קבלת שבת - בשמיים בכו המלאכים,ואילו מנהיגינו נותרו אטומים, אבל אנחנו בדרך לפתיחת האטימות, תגיעו!
קבלת שבת - בשמיים בכו המלאכים,ואילו מנהיגינו נותרו אטומים, אבל אנחנו בדרך לפתיחת האטימות, תגיעו!
האוהל הענק היה מפוצץ באנשים ,שישבו סביב השולחן והמתינו לי לקבלת השבת, מפאת חוסר מקום השולחן הארוך המשיך החוצה אל מעבר לאוהל, 20.30 שעת ערב, שירה אדירה מקבלת אותנו, כשאנחנו נכנסים אל תוך מתחם אוהל המחאה.  .....צילום : חיה קינן  (שימחה בניטה, לוחמת אמיתית, הביאה מקרר, ציוד ועובדים זרים למען הנכים) צילום: סרגיי " יום השישי ויכולו השמיים והארץ..." אני מברך כשמסביב לשולחן הארוך מתערבבים הבריאים והנכים והמונשמים יחד, "אלוהים" חשבתי לעצמי מנסה להתרכז בברכה ובקידוש, כשדן הנכה על כיסא גלגלים, מונשם עם מכשיר הנשמה, מחרחר ואומר אחריי "אמן" ! " וכל צבאם" אמרתי כשכוס יין בידיי, וידעתי ששם למעלה אפילו המלאכים וכל צבא השמיים, לא ראה קבלת שבת כזאת, שמקדשת את עצמה בעצם היותה, הייתה לי הרגשה שאל תוך כוס היין שבידי, התווספו דמעות של מלאכים שם בשמיים, שלא יכלו להתאפק וטפטפו קצת דמעות לדרך. שם למעלה אלוהים, כינס בדחיפות את מלאכיו, וביקש מהם, "לבדוק את עניין הנס והפלא, בדחיפות! " יתכן שהעם מתעורר? ואנשים בעלי לב ורגש בוראים מציאות חדשה, בקרב עם ישראל ואולי עדיין לא הכול אבוד, אצל עם הבחירה, למרות מצב ה- בכי-רע! 
(גילי 33 מהקפה באה לחגוג יום הולדת עם הנכים, כולם עם העגלות רוקדים במגל וסובבים אותה, אני איתה שר לה יום הולדת, גילי התרגשה עד בכי) צילום : סרגיי חשבתי על השר הרצוג, חשבתי על ראש הממשלה, בשעה זו ערב שבת, הם מתרווחים בביתם ומתענגים על מנוחת השבת, כשבחוץ בקור הירושלמי, חבורה נועזת של נכים על כיסאות גלגלים, מתקבצת באוהל המחאה, כדיי למחות ולזעוק את זכותם להתקיים בכבוד, חשבתי על כך שראש הממשלה היה יכול לקנות את עולמו, אם היה מגיע לאוהל, ללא תקשורת , ובא לשבת עם האנשים, ולדבר איתם מהלב!, ולאמר להם שהוא לא יכול להירדם, כשהוא חושב עליהם בחוץ, בלילה בקור הירושלמי, היינו עושים קבלת שבת, שרים, מדברים, על המצוקות הבוערות שיאפשרו קיום מכובד לציבור הנכים, וקובעים המשך דרכיי פעולה, ראש הממשלה היה קונה את עולמו, אבל בשביל מעשה כזה, צריך הרבה יותר, מיועצים, איסטרטגייה, או תואר במשפטים, בשביל לבא, להצטרף לאוהל הנכים, ובמילה לפתור בעיות, צריך לב, רגש, חום ואהבה. בשילוב של חוכמה וחמלה. 
(" יום הולדת מדהימה לי כזאת לא הייתה לי " לחשה לי גילי) צילום : סרגיי וזה קשור לכל הנושאים שפוקדים את העם שלנו, משדרות מוכת הקסאמים, ניצוליי שואה, קשישים, פערים חברתיים, חינוך, אלימות...והרשימה עוד ארוכה לצערי, אבל המשותף לכולם הוא עניין, המנהיגות, המהות והערכיות, שתאוות אגו, ובולמוס שלטוני האפילו על זכותו של העם לחיות בחברה מוארת צודקת, הוגנת ונעימה. תראו חברים שלי, אני מאוד מאמין בדרך, בצודק ובמואר, והדרך לבצע את זה היא בשני מישורים, מישור אחד : דרך של מילים,שכנוע, שירים, ניגון חיבור האנשים דרך שימחה ואהבה ויצירת אחדות שתוביל מהלכים חברתיים, מדיניים וכלכליים, מישור שני : לכל מי שמסרב להבין את השפה הראשונה, והוא עצמו בכוח כופה את עצמו על המדינה, בוזז ומכלה את אוצרותיה ואת קניינה החומרי והרוחני, לכל מי שלא מבין את שפת הרוח והחוכמה, נסביר לו את העניין בשפתו שפת הכוח, ובכוח נראה לו את הדרך החוצה, וביחד נפתח שבילים לדרך חדשה ולמנהיגות ראוייה שתצמח מהעם. 
( רקדתי כבר רבות בחיי אבל להרים רגל ושחיה תסובב אותי בריקוד של החיים, אני עם רגל אחת הייתי צריך את חיה שתרקיד אותי, אז מה אומר על חבריי שמוגבלים בהרבה אברים? אבל מלאים שימחת חיים, כוח הרוח! צילום: סרגיי) אני קורא לכל הנכים , להתאחד, להתלכד ולעזור לי למנף את המהלך, למענכם ובשבילכם, שמעתי רבות על פילוג, חוסר אמון ,וסכסוכיי עבר בין ארגוני הנכים לבין עצמם, חברים שלי זה משחק לידיהם של הפוליטיקאים ומחליש את האינטרס שלכם, המאבק הזה על הקצבאות הוא למען כולכם, ואתם מוזמנים לקרוא על כך בהזמנה להפגנה ברשומה שלי בקישור המצורף, http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1265388
או תראו כאן תמונות מצורפות וכמה כוח יש לכם בהשתתפות ובנוכחות שלכם ביום ההפגנה
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1268483
ביום שני בבוקר, תהייה פגישה חשובה בניסיון להשיג הישגים עבורכם, אתם חייבים להגיע בהמוניכם, בואו מהבוקר לאוהל המחאה, כדיי להראות כוח ועוצמה ולעזור לחברים שלכם, לנסות להגדיל את הקצבאות, עבורכם ורק עבורכם ולמען תוכלו לחיות בכבוד!
אני קורא לכם באופן אישי, בואו ! וותרו על החשדנות, ופלגנות העבר, אם אוכל אהיה שם בישיבה, ואדאג ששום אינטרס אישי של אף אחד לא יקודם !אלא ידובר שם רק על האינטרס שלכם ! ועל האינטרס של ציבור וסקטור ולא של יחיד. לכן אני מודיע לכם, כל מי שחושב שיש נושא שצריך להעלות ולא נגעו בו, שירשום על פתק ויגיע, במקום לשדר חשדנות וחוסר אמון, במקום להישאר בבית מבלי לתרום למאבק, בואו ותהיו חלק מהמאבק למען זכותכם להתקיים בכבוד!
אין לי ספק שכל מי שקורא אותי כאן, מאמין בדרך והיה רוצה שיצליח לי, לכם, למען כולנו, ואם אני תורם את עצמי זמני כוחי וכספי לעניין, זה בזכות האמונה שיש בי, לכן אהיה שם בשבילכם ובשביל הנכים שהפכו לחברים שלי, בעצם יציאתם לרחוב למחות ולצעוק, למרות כאבם, מגבלותיהם הפיזיות, אפילו תוך סיכון בריאותם , לדוגמא דן הגיע עם מכשיר הנשמה, ועופרה אבאבא הגיעה על עגלה, ומונשמת, למרות שאנשים אלה חשופים לזיהומים וחיידקים, הם הגיעו בכוח הרוח ובגלל כבודם הרמוס, בזכות המחאה והבעת עמדה נחושה המתבקשת כאן גם מציבור נכים מאוחד יותר וגם מכלל האנשים בחברה הישראלית
לכן אני מעמיד לרשותם באהבה גדולה את כל הכוח שהתעצם בי, בזכות ה320,000 קוראים שלי בבלוג בתפוז, בזכות הפרגון מחבריי בבלוג בקפה דה מרקר, בזכות האנשים שיוצאים מהמסכים ומצטרפים אליי לדרכים.וחבריי האופנוענים המופלאים. ( חנן ואישתו, חנוך האופנוען,בנצי האופנוען שבא מכפר רופין דרך הביקעה,כלת יום ההולדת,גילי שלנו,אברם הנכה, גאולה הרקדנית על כיסא הגלגלים, חיה הפנתרית, ומאיר הנועז) צילום : סרגיי (חסרים בתמונה: חיים גן יבנה ואישתו, צליק, והצלם המופלא סרגיי) אני קורא לכולכם ולכלל הציבור, לבוא ביום שני בבוקר לאוהל המחאה ברחוב קפלן 2 ירושלים, " חברה נבחנת ביכולתה להגן על החלשים הנזקקים שלה"
אני מודיע לכול ציבור הנכים הספקן, תנו אמון בחברים שלכם, הם עובדים בחינם, ולמען כולכם, בואו ! אם תרצו אני אהיה שם, אם זה נותן לכם הרגשה טובה יותר, תהיו רגועים, אין לי שום אינטרס , מלבד האינטרס שלכם, אפילו אין לי שאיפות להנהיג אתכם, חשוב לי לנסות לגרום לכם להתאחד ולעשות למען עצמכם, אף אחד לא יעשה את זה טוב מכם, כל מעשיי איתכם חבריי הנכים, הם משחק ילדים לעומת הדרך הצפויה לי בהתעסקות עם הנכים האמיתיים, האטומים,מקבליי ההחלטות השגויות, מקבליי השוחד ותאבי השררה, הם הנכים האמיתיים שמדביקים את המדינה בפצעים ומחלות שבגללן יצאתי עם פלסטר, " לעצור את הדימום הלאומי " ולאט לאט הפלסטר התעצם והפך לרקמה אנושית של אנשים בעלי אמונה , שביחד נוטעים בי כוח והרגשה שביחד ננצח! " גם את זה נעבור ביחד, יש דרכים לחבק את הפחד אם נדחה מחלוקות ונאחד את הכוחות, גם את זה נעבור ביחד"
