לדעתי לפחות, המקום הזה דיי מאפשר לנו להיות אנונימיים ותמיד תחת המסכה שאנו רוצים להציג. לכן אנו מרשים לעצמנו להיות יותר פתוחים ואנושיים (ולא פולניים), לכן מרשים לעצמנו להביע באופן קיצוני כמעת רגשות דברים שעוברים לנו בקלבסה, ובאמת לפרגן ולעודד מישהוא שמגיעה לו.
בנוסף החסיפה היא באמת גדולה, ולכן יש גם נמצא יותר אנשים שדומים לנו או עם בעיות דומות או ....
אך את כול זאת כבר ידעת, רק בדקתי אם אני יודע .
שימשיך הקסם
הי ראובן,
בראש ובראשונה, תודה שאתה מתייחס ואם זה עוד גורם לך לבדוק...אז בכלל....
מסכימה עם כל מילה שכתבת לגבי אפשרויות החשיפה בקפה.
מה שמפתיע אותי על עצמי הוא שחשיפה היתה תמיד נר לרגליי...
לדעתי לפחות, המקום הזה דיי מאפשר לנו להיות אנונימיים ותמיד תחת המסכה שאנו רוצים להציג. לכן אנו מרשים לעצמנו להיות יותר פתוחים ואנושיים (ולא פולניים), לכן מרשים לעצמנו להביע באופן קיצוני כמעת רגשות דברים שעוברים לנו בקלבסה, ובאמת לפרגן ולעודד מישהוא שמגיעה לו.
בנוסף החסיפה היא באמת גדולה, ולכן יש גם נמצא יותר אנשים שדומים לנו או עם בעיות דומות או ....
תגובות (44)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אורי,
לא חשבתי על כך אף פעם מן הזוית הזו.
ויש לי על זה כמובן 1000 שאלות חדשות....
שרית
הכוח האמיתי הוא היכולת לבחור.
את כמו קוסמת...
יודעת שזה מראית עין, אבל נהנית מכך שהם רואים את האשלייה.
וככל שאת מסוגלת לראות טוב יותר את האמת, כח מתגבר כוחך ליצור אשליות.
עושה סימנים כאלו, נכון?:)
התבגרת והחכמת..
בשמחה :)
זה היה לי קל :)
וואלה, שיחקתי אותה, אה
דיברתי יותר על עצמי מאשר עלייך, אבל יצא שאנחנו אותו דבר...לא אחריות שלי
כן, ולחקור מחשבות על פי משנתה של חובבת הג'וקים (
) זה עולם ומלואו.
איזה כיף לשנינו שהרגשת שקלטתי אותך במדוייק. ( הייתי שם כאן אייקון של לב..)
תודה איתי:)
כמה רגישות יש בך, שיוווווווווווווו.....
אני מרגישה שקלטת אותי ב ו ל!!!!!! (הרבה סימני קריאה...:)
ומרתק לחקור את המחשבות אה לה ביירון קייטי, נכון?
קיבלת כוכב. את אחראית על השמיים :)
תמיד כמהתי לחשיפת אמת
לקירבה של עד הסוף, לאינטימיות.
אז איך זה שאני מוצאת את אושרי
דווקא
ב ה ס ת ר ה???
גם אני אוהב לפעמים להוסיף יותר מסימן שאלה אחד....מעניין למה??? :)
אולי בגלל שמאחורי כל שאלה מסתתרת כמיהה ומספר סימני השאלה מביע את עומק הכמיהה.
בהסתרה שלי האנרגיה מתאספת פנימה, ואז יש לי יותר מגע עם עצמי.
פעמים מספר חקרתי את המחשבה - "אסור לי לשתוק!" - בשיטת "העבודה" של ביירון קייטי
ובהדרגה המחשבה - "מותר לי לשתוק" - גם בה היה איזה הגיון פנימי.
להרשות לעצמי לשתוק, מבלי להרגיש שאני מאבד את קיומי בשל כך - כמה מתיקות יש בזה.
אבל עדיין אני מכיר את התחושה שאני חייב -לדבר ולבטא, אחרת , אולי, מי יודע - פשוט אעלם.
איזה כיף להביע כל כך הרבה בכל מעט מילים כפי שעשית.
חשפת טפח, והסתרת - לא יודע כמה טפחים ( או טפחות? ) :)
לא מתוך החוויה הזו כתבתי
אבל מעניינת התשובה שלך
יכולה להבין את אמיתותה...
את שואלת איך את מוצאת אושרך בהסתרה?
טוב, אני לא מכיר אותך בכלל והתשובה שלי היא כולה עלי......
אנשים שאין בהם את היכולת להפוך אותי למאושר מקבלים את מה שניראה לעין כאמת ראשונית וזהו,כלום מעבר לכך.
אם אני טורח לארגן תככים, שקרים, מניפולציות וכו' זה רק אם מישהו שיש לו זיקה לתוך נשמתי. עכשיו צריך לשתוק כי דברתי יותר מידי.....
נכון.... עד הסוף... נכון....:)
תודה, טל.
אני מבינה ומזדהה עם מה שאתה כותב על ההתעסקות עם החוץ במקום עם הבפנים
אבל אני לא חשה באינות
כשאני מסתתרת
להיפך
אני חשה במלוא מלואי.
נכון, כנראה שכך....
מתקרבת פנימה
רואה בהסתרות
הסתרות מתגלות לך
מתקרבת
עכשיו?
בוחרת באינטימיות,באמת ,בללכת עד הסוף
מתקרבת לאחר..
תמיד כמהתי לחשיפת אמת
לקירבה של עד הסוף, לאינטימיות.
אז איך זה שאני מוצאת את אושרי
דווקא
ב ה ס ת ר ה???
הכמיהה אל ..
מפנה אותנו החוצה.
(אל משהו שלכאורה 'אין לנו').
.
כל עוד הכמיהה מופנית החוצה,
תישאר כמיהה.
.
המחפש עסוק בחיפוש,
חוסר המנוחה מניע אותו.
.
בהסתרה יש לנו לרגע חופש.
חופש מהגלוי.
חופש מהעסקתה של תשומת הלב בנראה, ברצוי ..
(או בבלתי רצוי)...
יש רק נוכחות,
.
שם - סוף ותחילת הדרך.
שם גם האושר .
אינות ה'אני'.
אולי כי הסתרה זה עדיין התעסקות עם האמת רק מזווית אחרת,
כמו שכשאומרים - לא פיל לבן, לא פיל לבן, לא פיל לבן
חושבים אך ורק על פיל לבן
תודה נ.י.ל.י....:)
איזה תענוג כאן בקפה
בין חברים אוהדים
אך גם מבקרים
כל ההרהורים נגלים
ותשובות מקבלים
אך את תשובתך
תגלי בעצמך
אני מקשיבה....
אשמח לשמוע עוד....:)
אולי כדאי שתבדקי מחדש את הגדרת ה"אושר" שלך?....
(:
תודה, סיגלית.
אני חושבת שזה אכן כך....:)
אולי בהסתרה יש התקרבות פנימית, לאט לאט ציריי בשיחרור יילדו את שקיפותך.
ומי שיהיה קרוב אליך יזכה בגדול !
הי ראובן,
בראש ובראשונה, תודה שאתה מתייחס ואם זה עוד גורם לך לבדוק...
אז בכלל....
מסכימה עם כל מילה שכתבת לגבי אפשרויות החשיפה בקפה.
מה שמפתיע אותי על עצמי הוא שחשיפה היתה תמיד נר לרגליי...
כמה שיותר שיתוף, פתיחות וכל המילים הנלוות לכך
כמפתחות הבלעדיים לקרבה
והסתרה היתה כמעט משהו "אסור"
וכעת אני מוצאת
את היופי שבלהשאיר לעצמי בלבד
את ההקלה הנלוות לחוסר ה-"חובה" לשתף
את ההכרחיות המופלאה של הכיסוי.
והנה, שוב שיתפתי....:)
תודה לך,
שרית
לדעתי לפחות, המקום הזה דיי מאפשר לנו להיות אנונימיים ותמיד תחת המסכה שאנו רוצים להציג. לכן אנו מרשים לעצמנו להיות יותר פתוחים ואנושיים (ולא פולניים), לכן מרשים לעצמנו להביע באופן קיצוני כמעת רגשות דברים שעוברים לנו בקלבסה, ובאמת לפרגן ולעודד מישהוא שמגיעה לו.
בנוסף החסיפה היא באמת גדולה, ולכן יש גם נמצא יותר אנשים שדומים לנו או עם בעיות דומות או ....
אך את כול זאת כבר ידעת, רק בדקתי אם אני יודע
.
שימשיך הקסם
כן,
כשזה לא על חשבון
אינטימיות היא הכי שבעולם.
ותודה....:)
וחזרתי עם כוכב..
כתבת מעניין.
יש משהו אחר בהכרות בלתי אמצעית..
שמאפשר פתיחות ואפילו אינטימיות
שלא על חשבון דברים אחרים.
תודה לך, זאב.
שמחה שהפכת לחברי....:)
שסק יקרה
שם חמוד מאוד, מאוד אוהב שסק....
אני מאוד בעד גילוי האמת , זה מאוד מקל על הנשמה - אך ברור שיש דברים שמקומם במגירה, ויש דברים שצריך למצוא את העיתוי הנכון מתי להוציא אותם מהמגירה.
פוסט מעניין
תודה לך
כל טוב
זאב
הי אשה יפה,
נפלא.
סדרת לי את זה עוד יותר טוב במגירות של הבפנים.
כייף שאנחנו נפגשות גם כאן...:)
ההסתרה אינה סותרת את גילוי האמת.
להיפך, לאחר שאת יודעת, את בוחרת מה להראות ומה לשמור.
אין כמו הבחירה. זה הנר, האור, החופש, האמת.
זו את.
סתירה-הסתרה
אני מאמינה שאין סתירה - יש בנו מהכל.
חיבוק, נועה
כי זה באמת אושר גדול
אם אני מגלה שאני בהסתרה, יחד עם זה אני מבינה שיהיה גם
גילוי
שיהיה לך יום נפלא
שולחת לך חיבוק
והרבה אהבה
נועם
אמן...:)
תודה,אסף.
אני תמיד כל כך אוהבת את התגובות שלך.
עצוב...
אם יש הסתרה יש גילוי
אין שחור ללא לבן כי אחרת איך נדע שהוא שחור?
סוד הלבנה
המתחדשת ומתמעטת
זה רק בעיני המתבונן
פעם מוסתרת
פעם גלויה
הלא כן ?
(מתי נפגש ? ובנתיים חיבוק לך)