאומר: מפרגנים, בטח מפרגנים, רק חסר לך אם את מביאה את חיננית איתך למקום העבודה החדש.
אם אפשר להחליף את עמיר, אני מטרידה את קהל הבלוג בשיר היפה של מינימל קומפקט, שחוזרים להופעות איחוד, Inner station בהופעה, עם רמי פורטיס רזה וצעיר, מלכה שדופה, שרה נפלא, ביצוע מעולה. ההופעה שלהם היא אחת המסעירות שראיתי בחיי, גם זו ב88 וגם זו שלפני כמה שנים.
http://youtube.com/watch?v=SaK-NOPwo5U
מה ? אני יקר לך כמו אורלי ?
אותך לדבי !!
אז ברחתי.
פעם שמעתי פסיכיאטר אומר שהוא מסוגל לאבחן אדם רק מתוך התבוננות בהליכתו.
בחיים לא אלך לטיפול לא אצל אילן רבינוביץ ולא אצל קרלו שטנגר, ולא רק מפני שאיני יכול לשלם על הפגישות אצלם. יש משהו מרתיע מפסיכיאטר החושב שהמטופלים הם ילדים, אינו מודה בחולשותיו, מוטה מעמדית, ונחשף יתר על המדה.
לגבי החוג לסוציולוגיה בעברית (הגבתי בזמנו ב"העוקץ"), איני מבין מדוע לא מוצו הליכים.
אם זה נכון, ואפילו אם זה נעשה מ"רצונה", הרי אין כאן רק הטרדה מינית, אלא הפרת אמון שהמוסד נתן בידי המרצה. גם מבחינת המוסד, מדובר בניגוד אינטרסים ברור.
במקרה אחר ובמוסד אחר, נחשף רומן בין מרצה למונחה, דבר שגרם לכאורה להטיית משאבים לכיוונה.
למרות המחיר האישי והרתיעה, ללא תלונה ותחת אנונימיות קשה לבדוק. כשהבלוג נכתב, שברתי את הראש הרכילותי שלי מי זה א', עד שהשמועות הביאו את שמו אלי (אני מר רשתות, לא ?).
ראיתי לפחות שני מקרים (אחד בחיפה והשני בקליפורניה) של תלונות שווא. הטחת אשמה אנונימית, שמובילה למעין זיהוי היא מסןכנת.
מעבר לכך, כסטודנט הייתי עד להרבה מקרים של סקסיזם ורומנים בין מרצים לסטודנטיות (בצירוף הזה). במדגם הקטן והמוטה הזה, רובם, לדעתי, לא ניזומו על ידי המרצה, אבל הוא אמור היה להיות "המבוגר האחראי", ולשים גבול.
לצערי, חוסר הגבולות נפוץ באקדמיה לא רק בהקשר זה.
אני מציעה שיתבע. כולם תובעים עכשיו.
ולגבי הפסיכיאטר אילן רבינוביץ
ספרתי 7 פעמים "רני רהב" בהטייה זו או אחרת (רהב, רהבים ועוד)
כולל ליווי גרפי גדול ומובלט של השם ותמונה.
למה נושאים את שמו לשווא כל כך הרבה???
זהו, שלא עברתי על ה-165. אלא רק מדגמית.
יענו גם האקדמיה היא כולה שוקת שוקקת צהבהבות?
מנסים לנחש מי זה, אלא מה...
(בתגובות לרשימה אפשר לראות הרבה אישים בינהם ד"ר אילן תלמוד היקר מפה מהקפה וד"ר אורלי בנימין היקרה לא פחות שעם דעותיה בנושא אני מסכימה עד מאוד)
חבל שלא ידעתי..יש לנו גם כמה כתבות נהדרות בסטוק :)
בדיעבד התברר שנפלה להם כתבת השער באישון ליל סגירה.
ואני חשבתי לתומי שהכתבה קורעת הלב והמרגשת של כתבת החברה ליאורה בליידי גלובס השפיעה על העורכים והתקבלה החלטה רצינית בעניין
ומה קרה למוסף הארץ? אם כבר פונים לקהל חדש ושמים כוסית על בשער, למה לדחוף אותה בסוף??
אה, זו כתבה מתורגמת.
סליחה.
נו נו, מזל שלא ראיתי את זה לפני שכתבתי.
מזמן הגעתי למסקנה שהפסיכיאטר הזה הוא אוויל משריש. ראיתי אותו בתוכנית טלוויזיה. הייתה שם מישהי שהביעה את היעדר רצונה בילדים. הוא אמר לה שטיפול טוב היה עוזר לה להיות אישה שלמה המגשימה את ייעודה... פחחח.
בדיוק.
השבח לאל...
אני לא חושבת שהוא באמת מתייחס למיליארדרים כבני אלים. וגם הסיפור על חבר שלו שהרוויח מוכיח את זה. זה סיפור מוסר שכזה.
התלבטתי אם אומרים את הר', ובמבזק של הארץ הוא היה כתוב כך, בלי.
שי גולדן המעולה (לפעמים הוא מרגיז אותי, אבל הוא כותב טוב) כתב גם על הדיכאון שבאי הכישרון לעשות כסף.
קצת מדכא, ששני כותבים שאני מעריכה רואים את העולם ככה. כסף או כלום. כסף או ייאוש, חידלון.
כותבים אמורים לחפש אתוס אחר, בטח אם הם בתחום התרבות. לשאוף למשהו משמעותי מכסף. נכון, המאמר גם מדבר על האומללות של מי שעשה את הכסף וזה חמק ממנו, אבל שוב, האלוהים הוא אחד, המזומן. לפחות יש גם אלוהים משנית והיא נקבה, למרות שהיא צריכה להיות דומה לג'סיקה אלבה. נשתדל יותר.
לא מתייפייפת או צדקנית, כמו כולם , רוצה כסף מספיק כדי לחיות נוח ולהשאיר משהו לילדים, אבל ההשוואה הזו, של מיליארדרים כבני אלים, מורמים מאיתנו, ואפילו כתבת "גזע עליון" - הרי זו הדת החדשה, ואירוני שאתה כותב שאלוהים חנן אותם. הם לא צריכים אלוהים, הם חננו את עצמם.
בגלל שבועות זמן הסגירה של העיתונים הצטמצם, ולכן אי אפשר היה לעבוד על מדור רכילות (אתה רואה, הרבה שנים לא היית עסוק בסגירות מוקדמות).
תודה רבה.
טים ראסרט, לא ראסט.
אחיה של מייגן, הבלשית המאממת מ"רצח מאדום לשחור", כמובן.
ברור, עורכי דין ניזונים מגמ"ח.
ומה אומרים באקדמיה?
פוסט מעניין
נתת הרבה הפניות שאכנס אליהן בהמשך.
ותודה
יסמין
הרבינוביץ' הזה מגעיל אותי.
אלוהים ישמור, כמה ניים דרופינג, בחיים לא נתקלתי בכל כך הרבה בכתבה אחת!
אגב, לא צריך היה לכתוב כאן "מבוסם"?
שבת אחר הצהרים, ורבינוביץ' מגיע מבושם קלות. לגופו חולצת מעצבים לבנה וסניקרס שובבות. הוא עורך סיור קצר בבית, כולל חדר השינה בקומה החמישית. "אני ואשתי פגשנו עכשיו את אחד מאספני האמנות הגדולים בעולם, יגאל אהובי, בביתה של חגית בורנשטיין ידידתנו", הוא משתף. "אהובי הביא איתו כמה בקבוקי שמפניה מדהימים. אתה תופס אותי אחרי שתייה של שמפניה מופלאה".
בנוגע לאיימי וויינהאוס, אני חושבת שבכתבו על אלבומה הראשון והנפלא של איימי, התכוון רענן לאלבומה השני. לראשון קראו "פרנק", ולשני "בק טו בלק"- והוא זה שהביא אותה לפרסום עולמי (והוא אכן אלבום מופתי, במיוחד השיר me and mr. jones).
איימי ויינהאוס היא אובדן גדול למוזיקה. היא הרי בעצם כבר לא חיה, לא מסוגלת לעמוד על הבמה ולהוציא מילה ברורה מהפה. זמרת ענקית שמגיעה פעם בשלושה דורות.
נ.ב: הטור של מיברג על הביטלס העלה לי דמעות בעיניים. למרות שבשבילי המוזיקה של הביטלס עדיין לא החמיצה (וחוץ מהאלבום הלבן אני גם הרוסה שבורה מעוכה על 'אבי-רוד'). היה טור מאוד מאוד עצוב.
כלכליסט
מידע מעניין על וורקוהוליזם, שמתיישב היטב עם מה שכתבתי.
ושאלה, אבל לענות עליה בכנות: כמה מקוראי שורות אלו יודעים מה זה מדינות OECD?
(Organization for Economic Cooperation and Development)
לא שווה לפרט בכתבה?
למה שוב ושוב צריך ללמד עורכים וכתבים (צעירים?) שבעיתונות אן דבר כזה "ידע מוקדם"...
זה לא כלכליסט. זו מכת מדינה (בעיתונות בכלל)
ועניין אחר:
לאן נעלמו השבוע מדורי הרכילות במוספי ידיעות ומעריב??
צירוף מקרים או קונספירציה?
ד"ר רבינוביץ הצחיק אותי לקרוא את הכתבה הזאת, סוג של הפלצן מה הוא כותב "הוא יאבחן אתכם תוך רבע שעה, ויודע בדיוק ממה אתם סובלים. ויש לו כדור שיעזור" אני בדקה יודעת מה יש לי וכדור לא צריך כדור - הכדור הכי טוב זה הראש. כמה מטרים לידו גר גם רופא שהוא מנהל מחלקה בתל השומר הוא הרופא שלי לנושא אחר באדם צנוע, איש טוב לב אה והוא גם פרופסור, ולא לא חסר לו כסף גם. ההתנשאות של רבינוביץ מביאה אותי להקיא, התמונה שלו ושל אשתו מעוררת גיחוך לפחות אם היא היתה חתיכה, היא עוד דקה שוברת לו שם את העצמות. הוא עוד כותב קניתי 150 עותקים מהספר של לפיד, ביג דיל, אני לא מבינה מה עושים מסלב כאילו הם האנשים היחידים בארץ שיש להם בעיות. זה מחזיר אותי לראיון של אילנה דיין וליהיא לפיד שבאמת כאב לי עליה, וראו כמה היא סובלת אבל COME ON היא לא היחידה - אבל היא סלב. נו שויין שיהיה לו בהצלחה לשמן הזה. וורדה אין לך מה לחשוש אף אחד לא מגיע לקרסוליים שלך אפילו אם הוא מליונר עם בלונדינית שמנה.
דבורית הפעם התעלת על עצמך ביג טיים בהשקעה של הפוסט הכוכב יפול מתי שהוא היום תודה לך
1. "יו"ר מפגלת העבודה" - מלשון פיגולים?
2. לא הצלחת להתאפק עם החד-אלבומית, הא?
לעדי גולד
עורך 7 לילות שלום
הקטע הפותח של הגיליון השבוע עוסק באיימי ווינהאוס החמודה, ומבכה קשות את חד- אלבומיותה.
מה לעשות שלנערה גדולת השיער יש אלבום שני.
ככתוב באתרה הרשמי, למשל:
...During that time "Back To Black", her second album (and the biggest selling UK album of 2007), has sold over 5 million copies worldwide and turned Amy into one of the hottest stars in the world....
נו, 5 מיליון עותקים לא הולכים ברגל.
תודה ושלום "
1. קרדיט, לכותב הקטע קוראים רענן שקד.
2. מידע, יתכן שהקטע יועד לעדי בגלל מצב ענייניך עם הכותב, יתכן שעקב העובדה שעדי (ואני אומר זאת מנקודת מבטו של בעל טעם רופס כ"כ שאני אוהב את בית הבובות) מבין במוזיקה.
אבל סתם לפרוטוקול, הוא לא היה בארץ בשבועיים האחרונים, מכאן שאני בספק אם עיניו שזפו את הטקסט.
צודקת האשה, עורך דין לא גונב ולא לוקח כסף מאף אחד, הוא ניזון מגמילות חסדים.
הכסף שאולמרט מעביר לדרוזים מאיזו מעטפה הוא מעביר להם אותה.
כמה דברים לא ברורים לי: למה רעייתו המדהימה, רואת חשבון בכירה, כדבריו, צריכה להגיש לו ארוחת ערב כשהוא מגיע הביתה? ומי מגיש לה ארוחה כשהיא מגיעה הביתה?
.
.
לגיטימי בעיני .
להבנתי.... , מי שיכול\ פנוי , מכין את הארוחה .
אולי הוא מכין לה את הבוקר ?
ולעולם אין לדעת...את חלוקת התפקידים האמיתית בין בני הזוג.
רק הם יודעים . אם זה טוב ומתאים, אם לא.
כך למשל מראיינת סמדר פרי בידיעות את שר התרבות המצרי, ד"ר פארוק חוסני, החושב שביקור התזמורת הוא סרט מצוין, ושעץ הלימון הוא סרט טוב.
יסלח לי האדון הנכבד ד"ר פארוק חוסני אבל עץ הלימון זה פשוט סרט רע שלא מהסס לפול לכל קלישאה אפשרית. לגבי ביקור התזמורת אני דווקא מסכימה.
ולגבי א' מהחוג הסולציולוגיה -
בתור מאסטרנטית לסוציולוגיה (שכותבת את התזה כמו משוגעת - האם אסיים לפני הלידה?) אני יכולה לומר שאכן האקדמיה כמרקחה וגם אני נשארתי תוהה מה הכותבת האמיצה התכוונה לטעון בדיוק.