מחכה לכם בדרכים חברים שלי ובמיוחד ביום שני בבוקר תוספת ב- 15-6-08 האופנוע ואני רוכבים לבד לחברים בירושלים,מהרהר על השבת הכבדה שהייתה לי כתוצאה מהמפגש עם כל המונשמים והנכים, בשבת הייתי מוצף בטלפונים מחבריי הנכים, והבוקר מאיר הנועז, חיה קינן, שימחה בניטה....קיבלתי החלטה שצריך לתת למאבק עוד דחיפה קדימה, שלחתי מייל לכל חבריי וביקשתי שיעבירו הלאה, כמו כן סגרתי שאם ההם למעלה יישארו אדישים, אנחנו נחריף את המאבק, ונבצע בתאום שמכל עיר בשעה מסוימת יצא נכה עם עגלת גלגלים בדרכו לירושלים לאוהל המחאה. האופנוע הגיע לירושלים, ונכנס למתחם הביטוח לאומי, שם מול שער חסום וגדוד שוטרים ומאבטחים, ישבו על כיסאות גלגלים, חבריי הנכים, מחיאות כפיים עם כניסת האופנוע למתחם, ציון ביקש שארים אותו על השער, כי השוטרים מנעו ממנו לטפס עליו, הזהרתי אותו שלא ישתולל, והנפתי אותו בבת אחת לקודקוד השער החשמלי, שם התמקם ציון ברגליים שמוטות ונשימה בלתי סדירה מרוב התרגשות, הבאתי לו מים, וביקשתי ממנו שיודיע לי כשיחליט לרדת, בינתיים עטו עליו צלמיי עיתונות והפרובוקציה עשתה את שלה, מאיר הנועז ביקש ממני " גם אני רוצה , תעלה אותי בבקשה" שני שוטרים מנעו ממני לבצע זאת, והתפתח ויכוח שכל רגע יכול להתלקח לעימות, מנעתי זאת והרחקתי את מאיר הנועז ואת הנכים שהתעמתו עם השוטרים, אמרתי לשוטר שעדיף שאני ארים את מאיר הנועז בזרועותיי ואשמור על ביטחונו, מאשר הוא יעשה מעשה שיזיק לעצמו, השוטר התעקש ואף דיבר איתי בנימת איום למעצר, תוך כדיי העימות עם השוטר, מאיר הנועז, שמט את גופו מהעגלה והתגלגל מתחת לשער החשמלי אל תוך החצר, כולם היו בהלם, " אמרתי לך" אמרתי לשוטר, ובדקתי שמאיר החבוט בסדר, העפתי אליו מעבר לגדר בקבוק מים, וחשבתי כמה הם אמיצים ונחושים חבריי הנכים, וכמה עצוב שהם נאלצים לייצר פרובוקציות כדיי לזכות בתשומת לב, הרהרתי בכך שהבושה והביזיון כבר הפכו לנורמה אצל המנהיגים שלנו. פתחתי גיטרה לתפילה לבקשת החברים, " יומם השמש, לא יככה, וירח בלילה, השם ישמרוך מכל רע ישמור את נפשך, השם ישמור צאתך ובואך, מעתה ועד עולם"לאחר מכן באוהל המחאה, יושבים עם השר אלי ישי בעניין העובדים הזרים שמטפלים בנכים, הנכים מספרים לו על המצוקות, וערימת הבעיות ומקרים טרגיים רבים שמגוללים הנכים ושימחה בניטה מעצימה את הדוגמאות, דורון יהודה מוסיף משלו והשר כבר משוכנע ונרגש, אבל הנכים רוצים לדבר, השר מדבר באמפטיה, ומבטיח פגישת עבודה יסודית ומעמיקה, אני דורש התחייבות ליום ושעה, ואלי סוגר על יום חמישי, נו טוב, מחר יש לחבריי פגישה בנושא הקצבאות עם השר הרצוג, וביום חמישי פגישה בנושא העובדים הזרים עם השר אלי ישי, אני מקווה שאולי יגיעו להסכמים ולא נגיע לשבת, למרות שכבר כמה מחבריי שאלו אותי אם אבוא לקבלת שבת, הבטחתי להם שאם חלילה הם יאלצו להישאר, אביא איתי את חבריי לקבלת שבת וחגיגת מוזיקה וריקודים, שתפתח לבבות ושעריי שמיים, נשארתי עם חבריי הנכים , עד שהשמש סימנה לי על שקיעתה וגם גופי החל לשקוע, במזג אוויר מדהים רכבתי את פיתולי ירושלים, נוף משגע והרגשת סיפוק נהדרת, הגעתי אל חדרי שבקיבוץ למקלחת חמה ולצבירת כוחות למשימות הבאות.
|
