לפעמים אני מגיעה ללמטה, כי אני מאד רגישה. שם, בלמטה, אני מבינה שיותר נמוך מזה כבר לא יהיה. ואז אני מגלה שיש יותר נמוך.
כשחשוך ואני מצפה כבר להנץ השחר, אני מגלה שיש יותר חשוך. השחר מתעכב (כך למדתי, לא מאחר.)
אז מקודם, סוג של פוטרתי מהעבודה ביקשו שאלך שלושה צעדים אחורה (ולא בשביל להתקדם אח"כ קדימה..) אז בחרתי שלא.
לא מניפה יותר דגלים לבנים.
אז חשבתי. ללכת שלושה צעדים אחורה אני לא מוכנה, אבל לצעוד במקום זה כן?! כנראה שלא כ"כ חשוך. כנראה שאצא נשכרת מכל העסק כנראה שאתקדם מקצועית, אישית, כספית, במקום אחר. . . כנראה ששערי השמיים כן פתוחים ולא תמיד אני פקוחת עיניים
פוקחת חזק
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ללכת קדימה זו הבחירה.
לפעמים צריך לנער אותי כדי שאבחר נכון, אז הנה נוערתי . . .
תודה!
הכנסתי את כל הדגלים הלבנים לתוך בד, שמתי משקולות, קשרתי מכל הצדדים וזרקתי לים.
מתה עליך טיז, ולא שוכחת..!
לא תמיד ברור איך הדברים יסתדרו, ואני אחת שאוהבת לדעת.
אבל ללא ספק זו תהיה קפיצה. לא ברור לאן.. אבל קפיצה.
היי.. תודה לך!
זו הבעיה שלך...את לא חושבת נכון...את הולכת קדימה
כל הזמן...לא כנראה אלה בטוח שאת תתקדמי במקום
אחר מכל הבחינות...דגלים לבנים זה לא בבית סיפרנו...
לא לשכוח...
נשיקות...
יש משפט מקסים שאומר:
"ברגע שגילית איזו מכפות הרגלים היא הכף הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא הכף השמאלית, ואז נותרת רק הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד...."
אז תמצאי קודם רגל אחת ואז אני בטוחה שתדעי איך להמשיך משם....
בהצלחה!!
עינב
עדיף להניף שליף !
תודה
*
כי את מאד רגישה ואת לא מניפה יותר דגלים לבנים