כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל האהבות כולן...

    אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
    מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
    מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
    מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
    בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
    החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    מלך העולם

    92 תגובות   יום ראשון, 15/6/08, 08:02

    ,

    שוב סיום. שוב נגמרת לה שנה, שוב פרידה.

     

    כל סוף שנה, איך שמתחילות ההכנות למסיבת הסיום, עולה ההתרגשות בגן, הבוגרים שעולים לכתה א' מחבקים אותי כל הזמן, באים לקחת רק עוד חיבוק, רק עוד נשיקה אחת...

     

    מרגישים את הפרידה. עצב ושמחה מתערבבים להם יחד. למדתי שזה תהליך טבעי. כל שנה יורדת לה דמעה ועוד אחת והילדים רואים ומחבקים.

     

    יש לנו שיחות פרידה, על התמודדות עם הרגשות שצפים. יותר משהם לומדים ממני אני לומדת מהם. השבוע שאלתי אותם בשיחה איך מתמודדים עם הרגשות האלה שהם מתארים, של פחד ועצב, הרגשות שמרגישים כשחושבים על - סוף -ועל - התחלה -

    וזוהר אמרה שהיא עוצמת את העיניים ומדמיינת את מה שיהיה אחר כך, בבית הספר ונעם אמרה שלפעמים שההתרגשות היא יותר מדי - אז פתאום בוכים וזה בסדר. אז התרגשתי נורא וירדה לה דמעה וזה היה בסדר...

     

    ואז יש את מלך העולם - יש לי מסורת שהולכת איתי כבר שנים - הילדים העולים לכתה א' והוריהם שרים יחד במסיבה את השיר.

    שמתי את השיר כדי לדבר עם הילדים על משמעותו ודמעות חנקו את גרוני -

     

    כי כל אחד צריך שבחיים שלו יהיה לפחות אדם אחד שבשבילו הוא יהיה מלך העולם -

     

    אני זכיתי - לי יש כל שנה הרבה ילדים שבשבילי הם מלכי העולם - כל אחד לחוד וכולם ביחד - זה ילדי הגן וזה טל. תמיד טל ועכשיו זה הם, טל ואני - תמיד אני.

     

    כי בשבילי עכשיו גם אני מלכת העולם.

     

    מי אתה מלך העולם בשבילו? ומי מלך העולם בשבילך? 

     

     

    מלך העולם

    שם בתוך מיטה,

    מול קיר ענק כחול,

    קר וזול

    לפעמים אתה

    נאנח בלי קול ובכל זאת,

    אמא שם שומרת

    גם כשאתה גדול

    מחליפה לך בגדים

    אומרת שאתה מלך הגברים

    בשבילה אתה יכול להיות

    מה שבא לך לראש

    למשל מלך החיות או מלך ההרים

    אם תטפס לשם

    קום תהיה כל מה שבא לך,

    כי בשבילה אתה תמיד

    מלך העולם

    שם תמיד אתה,

    כל מה שתרצה, רק תבחר

    כך אומרת היא ואתה שואל:

    מה עוד אפשר

    מה שלא הייתי בטח לא אהיה

    מחליפה בגדים אומרת

    שאתה, מלך הגברים

    בשבילה אתה יכול להיות

    מה שבא לך לראש 

    למשל מלך החיות

    או מלך ההרים,

    אם תטפס לשם

    קום תהיה כל מה שבא לך

    כי בשבילה אתה תמיד -

    מלך העולם

    בשבילה אתה מלך השירים

    בשבילה אתה יכול להיות,

    מה שבא לך לראש,
    למשל, מלך החיות או מלך ההרים,

    אם תטפס אי שם,
    קום תהיה כל מה שבא לך
    כי בשבילה אתה תמיד
    מלך העולם,

     

    מילים: שלמה ארצי

    דרג את התוכן:

      תגובות (92)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/6/08 22:59:

      שתמיד תצליחי להתרגש מהילדים. מי ייתן!

        21/6/08 18:04:

      כי כל אחד (ואחת) צריך שבחיים שלו יהיה לפחות אדם אחד שבשבילו הוא יהיה מלך העולם

       

      אכן, נהדר

      קל לדמיין אותך מוקפת אהבה תמימה של ילדים, מעורר קנאה

        21/6/08 16:05:
      חזרתי עם כוכב של אהבה ממני
        21/6/08 10:33:

       גילוש,

      אחת המחשבות איתן אני משתעשע לפעמים, לגבי היציאה לפנסיה, היא  להתנדב לפחות אחת לשבוע בגן ילדים.

      עכשיו אני בטוח שאעשה את זה, אם רק יאפשרו לי.

      אני מת על ילדים בגיל הגן ואני ער לצורך של גננות לקבל מעט עזרה מדי פעם, אז מה את חושבת על הרעיון?

       

      דני

        20/6/08 06:51:

      גילה, את מקסימה, כל פעם אני נפעמת מחדש ממילותייך, מהיכולת שלך לתאר רגשות, תחושות, מצבים. מהיכולת לצבוע בצבעים שונים רגעים קטנים וחשובים מהחיים. תודה!

      אף פעם אין לי כוכבים בבוקר (כנראה כי השמש הפציעה..... אחזור)

        17/6/08 10:02:

      לכל סיום יש התחלה חדשה

      וגם היא מרגשת

      אז לחיי התחלות חדשות

      גלי

        17/6/08 07:14:

       

      צטט: שרון קדם 2008-06-16 10:49:41

      טל וגם הילדים הם מלכי העולם.

      הכל בזכות מה שנטעת ומה שנתת.

      בזכות ולא בחסד.

      ב ר ו ר ....................:))))

      מחייך

        17/6/08 07:11:

       

      צטט: צלילי הלב 2008-06-16 09:44:59

      למחנכת שבאהבה בך

      *

      :)))

       

      תודה מתוקה...

      משפט כל כך יפה

        16/6/08 21:31:

       

      צטט: אלונהלי 2008-06-16 09:19:14

      אשרי הילדים שזכו להצטנף תחת סינרך האימהי.

      במהלך השנה "לומדים" את הילד, מחדדים את מה שמיוחד בו

      ועם זה מציידים אותו הלאה, לדרך הארוכה להמשך החיים.

      נפלאה ומיוחדת אהבתך לילדים, שכל ילד בשבילך הוא מלך העולם

      כמו שאת בשבילו מלכת העולם.

      ואיך שהשנה מסתיימת לה כל כך מהר שזה מדהים!!

       

      *

      באמת מדהים -

      נראה כאילו רק התחילה וכבר מסיבת הסיום..

      תודה אלונה היקרה מאד:)

        16/6/08 21:29:

       

      צטט: רחלית 2008-06-16 08:23:06

      את מזכירה לי עכשיו את מסיבות הסיום בגן של הילדים

      איכשהו תמיד מוטלת עליי המשימה לכתוב את הברכה לגננת

      ותמיד אני נפעמת מעבודת הקודש שאתן עושות...

      והנה את מתחילה הכל מחדש...

      איזה כיף לך ! מחייך

        16/6/08 21:28:

       

      צטט: בלרינה 2008-06-16 06:51:10

      גילה הגננת,

      בהיותי גננת - אני מתמוגגת ממך.

      אני, בניגוד אליך , לא חשה את ריח סוף השנה, כי אני בסקטור הפרטי (עד ה15/8) את יודעת...

      אבל אין לי ספק, ש-את אחת הגננות מהזן הנדיר- ממה שקראתי בבלוג שלך , במלך השנה.

      ילדים חיים , שהם "מלכי- עולם", הכל מרוכז סביבם

      והתמימות הזאת כה יפה...

      אולי גם הגיע הזמן שלנו

      לשוב לשם??

      אוהבת

      ומתרגשת

      בשבילך.

      בהחלט לחזור אל הילדות השניה -

      עם התובנות של הבגרות...

      תודה על התגובה החמה מחייך

        16/6/08 21:26:

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-06-16 06:15:52

      אני מכירה את ההתרגשות הזאת, היום אני מסיימת פרוייקט בחיפה שנקרא "בית ספר מארח" . פעילות של שנה בבית-ספר עם בעיות סוציו אקונומיות. היתה לי שנה של הנאה בהבאת סופרים ואמנים שקירבו את היצירה לילדים. הרי הילדים לא מגיעים לספריה, אז הבאתי את הסופרים לבית הספר, המטרה היתה להעשיר שפה, לשפר סגנון כתיבה, למנוע אלימות. היום תתקיים הפגישה האחרונה לילדים עם הסופרת ריקה ברקוביץ. מה אגיד לך יש לי פרפרים בבטן כבר מארבע בבוקר. זו התרגשות בריאה. שתהיה לך פרידה קלה מהילדים

      אוהבת אנינשיקה

      איזה מרגש זה נשמע- הפרוייקט הזה...

      באמת התרגשות בריאה - כל הכבוד לך על היוזמה:)

        16/6/08 16:33:

      יקירתי

      בגלגול הבא

      אבקש לנחות בבינימינה...מחייך

       

       

        16/6/08 15:59:

       

      צטט: רותי כץ 2008-06-16 01:53:54

      גם אני תמיד מתרגשת מהשיר הזה

      הוא לוה את סרט בר המצווה של ניר שהוא אכן בשבילי מלך העולם

      ואכן נכון - כל אחד צריך מישהו שבשבילו הוא מלך העולם

      אני חושבת שבשבילי זה עדיין אבא שלי...

      כתבת מרגש ונפלא

      תודה רותי -

      בשבילי זה טל

      ובשבילו זאת אני...

        16/6/08 15:57:

       

      צטט: מיכאל 1 2008-06-15 22:29:27

      גילוש,

      קראתי וליויתי אותך והתרגשתי.

      שוב חזרה אליי אותה הרגשה מיוחדת וכמעט חד פעמית.

      אמרת : מלך העולם, וידעתי על מה את מדברת.

      תבורכי !

      מיכאל

      תודה מיכאל

      על דבריך היפים - שמחה שהתרגשת -

        16/6/08 15:56:

       

      צטט: יונית א 2008-06-15 21:46:48

      כי כל אחד צריך שבחיים שלו יהיה לפחות אדם אחד שבשבילו הוא יהיה מלך העולם.

       

      ואחרי משפט כזה אין מה להוסיף.

      אמת אמת אמת.

       

      תודה ששיתפת בתחושה.
       

      זה באמת משפט חזק מאד...

      בעיקרון זה תפקיד ההורים והסבתות והסבים:))

       

        16/6/08 15:54:

       

      צטט: sherry refael 2008-06-15 21:02:57

      למה לא היית הגננת שלי?

      *שלך שרי

      כדי שאני אוכל להיות חברה שלך?

      מחייך

        16/6/08 15:54:

       

      צטט: לאבלי 2008-06-15 20:59:22

      ואני אומרת ששווה - מאוד שווה להיות ילד בגן שלך!

      הדמעות הן תהליך טבעי וזה בסדר...  :-)

      וילדים הם בכלל כמו מלאכים קטנים,מי יכול עליהם בכלל.

      פוסט מרגש - כמוך!

      חיבוק ושיהיה קל כמה שניתן

       

      תמי

      בטח שווה... נורא כייף - אנחנו רוקדים המון...

      היום עשיתי איתם ראפ על הרצל -

      התגלגלנו מצחוק....

      ואז היה שיר "הנה הם באים הבוגרים.."

      משהו כזה...ואני שוב נחנקתי - הסייעת שלי כבר שבועיים

      צוחקת עלי...:))

        16/6/08 15:52:

       

      צטט: רחל נפרסטק 2008-06-15 20:49:18

      חופשה נפלאה לך *

      תודה רחל...

      עוד שבועיים - בדיוק

        16/6/08 15:50:

       

      צטט: tintina 2008-06-15 20:40:41

      הי

      קלעת לאחד השירים האהובים עלי :-)

      יואבי שומע אותו כמעט כל יום לפני השינה

       

      נשיקות לשני ....

      אני

      במקרה...

      אמסור נשיקות מלוא החופן

      לא היה השבת...

      מחייך

        16/6/08 15:49:

       

      צטט: דורי123 2008-06-15 20:18:43

      ריגשת אותי יקירה,

      שיר מדהים שגורם לי לבכות בכל פעם מחדש,

      פוסט מרגש ואמיתי שבא מהלב,

      חבל שאני לא בגיל המתאים............... הייתי רוצה גננת כמוך

      דורי -

      אולי את לא בגיל הנכון כדי שאהיה גננתשלך-

      אך את בהחלט בגיל הנכון כדי שאהיה

      חברה שלך

      מחייך

        16/6/08 15:48:

       

      צטט: טוב טוב הגמד 2008-06-15 20:12:32

      גילוש

      זה שיר מאוד מרגש גם עבורי

      בכל פעם ששומעת אותו

      קורה אצלי משהו בפנים...

      יחד עם זה מאוד אהוב עלי.

      תודה

      *

      ועל זה יאמר -

      משהו מתרגש בי

      בפנים...

      תודה לעקרבית הנחמדה...

        16/6/08 15:46:

       

      צטט: iri20 2008-06-15 20:01:45

       

      "כי כל אחד צריך שבחיים שלו יהיה לפחות אדם אחד שבשבילו הוא יהיה מלך העולם -"  

       

      גילוש, זה משפט מאוד מרגש

      איפה הכוכבים שצריכים אותם..

      הכוכבים? בשמיים- לא?

      או ששינו את מקומם...לא סגורה על זה..:))

      הכל בסדר-שמחה על הביקור ועל התגובה

      ועל שנגעתי בך...

       

        16/6/08 15:45:

       

      צטט: מיאלמה 2008-06-15 19:55:45

      התרגשתי לקרוא את הפוסט שלך.

      וכבר היו לי דמעות בעיניים, אני תמיד אומרת שלי קשות הפרידות

      יותר מרגיל, אני קצת מתה בכל פרידה. ואז קראתי את השיר

      שלמרות שאני מכירה אותו, לדעתי רק שורה או שתיים מתנגנות לי ומוכרות.

      אך לפתע קראתי כל מילה וזה כבר הציף אותי.

      תודה לך גילה על שאת רגישה ומרגשת.

      שבוע נפלא לך ופרידה קלה.

      y

      תודה לך יפה,

      על הפירגון - זה מרגש אותי

      כל פעם מחדש לגעת שנגעתי...

        16/6/08 15:44:

       

      צטט: כש-רונית 2008-06-15 19:41:45

      אני כל כך כל כך אוהבת את השיר הזה תמיד הוא מתקשר אלי אל הבן שלי

      יאיר

       

      תודה, רונית

      שיר מקסים -

      לא מצאתי איך להעלות אותו לפוסט...

      לא נורא - בפעם הבאה..

        16/6/08 15:43:

       

      צטט: קשת בענן 2008-06-15 19:21:27

      כי כל אחד צריך שבחיים שלו יהיה לפחות אדם אחד שבשבילו הוא יהיה מלך העולם -

       

      משפט חזק. וכל כך נכון.

      פוסט מרגש.

      שמחה שאת מסכימה -

      המשפט הזה הוא הבסיס לבטחון העצמי

      ולבניית הערך העצמי של הילד..:)

      תודה סיוון

        16/6/08 15:41:

       

      צטט: דליהש. 2008-06-15 19:08:56

      אשרי ההורים שיש לילדיהם גננת כמוך

      בעצם במחשבה שניה..

      שיש להם (להורים) גננת כמוך

      לדעתי דור המחנכות הראשון מתחיל בגן

      אחרי הבית כמובן..

      כל איש שהוא מחנך , עבורי הוא איש שעל כתפיו מונחת אחריות לא פשוטה.

      גילה..גילוש...

