כותרות TheMarker >
    ';

    הפיה השחורה

    אחרי שתכנסו באמת שאין דרך חזרה. על אחריותכם.

    צלילי המוסיקה

    64 תגובות   יום שני, 4/6/07, 22:15

    איך אני לא סובלת אנשים ששופטים אנשים אחרים לפי המוזיקה שהם שומעים. מכירים את זה  שנגיד בדייט ראשון, (הבהרה: אני נשואה. הכתוב כאן הוא לפי מחקר אנתרופולוגי אמין ומבוסס) אחרי שלב בירור המזל (אה, דלי! אני סמרטוט...חה חה. מעפנים) מגיע שלב בירור ההעדפות המוזיקליות שהוא-הוא יקבע את עתידכם עם הצלופח שיושב מולכן.

     

    נו באמת. בדר"כ מחכים שתגידו מה שתגידו, ואז מפציצים אתכם במשפט מזלזל בסגנון "מה את לא שומעת קינג קרימזון? זה אשכרה סוג של פיגור קוגניטיבי לפספס את האלבום שלהם ליזרד. או אם חס וחלילה אין לי מושג מהו האחרון של ווילקו, ישר פותחים עלי זוג עיניים ומרימים גבה כדי לתת לצד השני הרגשת נחיתות וחוסר שייכות. אח, פלצני-הז'אנר. מכירה אתכם מה זה טוב. אז אני דווקא אומרת שאני מקשיבה לנינט. ככה לעצבן. למה מה תעשו, תשליכוני ליאור?
    כנ"ל לגבי סרטים. זה לא שאני הולכת עם רשימה בשלוף (מכירה כאלה שכן) מוכנה ומזומנה לשאלה הזו ולו רק שיזדמן לי להגיד שהרטבתי מפליני ב"שמונה וחצי" או ש"אחר הצהריים של פורענות" עיצב את אישיותי מחדש. מקסימום יצא לי "האחים בלוז" או "המסור 1". (אגב המסור 2 עוד בסדר. המסור 3- ותרו). זה ממש לא מעניין אותי. כדי להכיר אנשים באמת אני דוחפת להם את ספר השאלות המלא בפרדוקסים כשהנושא המרכזי הוא מוות או בחירות במצבים שונים בחיים.

     

    ואגב, לגבי מוזיקה, תמיד הייתה לי בעיה להבין שיר בשלמותו תוך כדי השמעתו. מילא אם הוא כתוב ואני קוראת, אבל בהקשבה- לעולם לעולם לא אצליח להתרכז מעבר למשפט-שניים, מקסימום פזמון, כי הראש ישר בורח למקום אחר וחולם. אבל לפני שישר אני מאבדת את כרטיס החבר במועדון המקובלים ונזרקת לחפש מזור אצל הגיקים של לינוקס, אני מתנחמת שלפחות יש משהו אחר שמפצה על זה. תכונה ביזארית וייחודית. האפשרות לזהות כל שיר (שאני מכירה) ע"י האזנה לחצי השניה (נבדק) הראשונה של השיר. לא יודעת למה זה טוב אבל אולי זה יהיה כתוב על המצבה שלי, שידעו. מתחת ל- 26 לנצח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (63)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/8/07 15:55:

      ואני חשבתי שלבקר מישהו בגלל המוסיקה שהוא שומע/הספרים שהוא קורא זה קטע של תיכון (כאילו, ברור שהפיקסיז, דה?)

      אבל כנראה שהתיכון ממשיך הרבה אחרי שהוא מסתיים פורמלית.

      די טפשי בעיני, למעט במקרה שבו אתם בתחילת דייט ראשון והרדיו דיסק ברכב של הבחור פולט שירי אהבה שמאלציים מזעזעים (ע"ע סלין דיון ודומותיה) ואם לא די בכך הוא מחייך אליך ואומר על השיר שכמעט ממיס את הרדיו בהתקף סכרת שזה שיר נהדר ושכדאי שתקשיבי למילים...

      זאת עילה לפסילה על הסף. אצלי.

        4/8/07 15:40:

       

      צטט: עדנה ויסלר 2007-08-02 10:52:34

      אז אולי תכתבי לו משהו..

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=97691

      עצוב

        4/8/07 15:39:

       

      צטט: פוקסי 2007-06-24 22:07:22

      מה ? את לא מכירה את ליזרד של לד זפלין ???

       

      אבל האמת היא כשמישהו אומר לי שהוא/היא משוגעים על שלמה ארצי, הולכים להופעות וכו' זה אומר דרשני

      ברור שאני מכירה, זו רק הייתה דוגמה.

        2/8/07 10:52:

      אז אולי תכתבי לו משהו..

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=97691

        24/6/07 22:07:

      מה ? את לא מכירה את ליזרד של לד זפלין ???

       

      אבל האמת היא כשמישהו אומר לי שהוא/היא משוגעים על שלמה ארצי, הולכים להופעות וכו' זה אומר דרשני

        24/6/07 20:56:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-24 20:49:45

       

      צטט: adikahan 2007-06-08 18:44:52

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-07 07:43:10

      לפי דעתי קצת פספסת את הנקודה.

      הפיה יצאה נגד רשימות מוכנות ושאלות בנאליות בדייטים.

      כלומר חוסר טאקט.

       

      או שלא.

      שבת שלום

      הפיה יצאה נגד אנשים מינסטרימיים שמנופפים בידע שלהם במוזיקה הכולל רשימה קטלוגית של 5 דיסקים שהכינו מראש והם מנופפים בהם בדייטים ראשונים משום שיש להם מחסור בקילומטרז' באיבר המין.

      מקווה שעניתי לכולם על הקושיה :-)

       

      המממ...

      אז אני מאמין שצדקתי...

      אני מושיב מדענים, משפטנים ושאר בעלי מקצועות על התגובה כדי להוכיח מעבר לכל ספק. לשון

       

      או במילים אחרות: "הראה יפה ושתוק"?

      אהבתי את הגישה!

      אנשים כאלו צריכים להצטרף למנזר... 

        24/6/07 20:50:

       

      צטט: עדנה ויסלר 2007-06-24 08:31:36

      ציטוט:"..אבל בהקשבה- לעולם לעולם לא אצליח להתרכז מעבר למשפט-שניים, מקסימום פזמון, כי הראש ישר בורח למקום אחר וחולם."...

      כל-כך מזדהה עם המשפט הזה (ולא רק לגבי שירים ופזמונות)...

      אצלי הראש תמיד בורח למקום אחר ותמיד חולמת.

      עובדה: אחרת לא הייתי מוסיפה תגובה רק עכשיו, אלא בפעם הראשונה שקראתי את הפוסט הלזה, לפני כ19 שנה.

      גם הכוכבים ברחו לי. כמובן. :(

      (בקרוב בריחת סידן) :)

       

      עדנה, אני מתחילה לחבב אותך מרגע לרגע.

        24/6/07 20:49:

       

      צטט: adikahan 2007-06-08 18:44:52

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-07 07:43:10

       לפי דעתי קצת פספסת את הנקודה.

      הפיה יצאה נגד רשימות מוכנות ושאלות בנאליות בדייטים.

      כלומר חוסר טאקט.

       

      או שלא.

      שבת שלום

      הפיה יצאה נגד אנשים מינסטרימיים שמנופפים בידע שלהם במוזיקה הכולל רשימה קטלוגית של 5 דיסקים שהכינו מראש והם מנופפים בהם בדייטים ראשונים משום שיש להם מחסור בקילומטרז' באיבר המין.

      מקווה שעניתי לכולם על הקושיה :-)

        24/6/07 08:31:

      ציטוט:"..אבל בהקשבה- לעולם לעולם לא אצליח להתרכז מעבר למשפט-שניים, מקסימום פזמון, כי הראש ישר בורח למקום אחר וחולם."...

      כל-כך מזדהה עם המשפט הזה (ולא רק לגבי שירים ופזמונות)...

      אצלי הראש תמיד בורח למקום אחר ותמיד חולמת.

      עובדה: אחרת לא הייתי מוסיפה תגובה רק עכשיו, אלא בפעם הראשונה שקראתי את הפוסט הלזה, לפני כ19 שנה.

      גם הכוכבים ברחו לי. כמובן. :(

      (בקרוב בריחת סידן) :)

       

        8/6/07 18:44:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-07 07:43:10

       לפי דעתי קצת פספסת את הנקודה.

      הפיה יצאה נגד רשימות מוכנות ושאלות בנאליות בדייטים.

      כלומר חוסר טאקט.

       

      או שלא.

      שבת שלום

        7/6/07 07:45:

       כלומר, זהו, היא צריכה לנוח על זרי הדפנה?...

      מספיק לבחורה להראות יפה והגבר נופל לרגליה שדוד?!

      כלומר אתה בעצמך לא מתייחס למי או מה שהיא...

      ואיך בדיוק עונים על מי היא ומה היא?...

       

      בקיצור, אותך לבוייבריק! (מה שזה אומר)

       

      צטט: מיקימאוס 2007-06-06 16:17:11

      אהלן פיה שחורה

      רציתי להגיד שאת סקסית בטירוף ואם מישהו בדייט איתך (כמובן לפני שהתחתנת) היה מתייחס לשירים ולסרטים יותר מלמי ומה שאת אז הייתי מטיס אותו כמו שסבתי אומרת: לבוייבריק !

       

      חחח חחח חחח חחח

      מיק.

       

        7/6/07 07:43:

       לפי דעתי קצת פספסת את הנקודה.

      הפיה יצאה נגד רשימות מוכנות ושאלות בנאליות בדייטים.

      כלומר חוסר טאקט.

       

      צטט: adikahan 2007-06-06 15:52:29

       

      פיה שחורה קסומה,

       

       

      מדוע בחרת לצמצם את ה'שאלון' דווקא למוזיקה?

      או לספרות?

       

      האם השאלה שאת באמת מעלה אינה נוגעת להבדלי טעמים? בכל התחומים למעשה?

       

      האם לא מדובר בפסילה של הזולת בשל טעמיו השונים?

       

      ועל טעם וריח ...

       

      אז מה עושים עם זה?

       

      אחרי שהיללתי לעיל את זכות הבחירה בטעם אישי, הנה מגיע משפט אפיקורסי לכאורה:

       

      בעצם העובדה שבדייט עולה נושא הטעמים איני מוצא כל פסול: אחרי ככלות הכל, מהי מטרתו של הדייט אם לא לעמוד על אוסף תכונותיו של השני? וטעמיו בכללן.

       

      מי שבוחר לפסול אדם בשל טעמיו השונים (במוסיקה, סיפרות, מזון, סרטים וכו'), עושה כן על מנת להביא למצב בו נקודות החיכוך בינו לבין בן הזוג תהיינה מעטות וקלות ככל האפשר.

       

      לא הייתי ממהר לפסול שיקול זה.

       

        6/6/07 16:17:

      אהלן פיה שחורה

      רציתי להגיד שאת סקסית בטירוף ואם מישהו בדייט איתך (כמובן לפני שהתחתנת) היה מתייחס לשירים ולסרטים יותר מלמי ומה שאת אז הייתי מטיס אותו כמו שסבתי אומרת:  לבוייבריק !

       

      חחח חחח חחח חחח

       מיק.

        6/6/07 15:52:

       

      פיה שחורה קסומה,

       

       

      מדוע בחרת לצמצם את ה'שאלון' דווקא למוזיקה?

      או לספרות?

       

      האם השאלה שאת באמת מעלה אינה נוגעת להבדלי טעמים? בכל התחומים למעשה?

       

      האם לא מדובר בפסילה של הזולת בשל טעמיו השונים?

       

      ועל טעם וריח ...

       

      אז מה עושים עם זה?

       

      אחרי שהיללתי לעיל את זכות הבחירה בטעם אישי, הנה מגיע משפט אפיקורסי לכאורה:

       

      בעצם העובדה שבדייט עולה נושא הטעמים איני מוצא כל פסול: אחרי ככלות הכל, מהי מטרתו של הדייט אם לא לעמוד על אוסף תכונותיו של השני? וטעמיו בכללן.

       

      מי שבוחר לפסול אדם בשל טעמיו השונים (במוסיקה, סיפרות, מזון, סרטים וכו'), עושה כן על מנת להביא למצב בו נקודות החיכוך בינו לבין בן הזוג תהיינה מעטות וקלות ככל האפשר.

       

      לא הייתי ממהר לפסול שיקול זה.

        6/6/07 10:47:

      להבדיל בין סגנון לסגנון

      לדעת מה עושה לי את זה במוזיקה

      להתחבר לקצב, לצליל, לניואנס שבלחן

      שמות של יוצרים ומה הם עשו לא מעניין את סיימון

      מכיר? יודע? לא. מרגיש? כן.

      פלצנות היא תכונה נפוצה ולא רק בתחום המוזיקלי, ספרותי, קולינרי

      אפילו נגני BMW משווים מותגים של גורמטים

       

      וכן, מישהי שלא תגיד לי, תנמיך זה עושה לי חור בראש על מוזיקה של שבת בבוקר או שישי בצהרים

      אז אולי הטעם הספיציפי לא ממש חשוב, אבל שיהיה חיבור בין האוזן לעמוד השדרה

        6/6/07 09:33:

      פיה שחורה...איך מתאים לך לראות את "המסור" :-)

       

       

        5/6/07 17:17:

      כאחד שלא מסוגל לקלוט מילים אבל מזהה שיר בחצי שניה אני תוהה אם זה מה שעושה אותנו דומים או דווקא ההנאה שאת שואבת מלהגיד לאנשים שאת אוהבת את המסור 123

      בכל מקרה, מצוין

        5/6/07 16:58:

       

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-05 16:49:21

       

      צטט: l_oren 2007-06-05 07:57:13

      נכון, לפעימם הראש בורח. אבל שווה גם להקשיב למילים.

      חלק מהשירים שאני הכי אוהב, זה בגלל המילים או אפילו שורה שתפסה אותי.

      טעם במוזיקה יכול להגיד הרבה על בן אדם, כמו יתר הטעמים שלו. אבל להתנשא ולהגיד למה אתה לא שומע X זה מגעיל.

      הכי טוב זה שיש ראש פתוח להכיר דברים חדשים.

      תגובה עקומה, אבל עוד לא שתיתי קפה הבוקר

       

      אל תתנצל, אני שתיתי סירופ בטעם של שאול ותראה מה יצא.

      מי זה שאול? מחייך

        5/6/07 16:52:

       

      צטט: רני שהם 2007-06-05 16:23:18

      באופן בסיסי, זה פוסט כנגד התנשאות ויומרנות. אחלה!

      דוקא שונות בסגנונות שאוהבים היא הזדמנות להרחבת אופקים. ככה למדתי להנות מנגני גיטרה בס (מחברה לשעבר), מזוהר ארגוב (במילואים כשהנ"ל עוד חי...) ועוד. הבת שלי לא סובלת ג'אז, שאני משתדל לשמוע כמה שיותר, אבל זה בודאי לא משנה את דעתי עליהמחייך

      ב"סקס והעיר הגדולה" טענו שג'אז זה נשמע כמו תזמורת שמכוונת את כליה. אני גם חושבת כך לפעמים.

        5/6/07 16:51:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-06-05 14:58:15

      אחלה פוסט.

      אין נכון ולא נכון. אסור ומותר. ודי למשטרת האהבות והמחשבות. שמחתי שראית את הפוסט על צינית כי להערכתי כולנו היינו בקטע השיפוטי הבעייתי הזה שהיינו צעירים וטפשים.

      לנצח נהיה צעירים וטפשים. מ'זתומרת?

        5/6/07 16:51:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-05 08:13:35

      דווקא בדייטים לא יצא לי כמעט לדבר על מוסיקה, אולי פעם או פעמיים.

      ובכל מקרה כולנו כמעט בסוף שומעים גלגלצ באוטו שקולע למכנה המשותף הנמוך ביותר. וככה גם מכירים את השיר של נינט.

      זה נכון. נראה לי, וחבל שכולם שומעים גלגל"צ ולא 88 fm. למרות שיש שם מלא פרסומות זו אחלה תחנה. לקחתי משם מלא ממתקים.

        5/6/07 16:49:

       

      צטט: l_oren 2007-06-05 07:57:13

      נכון, לפעימם הראש בורח. אבל שווה גם להקשיב למילים.

      חלק מהשירים שאני הכי אוהב, זה בגלל המילים או אפילו שורה שתפסה אותי.

      טעם במוזיקה יכול להגיד הרבה על בן אדם, כמו יתר הטעמים שלו. אבל להתנשא ולהגיד למה אתה לא שומע X זה מגעיל.

      הכי טוב זה שיש ראש פתוח להכיר דברים חדשים.

      תגובה עקומה, אבל עוד לא שתיתי קפה הבוקר

       

      אל תתנצל, אני שתיתי סירופ בטעם של שאול ותראה מה יצא.

        5/6/07 16:44:

       

      צטט: סנייק 2007-06-05 13:39:26

      הכל בסדר, אבל למה לקחת דווקא את הקינג קרימזון כדוגמה ?

      הרי זה חומר חובה!

      איך אפשר שלא לאהוב אותם?

       

      תחזרי בך.

       

      אני אוהבת אותם, לא אמרתי שלא, אבל לנפנף בזה בתור כרטיס ביקור לזה שאתה איכותי?

      never ever

        5/6/07 16:44:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-06-05 11:42:41

       

      חבל שאין כבר "תו השעה" יכולת לעשות מכה.

       

      אם כבר סרטים גרועים

      "נחשים על המטוס" קלאסיקה

      כל התסריט מתמצה בשם.

      דמייני נחשים עוברים דרך כל נקב אפשרי בגוף האדם.

      אחלה אפקטים, נראה לי שתאהבי.

      לא, זה סרטי גועל, כמו המסור 3, כמו המנסרים מטקסס. בעעע לטעמי, ממש לא פיייי..

        5/6/07 16:43:

       

      צטט: קוב 2007-06-05 09:32:45

      גם אני חוטא בקנאת יתר למוזיקה שלי, בשנאת חינם למיינסטרים ושנאת לא חינם לגלג"צ.

      אין ספק שכשהמוזיקה הפכה למעצבת אישיות ומגדירת פרופיל זמינה, אנשים נוטים להשתמש בהעדפות המוזיקליות שלהם למטרות הלא נכונות.

      לי יש בעיה יותר גדולה עם השימוש במילה 'גאון'. כל אחד היום זורק 'גאון' על כל פיפס קיקיוני שבא לו, רק כדי להציג בפני האחר שהוא שם לב למשהו שהאחר לא. ובדרך כלל נוטים לומר את זה על האמנים הכי שוליים, בנוסח: "מה אתה מדבר, דורי בן זאב הוא גאון. 'לאה' זה שיר האהבה הגדול בכל הזמנים...".

      אלברט אינשטיין היה גאון. יוהאן קרויף ומראדונה הם גאונים. בטהובן ופול מקרטני.

      אבל עברי לידר וג'ון מאייר - לא.

      אמא  שלי תמיד אמרה גם עלי שאני גאון. מזל שזה לא עלה לי לראש.

      כולם גאונים של איזו אמא. ומי שגאון לדעתי הם skunk anansie

        5/6/07 16:41:

       

      צטט: vg10 2007-06-05 06:32:05

      כל המסתובבים עם רשימה סגורה - "רשומים" אצלי כבעייה....

      שי - כמובן צודק.

      אולמרט - וואלה...על זה לא חשבתי.

       

      נ.ב.

       

      לא רק שאני לא מסתובבת עם רשימה, אני מכריזה בקול רם שאני לא מחזיקה בכזו, לא קוראת בלי ניקוד, מה שכתוב בעיתונים אני ממילא ממציאה בעצמי מידי יום, מספר פעמים ביום, מוסיקה היא באוזני השומע ואומנות בעיני המסתכל.

      כמו היופי,

      הפריחה,

      החוכמה,

      האהבה.

       

      בסוף - כולם יבינו.

       

      :)

      שי תמיד צודק :-)

        5/6/07 16:40:

       

      צטט: y2work 2007-06-05 06:06:03

      מוזר. אחרי למעלה מ 100 דייטים (בטח משהו כמו 150) אין לי מושג על מה את מדברת. הנושא בכלל לא עלה.

      ואני ? 103FM בשבת וכל מה שהרדיו יודע לנגן פרט למזרחי (ליתר דיוק מזרחי כבד) וראגיי מתקבל אצלי בברכה כולל מוזיקה מונגולית, סינית וכורדיסטאנית עתיקה (אני מתחבר לצליל ולא למילים שלרוב לא מעניינות אותי כלל)

       

      אז ינג קרימזון או KISS יכולים לנשק אותי ב.... ושישירו חופשי

      לנשק איפה?   לא הבנתי....

        5/6/07 16:40:

       

      צטט: אסף שגיב 2007-06-05 00:13:16

      פעם כתבתי ביקורת מלומדת על "המסור 1". זה היה הדבר הפלצני ביותר שיצא תחת ידי- ומי שמכיר את סגנון הכתיבה  שלי יודע שזה תואר שאין להקל בו ראש.

      אני מתה לקרוא את זה! תכף אפציר בך בפרטי :-)

        5/6/07 16:39:

       

      צטט: יאיר אולמרט 2007-06-05 00:08:19

      חכי, חכי

       

      עוד מעט זה יתחיל כך: את הבלוג של משה לא קראת ? בחייך ראית את התגובה של עדנה (לא הראשונה, השלישית), את לא מכירה את הבלוג של יוסי, באמת ?  

      וואלה. לא, נרג'.

        5/6/07 16:39:

       

      צטט: במבי. 2007-06-04 23:49:42

      איך את מגיבה לאנשים שמסתבר שיש להם בדיוק אותו טעם של מוסיקה כמו שלך?

      נניח שלקחת טרמפ עם קולגה לעבודה (את נשואה, אנחנו יודעים) ומתברר לך שיש לו לפחות 4 דיסקים כמו אילו שאת מחזיקה באוטו. ובאותו רגע מתנגן אצלו שיר שאת מאד אוהבת לשמוע.

      מה תהיה דעתך עליו אז? איך תשפטי אותו?

      האמת, לא קרה לי. אבל ברור שזה מקרב, למרות שישר אדע שהוא פסיכופט.

        5/6/07 16:37:

       

      צטט: תמי ר. 2007-06-04 23:24:02

      מוזיקה מייצגת טעם מסויים, הלך רוח, נטייה תרבותית, שורשים.

      העדפה מוזיקלית דומה יכולה להוות מכנה משותף התחלתי נהדר לקשר חברתי או רומנטי.

      כשרק התחלתי בקשר עם מי שכיום הוא בעלי, נוכחתי לדעת שהוא גדל על כל מיני קטעים מוזיקליים נדירים יחסית, שגם אני גדלתי על ברכיהם.

      פתאום הבנתי שיש בינינו המון מהמשותף: גדלנו על ערכים דומים. הקטעים המוזיקליים הללו מייצגים עבורנו משהו ייחודי, שאין הרבה אנשים נוספים שיכולים לחלוק אותו עימנו.

      בזכות זה התחתנו? וודאי שלא.

      אבל בזכות זה נוסף לחיינו עוד מימד של הנאה משותפת.

       

       

       

      כמו בתגובתי הקודמת, בזוגיות בדר"כ חולקים כל מיני סגנונות חדשים ומתחילים לאהוב גם את הדברים של הצד השני. למרות שאני אף פעם לא סבלתי ג'אז.

        5/6/07 16:36:

       

      צטט: michalibd 2007-06-04 23:20:07

      אני נוטה להסכים איתך...עזבי שכל עניין הדייטים זה נושא לפוסט אחר לגמריי..בדייטים אני נוטה לזרוק קודם את כל המיינסטרים שאין אנשים שלא אוהבים וגם אם לא אוהבים לפחות אין מצב שאני אקבל מבטי תמיהה על טעמי הקלוקל ובין לבין את הדברים הקצת פחות. אצלי באופן אישי, מוזיקה היא תלויית מצב רוח לחלוטין. אני אוהבת כמעט את כל סגנונות המוזיקה הקיימים גם אלו שלעתים גוררים אחריהם הרמת גבה..ואין מבחינתי נכון או לא נכון בהעדפות מוזיקליות..סרטים, בסרטים אני ממש גרועה. זה או שמחד אני אוהבת את סרטי הקיטש האמריקאים האלה שבסופם אני מוחה דמעה או מנגד את הסרטים הזרים האלה שאף אחד לא אהב חוץ ממני ואני לדמרי לא מאלה שמצטטים סרטי קאלט ישראלים. זאת פשוט מלחמה אבודה לטעמי לכן כשאני נתקלת בגורם עויין לגבי הטעם המוזיקלי/ קולנועי שלי אני נוטה להעביר נושא. שנאה נראה לי חמור מידי...במיוחד שדווקא בתחומים האלה טעם לרוב יכול להיות נרכש..היו רבים שפתחו את עיניי והביאו אותי למחוזות שחשבתי שלעולם לא אגיע אליהם.

      האמת זה נכון. מוזיקה שמשהו שחולקים ומעבירים לאנשים שאנחנו אוהבים.

      רגע... אני נשמעת רוחנית. אוי לא.

        5/6/07 16:23:

      באופן בסיסי, זה פוסט כנגד התנשאות ויומרנות. אחלה!

      דוקא שונות בסגנונות שאוהבים היא הזדמנות להרחבת אופקים. ככה למדתי להנות מנגני גיטרה בס (מחברה לשעבר), מזוהר ארגוב (במילואים כשהנ"ל עוד חי...) ועוד. הבת שלי לא סובלת ג'אז, שאני משתדל לשמוע כמה שיותר, אבל זה בודאי לא משנה את דעתי עליהמחייך

      אחלה פוסט.

      אין נכון ולא נכון. אסור ומותר. ודי למשטרת האהבות והמחשבות. שמחתי שראית את הפוסט על צינית כי להערכתי כולנו היינו בקטע השיפוטי הבעייתי הזה שהיינו צעירים וטפשים.

        5/6/07 13:39:

      הכל בסדר, אבל למה לקחת דווקא את הקינג קרימזון כדוגמה ?

      הרי זה חומר חובה!

      איך אפשר שלא לאהוב אותם?

       

      תחזרי בך.

       

        5/6/07 12:36:

       

      צטט: שי גולדן 2007-06-04 22:29:35

      אלה עם הספרים יותר גרועים. כי הקטע עם שירים - הוא שאפשר לעשות השלמת פערים די מהר. כך גם עם סרטים. אבל ספרים? אללה יוסתור! תארי לך מישהו מדבר איתך על "ימי ציקלג"? עד שעד עושה השלמות בכותר הזה את כבר מעבירה את מורשת הקרב לנינה השלישית שלך. תאמיני לי, זה ספר שהוא פרוייקט חיים - ואני לא מדבר על כתיבה. מדבר על קריאה.

       

      בדיוק מה שגולדן אמר, אבל בדיוק.

        5/6/07 11:42:

       

      חבל שאין כבר "תו השעה" יכולת לעשות מכה.

       

      אם כבר סרטים גרועים

      "נחשים על המטוס" קלאסיקה

      כל התסריט מתמצה בשם.

      דמייני נחשים עוברים דרך כל נקב אפשרי בגוף האדם.

      אחלה אפקטים, נראה לי שתאהבי.

        5/6/07 09:32:

      גם אני חוטא בקנאת יתר למוזיקה שלי, בשנאת חינם למיינסטרים ושנאת לא חינם לגלג"צ.

      אין ספק שכשהמוזיקה הפכה למעצבת אישיות ומגדירת פרופיל זמינה, אנשים נוטים להשתמש בהעדפות המוזיקליות שלהם למטרות הלא נכונות.

      לי יש בעיה יותר גדולה עם השימוש במילה 'גאון'. כל אחד היום זורק 'גאון' על כל פיפס קיקיוני שבא לו, רק כדי להציג בפני האחר שהוא שם לב למשהו שהאחר לא. ובדרך כלל נוטים לומר את זה על האמנים הכי שוליים, בנוסח: "מה אתה מדבר, דורי בן זאב הוא גאון. 'לאה' זה שיר האהבה הגדול בכל הזמנים...".

      אלברט אינשטיין היה גאון. יוהאן קרויף ומראדונה הם גאונים. בטהובן ופול מקרטני.

      אבל עברי לידר וג'ון מאייר - לא.

      אמא  שלי תמיד אמרה גם עלי שאני גאון. מזל שזה לא עלה לי לראש.

        5/6/07 08:38:

       

      צטט: שגיא בלבן 2007-06-04 23:12:49

      מי בכלל מדבר על המוזיקה האהובה בדייט הראשון, או השני ואפילו השלישי?! זה קצת כמו לדבר על מזג האוויר. "קצת חם היום, לא? הטמפרטורות עלו בחצי מעלה...". משעמם.  יש כל כך הרבה דברים לדבר עליהם, ואם זה מה שמדברים עליו בהתחלה... נו...

      כששואלים אותי איזה מוזיקה אני אוהב אין לי מושג מה לענות. יש כל כך הרבה דברים, אז למקד את התשובה לדבר אחד. בלתי אפשרי

      אתה נדיר!

        5/6/07 08:37:

       

      צטט: אביב מצא 2007-06-04 23:04:57

      אכן נקודה כאובה. 

      קרה לי, ואני לא ארחיב, שבחורה או שתיים פסלו אותי בדייט ראשון בגלל שהתוודיתי בפניהן על היותי חובב מוסיקה מתקופת נחמה הנדל. הבעיה פסקה רק תודות לעלייתו המטאורית של הראל סקעת בשירי הינני כאן (ואז התחילו לפסול אותי בשלב המזלות).

       

      וכדי לצאת מחובת גילוי נאות : כותב הודעה זו הזמין לאחרונה דיסק של דודו זכאי שלא נמצא על המדפים באף סניף של טאור-רקורדס.

      או מיי גוד... יש לי אוסף של הפרברים שקיבלתי אם אתה רוצה. בינתיים זה מתחת לרגל של שולחן כי זה אחלה בתור אובייקט מאזן.

        5/6/07 08:36:

       

      צטט: ריצ'רד סמית 2007-06-04 22:58:56

      כן ולא. כן לא לשפוט את הטעם של מישהו בצורה כל כך... אינפנטילית והרמת אפיים לשמיים.

      לא כי זה הרי מה שעושים בדייטים ראשונים בערך, אומנם לא בצורה הגסה הזו... אבל כן מנסים להכיר את בן הזוג בדרכים לא דרכים.

       

      ממש לא הייתי מתנסח ככה. למשל אם היינו יושבים באיזה בית קפה ובמקרה היינו שומעים את השיר הזה של פינק פלויד והיא היתה אומרת שהוא לא משהו בכלל, אני מניח שהייתי אומר תודה והולך. :-P  יש עוד כמה שירים נוספים באותה דרגה מבחינתי, הם מסמלים עבורי דבר בסיסיים ומהותיים אשר אם הבחורה לא מוצאת אותם כבסיסיים ומהותיים גם בשבילה באותה דרגה, אין בסיס מבחינתנו. אין התאמה.

       

      טוב, מי שמסוגל להגיד על פינק פלויד שהם לא משהו כנראה שבאמת יש לו חסך מסויים. אבל בסדר. איש איש וצליליו הוא.

        5/6/07 08:35:

       

      צטט: peng_lee 2007-06-04 22:50:32

      יש שורה מעולה להתחמקות- פעם הבאה ששואלים אותך פשוט תסנני באדישות "ניסיתי, לא מתה עליהם". 

      אישית אני נורא אוהבת שיחות על מוזיקה וכל מה שקשור למוזיקה- מקצבים מעניינים, טקסטים שנונים. ואפילו פשטות יכולה להיות שלמות מוזיקלית במקומות מסויימים. מה שחשוב הוא לדעת לזהות מה אוהבים ומעריכים ומה לא, ולא להיבהל מאלה ששופטים עם המשפטים המלוקקים שלהם. 

       

      ספרים זה קשה יותר- אני פחות אוהבת המלצות על ספרים ונהנית יותר לגלות לבד. קשה להסביר.  

      פעם הבאה אומר הגבעטרון

        5/6/07 08:34:

       

      צטט: mai7 2007-06-04 22:42:11

       

      אויש. ביצוע מקסים לשיר של רמי וריטה - כ"כ אוהבת את השיר !

      לא סתם נאמר: על טעם וריח.. זה עבור העצלנים :) סתאם, זה למעשה בא להקניט את המתנשאים למניהם.

      אגב, ביקורת כלפי אנשים, מכל סוג שהיא, אינה יפה בעיני. (לבחון בנאדם אם הוא מתאים לך או לא, זה לגיטימי- אבל לקבוע את ערכו, זו כבר התנשאות !)

       

      בובה, מקווה שאת מרגישה יותר טוב !מחייך

      אכן ביצוע יפה. רק למה נראה כאילו למורן אהרוני יש צורך להשתין באמצע השיר?

      שימו שוב PLAY

        5/6/07 08:34:

       

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-04 22:38:59

      לי ולחברי יש טעם דומה למוסיקה. ליתר דיוק, אני אוהבת יותר סגנונות מוסיקליים, מאשר הוא. לכן יוצא שאני אוהבת כל מה שהוא אוהב (שירים שקטים וישנים בעברית ובלועזית), אך הוא אינו אוהב את כל מה שאני. כי אני קצת ערסית וראפרית, חובבת "חמסה" וסאבלימינל, ד"ר אלבן ו"מודרן טוקינג" ובכלל ילדה של שנות ה-80 .

      ואנחנו מסתדרים עם זה. פשוט אני לא כופה עליו את הראפ עם הגידופים, וזה הכל. מחייך

      נשמה. ועוד אומרים עליך שאת לא רואה ממטר :-)

        5/6/07 08:33:

       

      צטט: ארז פרץ 2007-06-04 22:34:15

      מסכים עם כל מילה, ומזדהה עם התחושה שכששומעים שיר אז הראש בורח.

       

      יש לי "חסכי ענק" בסרטים ומוזיקה. גדלתי בבועה עם מוזיקה שאני לא אוהב עכשיו, וכשנחשפתי הלאה זה פתח לי צוהר לעולם שלם ומלא של מוזיקה שהיא אחת האהבות הגדולות של חיי.

      כמו שצריך לכבד את הדעה, צריך לכבד את המוזיקה.

      אם אני לא מבדיל בין מקצב למשנהו או תו לאחר זה לא אומר שאני לא מצליח לשים לב לגאונות שבחילופי המקצבים תוך כדי השיר. שומעים כדי להנות, לא כדי לנתח.

      ככה זה לפחות אצלי. 

      מוזיקה היא בראש ובראשונה כדי להנות.

      מוזיקה היא תעתוע של הנעלם. לדברים שלא ידענו שאולי לא נדע לעולם.

        5/6/07 08:31:

       

      צטט: שי גולדן 2007-06-04 22:29:35

      אלה עם הספרים יותר גרועים. כי הקטע עם שירים - הוא שאפשר לעשות השלמת פערים די מהר. כך גם עם סרטים. אבל ספרים? אללה יוסתור! תארי לך מישהו מדבר איתך על "ימי ציקלג"? עד שעד עושה השלמות בכותר הזה את כבר מעבירה את מורשת הקרב לנינה השלישית שלך. תאמיני לי, זה ספר שהוא פרוייקט חיים - ואני לא מדבר על כתיבה. מדבר על קריאה.

      ימי ציקלג זכה בפרס ישראל ב-1959. היום ס. יזהר כבר מת. אני מכירה כאלה שקראו את הספר ויצאו עם תובנות ואור בעיניים. מאחלת להם בריאות ואריכות ימים. כל הכבוד על צליחת הספר.

        5/6/07 08:13:

      דווקא בדייטים לא יצא לי כמעט לדבר על מוסיקה, אולי פעם או פעמיים.

      ובכל מקרה כולנו כמעט בסוף שומעים גלגלצ באוטו שקולע למכנה המשותף הנמוך ביותר. וככה גם מכירים את השיר של נינט.

        5/6/07 07:57:

      נכון, לפעימם הראש בורח. אבל שווה גם להקשיב למילים.

      חלק מהשירים שאני הכי אוהב, זה בגלל המילים או אפילו שורה שתפסה אותי.

      טעם במוזיקה יכול להגיד הרבה על בן אדם, כמו יתר הטעמים שלו. אבל להתנשא ולהגיד למה אתה לא שומע X זה מגעיל.

      הכי טוב זה שיש ראש פתוח להכיר דברים חדשים.

      תגובה עקומה, אבל עוד לא שתיתי קפה הבוקר

       

        5/6/07 06:32:

      כל המסתובבים עם רשימה סגורה - "רשומים" אצלי כבעייה....

      שי - כמובן צודק.

      אולמרט - וואלה...על זה לא חשבתי.

       

      נ.ב.

       

      לא רק שאני לא מסתובבת עם רשימה, אני מכריזה בקול רם שאני לא מחזיקה בכזו, לא קוראת בלי ניקוד, מה שכתוב בעיתונים אני ממילא ממציאה בעצמי מידי יום, מספר פעמים ביום, מוסיקה היא באוזני השומע ואומנות בעיני המסתכל.

      כמו היופי,

      הפריחה,

      החוכמה,

      האהבה.

       

      בסוף - כולם יבינו.

       

      :)

        5/6/07 06:06:

      מוזר. אחרי למעלה מ 100 דייטים (בטח משהו כמו 150) אין לי מושג על מה את מדברת. הנושא בכלל לא עלה.

      ואני ? 103FM בשבת וכל מה שהרדיו יודע לנגן פרט למזרחי (ליתר דיוק מזרחי כבד) וראגיי מתקבל אצלי בברכה כולל מוזיקה מונגולית, סינית וכורדיסטאנית עתיקה (אני מתחבר לצליל ולא למילים שלרוב לא מעניינות אותי כלל)

       

      אז ינג קרימזון או KISS יכולים לנשק אותי ב.... ושישירו חופשי

        5/6/07 00:13:
      פעם כתבתי ביקורת מלומדת על "המסור 1". זה היה הדבר הפלצני ביותר שיצא תחת ידי- ומי שמכיר את סגנון הכתיבה  שלי יודע שזה תואר שאין להקל בו ראש.
        5/6/07 00:08:

      חכי, חכי

       

      עוד מעט זה יתחיל כך: את הבלוג של משה לא קראת ? בחייך ראית את התגובה של עדנה (לא הראשונה, השלישית), את לא מכירה את הבלוג של יוסי, באמת ?  

        4/6/07 23:49:

      איך את מגיבה לאנשים שמסתבר שיש להם בדיוק אותו טעם של מוסיקה כמו שלך?

      נניח שלקחת טרמפ עם קולגה לעבודה (את נשואה, אנחנו יודעים) ומתברר לך שיש לו לפחות 4 דיסקים כמו אילו שאת מחזיקה באוטו. ובאותו רגע מתנגן אצלו שיר שאת מאד אוהבת לשמוע.

      מה תהיה דעתך עליו אז? איך תשפטי אותו?

        4/6/07 23:24:

      מוזיקה מייצגת טעם מסויים, הלך רוח, נטייה תרבותית, שורשים.

      העדפה מוזיקלית דומה יכולה להוות מכנה משותף התחלתי נהדר לקשר חברתי או רומנטי.

      כשרק התחלתי בקשר עם מי שכיום הוא בעלי, נוכחתי לדעת שהוא גדל על כל מיני קטעים מוזיקליים נדירים יחסית, שגם אני גדלתי על ברכיהם.

      פתאום הבנתי שיש בינינו המון מהמשותף: גדלנו על ערכים דומים. הקטעים המוזיקליים הללו מייצגים עבורנו משהו ייחודי, שאין הרבה אנשים נוספים שיכולים לחלוק אותו עימנו.

      בזכות זה התחתנו? וודאי שלא.

      אבל בזכות זה נוסף לחיינו עוד מימד של הנאה משותפת.

       

       

       

        4/6/07 23:20:
      אני נוטה להסכים איתך...עזבי שכל עניין הדייטים זה נושא לפוסט אחר לגמריי..בדייטים אני נוטה לזרוק קודם את כל המיינסטרים שאין אנשים שלא אוהבים וגם אם לא אוהבים לפחות אין מצב שאני אקבל מבטי תמיהה על טעמי הקלוקל ובין לבין את הדברים הקצת פחות. אצלי באופן אישי, מוזיקה היא תלויית מצב רוח לחלוטין. אני אוהבת כמעט את כל סגנונות המוזיקה הקיימים גם אלו שלעתים גוררים אחריהם הרמת גבה..ואין מבחינתי נכון או לא נכון בהעדפות מוזיקליות..סרטים, בסרטים אני ממש גרועה. זה או שמחד אני אוהבת את סרטי הקיטש האמריקאים האלה שבסופם אני מוחה דמעה או מנגד את הסרטים הזרים האלה שאף אחד לא אהב חוץ ממני ואני לדמרי לא מאלה שמצטטים סרטי קאלט ישראלים. זאת פשוט מלחמה אבודה לטעמי לכן כשאני נתקלת בגורם עויין לגבי הטעם המוזיקלי/ קולנועי שלי אני נוטה להעביר נושא. שנאה נראה לי חמור מידי...במיוחד שדווקא בתחומים האלה טעם לרוב יכול להיות נרכש..היו רבים שפתחו את עיניי והביאו אותי למחוזות שחשבתי שלעולם לא אגיע אליהם.
        4/6/07 23:12:

      מי בכלל מדבר על המוזיקה האהובה בדייט הראשון, או השני ואפילו השלישי?! זה קצת כמו לדבר על מזג האוויר. "קצת חם היום, לא? הטמפרטורות עלו בחצי מעלה...". משעמם.  יש כל כך הרבה דברים לדבר עליהם, ואם זה מה שמדברים עליו בהתחלה... נו...

      כששואלים אותי איזה מוזיקה אני אוהב אין לי מושג מה לענות. יש כל כך הרבה דברים, אז למקד את התשובה לדבר אחד. בלתי אפשרי

        4/6/07 23:04:

      אכן נקודה כאובה. 

      קרה לי, ואני לא ארחיב, שבחורה או שתיים פסלו אותי בדייט ראשון בגלל שהתוודיתי בפניהן על היותי חובב מוסיקה מתקופת נחמה הנדל. הבעיה פסקה רק תודות לעלייתו המטאורית של הראל סקעת בשירי הינני כאן (ואז התחילו לפסול אותי בשלב המזלות).

       

      וכדי לצאת מחובת גילוי נאות : כותב הודעה זו הזמין לאחרונה דיסק של דודו זכאי שלא נמצא על המדפים באף סניף של טאור-רקורדס.

        4/6/07 22:58:

      כן ולא. כן לא לשפוט את הטעם של מישהו בצורה כל כך... אינפנטילית והרמת אפיים לשמיים.

      לא כי זה הרי מה שעושים בדייטים ראשונים בערך, אומנם לא בצורה הגסה הזו... אבל כן מנסים להכיר את בן הזוג בדרכים לא דרכים.

       

      ממש לא הייתי מתנסח ככה. למשל אם היינו יושבים באיזה בית קפה ובמקרה היינו שומעים את השיר הזה של פינק פלויד והיא היתה אומרת שהוא לא משהו בכלל, אני מניח שהייתי אומר תודה והולך. :-P  יש עוד כמה שירים נוספים באותה דרגה מבחינתי, הם מסמלים עבורי דבר בסיסיים ומהותיים אשר אם הבחורה לא מוצאת אותם כבסיסיים ומהותיים גם בשבילה באותה דרגה, אין בסיס מבחינתנו. אין התאמה.

       

        4/6/07 22:50:

      יש שורה מעולה להתחמקות- פעם הבאה ששואלים אותך פשוט תסנני באדישות "ניסיתי, לא מתה עליהם". 

      אישית אני נורא אוהבת שיחות על מוזיקה וכל מה שקשור למוזיקה- מקצבים מעניינים, טקסטים שנונים. ואפילו פשטות יכולה להיות שלמות מוזיקלית במקומות מסויימים. מה שחשוב הוא לדעת לזהות מה אוהבים ומעריכים ומה לא, ולא להיבהל מאלה ששופטים עם המשפטים המלוקקים שלהם. 

       

      ספרים זה קשה יותר- אני פחות אוהבת המלצות על ספרים ונהנית יותר לגלות לבד. קשה להסביר.  

        4/6/07 22:42:

       

      אויש. ביצוע מקסים לשיר של רמי וריטה - כ"כ אוהבת את השיר !

      לא סתם נאמר: על טעם וריח.. זה עבור העצלנים :) סתאם, זה למעשה בא להקניט את המתנשאים למניהם.

      אגב, ביקורת כלפי אנשים, מכל סוג שהיא, אינה יפה בעיני. (לבחון בנאדם אם הוא מתאים לך או לא, זה לגיטימי- אבל לקבוע את ערכו, זו כבר התנשאות !)

       

      בובה, מקווה שאת מרגישה יותר טוב !מחייך

        4/6/07 22:38:

      לי ולחברי יש טעם דומה למוסיקה. ליתר דיוק, אני אוהבת יותר סגנונות מוסיקליים, מאשר הוא. לכן יוצא שאני אוהבת כל מה שהוא אוהב (שירים שקטים וישנים בעברית ובלועזית), אך הוא אינו אוהב את כל מה שאני. כי אני קצת ערסית וראפרית, חובבת "חמסה" וסאבלימינל, ד"ר אלבן ו"מודרן טוקינג" ובכלל ילדה של שנות ה-80 .

      ואנחנו מסתדרים עם זה. פשוט אני לא כופה עליו את הראפ עם הגידופים, וזה הכל. מחייך

        4/6/07 22:34:

      מסכים עם כל מילה, ומזדהה עם התחושה שכששומעים שיר אז הראש בורח.

       

      יש לי "חסכי ענק" בסרטים ומוזיקה. גדלתי בבועה עם מוזיקה שאני לא אוהב עכשיו, וכשנחשפתי הלאה זה פתח לי צוהר לעולם שלם ומלא של מוזיקה שהיא אחת האהבות הגדולות של חיי.

      כמו שצריך לכבד את הדעה, צריך לכבד את המוזיקה.

      אם אני לא מבדיל בין מקצב למשנהו או תו לאחר זה לא אומר שאני לא מצליח לשים לב לגאונות שבחילופי המקצבים תוך כדי השיר. שומעים כדי להנות, לא כדי לנתח.

      ככה זה לפחות אצלי. 

        4/6/07 22:29:
      אלה עם הספרים יותר גרועים. כי הקטע עם שירים - הוא שאפשר לעשות השלמת פערים די מהר. כך גם עם סרטים. אבל ספרים? אללה יוסתור! תארי לך מישהו מדבר איתך על "ימי ציקלג"? עד שעד עושה השלמות בכותר הזה את כבר מעבירה את מורשת הקרב לנינה השלישית שלך. תאמיני לי, זה ספר שהוא פרוייקט חיים - ואני לא מדבר על כתיבה. מדבר על קריאה.

      ארכיון

      פרופיל

      הפיה השחורה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין