שלום לפלוסופים, ולבלונדיניות, ולשאר הקהל המכובד. מישהו אמר שמרלין מונרו הזוהרת פגשה את איינשטיין ברשת, יותר מאישתו בחיים. המעניין ששתי אגדות יכולות לחיות טוב ברשת, ולספק בסיס הערצה מורחב לצופים. זהו הוירטואל! מה שהמציאות לא תרשה הוירטואל יספק.
גם אני שרלילן ידוע פגשתי ברשת נשים חסודות, שלא תעזנה להציג כף רגליהן בבלוג שלי, או אפילו לענות לי בבלוגן הן. אצלהן הוירטואל גולש עמוק עמוק לתוך המציאות והפוך, למרות שהמשולש בין רגליהן תמיד יהיה במתכונת הנפוצה של שלוש צלעות, ולא משנה איזה סידור יעבור.
אין לי בעיה איתן! זה המשחק שלהן, כמו שזה המשחק שלי ... וגם שלכם.
אז תנו לשחק לפי הכללים שלי, ואל תספרו סיפורים.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
חייל לבן וקטן צועד אחרי מלכה גדולה וגאה. היא מפלסת דרך, רוזנים ופרשים נופלים, והוא צועד בגאוה. הגאווה מתחלפת להערצה, וההערצה לאהבה.
שחור ניצב בפני המלכה, דממה, מתח ושנאה. המלך השחור סוגר רוכסן מכנסיו, ראשה מתגלגל עם חיוך תאווה שניים נשארו - חייל קטן שצעד באלכסון, מלך לבן פנוי לאהבה.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לילה אפל בקופנהגן - הרוזן האדום
.. שכרתי חדר בקופנהגן השקטה. רצף מלחמות הבלטיקה לא פסח על מדינה ניטראלית זאת. סוכני חרש מסתובבים ומחפשים, אנשי מדון מפיצים תעמולה, ושגרירים מחרחרים בה מלחמה. חשבתי שמצאתי מנוחה, אבל עוד באותו יום שהגעתי למלון קיבלתי מכתב מוזר. מבקשים לראות אותי ביום המחרת... חשוב מאוד... חתום סשה קוסיגין. לא הכרתי אותו, ולא ידעתי מה רוצים ממני בממשלת המהפכה האדומה. כבר שמעתי שרבים נרצחו, והייתי חרד אותו יום.
בערב אכלתי בחופזה והסתגרתי בחדרי. מנהלת המלון הקטן, באה מאוחר יותר לבדוק אם הכל בסדר. היא מדברת איתי רוסית, והמבטא הכבד שלה גורם לי לחייך. מפתיעה הליברליות הדנית, המאפשרת לבחורה צעירה לנהל מלון. לא שהיא צעירה מידי, בעצם קשה לדעת את גילה המדוייק. אני מעריך את גילה בין 30 ל 40, כשברור ולא אשאל אותה על כך. החדרנית שהביאה שמיכות נקיות הותירה אותנו לבד, ואני עדין ליד החלון מציץ אל הרחוב השומם. "אתה נראה מודאג" אמרה ונשענה על הדלת, משלבת ידים. "את מוכנה לכבות את האור " ביקשתי, והיא הרימה גבה - הסימן היחידי שסימן משהו בפרצוף הפוקר שלה. הייתה לה חצאית צמודה מחוטבת סביב רגליה בסגנון מערבי מודרני. אני יכולתי להבחין בשוקיה המחוטבים, הנעוצים בנעלי עקב לבנות, אבל נראות נוחות. החדר נכנס לעלטה והרשתי לעצמי להדליק סיגריה, מביט באיש שעצר ונעמד תחת פנס הרחוב. מעיל צמר ארוך וכובע מערבי בלתי מוגדר. לא יכולתי לשייך את סגנון לבושו למדינה ספציפית. " אפשר לקבל אש ?" היא שאלה ממרחק חצי מטר ממני - התגנבה כמו שועל, או שהייתי שקוע יותר מידי בנעשה בחוץ. הדלקתי לה סיגריה. ראיתי את הגפרור מאיר את פניה העדינות, ושפתותיה המעוטרות בצבע אדום כהה. היא תפסה את שערה הגלי מעל לאוזניה, וריסיה הארוכים רטטו בעדינות כשמצצה את הסיגריה בתוך כפות ידי הרחבות שאחזו בגפרור. היא הרימה את ראשה באיבחה, ולפני שפלטה סילון לבן לכיוון התקרה, יכולתי להבחין בעיני השקד החומות שלה שהביטו בי בסקרנות. היא מתחה את הצוואר כמו עגור המניף ראשו לשמים, יכולתי להבחין בעורקיה הכחולים, ורטט הדופק בצווארה. זיק של תשוקה נדלק במעמקי ליבו של הצייד שבתוכי, יכולתי להבחין בשורת המחסומים שהציבה סביבה, ונקודות החולשה הבולטות שלה. אבל הקרירות המופגנת, ורעש האוטומוביל שעבר ושקשק בקול, הסיחו את דעתי ממנה. האיש עזב את הפנס, הלך בבטחה לכיוון קצה הסמטה וניצב שם. עישנתי בכבדות, ושמעתי את צעדיה המתרחקים. לפתע הגיעה דמות נוספת שנגשה אל אותו זר, שתיהן הסתודדו כדקה, ואז פנו לכיוון הפנס. יכולתי להבחין שהייתה זאת אישה. הוא והיא נעלמו, והרגשת המתח חלפה. הסבתי מבטי לעבר גבה המתרחק, רואה את חולצת המשי בצבע השנהב, בוהקת באור, ומגלה צללית דקה ומחוטבת. היא פסעה בעיכוס, כמעט חוצה את מפתן הדלת. צעדתי במהירות ארבעה צעדים, ולחשתי לצווארה " עצרי". היא לא טרחה לסגור את הדלת, רק החלה לפרום את חולצתה שולפת אותה מתוך החצאית העמוקה. לקחתי את הסיגריה הנעוצה מפיה, משתדל לא לגעת בבשרה. כיביתי את הסגריות של שנינו, ונשענתי על הארון כדי להנות מהמראה. היא נראתה כמו גביש קרח מזוקק - כאילו היא לבד בחדר, וראשה היה עדין מופנה לעבר המסדרון המואר. היא הסתובבה אלי עם בגד התחתון בלבד, ראיתי את פטמותיה זקורות דרך הבד המבריק, ואת חיטוביה רגליה הארוכות מתחככות בבד העדין. באדישות מופלגת, ובמבט קר סגרה באיטיות את הדלת, והמתינה נשענת על דלת החדר, כשרגל אחת נשענת לאחור על הדלת.
המתח שהצטבר מהצהרים החל להתעצם בתוכי מחפש פורקן.
התקרבתי אליה, מושך אותה אליה, לנשיקה עמוקה כשאני משתדל להטביע את שיפתותיה בתוכי. שחררתי ממנה את כל נשמתה, עד כי הרגשתי איך גופה מתרכך כמו גומי נופל בתוך ידי האוחזות כאילו הייתה עשויה תחתונית משי ולא גוף חטוב ומוצק. הרגשתי איך הפרא מתעורר, כל האש שהתפרצה בשחרור לוהט גורמת לאלימות שבי להתגבר. סובבתי אותה לכיוון הדלת, דוחף אותה חזק מצמיד את כל גופה לעץ הקר. שחררתי את מכנסי במהירות, אברי היה קצת רך מהמתח. הרמתי את קצה התחתונית, מגלה את הישבן המוצק והרזה בולט לכיווני. דחפתי יד בחוזקה בין רגליה, משפשף במהירות, פורע שביל, ומחדיר אצבע עבה בדחיפות קצובות. היא נאנקה בכאב - לי לא היה אכפת. אחרי חצי דקה נרגעה, ושפעת נוזליה החליקה את אצבעי החופרת בתוכה. דחפתי את ראשה קדימה מצמידה לדלת, בעוד ידי השניה חופרת בה מאחור גורמת לעכוז הלבן להתרומם לכיווני. הרגשתי איך אברי מתחיל להתקשות. סכתי אותו בנוזליה, ושפשפתי אותו בעדינות גורם לו להתנפח לשיא גודלו. רק ראשה העשוי גלים נראה צמוד לדלת באנחה, בעוד פלחי אחוריה משוטטים בחיפוש אחר ידי האוחזת באיברי המבריק ממיציה. נהנתי מאוד מהמראה. ואז בהתפרקות לחץ של יום קשה, כיוונתי אותו, ולחצתי אותו בשיא כוחי לתוכה. היא צרחה וגם לי זה קצת כאב. אבל זרם האדרנלין השתחרר וזרמי החשמל גרמו לגופי להתקשות, ולכל שרירי חזי להשתרג בכאב. שכחתי מהכאב שלה, רק הרגשתי כמו איש העשוי ברזל קשיח, משפד במוט קשה בחורה עירומה, ממש כמו באינקוויזיציה העתיקה. אלא שאותה אחת לא הייתה קשורה. אותה דנית הבליטה את עכוזה לעברי ונעה כמו תותח לאחור, כמעט גורמת לי ליפול. כך שנינו כמו שני צלופחים מכים זה בזה בתשוקה אדירה. הרגשתי חזק להפליא והנפתי כמו אקרובט את רגלי על הכסא, גורם לאשכי הכבדים, לתקתק כמו פעמוני כנסיה בערוותה, כמעט עד ביטנה. היא התפרקה, מושכת את ישבני בשתי ידיה הדקות, גורמת לי לההתיצב על שני רגלי. ואז נצמדת בחוזקה לאחור נאנקת בגמירה חזקה וגופה רוטט כמו ממכת חשמל. לא נותרה לי ברירה אלא לנוע במהירות בתוכה, מנסה להחלץ מידיה המגבילות, ואז כשהתמוטטה לפנים, משכתי בשערותיה לאחור, מותח את מלוא צווארה הארוך, וגומר בפרץ חזק בתוכה. ... למחרת הופיע חבר מפלגת הבולשביקים, בידו הייתה התחייבות מליאון טרוצקי, לחנינה מלאה לי, ובתנאי שאצטרף למפלגה. אחרי אותה פגישה הלכנו, היא ואני לגני טיבולי.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תקציר תגובות
ראשונה -S- עם תגובה קנטרנית : "סיפורים מסמרי ערווה". יעלי תוהה אם הרוזן יפתח סוף כל סוף רומן.. דומה כי הדנית עושה את זה. צילי מתלוננת שזה ארוך - אני עונה שבחורות אוהבות ארוך - היא חושבת זין - אני מתקן : זמן. אוסטרליה נכנסת להגיד שלום. מרום מזכירה שהרשת היא מזמן לא עסקית - בוקר טוב מרום. וויקד רטובה מהסיפור מחפשת גבר - ניסיתי לעזור אבל תמיד יש לה דרישות מיוחדות. מיס ג'ונס מפרגנת לכשרון הכתיבה. ערפל חושבת שהדנית קיבלה בתחת - אני לא מתקן, שיכאב לערפל. פיליפ נזכר בערגה בגיבורי ספרות פופ', סוכנים קשוחים וזיונים. N.N נותן קומפלימנט גברי. רונתי מנסה לבדוק את שורשי הספרותיים, ומגלה בקיאות בספרות. זרמלאק נהנת מהפורנו המשובח. tha damned ( פעם ראשונה ) מציצה בעינה הגדולה בהערכה. מרום מתלוננת על כמות התגובות - אני מרגיע אותה ( לא כל יום מבחני שרמוטות) ליאתרון מעוניינת בביקור הרוזן בארה"ב - הצעתי לה שתזכיר לי בעוד שבוע שבועיים, ואבדוק. בילבי מזועזת, ולא מספיקה לספר למה? הבדואי נכנס ומתעניין במשחקי שח - כך אנו מחליפים מהלכי שח. יעלי מצביעה בגוואה שאני במקום ראשון בפופולרים ( אני חושש לבריאותה, במקרה ואפרוש) זרמלק נכנסת לענייני פורנו ( אוף !! אפילו הקור והגשם הבלגי לא מצליחים לצנן אותה ) אני והבדואי מרכלים על הבנות. וויקד נעלבת - מה קורה לה בזמן האחרון ? אני והבדואי ממשיכים לרכל. אולי כמעט נכנסת ואומרת מילה טובה - אני עונה וטעות כתיב שלי, מעוררת את הסקרנות הנשית אצלה.. כמעט הסתבכתי. זרמלק מנסה להביך אותי בקטע טרנסוויסטי. גרונימו הגדולה הופיעה - קטע לירי ומילים חמות - אני מתחיל להתמכר. אולי כמעט מתריעה בפני המסוכנות הדנית, בהסבירה שהרוזן יפול למלכודת האהבה. מרום - קצינת המבצעים מתריאה שצריך תקציר - עבדכם הנאמן מטפל בזה כעת. בלאק סמארה - נהנת מהפורנו ונותנת טיפ ספרותי. artsoul מחלקת לי מילות אהבה - אני נמס, ומרגיש תיאבון מיני, היא חושבת על תאבון לאוכל בלאק סמארה מתלהבת מהגילוי על הרוזן הנוסע לאנגליה. מגדל שן מתעניינת בצד הרגשי של מקטע השח הלירי שלי. מנסה לפשפש במהותי - האם הבנות זוממות מתקפה רבתי נגדי?
|