כותרות TheMarker >
    ';

    ID@N - Innovation Data and Networks

    הבלוג יעסוק בווב 2.0, 3.0, N.0 ובישומיהם הארגוניים: אנטרפרייס N.0, מנסיוני כאסטרטג ווב 2.0 של לקוחותי בישראל.

    הרצאתי בכנס: פסיכולוגיה ברשת, בבין תחומי השבוע

    26 תגובות   יום ראשון, 15/6/08, 00:13
     הרצאתי בכנס: פסיכולוגיה ברשת, החיים בסביבה וירטואלית

    במרכז הבין-תחומי בהרצליה, 19 ביוני 2008 בשעות 9.00-16.00

    אתר הכנס: http://www.thingsonmymind.com/elove2008/

     

    עם גרסה אנגלית בהרצאתי בכנס הבינתחומי למדעי החברה, בפירנצה ביולי 2008

    http://i08.cgpublisher.com/proposals/854/index_html

    Web 2.0 and Postmodern Society: The "Flat Tail World"

     

    נושא הרצאתי הוא האדם בראשית המאה ה21 שחי בסביבה שמשלבת גלובליזציה עם אינטרנט. זוהי הסביבה שנקראת "העולם שטוח הזנב" שהוא שילוב של "העולם השטוח" של תומס פרידמן עם "חוק הזנב הארוך" של אנדרסון.

     

    בעולם שטוח הזנב, רוב מה שידענו על ניהול ועל חדשנות, על פסיכולוגיה ועל פוליטיקה, כבר אינו תקף. ההמון חכם יותר מהגאון, המנהלים לא יודעים טוב יותר מהעובדים, המומחים לא מבינים יותר מההדיוטות כפי שויקיפדיה מוכיחה, ודמוקרטיה ותרבות מערבית אינם תנאי הכרחי להצלחה כלכלית כפי שסין מוכיחה.

     

    האדם במאה ה21, מתחיל לרכב על ווב 2.0 כדי לצאת מהמוניותו. ההמון מתקבץ סביב קהילות שכלכלתן מתנהלת לפי חוק הזנב הארוך. האדם הופך להיות יצור אקטיבי בעזרת סקנדלייף, ויקי, בלוגים ורשתות חברתיות. דמוקרטיית ההמונים, החינוך ההמוני, והתקשורת ההמונית של הטלוויזייה והעיתון הנשלטת על ידי יחצני"ם, פושטות את הרגל.

     

    מושב III - הבטים תרבותיים

    יו"ר: ד"ר יאיר עמיחי -המבורגר

    התמזגות אדם מכונה
    ד"ר דורון פרידמן חבר סגל בבי"ס סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה, עוסק במחקר בניו מדיה, בפרט בסביבות וירטואליות מרובות משתתפים ובממשקים אינטראקטיביים המבוססים על נוירו-פיזיולוגיה. מרצה באוניברסיטת תל אביב, וכן מרצה כבוד (Honorary Lecturer) באוניברסיטת UCL בלונדון.

    האדם במהפכת המידע
    פרופ' שיזף רפאלי עומד בראש המרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה, ראש ביה"ס לניהול באוניברסיטת חיפה.

    האדם בתהליכי שינוי חברתי אינטרנטי
    ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר הוא ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP) בבית ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי ,הרצליה.

    אינטרנט וגלובליזציה: העולם השטוח של פרידמן וחוק הזנב הארוך של אנדרסון
    ד"ר אשר עידן הוא מנהל "התוכנית לניהול עתיד" בפקולטה לניהול בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. מרצה בתחומי עתידנות והמגמות העתידיות של החינוך והכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטה הפתוחה.

     

     

    אני ממליץ גם על המושב השני:

     

    היבטים קבוצתיים. יו"ר: ד"ר ירדן לוינסקי

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/3/09 01:07:

      אני תלמידתו (מאונ' בר-אילן) וקוראת נלהבת של הבלוג והספר שכתב ד"ר אשר עידן מסכימה עם דעותיו וחושבת שתפיסתו את השינויים בעידן זה, הגלובליזציה, הדמוקרטיה, הפסיכולוגיה, הכלכלה והשיקוף שלהם באינטרנט מרתקת ומרחיבה את הדעת.  
        18/2/09 10:50:

      ליבשיץ דן

      תמשיך להאמין בעצמך

      ותהיה כ"מעיין המגבר" של איאן ראנד

       אנחנו מתקרבים לחזון שלך בשנה-שנתיים הקרובות

       

      צטט: ליבשיץ דן 2009-02-17 23:50:27

      צטט: חץ עין נץ 2008-06-19 20:27:41

       

       

      אהה עוד דבר . אתה הוא זה הטוען כי בעולם השטח הזמן מתקצר ותופעות הן מהירות יותר. ניחא. גם את זה לא טרחת להביא ולו בדל מחקר שמוכיח את זה. אבל דבר אחד בטוח זנב ארוך (או זנב כבד או זנב פורטו) קורה רק בזנבות איטים ברגע שהזנב מהיר הוא מיד אינו פורטו.

       

      אני נסיתי להסביר את זה בדוגמא עם סכום של הטור 1/X בגובה N. אם הN גדול אזי אין פורטו.... ואין זנב כבד.......כלומר אם כבר אפשר לעשות איזה שהיא הנחה כל שהיא (שגם היא שרטלנית עד אימ ה היות וקיימים פה כל כך הרבה משתנים שחייבים לבדוק את ההנחות הללו כנגד נתונים מהשטח..) אזי סביר דווקא שזנבות בעולם השטוח לא יהו כבדים . 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      חן היקר שלום.

      ראשית דבר אינני מבין מדוע וכיצד אתה מרשה לעצמך או לבורותך להעיד על ד"ר אשר עידן

      ככזה המנסה להוכיח טענות חסרות שחר ואכאלו אשר אינן נתפסות בעולם ההוכחות המדעי.

       

      שנית ולעניין.

      ד"ר אשר עידן חושף אותנו לחיזויים אפשריים ותאוריות הבאות מתחום אקדמי צעיר הנקרא "חקר עתידים".

       

      ממליץ לקרוא לפחות את הספר 'צופן העתיד', כמבוא אפשרי לתובנת הנושא.

       

       

       

      בהקדמה לספרו 'צופן העתיד' (ידיעות ספרים, 2008) מספר לנו ד"ר דוד פסיג מאוניברסיטת בר אילן אודות האקדמיה בישראל שהתקשתה לעכל את תחום העתידנות (ואותו עצמו לאחר שעבר "דרך חתחתים"). לכן, ככל הנראה, המחבר רואה את מבחנו האמיתי בניסיון להציב ספר לימוד מהמעלה הראשונה. אין ספק שפסיג משיג מטרה מרכזית זאת, כלומר את ההוכחה ש'חקר עתידים' (Futures Studies) מהווה דיסציפלינה נפרדת וראויה "אקדמית שעומדת בזכות עצמה" (עמ' 38).
      אולם, לד"ר פסיג מטרות נוספות בספרו ולא רק ניסיון לשכנע את חבריו לסגל האקדמי שבכוחו למצוא "שאלות ותוקף מחקרי", או להכין את תלמידיו לעבודת גמר. המחבר מציג את תכלית ספרו כך: "תמצית מטרתו של הספר הזה להביא לפני הקורא מגוון גדול של דימויים עתידיים בסוגיות רבות שמדינת ישראל מתלבטת בהן".
      מדוע בוחר ד"ד פסיג לטרוח כה רבות ועל גבי 542 עמודים מלאי נתונים?! תשובתו הברורה היא: ש"אנחנו לא יכולים להמשיך להיות סלחנים ולדבוק באסטרטגית השליפות שאפיינה אותנו מימי הקמתה של מדינת ישראל" (עמ'51).
      אשר לי, לפני כעשרים הסתערתי על לימודי התואר השני שלי. סיימתי, בקצב שיא לאותה תקופה, תוך שנה וחצי, תואר מוסמך והגשתי עבודת תזה מחקרית (שעסקה דווקא ב'שחיתות לבנה' ותפיסה נורמטיבית של שחיתויות). ו... אז הבנתי שאני מבקש להיות משכיל, קורא בתחומים משתנים, אך לא אקדמאי מקצועי, במובן של חקר ומתודולוגיה. לפיכך, כאשר אני קורא או כותב על העתיד אני עושה זאת כגירוי אינטלקטואלי. בפרק העכשווי של מה שאני מצפה שיהיו 'מגה חיי'. אני בהחלט מרגיש חופשי לבחון את העתיד, אפילו במדע הבדיוני, וללא שמץ התנצלות.
      הנה וילסון כותב ב'סחרור' על איש המאדים שמביא תושב ארץ שחפץ ביקרו לכמעט חיי נצח; ואני מצידי, כקורא, מתווכח עימו בחלומי לגבי האפשרות שרעיונו על הארכת הטלומרים בד.נ.א אמנם יתרחש בחקר הגנטי. החלום הזה, שנמצא בבסיס החשיבה אודות העתיד, אינו שייך רק לז'ול וורן וממשיכיו, אלא גם לסופרי עיון 'רציניים', המובילים מאז ומעולם את תחום העתידנות. כדוגמא ראשונה אציין, כמובן, על בסיס שם הספר, את 'הלם העתיד' משנת 1970. אלווין טופלר אמנם סיים חייו כפרופסור, אולם כסוציולוג ידע לכתוב לא רק על השינויים הטכנולוגיים הצפויים, אלא גם על הצפי שלו לעליה בגירושים ובשינוי התא המשפחתי. לכן, טופלר היה עתידן מחונן, שלא בחל בכתיבה של רומן מדע בדיוני.
      בעצם, באופן אישי אני מחפש בשיחה על העתיד משהו נוסף, שירווה את חיי היומיום שלי, ויעמת אותי פחות עם חישוב מתמטי. עבורי הבחינה של עתידן כריי קורצווייל אינה בחישוב הסטטיסטי העומד בבסיס הסינגולאריות, למרות שאני עושה את המאמץ הנדרש להבין אותו. עבורי הצורך באינטלקט הוא ביכולת לנהל עימו ויכוח, כמו: האם לצד חיי נצח ובזכות קשר מוח-מחשב, אכן נקבל אדם שונה מבחינה אבולוציונית, מהאדם המוכר לנו כיום? האומנם אדם שיחיה כ- 300 שנה, ולדעתי בקרוב יהיו כאלה, שלמעשה מוחו מתוגבר שכלית כלפטופ, וזיכרונותיו מגובים בדיסק חיצוני, ויהיה אדם כזה בקרוב - האם הוא יישאר אדם כמונו, או שאנו ורסיה 1.0 למה שבקרוב חלק מאיתנו (בעלי אמצעים, כנראה) יהיו?
      אלא, שפסיג אינו סוציולוג אלא כלכלן בהכשרתו, המומחה לחיזוי בעזרתם של מודלים סטטיסטיים ומודלים של קבלת החלטות. לכן בפרק 50, כדוגמא מייצגת, ישנם 12 עמודים, 9 עקומות ורשימה של 15 נקודות המיועדות לחשיבה אנליטית.
      ברור שעובדה זו אינה עושה מד"ר דוד פסיג חוקר חשוב פחות, אלא רק מבהירה משהו מיתרונותיו וממה הוא מעדיף להדיר את עומק יכולתו. אדגים זאת על ידי נושא התעסוקה בעתיד: בפרק זה שלא כהרגלו פותח המחבר במשנתו של אברהם מאסלו הקשורה לפרמידת הצרכים ולצורך בהגשמה עצמית. האם הסנונית עמדה לבשר על הבנה במרכיבים האישיותיים בבני אדם? מתברר שלא. הנה הוא מביא בפנינו בהמשך טפח מרתק של מקצועות העתיד כמו high touch או 'ציידי כישרונות' בארגוני העתיד, אבל ממשיך להתעלם מהשינוי הצפוי באדם עצמו, בצורך שלו לשנות קריירה לאורך חיים כה ארוכים, בצורך לחינוך למחזורי קריירה, בצורך הממלכתי ליצירת מקומות תעסוקה לגיל השני, ובצורך בהסבה. הוא פוסח על תהליכי ה'שחיקה' וה'עייפות מהעבודה' המתרחשים כבר כיום כתוצאה מתוחלת החיים העולה, ומההכרח העומד בפתח, ללמוד לשנות את המקצוע מספר פעמים במהלך הקריירה, ואף להיערך לכך מראש מבחינה חברתית וחינוכית.
      אם ד"ר פסיג יתעמק בהערותי, יבין טוב יותר מדוע קביעתו שהמודיעין הצבאי מעולם לא הצליח "לחזות אירועים היסטוריים" אך חקר העתיד לעומתם כבר דייק בכמה תחזיות מעוררות פליאה" (עמ' 77) אינה רלוונטית. הסיבה האמיתית אינה רק במתודולוגיה של אנשי המודיעין לעומת אנשי המחקר. הסיבה המובילה הינה שגם בעתיד נושפע גם ממרכיבים אישיותיים, שקשה לצפות התנהגויות של בני אנוש, מנסראללה שם ועד אולמרט כאן איתנו. לכן העתידנות מצליחה יותר כשהיא מוצגת כרשימות של תחזיות הנשענות על שיפורים טכנולוגיים-רפואיים, לדוגמא בהצלחת החיזוי אודות הנחיתה על הירח, לכן יש סיכוי גדול שעתידנים יצדקו לגבי ננו-טכנולוגיה או בינה מלאכותית יותר מאשר איש מודיעין או פרופ' למדע המדינה בקשר לצפוי לנו מאיראן. ההסבר לכך איננו שאיפתו של פסיג למתודולוגיה מושלמת, ואין חשש לפגיעה ברלוונטיות האקדמית של התחום כאשר מביעים משהו ממעמקי האינטואיציה.
      זו גם הסיבה שכבודו של ד"ר בכלכלה, המלמד 'ניתוח טכני' של שוק ההון את תלמידיו, לא יפגע אם באותו מועד ידגיש שכמה מהתחזיות של ביל גייטס ווורן באפט התממשו, גם ללא ידע בכלים אמפיריים.
      פסיג דורש בספרו מ"כל המומחים והפרשנים לגלות את אוזני הציבור באיזו מתודולוגיה השתמשו" (עמ' 79). אני אישית רואה עצמי יותר כמתעניין וצובר מידע, ופחות מחויב למתודולוגיה. אך גם אם יעמידו אותי בפני כיתת יורים אינטלקטואלית אגן על אמונתי שבעתיד רופא המשפחה לא יטפל בבני ה'גיל השני' ואת מחצית מהאוכלוסייה ילווה בשנות החמישים 'רופא מניעה', אליו יבואו אנשים בריאים; וגם אומר בביטחון שאחרי גיל 3 הספרות ימשיך לטפל בנו 'רופא תחזוקה' ולא רופא גריאטרי. אני חש שקניתי את זכותי לטעון בצורך של 'גירושים אוטומטיים' בעתיד. יתכן והבסיס המחקרי שלי חלש מבחינה אקדמית, אך זו זכותי וכבודו של 'צופן העתיד' במקומו.
      לסיכום, אני השכמתי קום, כמעשה מעריצי הארי פוטר, ורצתי לקרוא את ספרו של פסיג. אני מקווה שרבים יעשו כן. אמנם, להבדיל, קריאת הספר תחייב את ההדיוט למאמץ רב, אך לטעמי הספר ראוי לכך.
      אסיים את מאמרי זה, על ספרו של פסיג, בנושא שלגביו הוא שולי ולגבי מרכזי, בתת פרק קצר הקרוי 'מוטת זמן עתיד' הכולל את המשפט החבוי: "החברה הישראלית של ימינו מייחסת חשיבות רבה להישגים, והישגים מעצם טיבם שואבים משמעותם מתוך ציר הזמן" (עמ'58). ובכן, מושג הזמן לגבינו הוא זה העתיד בקרוב מאד להשתנות, מאותה נקודה בה נסכים שתוחלת חיינו הוכפלה, כך תשתנה התייחסותנו להישג או למודל ה'קרייריסט', וכלפי שורה שלימה של נושאים הרלוונטיים לחיי היומיום והמשפחה שלנו, כמו נכונות צעירים להינשא. אך זה כבר נוגע למושג ה'מגה חיים', ל'מחזור החיים השני' ולספר אחר.
      המאמר התפרסם לראשונה באתר אימגו. 













      ד"ר אשר עידן, אתה גאון ומוביל דרך, דעתן ומנהיג בתחומך.

      תחום בו אין מומחים רבים. חדשנות וקידמה.

       

      פן יירבו כמוך.

       

       

       

      ועוד פחות משנה, כאשר כולנו נתחיל לשחות בתוך הווב 3.0, ניזכר בפוסט זה 

      ותגובות מגוחכות כמוזכרות ע"י המכובד, חן נץ, עלולים להיתפס כמסגרת תמונות דיגיטלית אשר בשנות התשעים המאוחרות נראה היה מוזר לתלות LCD על הקיר על מנת להציג תמונות.

       

       

       

       

       

       

      עליונות באמצעות חדשנות.

       

       

        18/2/09 10:48:

      תודה רבה

       

      צטט: זהר אוריין 2009-02-17 20:58:27

      מצחיק זו תשובתם של איגוד האינטרנט לפוסט הזה (כמובן בכאילו ...)

      לינק

       

       

        17/2/09 23:50:

      צטט: חץ עין נץ 2008-06-19 20:27:41

       

       

      אהה עוד דבר . אתה הוא זה הטוען כי בעולם השטח הזמן מתקצר ותופעות הן מהירות יותר. ניחא. גם את זה לא טרחת להביא ולו בדל מחקר שמוכיח את זה. אבל דבר אחד בטוח זנב ארוך (או זנב כבד או זנב פורטו) קורה רק בזנבות איטים ברגע שהזנב מהיר הוא מיד אינו פורטו.

       

      אני נסיתי להסביר את זה בדוגמא עם סכום של הטור 1/X בגובה N. אם הN גדול אזי אין פורטו.... ואין זנב כבד.......כלומר אם כבר אפשר לעשות איזה שהיא הנחה כל שהיא (שגם היא שרטלנית עד אימ ה היות וקיימים פה כל כך הרבה משתנים שחייבים לבדוק את ההנחות הללו כנגד נתונים מהשטח..) אזי סביר דווקא שזנבות בעולם השטוח לא יהו כבדים . 

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      חן היקר שלום.

      ראשית דבר אינני מבין מדוע וכיצד אתה מרשה לעצמך או לבורותך להעיד על ד"ר אשר עידן

      ככזה המנסה להוכיח טענות חסרות שחר ואכאלו אשר אינן נתפסות בעולם ההוכחות המדעי.

       

      שנית ולעניין.

      ד"ר אשר עידן חושף אותנו לחיזויים אפשריים ותאוריות הבאות מתחום אקדמי צעיר הנקרא "חקר עתידים".

       

      ממליץ לקרוא לפחות את הספר 'צופן העתיד', כמבוא אפשרי לתובנת הנושא.

       

       

       

      בהקדמה לספרו 'צופן העתיד' (ידיעות ספרים, 2008) מספר לנו ד"ר דוד פסיג מאוניברסיטת בר אילן אודות האקדמיה בישראל שהתקשתה לעכל את תחום העתידנות (ואותו עצמו לאחר שעבר "דרך חתחתים"). לכן, ככל הנראה, המחבר רואה את מבחנו האמיתי בניסיון להציב ספר לימוד מהמעלה הראשונה. אין ספק שפסיג משיג מטרה מרכזית זאת, כלומר את ההוכחה ש'חקר עתידים' (Futures Studies) מהווה דיסציפלינה נפרדת וראויה "אקדמית שעומדת בזכות עצמה" (עמ' 38).
      אולם, לד"ר פסיג מטרות נוספות בספרו ולא רק ניסיון לשכנע את חבריו לסגל האקדמי שבכוחו למצוא "שאלות ותוקף מחקרי", או להכין את תלמידיו לעבודת גמר. המחבר מציג את תכלית ספרו כך: "תמצית מטרתו של הספר הזה להביא לפני הקורא מגוון גדול של דימויים עתידיים בסוגיות רבות שמדינת ישראל מתלבטת בהן".
      מדוע בוחר ד"ד פסיג לטרוח כה רבות ועל גבי 542 עמודים מלאי נתונים?! תשובתו הברורה היא: ש"אנחנו לא יכולים להמשיך להיות סלחנים ולדבוק באסטרטגית השליפות שאפיינה אותנו מימי הקמתה של מדינת ישראל" (עמ'51).
      אשר לי, לפני כעשרים הסתערתי על לימודי התואר השני שלי. סיימתי, בקצב שיא לאותה תקופה, תוך שנה וחצי, תואר מוסמך והגשתי עבודת תזה מחקרית (שעסקה דווקא ב'שחיתות לבנה' ותפיסה נורמטיבית של שחיתויות). ו... אז הבנתי שאני מבקש להיות משכיל, קורא בתחומים משתנים, אך לא אקדמאי מקצועי, במובן של חקר ומתודולוגיה. לפיכך, כאשר אני קורא או כותב על העתיד אני עושה זאת כגירוי אינטלקטואלי. בפרק העכשווי של מה שאני מצפה שיהיו 'מגה חיי'. אני בהחלט מרגיש חופשי לבחון את העתיד, אפילו במדע הבדיוני, וללא שמץ התנצלות.
      הנה וילסון כותב ב'סחרור' על איש המאדים שמביא תושב ארץ שחפץ ביקרו לכמעט חיי נצח; ואני מצידי, כקורא, מתווכח עימו בחלומי לגבי האפשרות שרעיונו על הארכת הטלומרים בד.נ.א אמנם יתרחש בחקר הגנטי. החלום הזה, שנמצא בבסיס החשיבה אודות העתיד, אינו שייך רק לז'ול וורן וממשיכיו, אלא גם לסופרי עיון 'רציניים', המובילים מאז ומעולם את תחום העתידנות. כדוגמא ראשונה אציין, כמובן, על בסיס שם הספר, את 'הלם העתיד' משנת 1970. אלווין טופלר אמנם סיים חייו כפרופסור, אולם כסוציולוג ידע לכתוב לא רק על השינויים הטכנולוגיים הצפויים, אלא גם על הצפי שלו לעליה בגירושים ובשינוי התא המשפחתי. לכן, טופלר היה עתידן מחונן, שלא בחל בכתיבה של רומן מדע בדיוני.
      בעצם, באופן אישי אני מחפש בשיחה על העתיד משהו נוסף, שירווה את חיי היומיום שלי, ויעמת אותי פחות עם חישוב מתמטי. עבורי הבחינה של עתידן כריי קורצווייל אינה בחישוב הסטטיסטי העומד בבסיס הסינגולאריות, למרות שאני עושה את המאמץ הנדרש להבין אותו. עבורי הצורך באינטלקט הוא ביכולת לנהל עימו ויכוח, כמו: האם לצד חיי נצח ובזכות קשר מוח-מחשב, אכן נקבל אדם שונה מבחינה אבולוציונית, מהאדם המוכר לנו כיום? האומנם אדם שיחיה כ- 300 שנה, ולדעתי בקרוב יהיו כאלה, שלמעשה מוחו מתוגבר שכלית כלפטופ, וזיכרונותיו מגובים בדיסק חיצוני, ויהיה אדם כזה בקרוב - האם הוא יישאר אדם כמונו, או שאנו ורסיה 1.0 למה שבקרוב חלק מאיתנו (בעלי אמצעים, כנראה) יהיו?
      אלא, שפסיג אינו סוציולוג אלא כלכלן בהכשרתו, המומחה לחיזוי בעזרתם של מודלים סטטיסטיים ומודלים של קבלת החלטות. לכן בפרק 50, כדוגמא מייצגת, ישנם 12 עמודים, 9 עקומות ורשימה של 15 נקודות המיועדות לחשיבה אנליטית.
      ברור שעובדה זו אינה עושה מד"ר דוד פסיג חוקר חשוב פחות, אלא רק מבהירה משהו מיתרונותיו וממה הוא מעדיף להדיר את עומק יכולתו. אדגים זאת על ידי נושא התעסוקה בעתיד: בפרק זה שלא כהרגלו פותח המחבר במשנתו של אברהם מאסלו הקשורה לפרמידת הצרכים ולצורך בהגשמה עצמית. האם הסנונית עמדה לבשר על הבנה במרכיבים האישיותיים בבני אדם? מתברר שלא. הנה הוא מביא בפנינו בהמשך טפח מרתק של מקצועות העתיד כמו high touch או 'ציידי כישרונות' בארגוני העתיד, אבל ממשיך להתעלם מהשינוי הצפוי באדם עצמו, בצורך שלו לשנות קריירה לאורך חיים כה ארוכים, בצורך לחינוך למחזורי קריירה, בצורך הממלכתי ליצירת מקומות תעסוקה לגיל השני, ובצורך בהסבה. הוא פוסח על תהליכי ה'שחיקה' וה'עייפות מהעבודה' המתרחשים כבר כיום כתוצאה מתוחלת החיים העולה, ומההכרח העומד בפתח, ללמוד לשנות את המקצוע מספר פעמים במהלך הקריירה, ואף להיערך לכך מראש מבחינה חברתית וחינוכית.
      אם ד"ר פסיג יתעמק בהערותי, יבין טוב יותר מדוע קביעתו שהמודיעין הצבאי מעולם לא הצליח "לחזות אירועים היסטוריים" אך חקר העתיד לעומתם כבר דייק בכמה תחזיות מעוררות פליאה" (עמ' 77) אינה רלוונטית. הסיבה האמיתית אינה רק במתודולוגיה של אנשי המודיעין לעומת אנשי המחקר. הסיבה המובילה הינה שגם בעתיד נושפע גם ממרכיבים אישיותיים, שקשה לצפות התנהגויות של בני אנוש, מנסראללה שם ועד אולמרט כאן איתנו. לכן העתידנות מצליחה יותר כשהיא מוצגת כרשימות של תחזיות הנשענות על שיפורים טכנולוגיים-רפואיים, לדוגמא בהצלחת החיזוי אודות הנחיתה על הירח, לכן יש סיכוי גדול שעתידנים יצדקו לגבי ננו-טכנולוגיה או בינה מלאכותית יותר מאשר איש מודיעין או פרופ' למדע המדינה בקשר לצפוי לנו מאיראן. ההסבר לכך איננו שאיפתו של פסיג למתודולוגיה מושלמת, ואין חשש לפגיעה ברלוונטיות האקדמית של התחום כאשר מביעים משהו ממעמקי האינטואיציה.
      זו גם הסיבה שכבודו של ד"ר בכלכלה, המלמד 'ניתוח טכני' של שוק ההון את תלמידיו, לא יפגע אם באותו מועד ידגיש שכמה מהתחזיות של ביל גייטס ווורן באפט התממשו, גם ללא ידע בכלים אמפיריים.
      פסיג דורש בספרו מ"כל המומחים והפרשנים לגלות את אוזני הציבור באיזו מתודולוגיה השתמשו" (עמ' 79). אני אישית רואה עצמי יותר כמתעניין וצובר מידע, ופחות מחויב למתודולוגיה. אך גם אם יעמידו אותי בפני כיתת יורים אינטלקטואלית אגן על אמונתי שבעתיד רופא המשפחה לא יטפל בבני ה'גיל השני' ואת מחצית מהאוכלוסייה ילווה בשנות החמישים 'רופא מניעה', אליו יבואו אנשים בריאים; וגם אומר בביטחון שאחרי גיל 3 הספרות ימשיך לטפל בנו 'רופא תחזוקה' ולא רופא גריאטרי. אני חש שקניתי את זכותי לטעון בצורך של 'גירושים אוטומטיים' בעתיד. יתכן והבסיס המחקרי שלי חלש מבחינה אקדמית, אך זו זכותי וכבודו של 'צופן העתיד' במקומו.
      לסיכום, אני השכמתי קום, כמעשה מעריצי הארי פוטר, ורצתי לקרוא את ספרו של פסיג. אני מקווה שרבים יעשו כן. אמנם, להבדיל, קריאת הספר תחייב את ההדיוט למאמץ רב, אך לטעמי הספר ראוי לכך.
      אסיים את מאמרי זה, על ספרו של פסיג, בנושא שלגביו הוא שולי ולגבי מרכזי, בתת פרק קצר הקרוי 'מוטת זמן עתיד' הכולל את המשפט החבוי: "החברה הישראלית של ימינו מייחסת חשיבות רבה להישגים, והישגים מעצם טיבם שואבים משמעותם מתוך ציר הזמן" (עמ'58). ובכן, מושג הזמן לגבינו הוא זה העתיד בקרוב מאד להשתנות, מאותה נקודה בה נסכים שתוחלת חיינו הוכפלה, כך תשתנה התייחסותנו להישג או למודל ה'קרייריסט', וכלפי שורה שלימה של נושאים הרלוונטיים לחיי היומיום והמשפחה שלנו, כמו נכונות צעירים להינשא. אך זה כבר נוגע למושג ה'מגה חיים', ל'מחזור החיים השני' ולספר אחר.
      המאמר התפרסם לראשונה באתר אימגו. 













      ד"ר אשר עידן, אתה גאון ומוביל דרך, דעתן ומנהיג בתחומך.

      תחום בו אין מומחים רבים. חדשנות וקידמה.

       

      פן יירבו כמוך.

       

       

       

      ועוד פחות משנה, כאשר כולנו נתחיל לשחות בתוך הווב 3.0, ניזכר בפוסט זה 

      ותגובות מגוחכות כמוזכרות ע"י המכובד, חן נץ, עלולים להיתפס כמסגרת תמונות דיגיטלית אשר בשנות התשעים המאוחרות נראה היה מוזר לתלות LCD על הקיר על מנת להציג תמונות.

       

       

       

       

       

       

      עליונות באמצעות חדשנות.

        17/2/09 20:58:

      מצחיק זו תשובתם של איגוד האינטרנט לפוסט הזה (כמובן בכאילו ...)

      לינק

        23/6/08 01:59:

      "סין והודו המזרחיות, אכן חולפות על פני ארה"ב ואירופה המערביות"

       

      תגיד את זה למאות אלפי המורעבים וחסרי הזכויות במקומות הללו. איזו חולפות ואיזה נעליים.

       

      דרך אגב, זו טענה מסוימת שיש לי על הספר שלך. יש בו משהו "בועתי".

        22/6/08 12:08:

      רנסום, סחתיין על התמונה

      תומס פרידמן הוא אכן מודרניסט חד-מציאותי וחד-מימדי

      אני משתמש בו בתור "סוס עיוור של ההיסטוריה"

      אבל ההברקה שלו על העולם השטוח היא הברקה

      סין והודו המזרחיות, אכן חולפות על פני ארה"ב ואירופה המערביות

      זה מפריך את מערכת האמונות המודרנית כולה

      צטט: ransom stark 2008-06-21 16:33:02

      אשר שלום.

       

      במסגרת אותו קורס שסיפרתי לך עליו קראתי גם כתבים של תומס פרידמן ועלי להעיר - אין לך מה להיתלות בו כי לא באילנות גבוהים עסקינן. תומס פרידמן הוא סופר שרלטן וכותב בצורה שטחית ביותר - דבר שאני לא יכול להגיד על הספר שלך. אני יכול להתווכח עם טענותיו (ואני אעשה כך כשיהיה לי יותר זמן להגיב לכך ברצינות הראויה)  אבל הוא ניחן בראייה שמאפיינת ספרי מדע-בידיוני. לעומת זאת, לתומס פרידמן יש נטייה ברורה להגיד את הברור מאליו ואף להאמין בכך שזו המציאות היחידה.

       

       

       

        21/6/08 16:33:

      אשר שלום.

       

      במסגרת אותו קורס שסיפרתי לך עליו קראתי גם כתבים של תומס פרידמן ועלי להעיר - אין לך מה להיתלות בו כי לא באילנות גבוהים עסקינן. תומס פרידמן הוא סופר שרלטן וכותב בצורה שטחית ביותר - דבר שאני לא יכול להגיד על הספר שלך. אני יכול להתווכח עם טענותיו (ואני אעשה כך כשיהיה לי יותר זמן להגיב לכך ברצינות הראויה)  אבל הוא ניחן בראייה שמאפיינת ספרי מדע-בידיוני. לעומת זאת, לתומס פרידמן יש נטייה ברורה להגיד את הברור מאליו ואף להאמין בכך שזו המציאות היחידה.

       

       

        19/6/08 20:27:

       

       

      אהה עוד דבר . אתה הוא זה הטוען כי בעולם השטח הזמן מתקצר ותופעות הן מהירות יותר. ניחא. גם את זה לא טרחת להביא ולו בדל מחקר שמוכיח את זה. אבל דבר אחד בטוח זנב ארוך (או זנב כבד או זנב פורטו) קורה רק בזנבות איטים ברגע שהזנב מהיר הוא מיד אינו פורטו.

       

      אני נסיתי להסביר את זה בדוגמא עם סכום של הטור 1/X בגובה N. אם הN גדול אזי אין פורטו.... ואין זנב כבד.......כלומר אם כבר אפשר לעשות איזה שהיא הנחה כל שהיא (שגם היא שרטלנית עד אימ ה היות וקיימים פה כל כך הרבה משתנים שחייבים לבדוק את ההנחות הללו כנגד נתונים מהשטח..) אזי סביר דווקא שזנבות בעולם השטוח לא יהו כבדים . 

       

        19/6/08 20:24:
      אהה עוד דבר . אתה הוא זה הטוען כי בעולם השטח הזמן מתקצר ותופעות הן מהירות יותר. ניחא. גם את זה לא טרחת להביא ולו בדל מחקר שמוכיח את זה. אבל דבר אחד בטוח זנב ארוך (או זנב כבד או זנב פורטו הוא קורה רק בזנבות איטים ברגע שהזנב מהיר הוא מיד אינו פורטו. אני נסיתי להסביר את זה בדוגמא עם סכום הטור 1/X בגובה N. עם הN גדול אזי אין פורטו.... ואין זנב כבד.......כלומר אםא כבר אפשר לעשות איזה שהיא הנחה כל שהוא (שם היא שרטלנית עד אימ ה היות וקיימים פה כל כך הרבה משתנים שחייבים לבדוק את ההנחות הללו כנגד נותנים מהשטח..) אזי סביר דווקא שזנבות בעולם השטוח לא יהו כבדים .
        19/6/08 19:50:

       אני אשתדל לא להעליב.

      אני שאלתי שאלה פשוטה הזנב הארוך הינו תאורת כמותי ועונה לשאלה "כמה?" אם משהו מתנהג על פי "הזנב הארוך" זה מתאר איזה שהיא תכונה כמותית שלו. העולם השטוח הינו תאור איכותי (וכזכור לך חסר כל בסיס עובדתי אבל את זה ויתרנו לך..) . תסביר לי בבקשה באיזה ממד נערך החיבור שלהם ובכלל על בסיס מהאתה מרשה לעצמך לחבר בינהם? מה זה יותר:  טוב או הרבה? מעט או יפה? ארוך או ירוק? כבד או רע?

      הדןגמא שלך על הזחל והגולם הינה תסלח לי באמת קשקוש. אתה עונה לשאלה כמה מהר פרפר יכול לעוף בתשובה הגולם עגול.....

       

      אין שום דרך לחבר בינות השנים... בוודאי לא במובן המדעי של המילה. אפשר  בעיתון לאישה. בWORLD NEWS שמוכרים בכל סופרמרקט בארה"ב אי אפשר במאמר מדעי. אתה מנצל לרעה את החופש האקדמי למכור קישקוש. אתה לא לבד. באקדמיה תמיד היו כאלה שמכרו קישקושים כמדע. ליסנקו למשל היה מדען כזה. גם הוא ביטל את הנסיון המעבדתי והמדע מבוסס הנתונים לעומת מה שהוא קרא הנסיון המעשי. סטאלין הילל אותו על המחקר הסוציאליסטי שלו. האו היה קצת פחוד נחמד ממך וקצת יותר חזק ועל כן שלח לסיביר כמה מאות ביאולגים שסרבו לשתף פעולה עם "המחקרים" שלו ורובם סימו את חייהם כתוצאה מכך. דיבורים הורגים......  

       

       

      צטט: ד"ר אשר עידן 2008-06-19 18:32:22

      אכן ניתוח מבריק של חוק הזנב הארוך

      תודה, למדתי ממך הרבה בהסבר שלך

      חוק הזנב הארוך מתאר את השתנות השוק משוק הומוגני המוני לשוק הטרוגני של קהילות שונות זו מזו (ממצעד הפזמונים ומלהיטים של בריטני ספירס ומדונה, לאלפי שירים באי.פודים שונים של אנשים עם טעמים מוזיקליים שונים). מה יכול להיות הפשר הפיסיקלי או הכלכלי של תופעה מתמטית מסויימת, זו שאלה מתחום יסודות המתמטיקה של ראסל, וקורט גדל, שלא אכנס אליה כאן. אומר רק שמדובר במעבר מעולם שמתנהג לפי עקומת הפעמון של גאוס לעולם שמתנהג לפי עקומת הזנב הארוך של פרטו.

      לגבי תומס פרידמן, כניסת 2.5 מיליארד צ'ינדים (צ'יינזים-הינדים, מהתרבות החדשה בצ'ינדיה (Chindia=China+India) שישיגו את ארה"ב-אירופה מבחינה כלכלית בעשור השני של המאה ה21, מעבירה את הכלכלה הגלובאלית מ2-3 שחקנים הומוגניים עם תרבות אירופית, להרבה יותר שחקנים עם תרבות מזרחית.

      המדידה תמיד תלויית תיאוריה. למשל אם נמדד התנהגות של פרפר במדדים של זחל כי לא נבחין במטמורפוזה של הזחל לפרפר, אז לא נוכל לעולם לתאר את התנהגות הפרפר, כי נמדוד תנועה דו מימדים של הזחל בסנטימטרים, בעוד שהפרפר עף עשרות מטרים בתלת מימד.

      צטט: חץ עין נץ 2008-06-18 01:09:56

      אני אשאל.....

       

      בעולם השטוח זנב שלך שהוא חיבור בינות הזנב הארוך ועולם השטוח אתה יכול לנמק להסביר באינפרומציה מבוססת דאטא שיש איזה שהוא מרחב לוגי שבו אפשר להראות כי פעולת החיבור אפשרית בינות שני המושגים הללו? ואני אפרט בעבור קוראים שאינם בדיוק בקיאים במושגים הללו.

       

      תאורית הזנב הארוך היא תאור  סטאטיסטי מידתי של תופעות ברות מדידיה שבה האינטגרל על הזנב של פונקצית דועכת מתבדר (כלומר הוא ממשיך לגדול ) ואינו מתכנס. למתמטיקאים חובבים שיודעים שהטור 1 חלקי X בגובה N מתבדרת כאשר N שווה אחד ומתכנסת כאשר N גדול מ1 זה די מעצבן למען האמת כי האינטואיציה לא כל כך מקבלת את זה במיוחד שגם בעבור N שווה 1 קשה להבין איך תוספות דועכות אינן מתכנסות כלומר הטור 1/1+1/2+1/3+1/4+1/5+1/6....... גדל כמה שנלך קדימהי ואילו הטור 1/1+1/2+1/4+1/8+1/16 כמה שלא נתקדם  הסכום לא יגדל מעל 2 וקצת.

       

      כלכלנים מכירים את זה נדמה לי כזנב פורטו או כזנב כבד.

       

      אנדרסון השאיל את המושג המתמטי הזה ותאר חברות כלכליות באינטרנט שמרויחות ממוצרים מהרב סוגי מוצרים בשכיחות נמוכה בניגוד לחברות של הכלכלה הישנה שמרויחות ממעט סוגי ממוצרים של שכיחות גבוהה . ניחא (למעט הבעיה הקטנה שיש לו במודל הזה שלא ברור מה הוא מחליט כסוג של מוצר וכשכיחות) בכל מקרה גוגול מוכרת הרבה מואד מודעות קטנות ומרוויחה הרבה כסף מיקרוסופט מוכרת כמה סוגי מערכות הפעלה להרבה מאוד אנשים ומרוויחה הרבה כסף.

       

       בכל מקרה מדובר בתאור כמותי בר מדידה שיש ואפשר ליצר קריטריונים אוביקטיבים ומבוססי נתונים לכך שהתופעה הנמדדת ולא משנה מה היא היא באמת זנב כבד או זנב ארוך וכדומה (בקיצור דרך אחת להראות את זה זה להשוות את זה לסידרה שהבאתי מקודם אם הגידול הוא בקצב של1 מחולק בX גובה 1 או פחות מזה אזי זה זנב כבד אם לא לא . יש עוד דרכים רבות למדוד את זה) בכל מקרה מדובר במודל כמותי מדיד.

       

       

      לעומת זה תאורית העולם השטוח היא תאור איכותי ולא כמותי של רשת אינטרנט (מופרך אגב וחסר כל בסיס עובדתי) שבו תומאס פרידמן אסף כמה מושגים תוך כדי שהוא משבש את היסטוריה וכתב ספר שנהפך לבסט סלר. תומאס פרידמן הינו עיתונאי ולא חוקר ואין שום בעיה להפריך כמעט כל פרט עובדתי בעשרת השטיחויות שלו (אני לא ידע איך תרגמו לעברית flatteners) אבל כל אחד מהם או שאינו נכון עובדתית או שאף פעם לא קרה אבל לצורך הוכוח עמך נקבל את טענתו של פרידמן שהעולם העיסקי שטוח.

       

       

      עכשיו איך לשם אלוהים אתה מ חבר האחד עם השני? באיזה לוגיקה אתה חושב שאפשר לחבר אחד עם השני? בוא נקבל את העולם השטוח של פרידמן מדוע כל תופעה שמתרחשת בעולם הזה יש לה זנב כבד? או למשל אפילו האם תוכל (אתה או מישהו אחר...) כי השכיחות של הזנבות הכבדים גבוהה באיזה שהיא צורה מהזנבות הלא כבדים בעולם השטוח? זה מה מישהו מדד את זה? או בנה איזה שהוא מודל שעל פיו המדידה צפויה להיות כבדה? כי אם לא זה פשוט חסר כל הגיון פנימי המושג " העולם שטוח הזנב . כי זנב יש לכל תופעה הכבדות היא שמענינית ..

       

       

      אשמח לשמוע דעתך המלומדה.......

       

      עדי

       

      (לבקשת מישהי שפנתה אלי ואמרה שזה לא יפה להעביר ביקורת לא מנומקת.....)

      צטט: ד"ר אשר עידן 2008-06-17 13:09:51

      רינה תודה על המשוב

      אני אשמח לענות על כל שאלת הבהרה שתשאלי אותי כאן בקפה

      אשמח להסביר לך כל מושג שבו אני משתמש והוא בלתי מובן, ואשמח להשלים לך ידע שחסר לך

      אנא שאלי

      תודה, אשר

      צטט: רינה ש 2008-06-17 00:15:16

       

      חץ עין הנץ

      חבלז..... חוש הומור יש לך, צחקתי.

      לא צריך להסכים עם כל דבר שנכתב

      אבל צריך לקרא,  ולהתדיין בצורה מכובדת.

       

      אני אישית מצאת את המאמרים של אשר עידן מעניינים ולו רק לצורך החשיבה שהם מעוררים.

      גם אני לא מסכימה עם הכול, וחלק אני אפילו לא מתיימרת להבין. (או בגלל שהם לא נהירים לי, או בגלל שאין לי את הידע, ואתה יודע מה אולי גם בגלל שהם בליל של דברים). ובכל זאת אני סקנית קראת ומכבדת.

       

      ואשר תודה על ההנגשה של החומר לקרא הסקרן.

       

       

       

       

       

       

        19/6/08 18:32:

      אכן ניתוח מבריק של חוק הזנב הארוך

      תודה, למדתי ממך הרבה בהסבר שלך

      חוק הזנב הארוך מתאר את השתנות השוק משוק הומוגני המוני לשוק הטרוגני של קהילות שונות זו מזו (ממצעד הפזמונים ומלהיטים של בריטני ספירס ומדונה, לאלפי שירים באי.פודים שונים של אנשים עם טעמים מוזיקליים שונים). מה יכול להיות הפשר הפיסיקלי או הכלכלי של תופעה מתמטית מסויימת, זו שאלה מתחום יסודות המתמטיקה של ראסל, וקורט גדל, שלא אכנס אליה כאן. אומר רק שמדובר במעבר מעולם שמתנהג לפי עקומת הפעמון של גאוס לעולם שמתנהג לפי עקומת הזנב הארוך של פרטו.

      לגבי תומס פרידמן, כניסת 2.5 מיליארד צ'ינדים (צ'יינזים-הינדים, מהתרבות החדשה בצ'ינדיה (Chindia=China+India) שישיגו את ארה"ב-אירופה מבחינה כלכלית בעשור השני של המאה ה21, מעבירה את הכלכלה הגלובאלית מ2-3 שחקנים הומוגניים עם תרבות אירופית, להרבה יותר שחקנים עם תרבות מזרחית.

      המדידה תמיד תלויית תיאוריה. למשל אם נמדד התנהגות של פרפר במדדים של זחל כי לא נבחין במטמורפוזה של הזחל לפרפר, אז לא נוכל לעולם לתאר את התנהגות הפרפר, כי נמדוד תנועה דו מימדים של הזחל בסנטימטרים, בעוד שהפרפר עף עשרות מטרים בתלת מימד.

      צטט: חץ עין נץ 2008-06-18 01:09:56

      אני אשאל.....

       

      בעולם השטוח זנב שלך שהוא חיבור בינות הזנב הארוך ועולם השטוח אתה יכול לנמק להסביר באינפרומציה מבוססת דאטא שיש איזה שהוא מרחב לוגי שבו אפשר להראות כי פעולת החיבור אפשרית בינות שני המושגים הללו? ואני אפרט בעבור קוראים שאינם בדיוק בקיאים במושגים הללו.

       

      תאורית הזנב הארוך היא תאור  סטאטיסטי מידתי של תופעות ברות מדידיה שבה האינטגרל על הזנב של פונקצית דועכת מתבדר (כלומר הוא ממשיך לגדול ) ואינו מתכנס. למתמטיקאים חובבים שיודעים שהטור 1 חלקי X בגובה N מתבדרת כאשר N שווה אחד ומתכנסת כאשר N גדול מ1 זה די מעצבן למען האמת כי האינטואיציה לא כל כך מקבלת את זה במיוחד שגם בעבור N שווה 1 קשה להבין איך תוספות דועכות אינן מתכנסות כלומר הטור 1/1+1/2+1/3+1/4+1/5+1/6....... גדל כמה שנלך קדימהי ואילו הטור 1/1+1/2+1/4+1/8+1/16 כמה שלא נתקדם  הסכום לא יגדל מעל 2 וקצת.

       

      כלכלנים מכירים את זה נדמה לי כזנב פורטו או כזנב כבד.

       

      אנדרסון השאיל את המושג המתמטי הזה ותאר חברות כלכליות באינטרנט שמרויחות ממוצרים מהרב סוגי מוצרים בשכיחות נמוכה בניגוד לחברות של הכלכלה הישנה שמרויחות ממעט סוגי ממוצרים של שכיחות גבוהה . ניחא (למעט הבעיה הקטנה שיש לו במודל הזה שלא ברור מה הוא מחליט כסוג של מוצר וכשכיחות) בכל מקרה גוגול מוכרת הרבה מואד מודעות קטנות ומרוויחה הרבה כסף מיקרוסופט מוכרת כמה סוגי מערכות הפעלה להרבה מאוד אנשים ומרוויחה הרבה כסף.

       

       בכל מקרה מדובר בתאור כמותי בר מדידה שיש ואפשר ליצר קריטריונים אוביקטיבים ומבוססי נתונים לכך שהתופעה הנמדדת ולא משנה מה היא היא באמת זנב כבד או זנב ארוך וכדומה (בקיצור דרך אחת להראות את זה זה להשוות את זה לסידרה שהבאתי מקודם אם הגידול הוא בקצב של1 מחולק בX גובה 1 או פחות מזה אזי זה זנב כבד אם לא לא . יש עוד דרכים רבות למדוד את זה) בכל מקרה מדובר במודל כמותי מדיד.

       

       

      לעומת זה תאורית העולם השטוח היא תאור איכותי ולא כמותי של רשת אינטרנט (מופרך אגב וחסר כל בסיס עובדתי) שבו תומאס פרידמן אסף כמה מושגים תוך כדי שהוא משבש את היסטוריה וכתב ספר שנהפך לבסט סלר. תומאס פרידמן הינו עיתונאי ולא חוקר ואין שום בעיה להפריך כמעט כל פרט עובדתי בעשרת השטיחויות שלו (אני לא ידע איך תרגמו לעברית flatteners) אבל כל אחד מהם או שאינו נכון עובדתית או שאף פעם לא קרה אבל לצורך הוכוח עמך נקבל את טענתו של פרידמן שהעולם העיסקי שטוח.

       

       

      עכשיו איך לשם אלוהים אתה מ חבר האחד עם השני? באיזה לוגיקה אתה חושב שאפשר לחבר אחד עם השני? בוא נקבל את העולם השטוח של פרידמן מדוע כל תופעה שמתרחשת בעולם הזה יש לה זנב כבד? או למשל אפילו האם תוכל (אתה או מישהו אחר...) כי השכיחות של הזנבות הכבדים גבוהה באיזה שהיא צורה מהזנבות הלא כבדים בעולם השטוח? זה מה מישהו מדד את זה? או בנה איזה שהוא מודל שעל פיו המדידה צפויה להיות כבדה? כי אם לא זה פשוט חסר כל הגיון פנימי המושג " העולם שטוח הזנב . כי זנב יש לכל תופעה הכבדות היא שמענינית ..

       

       

      אשמח לשמוע דעתך המלומדה.......

       

      עדי

       

      (לבקשת מישהי שפנתה אלי ואמרה שזה לא יפה להעביר ביקורת לא מנומקת.....)

      צטט: ד"ר אשר עידן 2008-06-17 13:09:51

      רינה תודה על המשוב

      אני אשמח לענות על כל שאלת הבהרה שתשאלי אותי כאן בקפה

      אשמח להסביר לך כל מושג שבו אני משתמש והוא בלתי מובן, ואשמח להשלים לך ידע שחסר לך

      אנא שאלי

      תודה, אשר

      צטט: רינה ש 2008-06-17 00:15:16

       

      חץ עין הנץ

      חבלז..... חוש הומור יש לך, צחקתי.

      לא צריך להסכים עם כל דבר שנכתב

      אבל צריך לקרא,  ולהתדיין בצורה מכובדת.

       

      אני אישית מצאת את המאמרים של אשר עידן מעניינים ולו רק לצורך החשיבה שהם מעוררים.

      גם אני לא מסכימה עם הכול, וחלק אני אפילו לא מתיימרת להבין. (או בגלל שהם לא נהירים לי, או בגלל שאין לי את הידע, ואתה יודע מה אולי גם בגלל שהם בליל של דברים). ובכל זאת אני סקנית קראת ומכבדת.

       

      ואשר תודה על ההנגשה של החומר לקרא הסקרן.

       

       

       

       

       

        18/6/08 01:09:

      אני אשאל.....

       

      בעולם השטוח זנב שלך שהוא חיבור בינות הזנב הארוך ועולם השטוח אתה יכול לנמק להסביר באינפרומציה מבוססת דאטא שיש איזה שהוא מרחב לוגי שבו אפשר להראות כי פעולת החיבור אפשרית בינות שני המושגים הללו? ואני אפרט בעבור קוראים שאינם בדיוק בקיאים במושגים הללו.

       

      תאורית הזנב הארוך היא תאור  סטאטיסטי מידתי של תופעות ברות מדידיה שבה האינטגרל על הזנב של פונקצית דועכת מתבדר (כלומר הוא ממשיך לגדול ) ואינו מתכנס. למתמטיקאים חובבים שיודעים שהטור 1 חלקי X בגובה N מתבדרת כאשר N שווה אחד ומתכנסת כאשר N גדול מ1 זה די מעצבן למען האמת כי האינטואיציה לא כל כך מקבלת את זה במיוחד שגם בעבור N שווה 1 קשה להבין איך תוספות דועכות אינן מתכנסות כלומר הטור 1/1+1/2+1/3+1/4+1/5+1/6....... גדל כמה שנלך קדימהי ואילו הטור 1/1+1/2+1/4+1/8+1/16 כמה שלא נתקדם  הסכום לא יגדל מעל 2 וקצת.

       

      כלכלנים מכירים את זה נדמה לי כזנב פורטו או כזנב כבד.

       

      אנדרסון השאיל את המושג המתמטי הזה ותאר חברות כלכליות באינטרנט שמרויחות ממוצרים מהרב סוגי מוצרים בשכיחות נמוכה בניגוד לחברות של הכלכלה הישנה שמרויחות ממעט סוגי ממוצרים של שכיחות גבוהה . ניחא (למעט הבעיה הקטנה שיש לו במודל הזה שלא ברור מה הוא מחליט כסוג של מוצר וכשכיחות) בכל מקרה גוגול מוכרת הרבה מואד מודעות קטנות ומרוויחה הרבה כסף מיקרוסופט מוכרת כמה סוגי מערכות הפעלה להרבה מאוד אנשים ומרוויחה הרבה כסף.

       

       בכל מקרה מדובר בתאור כמותי בר מדידה שיש ואפשר ליצר קריטריונים אוביקטיבים ומבוססי נתונים לכך שהתופעה הנמדדת ולא משנה מה היא היא באמת זנב כבד או זנב ארוך וכדומה (בקיצור דרך אחת להראות את זה זה להשוות את זה לסידרה שהבאתי מקודם אם הגידול הוא בקצב של1 מחולק בX גובה 1 או פחות מזה אזי זה זנב כבד אם לא לא . יש עוד דרכים רבות למדוד את זה) בכל מקרה מדובר במודל כמותי מדיד.

       

       

      לעומת זה תאורית העולם השטוח היא תאור איכותי ולא כמותי של רשת אינטרנט (מופרך אגב וחסר כל בסיס עובדתי) שבו תומאס פרידמן אסף כמה מושגים תוך כדי שהוא משבש את היסטוריה וכתב ספר שנהפך לבסט סלר. תומאס פרידמן הינו עיתונאי ולא חוקר ואין שום בעיה להפריך כמעט כל פרט עובדתי בעשרת השטיחויות שלו (אני לא ידע איך תרגמו לעברית flatteners) אבל כל אחד מהם או שאינו נכון עובדתית או שאף פעם לא קרה אבל לצורך הוכוח עמך נקבל את טענתו של פרידמן שהעולם העיסקי שטוח.

       

       

      עכשיו איך לשם אלוהים אתה מ חבר האחד עם השני? באיזה לוגיקה אתה חושב שאפשר לחבר אחד עם השני? בוא נקבל את העולם השטוח של פרידמן מדוע כל תופעה שמתרחשת בעולם הזה יש לה זנב כבד? או למשל אפילו האם תוכל (אתה או מישהו אחר...) כי השכיחות של הזנבות הכבדים גבוהה באיזה שהיא צורה מהזנבות הלא כבדים בעולם השטוח? זה מה מישהו מדד את זה? או בנה איזה שהוא מודל שעל פיו המדידה צפויה להיות כבדה? כי אם לא זה פשוט חסר כל הגיון פנימי המושג " העולם שטוח הזנב . כי זנב יש לכל תופעה הכבדות היא שמענינית ..

       

       

      אשמח לשמוע דעתך המלומדה.......

       

      עדי

       

      (לבקשת מישהי שפנתה אלי ואמרה שזה לא יפה להעביר ביקורת לא מנומקת.....)

      צטט: ד"ר אשר עידן 2008-06-17 13:09:51

      רינה תודה על המשוב

      אני אשמח לענות על כל שאלת הבהרה שתשאלי אותי כאן בקפה

      אשמח להסביר לך כל מושג שבו אני משתמש והוא בלתי מובן, ואשמח להשלים לך ידע שחסר לך

      אנא שאלי

      תודה, אשר

      צטט: רינה ש 2008-06-17 00:15:16

       

      חץ עין הנץ

      חבלז..... חוש הומור יש לך, צחקתי.

      לא צריך להסכים עם כל דבר שנכתב

      אבל צריך לקרא,  ולהתדיין בצורה מכובדת.

       

      אני אישית מצאת את המאמרים של אשר עידן מעניינים ולו רק לצורך החשיבה שהם מעוררים.

      גם אני לא מסכימה עם הכול, וחלק אני אפילו לא מתיימרת להבין. (או בגלל שהם לא נהירים לי, או בגלל שאין לי את הידע, ואתה יודע מה אולי גם בגלל שהם בליל של דברים). ובכל זאת אני סקנית קראת ומכבדת.

       

      ואשר תודה על ההנגשה של החומר לקרא הסקרן.

       

       

       

       

        18/6/08 00:10:

       

      אשר תודה על ההתיחסות,

      אנצל את ההזמנה לשאלות בהמשך.

      כשאיהי קצת יותר פנויה להעמיק.

      זה יקרה אחרי ה 1 ליולי.

       

      בהערכה

      רינה

        17/6/08 13:09:

      רינה תודה על המשוב

      אני אשמח לענות על כל שאלת הבהרה שתשאלי אותי כאן בקפה

      אשמח להסביר לך כל מושג שבו אני משתמש והוא בלתי מובן, ואשמח להשלים לך ידע שחסר לך

      אנא שאלי

      תודה, אשר

      צטט: רינה ש 2008-06-17 00:15:16

       

      חץ עין הנץ

      חבלז..... חוש הומור יש לך, צחקתי.

      לא צריך להסכים עם כל דבר שנכתב

      אבל צריך לקרא,  ולהתדיין בצורה מכובדת.

       

      אני אישית מצאת את המאמרים של אשר עידן מעניינים ולו רק לצורך החשיבה שהם מעוררים.

      גם אני לא מסכימה עם הכול, וחלק אני אפילו לא מתיימרת להבין. (או בגלל שהם לא נהירים לי, או בגלל שאין לי את הידע, ואתה יודע מה אולי גם בגלל שהם בליל של דברים). ובכל זאת אני סקנית קראת ומכבדת.

       

      ואשר תודה על ההנגשה של החומר לקרא הסקרן.

       

       

       

        17/6/08 13:07:

      אשמח אם תציג את המחלוקת בינינו בכנס בהרצליה ביום חמישי זה. זאת אולי תהיה גם הזדמנות להיפגש אחד עם השני לא רק בצורה וירטואלית, אלא פנים אל פנים. להתראות בהרצליה

      צטט: שחר_קליין 2008-06-17 11:29:10

      "העריצות של השקיפות" הוא כינוי מקובל לתיאוריה היפה.

      השקיפות של המידע והזמינותו מאפשרים לכל דיכפין "לשפוט" ולהעריך.

      אלא שללא בסיס השואה אין ערך להערכה ודיעה שאינה מבוססת אינה עושה את בעליה לחכם ולבר סמכא.

      השאיפה לחוסר דירוג פוסט מודרניסטי, בה לכל דבר ערך שווה לשל משנהו היא הדרך הנכונה לחוסר ערך.

      אפשר ליצור בלמים ואיזונים לכל תרבות מוחלשת על מנת שתקבל ביטוי אך אי אפשר להימלט מהעובדה הפשוטה שיש ערכים חשובים מאחרים ותרבות מוגדרת ע"י ערכים מוחלטים (בכל משמעות: גם כאלה ש"החליטו" שהם כאלה).

       

      המנטרה של ווב 2 אינה יותר ממנטרה.

      זה בסך הכל עוד פורמט לטכנולוגיה קיימת, שמאפשרת העלאת מידע בצורה לא מבוקרת וללא תיווך של אנשי מקצוע- ובסופו של דבר ללא כל בקרה. איכות לא נגזרת מכמות אם אין אפשרות למיון ולדירוג המידע על פי ערך.

      ההוכחה הטובה ביותר היא כמובן הפלטפורמה שעליה אנחנו רוכבים ובה אנו מהגגים: קפה דה מרקר...

      היומרה לבנות רשת בעלת אורינטציה עיסקית לא הביאה הרבה עסקים.

      היא הביאה הרבה חומרים חסרי ערך או נחותים ועוד רשת חברתית גלויה פחות או יותר וזמינה לכל.

       

       

        17/6/08 11:29:

      "העריצות של השקיפות" הוא כינוי מקובל לתיאוריה היפה.

      השקיפות של המידע והזמינותו מאפשרים לכל דיכפין "לשפוט" ולהעריך.

      אלא שללא בסיס השואה אין ערך להערכה ודיעה שאינה מבוססת אינה עושה את בעליה לחכם ולבר סמכא.

      השאיפה לחוסר דירוג פוסט מודרניסטי, בה לכל דבר ערך שווה לשל משנהו היא הדרך הנכונה לחוסר ערך.

      אפשר ליצור בלמים ואיזונים לכל תרבות מוחלשת על מנת שתקבל ביטוי אך אי אפשר להימלט מהעובדה הפשוטה שיש ערכים חשובים מאחרים ותרבות מוגדרת ע"י ערכים מוחלטים (בכל משמעות: גם כאלה ש"החליטו" שהם כאלה).

       

      המנטרה של ווב 2 אינה יותר ממנטרה.

      זה בסך הכל עוד פורמט לטכנולוגיה קיימת, שמאפשרת העלאת מידע בצורה לא מבוקרת וללא תיווך של אנשי מקצוע- ובסופו של דבר ללא כל בקרה. איכות לא נגזרת מכמות אם אין אפשרות למיון ולדירוג המידע על פי ערך.

      ההוכחה הטובה ביותר היא כמובן הפלטפורמה שעליה אנחנו רוכבים ובה אנו מהגגים: קפה דה מרקר...

      היומרה לבנות רשת בעלת אורינטציה עיסקית לא הביאה הרבה עסקים.

      היא הביאה הרבה חומרים חסרי ערך או נחותים ועוד רשת חברתית גלויה פחות או יותר וזמינה לכל.

       

        17/6/08 07:13:

       

      צטט: רינה ש 2008-06-17 00:14:20

       

      חץ עין הנץ

      חבלז..... חוש הומור יש לך, צחקתי.

      לא צריך להסכים עם כל דבר שנכתב

      אבל צריך לקרא,  ולהתדיין בצורה מכובדת.

       

      אני אישית מצאת את המאמרים של אשר עידן מעניינים ולו רק לצורך החשיבה שהם מעוררים.

      גם אני לא מסכימה עם הכול, וחלק אני אפילו לא מתיימרת להבין. (או בגלל שהם לא נהירים לי, או בגלל שאין לי את הידע, ואתה יודע מה אולי גם בגלל שהם בליל של דברים). ובכל זאת אני סקנית קראת ומכבדת.

       

      ואשר תודה על ההנגשה של החומר לקרא הסקרן.

       

       

       

       

      שטויות במיץ באטאטות לא רוחצים עם קרן ליזר מדויקת וגם לא עם פיפטה סטרליאת אלא עם צינור של מכבי אש ואפשר להשתמש במי קולחין לצורך העניין.

       

        17/6/08 00:15:

       

      חץ עין הנץ

      חבלז..... חוש הומור יש לך, צחקתי.

      לא צריך להסכים עם כל דבר שנכתב

      אבל צריך לקרא,  ולהתדיין בצורה מכובדת.

       

      אני אישית מצאת את המאמרים של אשר עידן מעניינים ולו רק לצורך החשיבה שהם מעוררים.

      גם אני לא מסכימה עם הכול, וחלק אני אפילו לא מתיימרת להבין. (או בגלל שהם לא נהירים לי, או בגלל שאין לי את הידע, ואתה יודע מה אולי גם בגלל שהם בליל של דברים). ובכל זאת אני סקנית קראת ומכבדת.

       

      ואשר תודה על ההנגשה של החומר לקרא הסקרן.

       

       

        17/6/08 00:14:

       

      חץ עין הנץ

      חבלז..... חוש הומור יש לך, צחקתי.

      לא צריך להסכים עם כל דבר שנכתב

      אבל צריך לקרא,  ולהתדיין בצורה מכובדת.

       

      אני אישית מצאת את המאמרים של אשר עידן מעניינים ולו רק לצורך החשיבה שהם מעוררים.

      גם אני לא מסכימה עם הכול, וחלק אני אפילו לא מתיימרת להבין. (או בגלל שהם לא נהירים לי, או בגלל שאין לי את הידע, ואתה יודע מה אולי גם בגלל שהם בליל של דברים). ובכל זאת אני סקנית קראת ומכבדת.

       

      ואשר תודה על ההנגשה של החומר לקרא הסקרן.

       

       

        15/6/08 21:51:

       

      צטט: שירה יגיל 2008-06-15 21:12:28

      יישר כוח !

       

       

      יקירתי

       

      למה ישר כוח? האיש כותב דברים חסרי שחר ג'מבו ממבו של מילים מחוסרות הקשר חסר ידע מינמלי בטכנולוגיות שהוא מדבר עליהן מערבב מין בשאינו מינו.

       

       תארי לעצמך שהיתי כותב משהו כמו

       

      "הקונצ'רטו בדו מינור של הקנטטה היה מחובר לסונטה של הידן שניגן אותה בטהובן במשולש ומצלתים. הקסטניות שבהטובן השתמש בהם בהרויקה לפני הקראשנדו בפה מאז'ור מראות כי מעוד עשר שנים לא ינגנו יותר בפסנתר אלא רק בתוף מריים ומשולש לידי סטייל. על פי מאזור המלודיות הרומנטיות של שינברג מראות שואגנר מאוד הושפע ממשה ואהרון בעת שהוא כתב את הספר מסביליה במיוחד את הקטע  באנג'ו בסוף של השוארמה...."

       

       גם כן היית אומרת כל הכבוד?  

       

      אגב מה שלומך?

       

      עדי

        15/6/08 21:41:

      אני לא אעזוב אותך.....כל כך הרבה שטויות .

       

      עכשיו אני  לא מאחל לא לך  לאף אחד מקורביך ומשפחתך להדרש לניתוח מסובך אבל אם חלילה וחס וחלילה תידרש לכזה (וטפו טפו שלא ) האם תעדיף שויקי רופא שלמד את כל הידע שלו בויקיקיקי ינתח אותך או שבמקרה העצוב הזה תידרש לאיזה רופא OLD פאשן כזה שקדן כזה שהצטיין בכיתה שלו ולמד בע"פ שמות של מחלות ותרופות? ותגיד ליש אתה טס לחול את המעדיך איזה מטוס לנסוע בו? מטוס שתכנן אותו ויקיקי מהנדס תילאנדי הודי או מהנדס מהנדס כזה שלמד חשבון ואינפי ותירגל משוואות דיפרנציאליות לפני שהוא חישב את החוזק של הכנף ואת כמות הדלק שיש להטעין את המטוס בכדי להגיע לארה"ב? או שתסמוך עלה זנב הארוך שיחשב לך את העניין?

       

      עדי

       

       

      נ.ב.

      תגיד בעולם עם הזנב הארך אפים הזה שלך יש אפשרות שימציאו ויקי דיו שמוחק שטויות כמוש

      שאתה כותב?

        15/6/08 21:12:
      יישר כוח !
        15/6/08 10:29:
      מעניין מאד, תודה.
      *
        15/6/08 05:37:

      נושא מרתק וחשוב להבנת תהליכים המתרחשים

      בעולם.

        15/6/08 01:03:
      תודה רבה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ד"ר אשר עידן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין