כותרות TheMarker >
    ';

    המודעות אינה חזות הכל ...

    אלכימיה של זוגיות ואהבה

    52 תגובות   יום שני, 16/6/08, 17:40

     האלכימאים המיתולוגיים בימי הביניים ניסו למצוא את נוסחת הקסם להפוך מתכות "פשוטות" למתכות "אצילות" כמו זהב וכסף ...   רובם האמינו כי הם יכולים להתעשר בלא מאמץ בעזרתה של "אבן חכמים" – מין חומר פלאים נסתר אשר בעזרת ידע וטכניקה יוכל להביאם למטרה הנכספת . 

     

     למרות אין סוף ניסיונות הם הניבו בסופו של דבר רק כישלונות , אכזבות ומפחי נפש .

    חלק מהם לא היו מוכנים לסבול את הכישלון .  חלקם ניסו לזייף ממצאים ואחרים עסקו באחיזת עיניים בניסיון לשכנע כי הם בכ"ז מסוגלים ...

     למרות כי האלכימאים ה"קלאסיים" לא הצליחו במשימתם , ידוע כיום על קיומם של אלכימאים "מודרניים" ( ניתן לזהותם בנקל בעולם העסקי, למרות כי יש כאלו העושים מלאכתם גם בתחום הבין אישי ) ,  המצליחים לקחת לידיהם זהב וכסף טהור ולהופכו במו ידיהם ל ערימת Shit מצחין . 

     

    מה בין האלכימאים לזוגיות ואהבה ?

    מסתבר כי רובנו "אלכימאים מודרניים" בתחום הזוגיות , האהבה וחיי המשפחה .  רובנו מתחילים קשרים, מטפחים אהבה ובלי כוונה הופכים אותם במהירות גדולה לכאב , שברון לב ואכזבה ... 

      

    הורי היו נשואים כמעט 57 שנים .  הם חיו חיים מאושרים מלווים בלא מעט עליות , מורדות וקשיים.  למרות זאת היתה ביניהם אהבה גדולה וזוגיות אשר יכלה לשמש מודל חיקוי להרבה מאתנו .   זה לא אומר שהם הסכימו תמיד על הכל . זה לא אומר כי הם לא כעסו , לא רבו ולא היו חלוקים .  הם חוו את הכל .  אבל רוב הזמן חייהם התנהלו על מי מנוחות , בחברות בוגרת , יציבה ורכה . הם התחשבו תמיד האחד בשני .  הם צעדו תמיד יד ביד . היתה ביניהם אינטימיות רכה , שקטה , נעימה ולוטפת . 

    שאלתי את עצמי לא אחת ( בעיקר בעתות משבר משלי ) מה היה סודם ?  איך הם הצליחו ?

     כמו האלכימאים ה"קלאסיים" רובנו מאמינים באהבה ומייחלים לזוגיות מדהימה וארוכת שנים .  מי שטרם מצא אהבה – משוכנע כי היא בוא תבוא .  חלקנו מאמינים כי אם טרם זכינו לחיות בזוגיות נפלאה זה רק משום שטרם הצלחנו לפגוש את "הנפש התאומה" , את בן הזוג ה"נכון" , האולטימטיבי , זה אשר ייועד לנו ...   האחרים , אלו אשר חוו אכזבות וכישלון של זוגיות נוטים בד"כ לתלות את האשם בבן הזוג ( אשר אינו יודע לתת או לא יכול לקבל ... ) .    רוב אלו אשר חוו אכזבות וכישלונות נוטים לפתח חוסר אמון וחשדנות כלפי כל בן זוג פוטנציאלי , שמה הוא חסר ביטחון , חסר רגישות , היותו רגזן , בלתי יציב ונוטה למצבי רוח ...

     

     בלי להרגיש הם נכנסים לתהליך המזין ומניע עצמו לסוף ידוע מראש .

     

     אהבה וזוגיות טובה אינם מה  שכל אחד מאתנו חש , לפחות פעם אחת , באהבתו הבוסרית הראשונה . באהבה האמתית , הכנה , הבתולית ...  

     אהבה וזוגיות ארוכת שנים הנה אהבה אחרת , אותה , למרבה הצער , רק חלק קטן מאתנו יוכלו לחוות ולהגשים . אהבה וזוגיות טובה , כזו שרובנו חולמים להגשים , היא שילוב של מצב נפשי , רגישות ויכולת למידה .  כדי להגיע לאהבה כזו יש צורך להשקיע הרבה מאמץ , לאורך שנים , עד אשר מגיעים ליהנות ממנה .

     

     האם אפשר להגיע לאהבה ולזוגיות כזו ?

    האלכימאים המודרניים" יאמרו שכן.  בביטחון מוחלט וללא כל צל של ספק ...  יהיו אפילו כאלו אשר יתנדבו לספק את המתכון הבטוח למימושם .   אני אומר – "אולי"  ( תלוי בבגרות , בחוסן הנפשי , ביכולת הלמידה , ההתמדה וגם כמובן - באהבה כנה ) .

     

     מהי "אהבה" ?  מהי הזוגיות הטובה , המיוחלת ? ? ?

     יש כאלו אשר יאמרו כי האהבה האמתית באה לידי ביטוי במיטה , בסקס חלומי ...  אבל זו שטות גמורה .  מה שקורה שם – זה במקרה הטוב – תשוקה .  תשוקה ממומשת לרגע אחד , באופן נפלא . תשוקה גופנית היא תוצאה של כימיה אורגנית פשוטה .   היא לא מתקיימת לאורך זמן ומי שחווה אותה יודע כי משך קיומה קצר להפליא .  מי שנוטה "להתאהב" על בסיס משיכה גופנית יכול לקיים אהבה לפרק זמן המוערך בכמחצית קיומה של אורגזמה טובה ...  טיפוס כזה , המכונה בלשוננו "פרפר",  אינו יכול לקיים קשר יציב , בוגר וארוך טווח.

     

     הרוב סבורים כי פסגת האושר ושיא המאוויים היא האהבה הרגשית , לה הוקדשו ערימות של ספרים , מאסות , אגדות ושירים .  ה"אהבה הרגשית" מסוכנת כמו אש , כמו אבק שריפה שכן היא זו המובילה את רוב האנשים אל מפחי הנפש , הכאב , הסבל ושברון הלב ...  

     

    האהבה הרגשית היא בדיוק ההפך מהאהבה הגופנית ( התשוקה ). 

     אם בתשוקה נמשכים בני הזוג אחד לשני משיכה עזה , כמעט בלתי נשלטת , אזי באהבה הרגשית ככל שאחד נמשך לבן הזוג – כך בן זוגו נוטה להסתגר , להתרחק , להיאטם ...  ולבסוף להיעלם. 

    חיי הזוגיות של "אוהבים רגשית" הם סיוט ועינוי מתמשך .  הם לא מסוגלים לחיות אחד עם השני ולא מסוגלים להיפרד .  בתהליך הכואב הזה הם הורסים , פוגעים , מכאיבים , מכלים איש את רעהו .  למרבה הצער - אהבה גדולה , אמתית וטהורה , הופכת עד מהרה לשנאה יוקדת , עזה .

     

     האהבה הרגשית נוטעת בקרב נפגעיה חרדה עמוקה , חוסר וודאות , כאב , אכזבה , דיכאונות ומצבי רוח משתנים חדשות לבקרים , חילופי בני זוג בתדירות גבוהה ... 

     

     האהבה הרגשית דומה לרכבת שדים הנוסעת במהירות מסחררת , העוברת במהירות גדולה בין חושך לאור , בין קור מקפיא ללהט גדול , עולה ויורדת ומותירה בקורבנותיה סחרחורת , בחילה וכאב ראש נורא .

     

    אם מה שמניע אתכם בחיפוש אחר אהבה וזוגיות הם אך ורק הרגשות  - החיפוש הזה נדון לכישלון !

     

    שלא תחשבו כי באהבה וזוגיות אמתית אין תשוקה . יש ויש ( אבל למרבה הצער היא נגמרת די מהר , בד"כ עם הצטרפותו של הילד הראשון לתא הזוגי הנפלא ).  יש גם הרבה רגש , אבל הוא לא העיקר !!

     

     אז מה יכול לקיים אהבה וזוגיות טובה ?

    האהבה השכלית , הבוגרת , המודעת , היא זו הכוללת בתוכה את התשוקה , את האהבה הרגשית וגם את הרציו הפשוט והטוב .  הרציו , השכל הישר אשר מתמודד עם שאלות בנאליות כמו – האם יש בבן הזוג את הבגרות , היציבות , היכולת הכלכלית , האינטליגנציה הרגשית , יכולת הידברות , ערכי התרבות , החברות , היכולת לתת וגם לקבל , הכבוד ההדדי ...  

    האהבה השכלית היא לא "אהבה" במלוא מובן המילה .  יותר נכון לומר כי זו מערכת שיקולים קרה , מנוכרת אבל חיונית לרגעי המשבר , לתקופות הקשות אשר כל זוג חווה לעיתים בחייו .  מערכת השיקולים הקרה הבוחנת אם אפשר יהיה לקיים אהבה , זוגיות ומשפחה גם בשעות משבר , בעליות ובמורדות החיים .  מערכת שיקולים בה בוחרים באחד ומוותרים על כל האחרים .

     

     האהבה השכלית מושתתת על כך כי כל אחד מבני הזוג עושה ככל יכולתו לטובת בן זוגו . כל אחד מבני הזוג עוסק בנתינה מכוונת לעשות את הטוב ביותר עבור בן הזוג האחר .  עשייה היכולה להיות מנוגדת לאגו הפרטי ולצרכים האישיים של כל אחד מאתנו .  ה"עשייה" וה"נתינה" הזו , שהיא בסופו של דבר וויתור כלשהו של ה"אני" , היא הביטוי הפשוט ביותר ליכולת להשתית ולקיים זוגיות טובה וארוכת שנים .  הנתינה באה מעמדה של כוח , של עושר , של יכולת ושל רצון .

     

    כל מי שיבוא וייתן לכם מתכון מובטח לאהבה וזוגיות משול בעיני לאלכימאי . 

    אין מתכון כזה .  כל אחד רוקח לעצמו את חיי האהבה והזוגיות .  המעטים המצליחים הם אלו המגיעים אליה בכוחות נפש רבים , בוויתורים , לאחר לא מעט כאב ומפחי נפש , בעבודה סזיפית קשה .  אלו המאמינים בכוחם , אלו אשר לא מוותרים בהיתקלם במהמורות החיים הרבות ...  

     

     היעדרו של ה"מתכון" לא אומר כי צריך לבחור רק באופן מודע , שכלתני .

     לא ולא !!    צריך הרבה רגש , צריך אהבה ורצוי גם תשוקה .  השילוב המנצח הוא תוצאה של הכלאה בין כולם .  היכולת לקיימם היא כאמור תוצאה של אהבה , משיכה  , בגרות , כוח , רגישות ותובנה עמוקה ...  

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (51)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/5/10 10:56:

      צטט: Haim E 2010-05-27 08:57:01


      קטונתי מלהבין את פשרי האהבה... אבל בעצם אתה עוסק כאן בזוגיות.  אז אני תוהה למה אנחנו בכלל מצפים מזוגיות שתימשך לאורך כל חיינו הבוגרים?  נראה לי שב 100 השנים האחרונות (או אולי אפילו פחות) התרבות המערבית עברה שינויים רבים מרצף שבין קביעות ובין זמניות, אם פעם אדם היה חיי באותו מקום כל חייו ועובד באותו מקצוע, באותו מקום עבודה (ובדכ"ל גם באותו מקום שבו עבד אביו ובו עבד סבו), אנשים לא זזו...  אנחנו היום (לטוב ולרע) במקום אחר, אנחנו מחליפים תחומים, מקומות, עבודות, רהיטים....  למה בכלל לצפות שנשמור על אותה זוגיות 50+ שנים?  למה זה נחשב הדבר "הנכון" והאידאלי לשמור על זוגיות אחת בעוד שזה נחשב נכון להחליף כל דבר אחר כל כך וכך שנים?

      אהבה מתממשת ובאה לידי ביטוי בזוגיות ( פרט אולי אצל הנרקסיסטים ...). 

      נכון , על זה בדיוק אני כותב וכך אני מאמין . 

      כל אחד יכול להאמין ולנהוג עפ"י הבנותיו וערכיו . 

      אם 5 / 10 / 20 / 30 / 40 / 50  שנים של זוגיות נראים לך יותר מדי - תחליף !   כתבתי כאן את מה שנדמה לי כי הרוב ( הכמעט מוחלט ) של האנשים חושבים ומרגישים ...

       

       

        27/5/10 08:57:

      קטונתי מלהבין את פשרי האהבה... אבל בעצם אתה עוסק כאן בזוגיות.  אז אני תוהה למה אנחנו בכלל מצפים מזוגיות שתימשך לאורך כל חיינו הבוגרים?  נראה לי שב 100 השנים האחרונות (או אולי אפילו פחות) התרבות המערבית עברה שינויים רבים מרצף שבין קביעות ובין זמניות, אם פעם אדם היה חיי באותו מקום כל חייו ועובד באותו מקצוע, באותו מקום עבודה (ובדכ"ל גם באותו מקום שבו עבד אביו ובו עבד סבו), אנשים לא זזו...  אנחנו היום (לטוב ולרע) במקום אחר, אנחנו מחליפים תחומים, מקומות, עבודות, רהיטים....  למה בכלל לצפות שנשמור על אותה זוגיות 50+ שנים?  למה זה נחשב הדבר "הנכון" והאידאלי לשמור על זוגיות אחת בעוד שזה נחשב נכון להחליף כל דבר אחר כל כך וכך שנים?
        26/5/10 13:57:

      צטט: April Rain 2010-05-26 10:26:34


      הגעתי במקרה

       

      פשוט מעולה הפוסט הזה!

       

       תודה לך ( עם כל הכוונה ... )

       

        26/5/10 10:26:


      הגעתי במקרה

       

      פשוט מעולה הפוסט הזה!

        27/3/10 15:03:

      צטט: צלילי הלב 2010-03-27 12:07:12

      אין אלכימיה,

      יש כימיה בין שניים  שדורשת למידה בלתי פוסקת,

      הסתגלו תוגמישות לאורך כל השנים,

      גם הפרד ומשול לא רע לפעמים,

      ומה שחשוב זה המצע,

      המצע שממנו באים לזוגיות, ולריב  לפעמים ולהיות מחולקים זה בסדר גמור,

      כל עוד שהדבר הגדול מכסה על הכול ומנצח בו,

      וזה הידע הפנימי של היחד.

       לכן כתבתי על "אלכימיה" ...

       בשביל לרקוד את ה"טנגו" הזה צריך שניים ...  

       

        27/3/10 12:07:

      אין אלכימיה,

      יש כימיה בין שניים  שדורשת למידה בלתי פוסקת,

      הסתגלו תוגמישות לאורך כל השנים,

      גם הפרד ומשול לא רע לפעמים,

      ומה שחשוב זה המצע,

      המצע שממנו באים לזוגיות, ולריב  לפעמים ולהיות מחולקים זה בסדר גמור,

      כל עוד שהדבר הגדול מכסה על הכול ומנצח בו,

      וזה הידע הפנימי של היחד.

       

       

        11/3/09 04:56:

      צטט: ariadne 2009-03-10 22:13:54

      הפנמתי, תודה רבה לך.   אתה כותב נהדר על נושאים לא פשוטים, שהם בסיס חיינו.

       תודה לך !

       

       

        10/3/09 22:13:

      הפנמתי, תודה רבה לך.

      אתה כותב נהדר על נושאים לא פשוטים, שהם בסיס חיינו.

        25/12/08 07:48:

      צטט: pnina s 2008-12-24 23:01:26

      יוסי

      יש המכנים אהבה שכזו - אהבה בוגרת. אהבה שמשלבת בתוכה את כל המרכיבים שציינת. לפעמים זה נראה , שאהבה כמו שתארת אינה ברת השגה. מאמינה שכולנו מאחלים ומייחלים לאהבה נטועה שכזו.   פנינה

       תודה לך פנינה על התגובה .

      רובנו אנשים מבוגרים .  חלקנו אף בוגרים ...  מי שאינו לחלום ולייחל - לעולם גם לא יוכל לממש !

       

       

        24/12/08 23:01:

      יוסי

       

       

      יש המכנים אהבה שכזו - אהבה בוגרת.

      אהבה שמשלבת בתוכה את כל המרכיבים שציינת.

      לפעמים זה נראה , שאהבה כמו שתארת אינה ברת השגה.

      מאמינה שכולנו מאחלים ומייחלים לאהבה נטועה שכזו.

       

      פנינה

       

        24/12/08 21:51:

      צטט: מלקט מחשבות 2008-12-24 09:24:14

      שלום לך

      קראתי בעיון רב את התיזה, ואף השתלשלותה . מסכים עם הפוקוס שאתה נותן לזאת, אני טוען בסמאנטיקה אחרת, אהבה לכשעצמה איננה מתחזקת "ביחד" היא לכל היות "טריגר" המקרב צדדים.  מה שמתחזק את ה"ביחד" , כל ביחד, היא למעשה "הערכה הדדית"

       אהבה גישמית - זו שאתה מכנה "תשוקה" היא אכן זמנית - מחקר בגרמניה, מראה ש-כעבור שנתיים המוח מפסיק להפריש הורמונים למראה בן הזוג /בת הזוג, אותו מחקר טוען - אם יש ילד באותה מערכת זה לכל היותר מגיע ל-4 שנים . מחקר דומה בארצות הברית טוען ל-7 שנים אך הוא מגיע לאותן מסקנות.  אהבה קניינית - מה שאתה מכנה "רגשית", היא מענגת כשהיא מתממשת, מייסרת כשהיא לא ממומשת, ההישענות עליה היא כמשענת הקנה הרצוץ, יש בה מרכיבים הרסניים.

       הערכה הדדית - מה שאתה מכנה "אהבה שכלתנית" היא זו המתחזקת נפלא זוגיות, אפילו שאין בה את שתי האחרות, "ביחד" יכול לשרוד נפלא. כפי שאתה יכול לראות ישנה הלימות של דבריי לדבריך בסמאנטיקה

      כמה הערותיי:

      האנאלוגיה שאתה עורך בין הכימיה לבין הזוגיות , איננה נכונה,  אלו שני עולמות שונים - העולם "המדוייק" שבו מבקשים להתנהל האלכימאים, מול העולם "הלא מדוייק" שבו מתנהלת הזוגיות.  כלומר - שני עולמות שונים מהותית שאי אפשר להקיש מהם שום אנאלוגיה. באשר להוריך - אם תשאל עצמך  כמה אנרגיות אתה ובת זוגתך השקעתם בהסתרות השונות מפני הילדים, בכל הנוגע ליחסיכם, הרי תבין שלא יכולת, כפי שלא יכולתי אני, או כל ילד אחר, לדעת בדיוק מה מתנהל אצלם.

      לאמור - הורים מתנהלים הרבה במרחבי "הטכס" מול ילדיהם, ואי אפשר להקיש כלום כלום מהתנהגותם בטכס, לגבי מה שמתנהל מאחורי הפרגוד. כך שגם כאן נדמה לי שאי אפשר להקיש כלום כלום לגבי שאר מרכיבי התיזה.

      כך או כך - אהבתי עד מאוד את הנגיעה.

       תודה לך ( שוב ) על התגובה המעניינת והמפורטת !

      במהות אנחנו אומרים דברים דומים .  השוני הוא כמעט כולו בתחום הסמנטי למרות שאני מייחס חשיבות לכל מילה . אני קראתי למילותי בשמות בהם נוח היה לי לקרוא אותם ולא באלו אשר אתה מציין . אני סבור כי המשמעות הנתפסת בתודעתו של מי שקורא את מילותיך עלול להיות שונה ( ושגוי בעיני ) .

      ההקבלה לאליכמאים היא מטאפורית .  ניסיון לומר שיש ( גם ) בתחום הזה קצת אחיזת עיניים ...  קצת רמאות אשר בהכרח מובילה למפח נפש .

      ובאשר להורי - הם לא הסתירו דבר .  למדתי מהם הרבה מאד ערכים המובילים אותי כל ימי חיי .  בתחום האישי , המשפחתי , הזוגי והעסקי .  למרות כי היו לי לא מעט כישלונות - בסה"כ יצאתי מורווח בגדול ...

      תודה לך !!

       

       

        24/12/08 09:24:

      שלום לך

      קראתי בעיון רב את התיזה, ואף השתלשלותה

       

      מסכים עם הפוקוס שאתה נותן לזאת, אני טוען בסמאנטיקה אחרת,  

      אהבה לכשעצמה איננה מתחזקת "ביחד" היא לכל היות "טריגר" המקרב צדדים.

      מה שמתחזק את ה"ביחד" , כל ביחד, היא למעשה "הערכה הדדית"

       

      אהבה גישמית - זו שאתה מכנה "תשוקה" היא אכן זמנית - מחקר בגרמניה, מראה ש-כעבור שנתיים המוח מפסיק להפריש הורמונים למראה בן הזוג /בת הזוג, אותו מחקר טוען - אם יש ילד באותה מערכת זה לכל היותר מגיע ל-4 שנים

      מחקר דומה בארצות הברית טוען ל-7 שנים אך הוא מגיע לאותן מסקנות.

       

      אהבה קניינית - מה שאתה מכנה "רגשית", היא מענגת כשהיא מתממשת, מייסרת כשהיא לא ממומשת, ההישענות עליה היא כמשענת הקנה הרצוץ, יש בה מרכיבים הרסניים.

       

      הערכה הדדית - מה שאתה מכנה "אהבה שכלתנית" היא זו המתחזקת נפלא זוגיות, אפילו שאין בה את שתי האחרות, "ביחד" יכול לשרוד נפלא.

       

       כפי שאתה יכול לראות ישנה הלימות של דבריי לדבריך בסמאנטיקה

       

      כמה הערותיי:

      האנאלוגיה שאתה עורך בין הכימיה לבין הזוגיות , איננה נכונה,  אלו שני עולמות שונים - העולם "המדוייק" שבו מבקשים להתנהל האלכימאים, מול העולם "הלא מדוייק" שבו מתנהלת הזוגיות.  כלומר - שני עולמות שונים מהותית שאי אפשר להקיש מהם שום אנאלוגיה.

       

      באשר להוריך - אם תשאל עצמך  כמה אנרגיות אתה ובת זוגתך השקעתם בהסתרות השונות מפני הילדים, בכל הנוגע ליחסיכם, הרי תבין שלא יכולת, כפי שלא יכולתי אני, או כל ילד אחר, לדעת בדיוק מה מתנהל אצלם.

      לאמור - הורים מתנהלים הרבה במרחבי "הטכס" מול ילדיהם, ואי אפשר להקיש כלום כלום מהתנהגותם בטכס, לגבי מה שמתנהל מאחורי הפרגוד.

      כך שגם כאן נדמה לי שאי אפשר להקיש כלום כלום לגבי שאר מרכיבי התיזה.

       

      כך או כך 

      אהבתי עד מאוד את הנגיעה.

       

       

        21/12/08 15:41:

      צטט: דנה ש. 2008-12-21 10:13:27
      כתבת מאוד יפה. מסכימה לכל מילה. כולם יודעים זאת ובכל זאת קשה כ"כ ליישום.  ואתה הצלחת ?

       תודה דנה ,

      היו לי הצלחות והיו גם כשלונות .  לטנגו דרושים שניים כדי לרקוד .  זה לא תלוי רק באחד מבני הזוג .  כל "ריקוד" הוא ריקוד של השניים ( יחדיו ) ...

       

        21/12/08 10:13:


      כתבת מאוד יפה. מסכימה לכל מילה. כולם יודעים זאת ובכל זאת קשה כ"כ ליישום.

      ואתה הצלחת ?

        20/12/08 22:22:

      צטט: simka1000 2008-12-20 20:32:49

      רובינו מוצאים את עצמינו בשלב מוקדם של היתפתחותינו האישית בקשר שניזון מן החרדות שלנו ומגביר בנו את הפוטנציאל החולני. טוב לחוות עד הסוף את אופן האהבה הזה.השנים שאנו מקדישים לאנשים שהורסים אותנו הן בית ספר מצויין,והסבל הוא המחיר שנידרש כדי למצות קשרים כאלה עד הסוף,להיתעייף ןלמאוס בהם.מי שנעצר בשלב החרדות ,חייב לדעת שהוא מפסיד סיכוי נוסף להיתפתחותו. אחד התהליכים החשובים בהיתבגרות,הנמשכת כמה עשרות שנים,הוא פיתוח היכולת להתלהב ולהתרגש מן הבניה וההתקדמות.במקום להימשך אל אהובים חמקניים ומתסכלים,לומדים עם השנים להחמשך ולדבוק בבני זוג מוערכים,נערצים,מתגמלים,מחזירים אהבה ומשרים בטחון.כשאדם בוחר את בן זוגו מתוך הערכה,מתוך כבוד לאופן הקיום שלו יוכל הקשר ליצור מתוך עצמו את ריגושי התשוקה,ולא ידרש המעורר המלאכותי של הדרמות והחרדות.

       תודה לך סימה על התגובה .

      שננסה את הדרך הזו ?? ...

       

        20/12/08 20:32:

      רובינו מוצאים את עצמינו בשלב מוקדם של היתפתחותינו האישית בקשר שניזון מן החרדות שלנו ומגביר בנו את הפוטנציאל החולני.

      טוב לחוות עד הסוף את אופן האהבה הזה.השנים שאנו מקדישים לאנשים שהורסים אותנו הן בית ספר מצויין,והסבל הוא המחיר שנידרש כדי למצות קשרים כאלה עד הסוף,להיתעייף ןלמאוס בהם.מי שנעצר בשלב החרדות ,חייב לדעת שהוא מפסיד סיכוי נוסף להיתפתחותו.

      אחד התהליכים החשובים בהיתבגרות,הנמשכת כמה עשרות שנים,הוא פיתוח היכולת להתלהב ולהתרגש מן הבניה וההתקדמות.במקום להימשך אל אהובים חמקניים ומתסכלים,לומדים עם השנים להחמשך ולדבוק בבני זוג מוערכים,נערצים,מתגמלים,מחזירים אהבה ומשרים בטחון.כשאדם בוחר את בן זוגו מתוך הערכה,מתוך כבוד לאופן הקיום שלו יוכל הקשר ליצור מתוך עצמו את ריגושי התשוקה,ולא ידרש המעורר המלאכותי של הדרמות והחרדות.

        18/7/08 12:06:

      צטט: מיו-מיו 2008-07-18 11:39:02


      י

      יוסי שלום

      קראתי בעיון רב את שבתבת, אחרי שקראתי הרבה חומר בנושא הזה.

      אני חושבת שאין תשובה מוחלטת על השאלה שנשאלת לגבי מה מחזיק 2 אנשים יחד במערכת טובה לאורך כל כך הרבה שנים.

      אני, הגעתי למסקנה שמעבר לכל סוגי האהבות שתיארת, שאתה קורה להן בשמות שונים ובהגדרות שונות,

      יש ענין שכל אחד, ספציפית, יש לו צרכים מסוימים שלו, שאותם הוא מחפש בבין הזוג, שאיתו הוא רוצה לבנות מערכת יחסים. ולפעמים ממבט ראשון אותו האדם הממלא לנו את הצורך הלא תמיד מודע הזה, בכלל לא מרשים ולא מוצא חן בעינינו.

      ואם קרה (הבנתי אתה לא מאמין בפאטליות),ש שני אנשים שממלאים אחד את הצורך הספציפי של השני נפגשים, זה יביא אותם להישאר זמן ארוך ביחד (כמו במקרה של הוריך). שבטוח לא חיפשו את המתכון הכימי. וגם בוא לא נשכח שבדור של הוריך הכל, אבל ממש הכל ,היה שונה לגמרי (לצערי).וכאשר הם יפגשו ויגלו , בלי שיהיו אפילו מודעים לכך שהאחד מספק "איזשהי סחורה" לשני שהוא בדיוק לזאת זקוק, מכאן תוכל להתחיל זוגיות שתכלול בתוכה את כל השאר כמו רגש תשוקה וכל מה שכתבת עליו .

      הגעתי למסקנה הזאת לא בקלות. אחרי חיפוש רב, כמוך, בהרבה ספרים, בהסתכלות, על אנשים חיים, ומנסיון שלי. לדעתי לעולם לא תמצא "נוסחא" או הגדרה לאהבה וזה גם חלק שביופי של הענין. שהוא לא כל כך ברור ויש באהבה משהו מיסטי שאולי עדיף להשאיר את זה כך.

       

      תודה לך על התגובה האכפתית .

      לא התיימרתי לומר כי יש לי את התשובה לשאלה ובוודאי כי אני לכאורה מבין הכל.

      כתבתי את מה שאני מרגיש וחי על פיו. האמת הסובייקטיבית שלי.

       

      תודה !

       

        18/7/08 11:39:


      י

      יוסי שלום

      קראתי בעיון רב את שבתבת, אחרי שקראתי הרבה חומר בנושא הזה.

      אני חושבת שאין תשובה מוחלטת על השאלה שנשאלת לגבי מה מחזיק 2 אנשים יחד במערכת טובה לאורך כל כך הרבה שנים.

      אני, הגעתי למסקנה שמעבר לכל סוגי האהבות שתיארת, שאתה קורה להן בשמות שונים ובהגדרות שונות,

      יש ענין שכל אחד, ספציפית, יש לו צרכים מסוימים שלו, שאותם הוא מחפש בבין הזוג, שאיתו הוא רוצה לבנות מערכת יחסים. ולפעמים ממבט ראשון אותו האדם הממלא לנו את הצורך הלא תמיד מודע הזה, בכלל לא מרשים ולא מוצא חן בעינינו.

      ואם קרה (הבנתי אתה לא מאמין בפאטליות),ש שני אנשים שממלאים אחד את הצורך הספציפי של השני נפגשים, זה יביא אותם להישאר זמן ארוך ביחד (כמו במקרה של הוריך). שבטוח לא חיפשו את המתכון הכימי. וגם בוא לא נשכח שבדור של הוריך הכל, אבל ממש הכל ,היה שונה לגמרי (לצערי).וכאשר הם יפגשו ויגלו , בלי שיהיו אפילו מודעים לכך שהאחד מספק "איזשהי סחורה" לשני שהוא בדיוק לזאת זקוק, מכאן תוכל להתחיל זוגיות שתכלול בתוכה את כל השאר כמו רגש תשוקה וכל מה שכתבת עליו .

      הגעתי למסקנה הזאת לא בקלות. אחרי חיפוש רב, כמוך, בהרבה ספרים, בהסתכלות, על אנשים חיים, ומנסיון שלי. לדעתי לעולם לא תמצא "נוסחא" או הגדרה לאהבה וזה גם חלק שביופי של הענין. שהוא לא כל כך ברור ויש באהבה משהו מיסטי שאולי עדיף להשאיר את זה כך.

        18/6/08 17:39:

       

      צטט: mור 2008-06-18 02:57:09

      לא ארבה במילים, זאת עשית אתה :-)

      לפעמים החיים שואבים אותנו למערכות יחסים

      שאינן טובות לנו, מסיבות שונות.

      אין זה באקראי כמובן, אני מאמינה שאדם מודע -

      יוכל לנתב ולשלוט כמעט באופן אבסולוטי על מהלכיו.

      העניין הוא - שקל להגיד, קשה יותר לבצע...

      *

      מור יקרה ,

      אני ממש לא מסכים ועל כן כתבתי ( באריכות ) על התפיסה שלי .  אני לא מסכים למשפט "החיים שואבים אותנו ... "  לומר את זה זה כמו לומר "יקרה מה שיקרה" ( שהוא אחד המשפטים המבטאים פטליזם מוחלט .  כתבתי את מה שכתבתי להעביר רעיון שיש לכל אחד מאתנו הרבה מאד "מרחב" החלטה ולתפיסתי אסור להניח ( לגוף ו/או לרגשות ) להטות אותנו .  אם נאפשר זאת - נגיע מהר מאד לכאס , סבל , אכזבה ושברון לב .

       

      ובאשר למשפט האחרון אשר כתבת , יש כאלו הלומדים מנסיונם של אחרים ויש כאלו אשר צריכים להכניס את האצבע לתוך האש כדי לדעת שניתן להיכוות ...   נכון שיש גם סוג שלישי - אלו המכניסים את האצבע לתוך האש , פעם אחר פעם ובכל פעם נדהמים מחדש ...

       

      תודה לך על התגובה !

        18/6/08 02:57:

      לא ארבה במילים, זאת עשית אתה :-)

      לפעמים החיים שואבים אותנו למערכות יחסים

      שאינן טובות לנו, מסיבות שונות.

      אין זה באקראי כמובן, אני מאמינה שאדם מודע -

      יוכל לנתב ולשלוט כמעט באופן אבסולוטי על מהלכיו.

      העניין הוא - שקל להגיד, קשה יותר לבצע...

      *

        17/6/08 21:53:

       

      צטט: tali harel 2008-06-17 18:43:41

      יוסי

      תודה, זה הגיע ממש בזמן. נטולת זוגיות יושבת וחושבת ושוב הופכת במחשבות. והנה באת עם אמירה שהיא כול כך נכונה- קודם כול צריך באמת לרצות ולהיות מסוגל לתת ולקבל.

      מקווה שאמצע את בן הזוג המתאים

      טלי

      טלי ,

      בן הזוג הזה , אשר יתאים לך , יגיע כשאת תהיי מוכנה לקבלו .

      אם תנסי לקבל מישהו לפני היותך מוכנה - אני לא בטוח עד כמה זה באמת יחזיק ...

      אני מאחל לך מכל הלב כי הרגע הזה ( וגם "הוא" ) יגיע מהר .

        17/6/08 21:51:

       

      צטט: yuval_aloni 2008-06-17 14:34:22

      היי יוסי,

       

      כבר ציפיתי בקוצר רוח לפוסט הבא שלך, אחרי הרבה זמן שלא פירסמת.

       

      אני מסכים ולומד מכל מילה.

       

      נראה שגם בתגובות יש הלימה (גם אם הכותבים לא שמו לב אליה לבדם) לתיאור שאתה כתבת. ה"נאמנות" שניתנה כדוגמא מקבילה לאהבה הפיזית, ה"חברות" מקבילה לאהבה הרגשית וה"הדדיות", או במילים שלי - כבוד והבנה לתהליכים שמתרחשים אצל בין הזוג - היא האהבה השכלית.

       

      נראה שגם באהבה הכל מתחלק לשלוש...מחייך

       

      להשתמע,

       

      יובל.

      יובל ידידי היקר ,

      תודה לך על המילים הכל כך חמות !!!

      כשקראתי את מה שכתבת הרגשתי את המילים וכמעט שמעתי אותך אומר אותן

       

       

        17/6/08 21:50:

       

      צטט: ליה גל 2008-06-17 14:03:44

       יוסי

      היה תענוג לקרוא.

      נושא האהבה קצת שונה ממה שהיה פעם.פעם הדברים היו פשוטים יותר..היה קצת יותר כבוד,וערכים,שזה כל כך חשוב.

      בדור הזה,הכל הפך להיות כל כך זמין... ואולי גם טיפה שטחי,לכן יש כל כך הרבה זוגות גרושים. זאת התחושה שלי... ואולי אני טועה??

      ליה יקרה ( ואלמונית ... ) ,

      שום דבר אינו שטחי אם משקיעים בו את הלב ועושים אותו עם כל הכוונה .  זה וודאי נכון בקשרים בין אישיים ועל אחת כמה וכמה בזוגיות .  הפרידות , הריקנות והגירושין הם תוצאה של כשלים אותם ניסיתי לתאר בפוסט הזה .

        17/6/08 18:44:

      יוסי

      תודה, זה הגיע ממש בזמן. נטולת זוגיות יושבת וחושבת ושוב הופכת במחשבות. והנה באת עם אמירה שהיא כול כך נכונה- קודם כול צריך באמת לרצות ולהיות מסוגל לתת ולקבל.

      מקווה שאמצע את בן הזוג המתאים

      טלי

        17/6/08 18:43:

      יוסי

      תודה, זה הגיע ממש בזמן. נטולת זוגיות יושבת וחושבת ושוב הופכת במחשבות. והנה באת עם אמירה שהיא כול כך נכונה- קודם כול צריך באמת לרצות ולהיות מסוגל לתת ולקבל.

      מקווה שאמצע את בן הזוג המתאים

      טלי

        17/6/08 14:34:

      היי יוסי,

       

      כבר ציפיתי בקוצר רוח לפוסט הבא שלך, אחרי הרבה זמן שלא פירסמת.

       

      אני מסכים ולומד מכל מילה.

       

      נראה שגם בתגובות יש הלימה (גם אם הכותבים לא שמו לב אליה לבדם) לתיאור שאתה כתבת. ה"נאמנות" שניתנה כדוגמא מקבילה לאהבה הפיזית, ה"חברות" מקבילה לאהבה הרגשית וה"הדדיות", או במילים שלי - כבוד והבנה לתהליכים שמתרחשים אצל בין הזוג - היא האהבה השכלית.

       

      נראה שגם באהבה הכל מתחלק לשלוש...מחייך

       

      להשתמע,

       

      יובל.

        17/6/08 14:03:

       יוסי

      היה תענוג לקרוא.

      נושא האהבה קצת שונה ממה שהיה פעם.פעם הדברים היו פשוטים יותר..היה קצת יותר כבוד,וערכים,שזה כל כך חשוב.

      בדור הזה,הכל הפך להיות כל כך זמין... ואולי גם טיפה שטחי,לכן יש כל כך הרבה זוגות גרושים. זאת התחושה שלי... ואולי אני טועה??

        17/6/08 13:56:

       

      צטט: danady 2008-06-17 13:40:24

      יוסי היקר,

      סוף סוף מישהו אמר את מה שהתביישתי להרגיש כל כך הרבה זמן..

      אני זוכרת שערב לפני חתונתי (עם הנפש התאומה שלי..) בכיתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני מפחדת שאני מתחתנת לא מאהבה מטורפת אלא מכל מה שדיברת עליו כאן.. "מערכת שיקולים קרה"... החשש הגדול היה שהבסיס של הקשר שהיה אז נטול זיקוקין וכל מאפיין  אחר של מופע אור קולי.. לא יהיה מספיק. היינו ביחד 10 שנים עד שהתחתנו והספקנו להיות נשואים עוד 8 שנים לפני שהוא עזב אותי.. (לטובת הקדוש ברוך הוא, לא סתם..)

      לא היה קל בכלל, אבל אני יודעת - זה לא היה אמור להיות קל..

       

      רק טוב.

      דנה.

      דנה יקרה !!

      תודה על התגובה ( ועל המאמץ להיכנס לכאן ... )

      שאר התגובה שלי אליך - בע"פ

      יוסי

        17/6/08 13:40:

      יוסי היקר,

      סוף סוף מישהו אמר את מה שהתביישתי להרגיש כל כך הרבה זמן..

      אני זוכרת שערב לפני חתונתי (עם הנפש התאומה שלי..) בכיתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני מפחדת שאני מתחתנת לא מאהבה מטורפת אלא מכל מה שדיברת עליו כאן.. "מערכת שיקולים קרה"... החשש הגדול היה שהבסיס של הקשר שהיה אז נטול זיקוקין וכל מאפיין  אחר של מופע אור קולי.. לא יהיה מספיק. היינו ביחד 10 שנים עד שהתחתנו והספקנו להיות נשואים עוד 8 שנים לפני שהוא עזב אותי.. (לטובת הקדוש ברוך הוא, לא סתם..)

      לא היה קל בכלל, אבל אני יודעת - זה לא היה אמור להיות קל..

       

      רק טוב.

      דנה.

        17/6/08 10:01:

       

      צטט: איירבוס-max 2008-06-17 09:38:33

      כל כך נכון אתה מנתח כאן את "סוגי" האהבות!

       

      פעם - כשהורי עוד היו בחיים - שאלתי אותם את שאלת המפתח - "איך אתם מצליחים להישאר כל כך הרבה זמן יחד", וקיבלתי את התשובה "נאמנות".

      לא הייתי מרוצה מהתשובה אז, וגם כיום אין היא תשובה מספקת בעיני (למרות שאותם היא סיפקה, ולגביהם זה מה שהיה חשוב).

       

      בני הגדול, נשוי "טרי" (רק 13 שנים) טוען שהמפתח להצלחה הוא קיומה של "חברות" בנוסף לאהבה (על כל סוגיה).

       

      ואני - מה אני חושב?

      כנשוי 32 שנים ב"סיבוב" הזה (היה "סיבוב" קודם של קרוב לשש שנים) אני חושב שצריך להוסיף לדבריהם של הורי ושלי בני גם את נושא ההדדיות במתן מרווח אישי - כלומר: אני אכבד את זכותה של זוגתי לחיים רגשיים משל עצמה והיא תכבד את זכותי זו.

      שנינו נכבד באופן הדדי את הזכות הזו של כל אחד מאיתנו.

      במונח "חיים רגשיים" אני מתכוון לעולם שלם של תחושות והוויות אישיות.

       

      לדיון ה"כבד" הזה, יוסי, אני מצרף כאן פוסט עתיק על סיפורי האישי:

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=43606

       

      רק, טוב,

      ובטונות!

       

      תודה חנוך על תגובתך הכל כך כנה !

      אני משוכנע כי בנך צודק ואין לי צל של ספק כי אתה מיישם הלכה למעשה את כל מה שנדרש על מנת לקיים זוגיות טובה . אקרא את ההפניה ואגיב אליה בהמשך .

       

        17/6/08 09:38:

      כל כך נכון אתה מנתח כאן את "סוגי" האהבות!

       

      פעם - כשהורי עוד היו בחיים - שאלתי אותם את שאלת המפתח - "איך אתם מצליחים להישאר כל כך הרבה זמן יחד", וקיבלתי את התשובה "נאמנות".

      לא הייתי מרוצה מהתשובה אז, וגם כיום אין היא תשובה מספקת בעיני (למרות שאותם היא סיפקה, ולגביהם זה מה שהיה חשוב).

       

      בני הגדול, נשוי "טרי" (רק 13 שנים) טוען שהמפתח להצלחה הוא קיומה של "חברות" בנוסף לאהבה (על כל סוגיה).

       

      ואני - מה אני חושב?

      כנשוי 32 שנים ב"סיבוב" הזה (היה "סיבוב" קודם של קרוב לשש שנים) אני חושב שצריך להוסיף לדבריהם של הורי ושלי בני גם את נושא ההדדיות במתן מרווח אישי - כלומר: אני אכבד את זכותה של זוגתי לחיים רגשיים משל עצמה והיא תכבד את זכותי זו.

      שנינו נכבד באופן הדדי את הזכות הזו של כל אחד מאיתנו.

      במונח "חיים רגשיים" אני מתכוון לעולם שלם של תחושות והוויות אישיות.

       

      לדיון ה"כבד" הזה, יוסי, אני מצרף כאן פוסט עתיק על סיפורי האישי:

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=43606

       

      רק, טוב,

      ובטונות!

       

        17/6/08 08:29:

       

      צטט: debie30 2008-06-17 07:59:31

      יוסי, יפה כתבת, אהבתי את רעיון האלכימאי.

      מה זאת אהבה, איך מוצאים ואיך מגשימים אותה - על זה נכתבו מלים, שירים, ספרים, מחקרים שאי אפשר לספור.

      אנחנו נולדים עם כמהה עזה לאהבה. וכל חיינו אנחנו מחפשים אותה.

       במיתוס על פסיכה ואמור ה אהבה התחברה לנפש. אהבת נפש ותשוקה.

      מקומו של הרציו אולי לדעת איך לשמור עליה.

      האם ההגיון עוזר - לא בטוח!

      דבי יקרה ,

      באשר להיגיון כתבתי כי הוא  ( מבחינתי כמובן ) החלק המשלים , החיוני על מנת להבטיח כי זוגיות לא תושתת רק על תשוקה ורגשות .  מבחינתי זה תנאי הכרחי .

      תודה על התגובה !

        17/6/08 08:27:

       

      צטט: orchidea 2008-06-17 00:30:00

       

       

                יוסי 

               הכול נכון

                וכמעט כלום לא נכון.......

               הגיגים שמתנגשים

               והנכון בעיני הינו הסיכום הסופי

               שצריך את כל 'האהבות' כולן

               כדי לממש אהבה אחת יפה

               וזוגיות בוגרת ובונה........
       

                תודה על השיתוף 

                מעורר מחשבות גם בלבי

                 אירין
       

      אירין ,לא יכול להיות כי הכל נכון וגם לא נכון ...

      אמביוולנטיות מובילה לפשרות המובילות למצבים הכל כך קשים של החיים והזוגיות .

      תודה לך על ההתיחסות

       

        17/6/08 08:25:

       

      צטט: חנה קורן 2008-06-16 23:06:40

      מהי אותה כימיה שמאפשרת לשני אנשים שונים לרצות להיות

      ולהשאר יחד? ממה מורכבות הפרודות של ההתאהבות לעומת

      אלה של האהבה.

       

      אני מאד מסכימה עם מה שאתה כותב וממרומי גילינו אנחנו יודעים

      הרבה דברים שלא ידענו בגיל ההתבגרות ואחריו...

       

      לא יודעת אם קראת את הספר "דרך חדשה" של סקוט פק

      אבל אתה כאילו מצטט חלקים ממנו... וזה נפלא בעיני...

      בין אם קראת והפנמת ובין אם נוצר אצלך - היכולת להעביר

      ככה את הפנינים האלה - היא מופלאה.

       

      גם אני רוצה לדבר בע"פ....מחייך הבטחת לפנות לי זמן..

      בינתיים מצבי רק הולך ומחמיר....צועק

       

      לילה טוב וחלומי... מלא כוכבים...

      תודה חנה !

      לא קראתי את הספר של פק אבל כעת לאחר ההארה שלך - אחפש אותו .

      בנוגע לפגישה - כעת לאחר ששנה"ל האקדמית הסתיימה , אני הרבה יותר פנוי . צריך רק לקבוע ...

      יוסי

        17/6/08 07:59:

      יוסי, יפה כתבת, אהבתי את רעיון האלכימאי.

      מה זאת אהבה, איך מוצאים ואיך מגשימים אותה - על זה נכתבו מלים, שירים, ספרים, מחקרים שאי אפשר לספור.

      אנחנו נולדים עם כמהה עזה לאהבה. וכל חיינו אנחנו מחפשים אותה.

       במיתוס על פסיכה ואמור ה אהבה התחברה לנפש. אהבת נפש ותשוקה.

      מקומו של הרציו אולי לדעת איך לשמור עליה.

      האם ההגיון עוזר - לא בטוח!

        17/6/08 00:30:

       

       

                יוסי 

       

               הכול נכון

                וכמעט כלום לא נכון.......

               הגיגים שמתנגשים

               והנכון בעיני הינו הסיכום הסופי

               שצריך את כל 'האהבות' כולן

               כדי לממש אהבה אחת יפה

               וזוגיות בוגרת ובונה........
       

                תודה על השיתוף 

                מעורר מחשבות גם בלבי

       

                 אירין
       

        16/6/08 23:06:

      מהי אותה כימיה שמאפשרת לשני אנשים שונים לרצות להיות

      ולהשאר יחד? ממה מורכבות הפרודות של ההתאהבות לעומת

      אלה של האהבה.

       

      אני מאד מסכימה עם מה שאתה כותב וממרומי גילינו אנחנו יודעים

      הרבה דברים שלא ידענו בגיל ההתבגרות ואחריו...

       

      לא יודעת אם קראת את הספר "דרך חדשה" של סקוט פק

      אבל אתה כאילו מצטט חלקים ממנו... וזה נפלא בעיני...

      בין אם קראת והפנמת ובין אם נוצר אצלך - היכולת להעביר

      ככה את הפנינים האלה - היא מופלאה.

       

      גם אני רוצה לדבר בע"פ....מחייך הבטחת לפנות לי זמן..

      בינתיים מצבי רק הולך ומחמיר....צועק

       

      לילה טוב וחלומי... מלא כוכבים...

        16/6/08 22:27:

       

      צטט: ר ו נ י ת 2008-06-16 21:58:44

       

      יוסי,

      את מילותך אסכם במילה אחד, שלמות !

      זה המתכון לאהבה, לזוגיות מוצלחת, לחיים מלאי אושר ותוכן. רק כאשר אדם יהיה שלם עם עצמו, יכול ומסוגל להכיל את הקורה אותו, יוכל להכיל ולקבל את הסובב אותו. לא קל בכלל להגיע למקום הזה מסכימה איתך, עבודה קשה ביותר, אבל צריך לרצות להגיע לשם, לשאוף, לדעת ללמוד לקבל ביקורת, לראות היכן נכשלת ולנסות לא לטעות שוב, וגם עם טעית שוב, לא נורא, הרצון והשאיפה מלמדים אותנו, מחשלים אותנו להגיע למקום טוב יותר עבור עצמנו.

       

      נתינה, אמורה להגיע ממקום נקי, לרצות את הטוב ביותר עבור האחר, גם אם זה לפעמים על חשבון האני הפרטי שלך, כאשר זה כך, הסיפוק עבורנו הוא גדול יותר.

       

      חייבת להוסיף כי לצערי מעטים הם אנשים אשר באמת ובתמיד שלמים עם עצמם.

       

      מאחלת לך ולי למצוא את האדם הזה שילך לצידנו.

       

      תודה לך על המילים אותן כתבת, ותיארת בצורה יפה נוגעת וומרגשת גם יחד.

       

      שלך, רונית.

      תודה לך רונית .

      אין לי ספק כי כבר בדרך "לשם" .  יש בך את כל מה שצריך .

      באשר לי - אני חי חיים כל כך שלווים ומלאים שאין לי אפילו טענה אחת קטנה .

        16/6/08 21:58:

       

      יוסי,

      את מילותך אסכם במילה אחד, שלמות !

      זה המתכון לאהבה, לזוגיות מוצלחת, לחיים מלאי אושר ותוכן. רק כאשר אדם יהיה שלם עם עצמו, יכול ומסוגל להכיל את הקורה אותו, יוכל להכיל ולקבל את הסובב אותו. לא קל בכלל להגיע למקום הזה מסכימה איתך, עבודה קשה ביותר, אבל צריך לרצות להגיע לשם, לשאוף, לדעת ללמוד לקבל ביקורת, לראות היכן נכשלת ולנסות לא לטעות שוב, וגם עם טעית שוב, לא נורא, הרצון והשאיפה מלמדים אותנו, מחשלים אותנו להגיע למקום טוב יותר עבור עצמנו.

       

      נתינה, אמורה להגיע ממקום נקי, לרצות את הטוב ביותר עבור האחר, גם אם זה לפעמים על חשבון האני הפרטי שלך, כאשר זה כך, הסיפוק עבורנו הוא גדול יותר.

       

      חייבת להוסיף כי לצערי מעטים הם אנשים אשר באמת ובתמיד שלמים עם עצמם.

       

      מאחלת לך ולי למצוא את האדם הזה שילך לצידנו.

       

      תודה לך על המילים אותן כתבת, ותיארת בצורה יפה נוגעת וומרגשת גם יחד.

       

      שלך, רונית.

        16/6/08 21:45:

       

      צטט: גילוש 6660 2008-06-16 21:37:07

      יוסי -

      כתבת יפה ומעניין. שאלת מליון הדולר - הלוואי ואמצא את האהבה שלי

      ואוכל לכתוב על זה פוסט שיספר וינתח את הגורמים שהביאו להצלחה..:))

      מבטיחה לשלוח לינק...

      *

      אני מקווה ( ומאחל ) כי כבר בשבוע הבא נוכל לקרוא את הפוסט הזה ...

        16/6/08 21:37:

      יוסי -

      כתבת יפה ומעניין. שאלת מליון הדולר - הלוואי ואמצא את האהבה שלי

      ואוכל לכתוב על זה פוסט שיספר וינתח את הגורמים שהביאו להצלחה..:))

      מבטיחה לשלוח לינק...

      *

        16/6/08 21:33:

       

      צטט: דגולת הכותרת 2008-06-16 21:22:48

      יוסי יקר,

      הפוסט הזה - שפתיים יישקו.

      למסגר ולתלות על הקיר, לקרוא אחת לשבוע, להנהן,

      ואז להמשיך לחפש את האהבות הלא נכונות. כי אנחנו נורא אנושיים.

      תודה על התובנות, על הכתיבה המופלאה שלך

      ובעיקר על הפניית תשומת ליבי לעצם קיומו.

      המון אהבה.

      תודה לך על המילים החמות !!

      אני עצרתי . עצרתי לחשוב ולקבל החלטה .  לא להמשיך לרוץ ( בצורה אנושית ) ... כי כך לא מגיעים לשום מקום.

       

        16/6/08 21:31:

       

      צטט: milush 2008-06-16 21:03:20

      כרגיל כיף לקרוא אותך יוסי.

      בעיני בסיס לזוגיות נפלאה

      היא היכולת להסתכל ולראות בעניין את עולמך החדש,
      דרך השקפת עולמו של בן-זוגך.

       

      נ.ב - לא תהיה ברירה,

      נצטרך עוד להיפגש בהזדמנות

      מחייך

      ערן ,

      היכולת הזו היא אחת התכונות הנדרשות על מנת לקיים זוגיות טובה וארוכת שנים .

      ( אנחנו ניפגש ונוכל להמשיך גם בע"פ  ! )

       

        16/6/08 21:22:

      יוסי יקר,

      הפוסט הזה - שפתיים יישקו.

      למסגר ולתלות על הקיר, לקרוא אחת לשבוע, להנהן,

      ואז להמשיך לחפש את האהבות הלא נכונות. כי אנחנו נורא אנושיים.

      תודה על התובנות, על הכתיבה המופלאה שלך

      ובעיקר על הפניית תשומת ליבי לעצם קיומו.

      המון אהבה.

        16/6/08 21:03:

      כרגיל כיף לקרוא אותך יוסי.

      בעיני בסיס לזוגיות נפלאה

      היא היכולת להסתכל ולראות בעניין את עולמך החדש,
      דרך השקפת עולמו של בן-זוגך.

       

      נ.ב - לא תהיה ברירה,

      נצטרך עוד להיפגש בהזדמנות

      מחייך

        16/6/08 19:44:

       

      צטט: ann mary 2008-06-16 18:31:19

      מצטטת את זה שמעליי

      "...  כי כאמור למצוא גוש זהב ברחוב, ההסתברות לכך נמוכה עד מאוד."

       

      אני את שלי מצאתי במודליאני 9

      בעודי בדרך לזרוק שקית זבל .

      לא יודעת לגבי הסתברויות,

      ולא מבינה בגושי זהב,

      אבל מסוגלת להבחין

      ביהלומים

      עוד טרם ליטושם

       

      (בגרות וכמה יחידות לימוד אכן נדרשו לי עד אשר הגעתי עד הלום)

       

      אני חושבת שהכי מתאים לכאן ציטוט אחר

      תכונה של יזם שמאפשרת לו להמשיך על אף

      ההיסוסים, החרדות והלבטים (שלו ושל כל האחרים) 

      You understand the odds are against you,

      but you believe that you will beat the odds.

       

      רצון

      ואמונה :-)

      היא נדרשת גם כאן

       

      מריאן 

       

       

      תודה מריאן ,

      אני מסכים אתך .  אמנם יש מעטים כאלו, מעטים מאד , אבל בהחלט יש כאלו המסוגלים .

      ( אני מפנה אותך לפוסט שלי "העיניים כראי הנפש" ... ) .  אשרי לך כי את כמו שאת !

       

        16/6/08 18:31:

      מצטטת את זה שמעליי

      "...  כי כאמור למצוא גוש זהב ברחוב, ההסתברות לכך נמוכה עד מאוד."

       

      אני את שלי מצאתי במודליאני 9

      בעודי בדרך לזרוק שקית זבל .

      לא יודעת לגבי הסתברויות,

      ולא מבינה בגושי זהב,

      אבל מסוגלת להבחין

      ביהלומים

      עוד טרם ליטושם

       

      (בגרות וכמה יחידות לימוד אכן נדרשו לי עד אשר הגעתי עד הלום)

       

      אני חושבת שהכי מתאים לכאן ציטוט אחר

      תכונה של יזם שמאפשרת לו להמשיך על אף

      ההיסוסים, החרדות והלבטים (שלו ושל כל האחרים) 

      You understand the odds are against you,

      but you believe that you will beat the odds.

       

      רצון

      ואמונה :-)

      היא נדרשת גם כאן

       

      מריאן 

       

       

        16/6/08 18:21:

       

      צטט: y2work 2008-06-16 18:20:06

      גם יפה, גם מעניין וגם נכון

       

      תודה לך !!!

        16/6/08 18:20:
      גם יפה, גם מעניין וגם נכון
        16/6/08 18:05:

       

      צטט: nostro 2008-06-16 17:54:47

      יש רעיונות יפים בדבריך.

      אבל לעניות דעתי מצב העניינים שונה לגמרי:
      הדוגמא של האלכימיה לא ממש מתאימה

      אני מאמין שמעט מאוד אדם יכול להשפיע על הזוגיות שלו ממש כמו האלכימאים שניסו להפוך את הפחם לזהב.  ההבדל בין זוג מאושר לבין זוג שאינו הוא כמו ההבדל בין אחד שמצא גוש זהב לבין אחד שמנסה כל חייו להפוך גוש פחם לזהב.

      או במילים אחרות: אם התברכת בזוגיות שיש לה פוטנציאל הרי שזכית ואז כל הטיפים שהוספת  די מיותרים  אבל אם לא התברכת, אז כל הטיפים שבעולם וכל הבגרות הנפשית הקיימת או שלא -לא תעזור לך.  אם זוג הולך כל ימיו לייעוץ ועומל ועובד להשיג את מה שיש לאחרים בצורה טבעית הרי שהזוג הזה כנראה כבר לא יוכל להכריז על עצמו כמאושר.

       

      ועוד בנושא הזוגות המאושרים :
      אני למדתי שיש כאלו שנראים מאושרים כמעט כל הזוגות שבחנתי מקרוב, לא ראיתי אצלם את האושר והדו קיום פורח בקיצור יש הבדל בין מה שאומרים על הזוגות הללו לבין מה שקיים בשטח.   כי כאמור למצוא גוש זהב ברחוב, ההסתברות לך נמוכה עד מאוד.

      יום נעים. 

      תודה לך על תגובתך .

       

      אני מסכים עם כל מילה . במילותיך אתה מאשר את כל מה שכתבתי .

        16/6/08 17:54:

      יש רעיונות יפים בדבריך.

      אבל לעניות דעתי מצב העניינים שונה לגמרי:
      הדוגמא של האלכימיה לא ממש מתאימה

      אני מאמין שמעט מאוד אדם יכול להשפיע על הזוגיות שלו

      ממש כמו האלכימאים שניסו להפוך את הפחם לזהב.

      ההבדל בין זוג מאושר לבין זוג שאינו

      הוא כמו ההבדל בין אחד שמצא גוש זהב לבין אחד שמנסה כל חייו להפוך גוש פחם לזהב.

      או במילים אחרות:
      אם התברכת בזוגיות שיש לה פוטנציאל הרי שזכית ואז כל הטיפים שהוספת  די מיותרים

      אבל אם לא התברכת, אז כל הטיפים שבעולם וכל הבגרות הנפשית הקיימת או שלא

      לא תעזור לך.

      אם זוג הולך כל ימיו לייעוץ ועומל ועובד להשיג את מה שיש לאחרים בצורה טבעית

      הרי שהזוג הזה כנראה כבר לא יוכל להכריז על עצמו כמאושר.

       

      ועוד בנושא הזוגות המאושרים :
      אני למדתי שיש כאלו שנראים מאושרים

      כמעט כל הזוגות שבחנתי מקרוב, לא ראיתי אצלם את האושר והדו קיום פורח

      בקיצור

      יש הבדל בין מה שאומרים על הזוגות הללו לבין מה שקיים בשטח.

      כי כאמור

      למצוא גוש זהב ברחוב, ההסתברות לך נמוכה עד מאוד.

      יום נעים. 

      ארכיון

      פרופיל

      יוסי בר-אל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין