ננזפתי.

לטובתי כמובן.

אני נותנת הרבה מדי, על חשבוני. זו הקרבה ויש לה מחיר.

אני יודעת.

אבל,

אני יכולה לקוות, שבצד השני, יהיה מי שישתתף.

אני לא יכולה להכריח אותו

אני לא יכולה לגרום לה להכריח אותו

אני לא צריכה לגרום לה לריב איתו

זה מה יש.

אבל כשאני רואה את חוסר האונים שלה, ואת התסכול שלה והכאב,

אני עושה את הדבר היחיד שאני יכולה לעשות: להיות שם עבורה. גם על חשבון דברים אחרים.

זה מה יש כרגע.

ואני אנהג לפי הערכים שלי, ולא של אף אחד אחר.

============

והבעל שלי, הוא הנפלא באדם. הוא שותף לי, כמו שאף אח-לו-היה-לי, לא היה יכול להיות.

אין עליו.

============

הילדים שלי יודעים, שיש מקום אחד שבו לעולם לא אסרב להם: חנות ספרים.