אין לי שום דבר אישי נגד חיים רמון, אבל הנכונות של בית המשפט לבחון את ביטול הרשעתו מאוד מטרידה בעיניי. נכון, רמון "אכל אותה", כי שימש קו פרשת מים בין נורמה מגונה מקובלת בחוגים גברים לנורמה ראויה שמכבדת את האדם באשר הוא אדם, גם אם הוא אישה. הדבר היחיד שהיה טוב בפרשת הנשיקה שלו היה, שבעקבותיה נקבע, שנשיקה ללא הסכמה היא הטרדה מינית, ובמשתמע, כל נגיעה בגוף האישה (או הגבר) שאינה בהסכמה אסורה.

עכשיו שלפו פרקליטי רמון את רעיון התסקיר. מהלך מבריק שנועד לאפשר לו להביע חרטה (הגיע הזמן) ולזכות בתמורה בביטול הרשעתו. זה יאפשר לו לחזור לחיים הפוליטיים כשר.

כמו שאמרתי, אין לי שום דבר אישי נגד רמון ואני לא רודפת אותו ולא מתנכלת לקריירה שלו. אבל אני סבורה, שבית המשפט, בשבתו להכריע בעניין עונשו, צריך לשקול מול האופציה של מחיקת הרישום הפלילי את אלמנט ההרתעה ממעשים דומים בעתיד. אולי עם מעט יצירתיות ניתן יהיה למצוא חלופה הולמת שתקל מעט עם הענישה של רמון, אך עדיין תרתיע אחרים.

חייבת להיות ענישה מרתיעה מפני הטרדות מיניות "מינוריות" כביכול,כדוגמת נשיקה כפויה. אני עצמי עברתי שתי הטרדות מהסוג הזה על ידי בכירים במערכת העסקית, ואני יכולה להעיד, שזה מגעיל, דוחה ופוגע ביותר. וזה לא נמחק אחרי שבוע, לא אחרי חודש ולא אחרי שנים.

לא די באמירה שקובעת נורמה. במדינה כמו שלנו, עם נורמות חברתיות שלפעמים מזכירות עולם שלישי, יש צורך גם בענישה מרתיעה לביסוס אותן נורמות.