"אי אפשר להשוות MAPEים שונים! אמרתי את זה כבר מספר פעמים. ה- MAPE משמש אך ורק לבחירת שיטה בתוך אותה קבוצת נתונים".

חשבתי שאם הדוקטור אומר, הדוקטור בטח יודע. אז לא אערבב שמחה בשמחה, ואתרכז רק בקבוצת נתונים אחת. בחנתי את קבוצת הנתונים טוב טוב בלי לעגל פינות. בלי לטאטא נתון או שניים מתחת לגרף. ככה,As is.

לאחר בדיקה, ה- MAPE הכי נמוך היה די גבוה (36.12%) כיוון ששום נתון על הגרף לא היה צפוי ובטח לא מובן. ועדיין הוא היה הכי נמוך, לכן הוא נבחר. וכך המערכת [כאן זה כבר נהיה מורכב ולא ממש הבנתי] לקחה את ה WES וה- HES ערבבה אותם והביאה את ה- HWES.

לא הייתי מרוצה בכלל מהתוצאה הנבובה.

התקשרתי לדוקטור ואמרתי לו שהשיטות שלו שוות לתחת!! [מייד נזכרתי שיש שישה שמות לתחת, עכוז, אחוריים, שת, ישבן וטוסיק]. החזה שלו התמלא באויר [הרגשתי ככה בטלפון] והוא טען שאני לא מבינה דבר וחצי דבר בשיטות, אז עדיף שאשתוק!

שתקתי.

ושוב פתחתי את הפה.

הפעם החלטתי לטעון טענה יותר אינטליגנטית מזו הקודמת עם התחת באמתחתה, שיחשוב שאני מבינה משהו וישנה את השיטה הנבחרת לאחרת!

אמרתי לדוקטור שהנוסחה רקורסיבית ומתבססת על נתונים ספוראדים! שהאלגוריתם לא יעיל בעליל, ושהאלפא שווה לתחת!

שיט.

מה שבסוף קרה, זה שבאתי בלילה לבנין.

היה לי כרטיס, אז יכולתי להיכנס בלי לעורר את חשדם של המאבטחים.

אמרתי ששכחתי משהו לפגישה של מחר והדפים נשארו ובלה בלהה בלההה

השומר חייך אלי בחיוך שרמנטי, אפילו הציע ליווי.

חייכתי אליו בנימוס ואמרתי שאסתדר… אבל תודה.

התיישבתי מול מחשב, נשמתי נשימה עמוקה..

ומחקתי הכל.

הכל.

למחרת בבוקר הייתי כולי רעננה, לבשתי חצאית שחורה שנפלה מגניב ונעים על הגוף, חולצה לבנה שהדגישה את גזרתי, נעלתי סנדלי עקב, ענדתי צמיד לרגל, טבעת לאגודל, לק בציפרניים (טוב, זו סתם הגזמה), תיק לבן בידיי וכולי ריחנית ושמחה.

חייכתי לדוקטור. הדוקטור חייך אלי חזרה.