עיצוב חלל הפנים / חלל ברגיל כשחושבים על עיצוב פנים מתייחסים למרכיב הפיזי - הקיר, הרהיט, הצבע, הגדלים - וכן ליחסים ביניהם. הגישה החומרית חלה גם על התכנון של העיצוב. נדיר יותר לחשוב על עיצוב פנים במושגים של החלל הריק שנוצר מהסידור הפיזי. ההתחשבות בחלל הריק היא בדרך כלל תכליתית בלבד ואילו גורם החלל כשלעצמו יצוץ, לרוב לצורך תיקון, רק במקרים של צרימה אינטואיטיבית לעין (או לתנועת הגוף, במנוחה או בפעילות). ניקח לדוגמא פסל חלול של ארכיפנקו (קוביזם) המתאר שתי דמויות ארוכות משולבות בריקוד : החלל שביניהן הופך לחלל המרכזי – ובעצם החלל מהווה את עיקרו של המבנה! העין חודרת אל תוך החומר, כמו האור והאוויר שעוברים דרכו. והדמויות נראות כאילו 'הסתדרו' כדי לעצב את צורת החלל הרצויה. הגישה העיצובית ששמה לה לנקודת המוצא את החלל, מכתיבה את אופים של יתר הפריטים כמסגרת של הצורה הריקה. כפי דבריו של ארכיפנקו:הגעתי למסקנה שהפיסול מתחיל במקום שבו החלל מוקף על ידי החומר" (אמנות בעידן הטכנולוגי, האוניברסיטה הפתוחה, יחידות 2,1 עמ' 155) מה נרוויח מכך שהחלל יהווה את מרכז הקיימות בין הפריטים הפיזיים - צורתם, נפחם, מקומם, בהתאם לנדרש לחיי היומיום במתחם המעוצב ? - פתיחות - קלילות - חופשיות - השתקפות של עולמנו הפנימי - תנועה הרמונית בין האוויר החיצוני לנשימה חלל החדר יכול לתת ביטוי פלאסטי לעולם המורגש, הנחשב, המדומיין, הכבול במסגרת הגופנית. כמו בתחומי תרבות אחרים, גם בהתמקדות בחלל הריק, האמנות מקדימה ומבשרת חשיבה חדשה. עבודותיו של ז'אק ליפשיץ מחזירות אותנו לקרקע כהשראה לעיצוב חלל הפנים. בפסל "אישה עם גיטרה" יש יותר חלל מאשר אישה או גיטרה, אבל השילוב של צלליותיהן יוצר נוכחות חזקה בקשתות שמתמזגות זו בזו בלי הפרדה. החלל כאן אינו שלילת החומר אלא הדגשתו, מזוית חדשה ומעניינת: המהות הנשית של הדמות. במלים אחרות, העירום לא זקוק להמחשה ריאליסטית של הגוף העירום אלא מסתפק בעיקרון של קוים גליים שמבטאים את הנשיות בצורה קולעת. היות שהפסל עשוי בזלת, הוא רחוק מלבטא מושג מופשט. האישה שרועה כשהברך שעונה בביטחון על כף הרגל, וכל כולה נוכחות. כמוה גם הגיטרה מוסיפה לנוכחות הרגשית, למרות שהיא רק נרמזת בשלושה פסים (מיתרים) בתוך חלל הבטן. קל להשליך עקרונות אלה על ארכיטקטורת פנים, אם נשאר נאמנים לשילוב הצורני בין (למשל) מבנה הקירות, למה שביניהם. או בין הרהיטים, החלונות, המנורות, והחלל שביניהם. ניקח את דוגמת הקשתות - איזו אינטראקציה יכולה להיווצר בין חלון קשתי לכורסה מקומרת - אם החלל שביניהם לא קרוב מדי (שאז הוא נמחק ולא נוכח) או רחוק מדי (שאז החלל מאבד משמעות במכלול החזותי). דוגמה אחרת - משחק צורות בין קיר מעוגל לבין כיסא עם מסעד ארוך בעל פסים דקים. המרווחים ביניהם מדגישים את הקונטרסט בין "החיבוק" של הקיר לבין הזקיפות המשוחררת של גב הכיסא. החלל יקבל נוכחות ברגע שהמוטיב הקונטרסטי יוכפל במרכיבים נוספים של החדר - למשל תיקרה כפתית מול מעקה בעל כלונסאות מאווררות, או לחילופין - נברשת עשויה קווים גיאומטריים 'נקיים' מול אהילים מעוגלים (שמשרים רכות) בפינות החדר. המקור לשיקולים מסוג זה צריך להתחיל בחלל הפנים, שממנו הם מקבלים תוקף עיצובי. יש בכך אתגר נועז שפונה לכמה ממדים אסתטיים : הצורות, התאורה, הצבעים מתעשרים בממד השלישי, הוא הנפח, שהוא בהגדרה המאפיין המובהק של החלל. www.cavim.co.il |
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מרשים מאוד
תודה על פוסטים שכאלה
מעניין איך היה נראה תיכנון שלך למתחם בנינים למגורים,
כאשר הציבור היה מוזמן להביע דעתו על התיכנון
לאחרונה אני רואה המון התחלות בניה בכל מיני מקומות בארץ
ולא ראיתי באף מקום שהוגשה לציבור תוכנית על מנת להביע דעתו או את הערותיו החיוביות או שליליות
וזה בעצם כדי לתת לכלל הציבור להביע דעתו ואחרי שקבלים את התגובות ניתן אולי יהיה ליצור משהו
שרוב המגיבים ישמחו להיות או לגור שם
יופי של עבודות יש עליך
נושא מעניין מאד.
היה נחמד אם היית מצרף תמונות נוספות לדוגמאות שהבאת,
זה היה ממחיש לנו יותר את דבריך.
בהחלט היה שווה לעשות אתנחתא אצלך כעת :-)
שלום סער, אתה מסביר מצוין רק חסר לי דוגמאות ויזואליות לחללים שאתה מדבר עליהם, כלומר אפשר בהחלט לדמיין את הדוגמאות שאתה מסביר עליהן (כמו לדוגמה הכיסא והפסים) אבל אם אפשר להקל ולהראות מוחשי, לדעתי זה יותר עדיף.
כוכב * לכוכב
מרשים היא מילה קטנה.
מצאתי כאן ריקוד ותנועה של ניגודים שונים בחלל המרחבי. אהבתי מאוד. אתה כותב נהדר והתמונות חוויה של עונג* תודה
מרשים עד מאוד
*
הי סער,
יפהפה!
מרוב דיבורים על חלל, מתחשק לי להגיע כבר לחלל לטיול...חחח
לפני שאני עושה את זה, אשמח אם תבקר גם בבלוג שלי, ותקרא
את סיפורי האחרון שקפץ לרגע לכאן מהחלל העתידי....
כוכב על כישרונך לקחת נושא לא הכי מעניין לאנשים ממוצעים,
ולהפוך אותו למרתק!
אלומה
ציטוט של ה-אדריכל , נראה לי מתאים -
"אדריכלות היא הרצון של תקופה מתורגם לחלל"
הי,
מרתק !!
אני גם מאמינה במרווח הנשימה של העיצוב. מעדיפה חללים נקיים שמאפשרים לעין ולנפש להירגע ולנוע בהרמוניה.
*
תודה מבטיח לבצע בפעמים הבאות עם המחשות בלייב של תמונות ולינקים רלוונטים
מרשים מאוד
תודה לך
תודה!
יום מקסים.
הפוסטים שלך מרתקים
תודה סער,
אפשר להשתמש במרווחים בכל תחום בו עוסק האדם,
באופן יצירתי,הנותנים הדגשים ועומק לעשייה,
שילוש שנוצר ומחבר בין שני חומרים שונים מוחשיים
והמרווח התודעתי שביניהם יוצר משהו חדש ,שונה .
מרתק.
מצטרפת לבקשה של קודמתי מלמעלה להוסיף תמונות על כל קטע שאתה כותב עליו, זה יעשה את זה עוד יותר בהיר ומעניין
נלקח מגוגל
נראה לי כמו רצפת צבע מכוסה ביאכט וארניש או גימור של רצפה
שמחה שהזמנת אותי, מעניין כאן.
כשלמדתי רישום היה תרגיל כזה לרשום את החלל שבין הגופים
ואני זוכרת עד כמה זה שיחרר לי את החשיבה ואת התפיסה החזותית.
מין סוויצ' כזה בראיה כמו בציורים האלה של אשליה אופטית.
עדיין יש פער בין לרשום את החלל לבין לייצר אותו בחומר.
בכל אופן היכולת לראות את החלל מעצב את עצמו בין החפצים נשארה לי מאז כאופציה,
תודה שהזכרת לי את האופציה :-).
סער
אפשר עוד פרטים על התמונה הראשונה ?
לובי מדהים
ממה עשויה הרצפה ?
בועז
המון תודות סער,
אני למדה ממך הרבה,
באופן אינטואיטיבי אני תופסת את העוצמה שבחלל הפתוח המתקבלת על ידי גורמים השונים
אבל כאן אני למדה על המושגים על המשחק בין הגורמים השנוים שיוצרים את התחושה
כיף לקרוא וללמוד
*
הבנין הכחול הזכיר לי לרגע את טיטאניק יפה
תודה על הפוסט.
היה עוזר לי לו צרפת תמונות שממחישות את דבריך, למשל קיר מעוגל עם כסא ישר.... או הריקוד שהזכרת.
חלל... החלל.. להתייחס לחללל....
אחת המוזיקאים (לא סגור על עצמי מי) אמר
"המוסיקה זה השקט בין התווים."
אני אישית לאור אהבתי לחלל, כבר שנים משתדל שלא יהיו אצלי בבית רהיטים גבוהים..
ככה אני שומר על חצי חלל חדר פתוח, ובעצם זה מגדיל את כל החלל..
אפשר עוד להוסיף חלל לחלל ע"י יצירת חלל בציור אבל זה סיפור מחלל אחר.. :-)
בוקר טוב,
שוב למדתי משהו חדש ומעניין, תודה
זה יפה!
היי בוקר טוב
מאוד מרשים
אהבתי מאוד את התמנות
תודה
שבוע טוב
ויום מקסים
טלי
מרתק, ושוב אנחנו יכולים לראות את חשיבות ההדגשה של העגול לעומת הישר הנקודה לעומת הריק.
כמו בציור, במוסיקה או בכל יצירה אחרת בה שמים שמים דגשים.
וואו.. נהנית מהפוסטים שלך.
בלי הריק.. אין משמעות.. ליש.
הדברים הנסתרים, הריק, הרווחים והסדקים שבתוך הקיים, יוצרים עולם שלם.
גם בעבודות שלי נותנת יותר חשיבות לריק שעוטף ומעצים את הקיים.
נראה לי שאזלו כוכבי.. אז בינתיים קבל את הספייס שבין הכוכבים.
מאוד מאוד יפה ומרשים
נקודה מעניינת.
לרוב אנו מתייחסים לשאר הפריטים ומיקומם מאשר לחלל
שכאילו נוצר מעצמו.
יפה מאוד.
תודה