ברחוב הצר, בצל בקתה, שערי הלילה זועקים מרה שחורה. ושם הרחק, במעלה הגבעה, מתנודד לו ירח בקול ד-מ-מ-ה. הירח מאיר, כן שומע תקווה. בכוח לובנו, מגרש חשיכה. וגינת פעמונים מצמיחה חרוזים. גינה מצלצלת שירים מלבלבים. שמש צבעונית שוקדת פריחה. קורמת צבעים על פני אדמה. ברחוב הצר, באור בקתה, שערי הלילה זעקו מרה שחורה. ויהי בוקר.
|