זה מה שיש
השאיפה הכללית להיות חופשי ומאושר תלויה באיזון בין האדם ומעגלי חייו השונים.
כל אדם הוא מרכז ההוויה של עצמו, אך יש מציאות שאנחנו נולדים אליה והיא קבועה לכל אורך חיינו.
רעיונות לחיבור העצמי לאני הפרטי, לאדם הכללי ולהוויה האידיאלית הכוללת ...
פוסטים פופולאריים
-
התבוננות ישראלית על הזמן
28/4/10 | 666 צפיות
-
האמת
5/5/08 | 553 צפיות
-
שורש האהבה
15/6/08 | 977 צפיות
-
האם עצמאות?
5/5/08 | 515 צפיות
-
השמים הם הגבול
22/6/08 | 2076 צפיות
-
הדת והבחירה החופשית
26/1/10 | 548 צפיות
פוסטים אחרונים
- התבוננות ישראלית על הזמן 28/4/10
- עם ישראל או העם היהודי 11/4/10
- הגדה של פסח 21/3/10
- רב הנסתר על הנגלה ... 25/2/10
- מחזור הלמידה 24/2/10
- מחזור הלמידה 24/2/10
חווה והנחש בעולם המוחש
| הנחש וחווה בתפקיד היצר הרע - מה הקשר ביניהם לאהלה של תורה? (הכוונה ב"חווה" היא לְעצם המעידה,וכמובן לא לאשה המודעת לתפקידה) הכל תלוי בזווית המבט, של האיש והבן על האשה והבת. האם אל האהל אנחנו עם הפנים מסתכלים מבחוץ או באמת מבפנים... כי מי שרק מבחוץ מסתכל רואה את כל העולם המתקלקל - רדיפת החומר, טיולים וקניות, שחיתות, סמים ושלל יצאניות. יש גם קצת אור בו ניתן לבחור, אך מתרגלים מהר למבט השחור... ומי שמצליח גם בעולם הרחב, ללמד זכות על כל גווני אחיו, יודע שמי שבאהל עִם עַם הספר, בשבילו חווה היא עפר ואפר... ולנחש בתפקיד היצר הרע, משעמם מאוד בעולם נקי של תורה. זה נכון שצריך לא פעם להתמודד, אבל גם מי שנופל, קם ומתעודד. זוכר את החזון ואת המטרה, ומבין את תפקיד אהלה של תורה. יהי שלום בחילך ובארמנותיך שלוה - בתוך האוהל רק קדושה ואהבה. והחווה והנחש בחוץ הם רודפים, אחרי הפריירים שרק מתחלפים... עלינו להבדיל מתוך ענווה, בין האהבה לבין התאווה. אהבה היא מהות של הזדהות וחיבור, ולא איזה act שגם מוביל לעיבור. לכל זמן ולכל חפץ עת, וביצר האדם אינני בועט... לא מבטלים את פרו ורבו, ולא אומרים אל תתאהבו. עלינו רק להבחין בין עיקר לטפל ולא להגרר אחרי היצר האפל. לשמור את האהבה נקיה וטהורה, מחוברת במקומה לאהלה של תורה.
(נכתב בתגובה ל- http://cafe.themarker.com/view.php?t=477741)
|
תגובות אחרונות
-
מאמינה
בתגובה על עם ישראל או העם היהודי
-
חבר מ1900
בתגובה על הגדה של פסח
-
רון73
בתגובה על כיצד תפיקו את המקסימום מליל הסדר?
-
איציק (-:
בתגובה על לחיות את העתיד בהווה
-
טל נוגעת בנשמה
בתגובה על הדת והבחירה החופשית
-
איציק (-:
בתגובה על הפחד הגדול שלנו
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מאמין שלפלטפורמת ה'קפה' יש חלק גדול במהפכה התודעתית העתידית של העולם בפרט ושל העם שלנו בכלל...
זה אומר, בין השאר, שעל הכתפיים של כל אחד ואחת מאיתנו מונחת אחריות לא קטנה בכלל ומאוד לא וירטואלית.
חותם על כל מילה ומצפה לחיבור הכוחות המודעים לזירוז התהליך העולמי הטבעי ...
עד שאכלו מעץ הדעת היו אדם וחוה חלק מהתבונה האלוהית המושלמת.
הם בחרו במודע להפרד מאותה שלמות רוחנית ומוסרית ולהתנסות בעולם חסר
בו יש בחירה חופשית והבחנהאישית בין טוב לרע, אנו עושים טעויות במקרה הטוב לומדים מהם אך עיקר הלקח הוא לשעת לקחת אחריות, לא במובן של עונש אלא במובן של קארמה - מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל.
מאז אנו שואפים לחזור לאותה שלמות ולהתאחד איתה אך כל עוד לא נשתחרר מהאגו, מהרגשת הנפרדות על כל תשוקותיה ומאוויה אין לנו סיכוי...
כמו שכתבתי ... תלוי מאיפה מסתכלים ...
עולם התורה לא כל כך נקי
אפשר למצוא בו הכל
מרצח וניאוף ועד גמילות חסדים ושאר כל טוב.
לא, אינני דתיה, גם לא ממש בקיאה,
אבל זוכרת סיפורים עסיסיים מתקופה שעדיין הייתי תלמידה
וגם זה רק על קצה המזלג.
לי יש פרשנות משלי לסיפור אדם, חוה והנחש.
הנחש הוא אותו רגע בו נתגלה לחוה איבר מינו של אדם, שהיה חשוף וגלוי אבל היה ללא שימוש, כשחוה גילתה את הנחש בשיפולי בטנו של אדם, היא טעמה ממנו ופיתתה אותו למעשה אהבים, ושניהם חוו את תגלית התאווה ומכאן באה חוה על עונשה בצער תלדי בנים, ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך.
הכל על ה- "ז"
ומאז ועד היום זה נשאר תלוי ועומד - על ה- "ז".