שוב ניצה הזכירה לי עניין פה , ליזה הראתה לי איך נחשפים בלי לעשות מזה עניין כאן והנה בא עניין שאכן קרה, למרות שהייתי מוותרת עליו..החלטתי לא לערוך (כמעט. זה נכתב מזמן למקום אחר, מיד אחרי המאורע, אז לקחת בחשבון) אבל נא להרחיק ילדים מהמסך. ובכן , הייתי בחתונה של זוג חברים. אי שם בערבות חדרה. היה נחמד. החתן מתאמן 24 מתוך 28 שנותיו ב**** מה שמרמז על חבורת חברים מגובשת וחמודה להפליא. עוד בשלב החופה אחד מהם חילק לי מחמאה על השמלה ואח"כ הוסיף ואמר שאני מדהימה. יופי. בסה"כ בחור חמוד, אמנם קצת נמוך לטעמי, אבל היה בו משהו. שלא לדבר על זה שהוא התחיל איתי באופן שאינו משתמע לשתי פנים. אני אקצר את האמצע, מן הון להון הייתי תלויה בטרמפ, כמעט בסוף, מצאתי את עצמי עומדת לידו והוא שאל איפה אני גרה ואיך אני נוסעת, איתרע המזל והטרמפ שלי היתה עסוקה באופן מאוד ברור עם איזה בחורון שהיא מצאה לה שם, ככה שהוא הציע את עצמו בתור טרמפ. הרמתי את הכפפה, היתה נסיעה כיפית (כל הדרך מחדרה שני אנשים יחסית חזקים שמשחקים ב"של מי יותר גדול" אבל ברוח טובה ומשועשעת). הגענו תל אביבה, ישבנו אצלי לדיבור של לילה על שתי כוסות יין, הוא שפך קצת, אני שפכתי קצת, שיחה, אתם יודעים. משם התגלגל מה שהיה ברור שיקרה, כלומר, זיון פראי, עם הרבה דחקות בדרך, דיבור מאוד פתוח, תקשורת לכל הפחות ממש טובה אם לא מדהימה. שנינו הגרנו יותר מדי אלכוהול אל קרבנו במהלך הערב מכדי לגמור וזה לא הטריד מי מאתנו. אחרי יותר משעה של, מחוסר בתיאור טוב יותר, משחקי גוף, החלטנו טו קול איט אה נייט . בשלב הזה מגיע הקטע שאני לא מאמינה שקורה לי- הבחור אומר (ואני לא זוכרת את המילים המדויקות- יותר מדי הלם), תשמעי היה פה חיבור מדהים, בלה בלה בלה (שנשמע נפלא) "אבל אני לא חי לבד". בום!. המשכנו את השיחה עוד איזה עשר דקות, תוך כדי שאני מסבירה לו שאם הוא יהיה פנוי שידבר איתי ושגם אז, אמון הוא משהו מאוד חשוב עם מי שאני מחשיבה חברים שלי ופה יש בעיה רצינית, זה הפתיע אותו. עוד טרחתי לשאול אותו קודם האם מדובר במערכת יחסים פתוחה.. בקיצור, הפתעה. שלא תבינו, לא מפתיע אותי שיש אנשים כאלה. הפתיע אותי שהוא חשב שהוא בסדר (לפיו זה משהו בסגנון "אני חי את הרגשות שלי"- הפשטה מכוונת מצדי) ולא הבין למה מבחינתי הוא עבר פה איזה גבול או שניים. לפי הספר שלו דווקא זה שהוא טרח לספר לי לפני שהוא הלך מה המצב הוא הבעת אמון. יותר מזה, הוא נעלב כשהצעתי שקודם אולי רמת הטסטוסטרון היתה גבוהה מדיי... אני לא בטוחה מה אני מנסה להגיד פה בכלל, אבל אני בשוק, אני בהלם, אני אמומה... וזה הכל בינתיים, בינתיים זה הכל . כמעט הכל. ברקע ניגנו ב88 את השיר "שבתות וחגים" זה הרג אותי מצחוק... כמה ימים מאוחר יותר..מסתבר שהוא גם בירר מה המספר שלי (לפני שהספקתי לעדכן את הכלה..) ושלח לי שנה טובה בעילום שם, פשוט מקסים הסאגה נמשכת... משהו כמו שבועיים אחרי האינסידנט, אני וחברה יושבות אצלי בבית רואות סרט.. פיתום, דפיקה בדלת (בינינו, מי עוד מגיע היום בלי להתקשר?) אני שואלת מי זה, איזה חכמולוג עונה: "מחבלים". מבעד לעינית חושך. תיארתי לעצמי שזה אחד מהידידים המפגרים (אך אופטימיים )שלי.. פתחתי. מי בדלת? לא טעיתם, הנשוי. "עברתי בסביבה, רציתי לראות מה שלומך". "שלומי עסוקה" עניתי. אני אתקצר את הדיאלוג, מפה לשם הוא שאל מה אני רוצה שיהיה, אמרתי שממנו אני לא רוצה כלום, הסברתי שזה לחלוטין לא לעניין ה"קפיצה" הזאת שלו והודעתי לו ש"אני עומדת לסגור את הדלת" וכך עשיתי. הסאגה נמשכה עוד קצת אח"כ, אבל זה מספיק צהוב לפוסט אחד.. |
תגובות (47)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה.
גם על המחמאה וגם על ההסכמה.
וד"ש לשחר :-)
גועל נפש של בחור
עשית בחכמה שסילקת אותו.
אהבתי את הסגנון כתיבה שלך
תודה :-) ואפשר תרגום למילה הראשונה בניק שלך?
טריש,
אני בוגרת YNET, שם זה -שקשוקעמודשדרה-
הנה, ככה עושים פנטומימה-
|שקשוק עמוד-שדרה|
מה, רק בוגרי "תפוז" עושים ככה? ;)
כל הכבוד על האומץ...והאומץ לכתוב את כל זה בלי לשפוט אותו באופן טיפוסי וצפוי מדי.
חבל שאי אפשר להעביר פנטומימה פה..
איך כותבים פנטומימה של שקשוק עמוד השדרה? תודה כל הכוכב :-)
ומי דיבר על רגשות אשם?
כוכב ישירות לעמוד השדרה שלך.
וגם על זה שהזכרת לי פוסט שמאד-מאד רוצה להיכתב אצלי על העניין הזה.
האחריות שלך, כמובן, נכנסת לתמונה רק מרגע הידיעה, ככה שאין פה בעיני מקום לרגשות אשם. זה שהוא שקרן? אולי טוב שאישה אחרת סופגת את זה, ולא את.
ולהחזיק אצבעות זה מאוד חשוב כשמנסים להעלות פוסט..
אה ולגבי העתקה: תכתבי בוורד באיזה גודל שבא לך, סמני את הטקסט להעתקה ו ctrl+c
בתוך תבנית בלוג, תלחצי על ctrl+v או הקליקי על האייקון על הw ותחזיקי אצבעות
חתונות זה לרוב קרקע פורייה לבאלגן בין האורחים הצעירים. תמיד קורים שם דברים.
זה הקוקטייל של הרומנטיקה באוויר+אלכוהול חופשי+ בנות בשמלות ערב + גברים לבושים בלי חורים שעושה שמות לחיים האישיים אחר כך.
אגב, נבלות בוגדניות יש משני הצדדים. לצערי חוויתי אחת כזאת ( מצד שלישי למזלי).
כדי לקצר לעיקר, היא טרחה לספר לי שהיא נשואה (שנתיים) בעודה מחפשת את בגדיה הפזורים בחדר לאחר הקטע עצמו ובלי להתבלבל הוסיפה שהיא מעניינת לפגוש אותי שוב כי היה לה מדהים. את תחושת ההלם שלי החליפה תחושת הבושה.
התביישתי בשביל בעלה המסכן ובשבילי ששותפתי ללא ידעתי והסכמתי באקט שהכי שנוא עלי. בגידות.
שמח לשמוע שלא נגררת לעוד כמה סיבובים לפני שחתכת אותו.
תודה על התמיכה :-)
לדרוך אני משתדלת רק על ענבים..
מעניין מה הלשכה המרכזית תאמר על אורח החיים של הרוקדים על כמה חתונות..זה עושה להם טוב או עושה להם רע? איי וונדר.. לא כמו בצה"ל ביהדות (מסכת חגיגה) מדברים כנגד 4ב,ב ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבה אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום וירד בשלום.
כמו רבים/ות אחרים/ות כאן - אני מזועזה מהפלברה ""אני חי את הרגשות שלי".
נראה אותו אומר את הטקסט המסריח הזה לבת זוגו!
טוב שזרקת,
טוב שהשלכת,
שכחת רק לדרוך, ולסובב
תוך הדריכה!
לדעתי זאת בעיה סטטיסטית. היות ומסיבות אוביקטיביות יש יותר נשים מגברים (בחתכי גיל מסויימים) הרי הגברים צריכים לקפוץ על יותר מחתונה אחת ...
הפוסט (והתגובות) התחיל ובסתיים בחתונה
לא.
מה שבעיני היה מדהים זו העובדה שהוא אפילו עוד לא התחתן.
מילא היה נשוי עייף משנות נישואין ארוכות ומתישות...
וחוץ מזה הוא לא היה חמור. הוא היה חמוד.
באמת חמוד.
ובעניין נשואים יש לי איזה סיפור או שניים על איזה אחד כזה (אולי שניים) מהקפה והשיטות שלהם להסוות את הכוונות שלהם וכו'.
אמנות, אני אומרת לך.
אמנות הכזב והולכת השולל.
הי לבנה,
תודה על המחמאה וגם על הכוכב..
מה אני אגיד לך, סטוץ (לפחות אצלי) מתחיל מכימיה. ואם יש כימיהאז תמיד יש גם פוטנציאל להמשך.. לא אכפת לי ה 4 נשים באוהל. אכפת לי שהוא הסתיר. אולי בשבילו זה בסדר לרעות בשדות זרים, אבל אני מעדיפה כבשים שעוד אין להן עדר.. זה לא נח לי. אולי זו צביעות שאני לא מזהה. מוכנה לחיות עם זה.
ינשופה יקרה,
זה שהוא בן זונה זה ברור,
אבל ממך אני מצפה למשו אחר,
אם את הולכת על סטוץ -אז מה איכפת לך שיש 4 נשים באוהל שלו.
אם את הולכת על משו רציני, את צריכה לשאול כמה שאלות.....
כוכב ירוק עבור החשיפה והכנות וגם כמובן על איך שהפוסט כתוב.
אוהבת ינשופים כמוך
לבנה
חחח...
לא בטוחה מה הופך אותו לחמור יותר גדול, זה שהוא התחיל איתך מלכתחילה או העובדה שהוא "שומר את עצמו".
באופן מוזר מרגיע לגלות שכמעט כל אחת מאתנו נתקלה בזה בשלב כלשהוא. מצד שני, מה זה אומר על חוסנן של מערכות יחסים?
תעזבי נשוי. כאלו אנחנו מכירים ברוך השם. חסוך שלא יחסר
אבל אני חייבת לספר משהו שמכיוון שהיה מזמן אז אפשר בשקט להגיד שעבר עליו חוק ההתיישנות.
בימי נעורי הרחוקים הייתי צריכה לארגן את ועדת הקישוט לערב לזכר אמיל גרינצוויג בצוותא ואז קיבלתי טלפון מראש הסניף של שלום עכשיו דאז' שאמר שאנחנו צריכים להפגש כדי לתאם את העניין.
לא הבנתי למה אבל מה'כפת לי אני.
קבענו, והוא הגיע.
מה אגיד - חבל על הזמן.
חסון כאלון ויפה עד חמדה. וגם נחמד.
והוא החל לחזר אחרי במרץ
אני דווקא לא ממש נפלתי למרות כל היתרונות הבולטים (תרתי משמע). איכשהו, די קשוחה אנוכי. בכל אופן בשלב מסויים אחרי מסע חיזורים ארוך שקלתי בליבי להיענות לו. הוא הרי נחמד. וגם משלום עכשיו כאמור. ולא סתם אלא ראש הסניף. וגם היה בנוער העובד וגם התלתלים השחורים והעור השחום והכתפיים הרחבות...
וכן, התחלנו לצאת.
כשהגיע הזמן שהמזמוזים היו צריכים לעבור לשלב מתקדם יותר הסתבר שהוא שומר את עצמו. יש לו חברה.
לא סתם חברה.
עוד חודשיים הם מתחתנים.
הוא יצא חרא כי הוא שיקר ולא משנה על מה.
את לא צריכה לשאול ולא כל עול העולם על גבך. הסוד אינו שלך.
הוא שיקר לך וזה מה שצריך להרגיז אותך, לטעמי (ומרגיז אותי). את ענייניו ואענייני זוגתו, תשאירי לו.
תודה :-)
הוצאתי תסכולים ישנים בפוסט הזה, אז גלשו פנימה גם כמה חדשים..(הפונטים ושאר ירקות)
ליאתי,
אני מסכימה ולא מסכימה.
הבחור חלאה בעיני לא משום שהוא בוגד או לא בוגד. זה עניינו ואני לא אחראית על איש משניהם (הוא ואשתו). הוא חלאה משום שללא ידיעתי הפכו אותי לבעלת סוד. זה מה שהכי הציק לי.
יבואו המחמירים ויגידו, למה לא שאלת אותו עם הוא פנוי? ובכן, אתם מבקשים לראות ת. זהות של מי שהרגע פגשתם? אני מעדיפה להמשיך להקרא תמימה ולקוות שיש שניים שלושה אנשים הגונים בעולם. (זה לא בדיוק תגובה למה שאת אמרת, אבל זה כבר יצא..
)
דרך אגב,.. לא להבהל... זה לא מחבלים.
אני לא מבין, מה אתם מתעסקים בפונטים, במקום לדבר על הפוסט.
אז היה פוסט מזויין להפליא...
כדור ירוק בדרך.
ועם הפונט? לי זה עושה אותו הדבר. כאילו גמד עורך לי את הטקסט ומחליט מה חשוב ומה לא. גם שימוש ב-word לא עזר.
טוב, אז ככה יקירתי (על זה בטח יזרקו עליי עגבניות רקובות ממש עוד מעט),
בעולם מושלם, גברים נשואים ונשים נשואות היו מאוהבים בבני זוגם לנצח ולא רואים אף אחד ממטר. הבחור לא חלאה, הבחור לכוד באיזו החלטה מגיל 23 שנס ליחה ואיך הוא מתמודד איתה? ככה. כמעט כמו כולם, לצערנו כולנו כי רב הוא.
הבעיה היא שאת השקרים, הוא הכניס אליך הביתה, ממש כמו ההוא של ניצה וזה באג רציני.
עכשיו, מאחר ואנחנו (את, ניצה ואני לפחות) לא חייבות שיט לאף אחד ובטח לא לאכול חרא של אחרים, מצווה עלינו להחליט אם השקר והגועל יכנסו לחיינו אם לאו. ניצה בחרה שלא, את בחרת שלא ואני גם (בחרתי שלא).
צר לי שאני צינית אבל כל מגלגלי העיניים פשוט מטמינים ראש בחול או בכר ומסרבים לראות ש...כמעט כולם שם (הנשואים) ולכן אולי כדאי להם פשוט לדבוק האחד בשני ולא לקלקל לסינגלים מבנינו או, שאנחנו לא נהיה שם.
אני שמחה שבחרתי להחליט שלא הבנת טוב. יכולתי לקרוא את זה אחרת ולהתרגז..
כמו שכתבתי בתחילת הפוסט, הוא נכתב מיד אחרי הארוע מה שאומר שיכולת הניסוח שלי הושפעה מטריות הסיטואציה. זה כנראה לא יצא ברור..
למען הסר כל ספק, אני הייתי אחת מן השניים ש"שיחקו". כן?
תודה על התמיכה :-)
אבל אין פה באמת מאבק, רק קצת זעזוע.
"שיחקו בלמי יש יותר גדול" כדי להדליק אותך
(מסתבר שזה עבד יופי לא?)
התכוונתי לכתוב פוסט על זה היום, אבל ברגע האחרון נכנס נושא יותר חם. אז בינתיים זה נדחה, אבל עוד יגיע.
תני אמון, יותר כיף לחיות ככה, ובהחלט ככה דברים טובים מגיעים בצרורות, וזה לא יקרה אם תחשדי בכל אחד. אבל כמובן היי זהירה.
מסכימה עם כל מילה. תוספת בפרטי..
לא מזמן הסביר לי מישהו למה לדעתו כדאי לתת אמון. הוא אמר שאם יוצאים מתוך הנחה שהאמון ישבר בנקודה מסוימת, לא יהיו הפתעות רעות אבל בטח יהיו כמה וכמה הפתעות מעולות.
התחלתי לקרוא, קפצתי מהקישור לניצה, וחזרתי. ואין לי אלא לומר את מה שכבר כתבתי אצל ניצה. גם בוגד וגם שקרן, חלאה. ואת לא יכולת לדעת. (הכי פשוט שתקראי מה שכתבתי לה).
לגבי השיר שבתות וחגים. פעם אהבתי את השיר הזה, כשהייתי במצב רוח טיפה מדוכדך יכולתי לשיר אותו עם יהודית רביץ ברגש. גם אחרי שהקשבתי למילים, עדיין יכולתי. היום אין לי שום אפשרות לשיר את השיר הזה יותר, אין לי טיפה של הזדהות עם הבחורה, וגם לא טיפה של רחמים, את אלה אני שומרת לאשתו של ההוא, זו שאליה חלק מהשיר הזה מכוון ("ואולי את כבר יודעת, אולי שמעת את שמי, או ישנה לך שם בשקט לא חושדת בקיומי"). ואין נסיבות מקלות, פשוט אין. מי שיודעת ועושה דבר כזה גם היא בעצמה אשמה לא פחות ממנו.
שאלה מצוינת את שואלת. אין לי מושג. ההלם היה כ"כ גדול שלא עצרתי לחשוב על זה אפילו. הייתי מוסיפה פה עוד משהו בתשובה, אבל אמרתי כבר - זה מספיק צהוב..חחח..
תודה על המחמאות.
בינתיים נתן נתן לי הסבר מפורט איך לעקוף את התקלה..
ואני אודה ולא אבוש, תראה איך הרייטינג עלה..(טוב אבוש לי רק קצת
)
ומה היה קורה אם הוא לא היה נשוי ? - סתם סיקרן.
חושבת שהתמודדת יפה.
לגבי הפונט הגדול. נראה לי שזה כי העתקת חלק מהטקסט ממסמך וורד ? יכול להיות ? בכולופן, תכנסי שוב אל עריכת הפוסט, תסמני את החלק שכתוב בפונט גדול ואז תבחרי גודל אחר.
לגבי השאלה השניה- קישור: את מסמנת את המילה שאותה את רוצה להפוך לקישור, על הסרגל למעלה יתווספו לך שני אייקונים. אחד מהם נקרא " הכנס ערוך קישור", תכניסי את כתובת הקישור במקום המיועד, בכותרת תרשמי את המילה שסימנת, תלחצי "הכנס" וזהו. יש לך קישור.
בהצלחה :)
שאלה מצוינת. ככה
. תודה.לילה מעולה.
"חי את הרגשות שלו". אם הרגשות שלו מוגדרים על ידי הפין שלו, זה בהחלט מכניס אותו לקטיגוריה של "בהמה".
אין גבול לכמה נבלים אנשים יכולים להיות. מאידך, אין גבול גם לכמה מקסימים יכולים להיות אחרים.
מתי יהיו לי שוב כוכבים? :-( על הכנות, הישירות, הפשטות. וגם על התמודדות זורמת ומרשימה לפי המציאות המשתנה.
אחרי כמה פעמים שהפוסטים שלי נמחקו כי הוא נתקע בנסיון פרסום, החלטתי שאני כותב את הפוסט במעבד תמלילים, בוחר את הפונט שמוצא חן בעיני, ורק כשהכל מוכן, מעביר אותו לאתר. ככה במקרה של תאונה, הכל שמור לי.
הבעייה היחידה שנותרה היא הפסקות - הוא הופך את הכל לפיסקה אחת. אז רגע לפני שאני לוחץ שלח, אני עובר על כל הפסקות, ועושה "אנטר" שוב. אולי קצת חורני, אבל אני מרוצה מהתוצאה.
עם ובלי קשר, שמישהו יגאל אותי מייסורי ויספר לי איך מסבירים לבלוג הזה שאני רוצה את כל הטקסט שלי באותו גודל.. כי לי הוא לא מקשיב !
אה, וגם איך מכניסים קישור יפה ולא מגושם כמו שאני עושה..