      יישר כוח

      פרידה  מציינת סוף שהוא התחלה למשהו אחר משהו חדש.

      ערב טוב.

      אשרי הגננת שנהנית מהעבודה שלה

      ומהילדים - כמו שאני נהניית...

      היא לעולם תשאר צעירה...(גם במראה...קורץ)

      תודה

        16/6/08 15:40:

       

      צטט: lockoson 2008-06-15 19:02:27

      צוחק

      תודה לחבר החדש שלי...

        16/6/08 15:39:

       

      צטט: באה מהנשמה 2008-06-15 18:51:51

      איזה כייף לך בעבודה הזו....

      עם הקטנים המקסימים שגדלים תחת ידייך....נשיקה

      בהחלט כייף ואושר יומיומי...

      תודה

        16/6/08 15:07:

      אחלה שיר.

       

      אחלה הוויה להסתובב איתה בעולם 

        16/6/08 13:28:
       

      זה גלגל שלא ניתן לעצרו (מה לא ניסינו?), החיים ממשיכים ומתגלגלים ואנחנו, כל פעם מחדש (בכל דבר בחיים), כמו הגלגל, מגיעים לאותה הנקודה, בא אנו נפרדים ועצובים וכואבים ו.. מתחילים מחדש!

      "כאשר אתה אפוף צער התבונן מחדש בעמקי לבך, ומצאת כי מה שהתאבלת עליו גורם לך שמחה." ג. ח. ג.

      P  A  F

        16/6/08 10:49:

      טל וגם הילדים הם מלכי העולם.

      הכל בזכות מה שנטעת ומה שנתת.

      בזכות ולא בחסד.

        16/6/08 09:44:

      למחנכת שבאהבה בך

      *

      :)))

        16/6/08 09:19:

      אשרי הילדים שזכו להצטנף תחת סינרך האימהי.

      במהלך השנה "לומדים" את הילד, מחדדים את מה שמיוחד בו

      ועם זה מציידים אותו הלאה, לדרך הארוכה להמשך החיים.

      נפלאה ומיוחדת אהבתך לילדים, שכל ילד בשבילך הוא מלך העולם

      כמו שאת בשבילו מלכת העולם.

      ואיך שהשנה מסתיימת לה כל כך מהר שזה מדהים!!

       

      *

        16/6/08 08:23:

      את מזכירה לי עכשיו את מסיבות הסיום בגן של הילדים

      איכשהו תמיד מוטלת עליי המשימה לכתוב את הברכה לגננת

      ותמיד אני נפעמת מעבודת הקודש שאתן עושות...

        16/6/08 06:51:

      גילה הגננת,

      בהיותי גננת - אני מתמוגגת ממך.

      אני, בניגוד אליך , לא חשה את ריח סוף השנה, כי אני בסקטור הפרטי (עד ה15/8) את יודעת...

      אבל אין לי ספק, ש-את אחת הגננות מהזן הנדיר- ממה שקראתי בבלוג שלך , במלך השנה.

      ילדים חיים , שהם "מלכי- עולם", הכל מרוכז סביבם

      והתמימות הזאת כה יפה...

      אולי גם הגיע הזמן שלנו

      לשוב לשם??

      אוהבת

      ומתרגשת

      בשבילך.

      אני מכירה את ההתרגשות הזאת, היום אני מסיימת פרוייקט בחיפה שנקרא "בית ספר מארח" . פעילות של שנה בבית-ספר עם בעיות סוציו אקונומיות. היתה לי שנה של הנאה בהבאת סופרים ואמנים שקירבו את היצירה לילדים. הרי הילדים לא מגיעים לספריה, אז הבאתי את הסופרים לבית הספר, המטרה היתה להעשיר שפה, לשפר סגנון כתיבה, למנוע אלימות. היום תתקיים הפגישה האחרונה לילדים עם הסופרת ריקה ברקוביץ. מה אגיד לך יש לי פרפרים בבטן כבר מארבע בבוקר. זו התרגשות בריאה. שתהיה לך פרידה קלה מהילדים

      אוהבת אנינשיקה

        16/6/08 06:07:

       

      צטט: toolie 2008-06-15 17:29:08

       

      צטט: the mentor 2008-06-15 13:19:49

       איזה כייף לילדים

      ...... שמעצבת .....

      ובונה .....

      ... רובם אפילו לא ידעו, חלקם

      לא יזכרו

       

      ... אפילו קצת יותר

       

      מצטרף

      ברוך המצטרף טולי...

      תמיד שמחה לראות אותך פה...:))

       

        16/6/08 06:06:

       

      צטט: debie30 2008-06-15 17:13:35

      מכירה היטב את הטעם של סופשנה, מסיבת סיום, לראות את הבוגרים נפרדים.

      התרגשות עצומה!

      ואין יותר מתאים לפרידה מהשיר מלך העולם, אחד השירים הנפלאים והמרגשים.

      תודה לך !

      התרגשות חוזרת של כל שנה מחדש...

      תודה דבי...

        16/6/08 06:06:

       

      צטט: נובה 2008-06-15 17:01:25

      גילוש יקרה.

      לו יכולתי להחזיר את גלגל הזמן אחורנית, הייתי רוצה להיות בגן שלך. מחייך נשיקה *

      יקירתי -

      לו יכולנו להחזיר את הזמן אחורה -

      אולי לא הייתי הגננת שאני...

      אבל למה ללכת אחורה - נלך קדימה

      ותהיי חברה שלי...:))

        16/6/08 01:53:

      גם אני תמיד מתרגשת מהשיר הזה

      הוא לוה את סרט בר המצווה של ניר שהוא אכן בשבילי מלך העולם

      ואכן נכון - כל אחד צריך מישהו שבשבילו הוא מלך העולם

      אני חושבת שבשבילי זה עדיין אבא שלי...

      כתבת מרגש ונפלא

        15/6/08 22:29:

      גילוש,

      קראתי וליויתי אותך והתרגשתי.

      שוב חזרה אליי אותה הרגשה מיוחדת וכמעט חד פעמית.

      אמרת : מלך העולם, וידעתי על מה את מדברת.

      תבורכי !

      מיכאל

        15/6/08 22:12:

       

      צטט: נויתי 2008-06-15 16:04:44

       ספרתי! אני הכיבשה ה16....

       גילה-שיהיה סוף של ברכות טובות

       והצלחות לכל אחד ואחת מבני הארמון !!

      זאת את?

      באמת חיפשתי...:)

      תודה נוויתי..

        15/6/08 22:10:

      צטט: anig 2008-06-15 15:38:06

      כל החיים אנחנו מסיימים תקופה ומתחילים אחת אחרת
      וכשהסיום מרגש ומלווה מייד בגעגוע.. אשרי וזכינו
      ובמקרה הזה אלו הזאטוטים המקסימים ואת
      :-)
      לחיי התחלות חדשות מקסימות לא פחות

      מדהימים הם - באמת...

      חשיבה זורמת ופתוחה...

      תהיה התחלה ויהיו חמודים אחרים...

      ילד הוא ילד הוא ילד...

      תודה:))

        15/6/08 22:08:

       

      צטט: איריתה@ 2008-06-15 15:24:07

      את המלכה האמיתית.

      אין כמו ילד שהיה לו מחנכת כמוך לבניית הבטחון הלאה.

      שלך באהבה  וכוב אם נשאר לי....

      איריתה

      מסכימה איתך, שהדבר הכי חשוב בחינוך

      הוא בניית הבטחון העצמי ואז לא יהיה צורך

      בפוסטים שלך או שלי.... תודה מותק...

        15/6/08 22:07:

       

      צטט: rov 2008-06-15 15:13:13

      והפוסט הזה מחזיר אותי על התרגשות מרובעת כל שנה.
      מגן הילדים ועד לבתי הספר הנוכחיים, אל מסיבות הסיום והפרידות המרגשות.
      ועוד ועוד.

      הנוסטלגיה חולפת וההסטוריה נרקמת.

      באיחולי אמהות נפלאה לכל הילדים, מטל ועד כל טף.

      rov

       

       

      מטל ועל כל טף... אהבתי...

      בהחלט כך נרקמים להם הזכרונות

      מרגעים והתרגשויות...:))

      תודה..

        15/6/08 21:52:

       

      צטט: mania-nim 2008-06-15 14:49:59

      כשאני קוראת אותך, גילוש,

      אני אומרת לעצמי....

      שכנראה לא נולדתי בשנתון הנכון.

      מחליפה אותך בשניה

      ב-שוּשנה הגננת...

      (לא טעות ניקוד... כך קראנו לה)

      וגם לך זה בטח קשה,

      את נקשרת לילדים

      ונפרדת בכל פעם מחדש.

      פרידות זה לא קל.

      קשה לי מאד...

      הם כמו ילדים שלי - שנה ושנתיים -

      המון שעות ביום... אני נקשרת -

      כל שנה בוכה ומשחררת....

      לא מתרגלים:))

        15/6/08 21:50:

       

      צטט: guitarwoman 2008-06-15 14:40:29

      גילה יקרה,

      אין לך מושג איזו צמרמורת אחזה בגוף שלי למקרא הדברים.

      כשבני האמצעי סיים כיתה ו', הוא השתתף בחלק מסויים של הצגת הסיום.

      כמה בנים נקראו לבמה יחד איתנו, האמהות, ורקדנו יחד לצלילי השיר הזה.

      ועכשיו הוא בן 20, ילד גדול, לא, איש....

      והדמעות ממש זולגות לי עם הזכרונות.....

      זה כמו אתמול

      *

      מבינה אותך מאד...

      טל שלי כבר בן 21 ודבר לא נשכח...

      ההתרגשות בדיוק אותו הדבר

      והנה הוא סיים קורס קצינים

      והנה בשבוע הבא הוא מקבל את התואר בפסיכולוגיה

      ואני? אני נשארתי בת 21 - בדיוק כמוהו...

        15/6/08 21:46:

      כי כל אחד צריך שבחיים שלו יהיה לפחות אדם אחד שבשבילו הוא יהיה מלך העולם.

       

      ואחרי משפט כזה אין מה להוסיף.

      אמת אמת אמת.

       

      תודה ששיתפת בתחושה.
       

        15/6/08 21:33:

       

      צטט: עופרה'לה 2008-06-15 14:16:34

      כשמתרגשים

      ואין מילים

      כמה טוב שיש כוכבים.

       

      באהבה

      עופרה

      תודה עופרה,

      ריגשת אותי בתגובתך...

        15/6/08 21:32:

       

      צטט: ...blue 2008-06-15 14:04:46

      בהחלט זכית גילוש..

      זה לא קל "לגדל" כל כך הרבה ילדים,

      אבל הסיפוק כל כך גדול, שזו הופכת להיות חוויה נהדרת

      וכל הכבוד לך שאת יכולה לעשות את זה :)

       

      שיהיה לך שבוע נפלא.. 

      ניתן לנערי האוצר לבוא לגן לשבוע -

      אחר כך שיחשבו על המשכורת שלנו...:))

      חייבים לאהוב את זה ולקבל מזה סיפוק

      כי בשביל המשכורת הזאת אף אחת לא היתה נשארת...:))

      תודה אספי...שבוע נפלא גם לך !

        15/6/08 21:29:

       

      צטט: shay gargir 2008-06-15 13:49:40

       

      תמיד שחושבים על זה למורים לגננות י חלק חשוב

      בחיים שלנו ,בתחנות שלנו בחיים ,תמיד זוכרים את הגננת

      או המורה הראשונה של כיתה א

       

      ויש כאלה שמטביעים חותם ויש כאלה שלא , אבל ללא ספק

      יש לך תפקיד חשוב בעיצוב נוף הילדות של ילדים בגן

       

      נשיקה 

       

      נ.ב תני לי לחזור לגן אני חותם ,מי צריך להיות אזרח לשלם מיסים וכו' ארגז חול ,משחקייה

      מה רע?

      לא רע... אבל עובדים קשה בגן שלי... כי זאת האחריות שלהם למצוא מה לעשות ובמה לשחק ובכלל... הם מסדרים, הם מנקים אחריהם - זה גן עם אחריות אישית - אתה תעמוד בזה??? מחייך

        15/6/08 21:26:

       

      צטט: שושי פולטין 2008-06-15 13:35:57

      מלכה אמיתית את!!!

      ופרידות..כן הן חלק מעולמנו.

      *

      שושי

      יקירתי -

      ביום שאני אפסיק להתרגש בסוף שנה ובתחילת שנה -

      אני הסטוריה במערכת החינוך...:)))

       

        15/6/08 21:25:

       

      צטט: אורית1420 2008-06-15 13:35:55

      כשנעם סיים את כיתה א כל הכיתה שרה את השיר הזה למורה ולהורים

      מיותר לספר איזו התרגשות למילים כל כך נפלאות

      אשוב לככב *

       

      כל שנה ההורים של הבוגרים עומדים עם הילדים שלה ושרים

      ואחת גננת עומדת בצד - בוכה...:)))

        15/6/08 21:02:

      למה לא היית הגננת שלי?

      *שלך שרי

        15/6/08 20:59:

      ואני אומרת ששווה - מאוד שווה להיות ילד בגן שלך!

      הדמעות הן תהליך טבעי וזה בסדר...  :-)

      וילדים הם בכלל כמו מלאכים קטנים,מי יכול עליהם בכלל.

      פוסט מרגש - כמוך!

      חיבוק ושיהיה קל כמה שניתן

       

      תמי

        15/6/08 20:49:
      חופשה נפלאה לך *
        15/6/08 20:40:

      הי

      קלעת לאחד השירים האהובים עלי :-)

      יואבי שומע אותו כמעט כל יום לפני השינה

       

      נשיקות לשני ....

      אני

        15/6/08 20:18:

      ריגשת אותי יקירה,

      שיר מדהים שגורם לי לבכות בכל פעם מחדש,

      פוסט מרגש ואמיתי שבא מהלב,

      חבל שאני לא בגיל המתאים............... הייתי רוצה גננת כמוך

        15/6/08 20:12:

      גילוש

      זה שיר מאוד מרגש גם עבורי

      בכל פעם ששומעת אותו

      קורה אצלי משהו בפנים...

      יחד עם זה מאוד אהוב עלי.

      תודה

      *

        15/6/08 20:01:

       

      "כי כל אחד צריך שבחיים שלו יהיה לפחות אדם אחד שבשבילו הוא יהיה מלך העולם -"  

       

      גילוש, זה משפט מאוד מרגש

      איפה הכוכבים שצריכים אותם..

        15/6/08 19:55:

      התרגשתי לקרוא את הפוסט שלך.

      וכבר היו לי דמעות בעיניים, אני תמיד אומרת שלי קשות הפרידות

      יותר מרגיל, אני קצת מתה בכל פרידה. ואז קראתי את השיר

      שלמרות שאני מכירה אותו, לדעתי רק שורה או שתיים מתנגנות לי ומוכרות.

      אך לפתע קראתי כל מילה וזה כבר הציף אותי.

      תודה לך גילה על שאת רגישה ומרגשת.

      שבוע נפלא לך ופרידה קלה.

      y

        15/6/08 19:41:

      אני כל כך כל כך אוהבת את השיר הזה תמיד הוא מתקשר אלי אל הבן שלי

      יאיר

       

      תודה, רונית

        15/6/08 19:21:

      כי כל אחד צריך שבחיים שלו יהיה לפחות אדם אחד שבשבילו הוא יהיה מלך העולם -

       

      משפט חזק. וכל כך נכון.

      פוסט מרגש.

        15/6/08 19:08:

      אשרי ההורים שיש לילדיהם גננת כמוך

      בעצם במחשבה שניה..

      שיש להם (להורים) גננת כמוך

      לדעתי דור המחנכות הראשון מתחיל בגן

      אחרי הבית כמובן..

      כל איש שהוא מחנך , עבורי הוא איש שעל כתפיו מונחת אחריות לא פשוטה.

      גילה..גילוש...

      יישר כוח

      פרידה  מציינת סוף שהוא התחלה למשהו אחר משהו חדש.

      ערב טוב.

        15/6/08 19:02:
      צוחק
        15/6/08 18:51:

      איזה כייף לך בעבודה הזו....

      עם הקטנים המקסימים שגדלים תחת ידייך....נשיקה

        15/6/08 17:29:

       

      צטט: the mentor 2008-06-15 13:19:49

       איזה כייף לילדים

      ...... שמעצבת .....

      ובונה .....

      ... רובם אפילו לא ידעו, חלקם

      לא יזכרו

       

      ... אפילו קצת יותר

       

      מצטרף

        15/6/08 17:13:

      מכירה היטב את הטעם של סופשנה, מסיבת סיום, לראות את הבוגרים נפרדים.

      התרגשות עצומה!

      ואין יותר מתאים לפרידה מהשיר מלך העולם, אחד השירים הנפלאים והמרגשים.

      תודה לך !

        15/6/08 17:01:

      גילוש יקרה.

      לו יכולתי להחזיר את גלגל הזמן אחורנית, הייתי רוצה להיות בגן שלך. מחייך נשיקה *

        15/6/08 16:04:

       ספרתי! אני הכיבשה ה16....

       גילה-שיהיה סוף של ברכות טובות

       והצלחות לכל אחד ואחת מבני הארמון !!

        15/6/08 15:39:
      וכמובן  *
        15/6/08 15:38:
      כל החיים אנחנו מסיימים תקופה ומתחילים אחת אחרת
      וכשהסיום מרגש ומלווה מייד בגעגוע.. אשרי וזכינו
      ובמקרה הזה אלו הזאטוטים המקסימים ואת
      :-)
      לחיי התחלות חדשות מקסימות לא פחות
        15/6/08 15:24:

      את המלכה האמיתית.

      אין כמו ילד שהיה לו מחנכת כמוך לבניית הבטחון הלאה.

      שלך באהבה  וכוב אם נשאר לי....

      איריתה

        15/6/08 15:17:

       

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-06-15 13:30:38

      גילוש אולי תדרימי אלינו כאן ותפתחי גן? יש לך עוד שנתיים שלוש לחשוב על זה עד שהראשון שלי (בעזרת השם) ירשם. תחשבי על זה, את לא צריכה לתת תשובה עכשיו קורץ

      תשמעי - הכל פתוח - אני זורמת...:))

      צפון - דרום - מזרח - מערב.... הכל הולך...

      אולי יגיע איזה נסיך על סוס ויקח אותי דרומה?

      בכל מקרה, אל תהיי דואגת...

      עם אמא כמוך... הם בטוח גדלים עם ערכים...:)

        15/6/08 15:13:

      והפוסט הזה מחזיר אותי על התרגשות מרובעת כל שנה.
      מגן הילדים ועד לבתי הספר הנוכחיים, אל מסיבות הסיום והפרידות המרגשות.
      ועוד ועוד.

      הנוסטלגיה חולפת וההסטוריה נרקמת.

      באיחולי אמהות נפלאה לכל הילדים, מטל ועד כל טף.

      rov

       

       

        15/6/08 14:49:

      כשאני קוראת אותך, גילוש,

      אני אומרת לעצמי....

      שכנראה לא נולדתי בשנתון הנכון.

      מחליפה אותך בשניה

      ב-שוּשנה הגננת...

      (לא טעות ניקוד... כך קראנו לה)

      וגם לך זה בטח קשה,

      את נקשרת לילדים

      ונפרדת בכל פעם מחדש.

      פרידות זה לא קל.

        15/6/08 14:40:

      גילה יקרה,

      אין לך מושג איזו צמרמורת אחזה בגוף שלי למקרא הדברים.

      כשבני האמצעי סיים כיתה ו', הוא השתתף בחלק מסויים של הצגת הסיום.

      כמה בנים נקראו לבמה יחד איתנו, האמהות, ורקדנו יחד לצלילי השיר הזה.

      ועכשיו הוא בן 20, ילד גדול, לא, איש....

      והדמעות ממש זולגות לי עם הזכרונות.....

      זה כמו אתמול

      *

        15/6/08 14:23:

       

      צטט: פרח האביב 2008-06-15 13:20:47

      זכות גדולה :)

      לגמרי...:)

      תודה פרח נחמד...

       

        15/6/08 14:22:

       

      צטט: the mentor 2008-06-15 13:19:49

      איזה כייף לקרוא אותך כול פעם מחדש

      איזה כייף לילדים

      שיש להם גננת כזו שמעצבת אותם לחיים

      ובונה יסודות טובים וחזקים

      אחר כך, רובם אפילו לא ידעו, חלקם

      לא יזכרו

      אבל את היית זאת שעצבת את דמותם לעולמים

      וזה, זה אפילו קצת יותר

      מאשר להיות מלך העולם מגניב

      לשכוח ? אותי ? אין מצב...

      אני גרה להם במוח לנצח נצחים....

      תעיר אותם באמצע הלילה ותגיד- לכל בעיה...

      והם יענו מתוך שינה... יש יותר מפתרון אחד....

      ככה תדע שהם היו בגן שלי:))

        15/6/08 14:16:

      כשמתרגשים

      ואין מילים

      כמה טוב שיש כוכבים.

       

      באהבה

      עופרה

        15/6/08 14:04:

      בהחלט זכית גילוש..

      זה לא קל "לגדל" כל כך הרבה ילדים,

      אבל הסיפוק כל כך גדול, שזו הופכת להיות חוויה נהדרת

      וכל הכבוד לך שאת יכולה לעשות את זה :)

       

      שיהיה לך שבוע נפלא.. 

        15/6/08 13:56:

       

      צטט: jack 2 2008-06-15 13:12:25

      אני שני ואני אשוב להגיב עם חידוש המלאי ,ברשותך.

      מה פתאום שני?

      בשבילי אתה תמיד ראשון...

      בועז גם...

      בקצור - מקומך שמור אצלי..:)))

      לא סיכמנו שתחרות זה כוח הורס?

      צוחק 

        15/6/08 13:49:

       

      תמיד שחושבים על זה למורים לגננות י חלק חשוב

      בחיים שלנו ,בתחנות שלנו בחיים ,תמיד זוכרים את הגננת

      או המורה הראשונה של כיתה א

       

      ויש כאלה שמטביעים חותם ויש כאלה שלא , אבל ללא ספק

      יש לך תפקיד חשוב בעיצוב נוף הילדות של ילדים בגן

       

      נשיקה 

       

      נ.ב תני לי לחזור לגן אני חותם ,מי צריך להיות אזרח לשלם מיסים וכו' ארגז חול ,משחקייה

      מה רע?

        15/6/08 13:35:

      מלכה אמיתית את!!!

      ופרידות..כן הן חלק מעולמנו.

      *

      שושי

        15/6/08 13:35:

      כשנעם סיים את כיתה א כל הכיתה שרה את השיר הזה למורה ולהורים

      מיותר לספר איזו התרגשות למילים כל כך נפלאות

      אשוב לככב *

      גילוש אולי תדרימי אלינו כאן ותפתחי גן? יש לך עוד שנתיים שלוש לחשוב על זה עד שהראשון שלי (בעזרת השם) ירשם. תחשבי על זה, את לא צריכה לתת תשובה עכשיו קורץ
      זכות גדולה :)
        15/6/08 13:19:

      איזה כייף לקרוא אותך כול פעם מחדש

      איזה כייף לילדים

      שיש להם גננת כזו שמעצבת אותם לחיים

      ובונה יסודות טובים וחזקים

      אחר כך, רובם אפילו לא ידעו, חלקם

      לא יזכרו

      אבל את היית זאת שעצבת את דמותם לעולמים

      וזה, זה אפילו קצת יותר

      מאשר להיות מלך העולם מגניב

        15/6/08 13:12:
      אני שני ואני אשוב להגיב עם חידוש המלאי ,ברשותך.
        15/6/08 13:00:

       

      צטט: בועז22 2008-06-15 08:22:59

      סוף סוף, אני מגיע ראשון לפוסט...

      אחד המעגלים הראשונים שנסגרים עבור  ילדים בגיל הזה,

      הוא המעבר מהגן לבית הספר.

      מעגל של תחילת ילדות, שנסגר עם מעבר לסוג מסויים של

      ילדות "בוגרת" יותר - בית הספר...

      העצב המהול בשמחה, מן הסתם ילווה אותם למשך חייהם

      בעתיד, וטוב שכך.

      ובאשר למלך העולם..., ובכן: כל אחד מאיתנו צריך לראות עצמו

      ככזה, כחלק מההכרה העצמית בעצמנו...

      ועבור כל אחד מאיתנו, יש כמובן מלך עולם: בן/בת זוג, ילדים וכו'...

      וכל אחד מהם מלך העולם של עצמו...

      אני מאחל רוב הצלחה לכל ילדי הגן ! לחדשים ולבוגרים !!!

      לך, כמובן! וגם לטל!

      שיהיה לכם שבוע נפלא!!!

       

      ואתה? בשביל מי אתה מלך העולם?

      תודה בועז... איזה כיף שאתה הראשון על הפוסט הזה...

       

        15/6/08 08:22:

      סוף סוף, אני מגיע ראשון לפוסט...

      אחד המעגלים הראשונים שנסגרים עבור  ילדים בגיל הזה,

      הוא המעבר מהגן לבית הספר.

      מעגל של תחילת ילדות, שנסגר עם מעבר לסוג מסויים של

      ילדות "בוגרת" יותר - בית הספר...

      העצב המהול בשמחה, מן הסתם ילווה אותם למשך חייהם

      בעתיד, וטוב שכך.

      ובאשר למלך העולם..., ובכן: כל אחד מאיתנו צריך לראות עצמו

      ככזה, כחלק מההכרה העצמית בעצמנו...

      ועבור כל אחד מאיתנו, יש כמובן מלך עולם: בן/בת זוג, ילדים וכו'...

      וכל אחד מהם מלך העולם של עצמו...

      אני מאחל רוב הצלחה לכל ילדי הגן ! לחדשים ולבוגרים !!!

      לך, כמובן! וגם לטל!

      שיהיה לכם שבוע נפלא!!!

      פרופיל

      גילוש 6660
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות