0

אמי

4 תגובות   יום שני, 16/6/08, 21:46

 

את פסל אמי השביר 

הנחתי על כן מוגבה,

סגדתי לו בחיי, בחייה.

לא פקחתי עיני,לא פרשתי כנפי,

רק סגרתי עצמי בסד,

שבניתי על פי מידותיה. 

הפניתי גבי והתחלתי לרוץ,

מתוכי, מתוכה ואליה,

קילומטרים רבים סגרו עלי,

שבתי תמיד לרגליה. 

אמי, במותה,

ציוותה לי את ילדי,

ציוותה לי את גופי וחיי.

אמי השבירה במותה,

ניתצה את הסד,

לא נוצחה. 

 

דרג את התוכן: