אתחיל בסיפור קצר: לפני כמה ימים אני יוצאת מהאמבטיה בביתי ואז.. תוך כדי ניגוב- אני מסתכלת לכיוון המיטה שלי ואני רואה את המחזה המחריד ביותר שאני יכולה לדמיין- מסתובב לי ג'וק הכי גדול בעולם- פשוט ע-נ-ק-!!! מלך הג'וקים!! שעיר, חום, עם כנפיים גדולות ומחושים ארוכים.. התחלתי לקפוץ ולצרוח: "אמא'לה!!! ג'וק!!! ". אבל אז אני מבינה שאין מי שישמע אותי, אז אני מחליטה לפנות אליו, אולי הוא יתייחס אלי.. אני צועקת עליו: "תעוף מכאן! אתה שעיר ומגעיל!! אין לי אומץ לגעת בך, אז אולי תעשה לי טובה ענקית ופשוט תסתלק??" והג'וק בשלו, נהנה מריח המצעים המרענן של המיטה שלי... מסיט את מחושיו לכל עבר ולא משמיע הגה... אני לא יודעת איך להעיף אותו, אני חושבת לעצמי...אני נגעלת, מצטמררת, מרגישה נמלים בכל הגוף. והג'וק בינתיים מנפנף בכנפיים, לא מתייחס אלי ואני לחוצה, צריכה לצאת לעבודה...החלטתי ללכת לבקש עזרה מהשכן...
בינתיים נזכר לו הג'וק : זו הייתה שעת בוקר מוקדמת. בד"כ אני לא מזיז את עצמי בשעות האלו, אבל לא הצלחתי להירדם כל הלילה והחלטתי ללכת לטיול, אולי זה ירדים אותי... יצאתי מהבית הקטן והאפל שלי והתלבטתי לאן כדאי לי הפעם ללכת בלי להסתכן שירססו אותי, או ינסו לדרוך עלי..... ברגע שיצאתי- פשוט הלכתי בעקבות הריח... אני זוכר ריח של ניקיון שהציף את אפי... הדרך לא הייתה קלה, אבל שמחתי, כי זה היה אפילו יותר מעייף ממה שתכננתי. הייתי צריך לעלות על מוט עץ תלול, וזה לא היה קל. אבל המאמץ היה שווה – כשסיימתי לטפס, נגלה לעיני מישור לבן וריחני שכולו שלי.. התחלתי להתהלך לי להנאתי כשלפתע שמעתי צווחה מחרישת אוזניים: "אמא'לה!! ג'וק!!" לא הבנתי מה קורה, אבל החלטתי ששום דבר לא יהרוס לי את הבוקר הזה, אז המשכתי בשלי.. ואז אני שומע שוב צעקות: : "תעוף מכאן ! אתה שעיר ומגעיל!! אין לי אומץ לגעת בך, אז אולי תעשה לי טובה ענקית ופשוט תסתלק??" אני מסובב את ראשי ואני רואה יצור ענק!! פשוט ענקי!!! הסתכלתי עוד קצת והבנתי שזו אישה. היא הייתה יפה- שערה השחור היה רטוב ומונח על הכתפיים והעיניים שלה פשוט היו פתוחות לרווחה.. הייתה לה הבעה מבועתת על הפנים והיא קפצה כמו משוגעת בחדר... ניסיתי לענות לה, אבל מרוב הצרחות, היא אפילו לא שמעה.. רציתי להגיד לה: "אני מהטובים! אני לא מזיק! רק רציתי לטייל קצת ואני חוזר הביתה!!" אבל לא הספקתי להגיד את זה, כי פתאום היא נעלמה.....
לבסוף בא השכן ולהפתעתי אמר: מהמקום שלי מהצד, אני יכול לראות שני יצורים- אחד גדול והשני קטן. והדבר המפתיע הוא- שדווקא היצור הגדול מפוחד ומבוהל ואילו היצור הקטן נראה חסר ישע וללא יכולת להגיב לצרחות שצרחו עליו.....
ופתאום אני הבנתי..... מה בעצם מפחיד פה? הרי הוא לא יכול לעשות לי כלום. הוא כ"כ קטן.. ואפילו לא צועק עלי בחזרה....
אז מה שאני יכולה לייעץ להם בפעם הבאה שייפגשו זה לא להילחץ, אלא לתת את המרחב ההדדי, את החופש ללכת כל אחד לדרכו.....להבין שלכל אחד יש את נקודת המבט שלו על דברים... ועצה לכם- בפעם הבאה שאתם נפגשים, תסתכלו על ההבדלים בגדלים ותחשבו שכל אחד נמצא בדרכו לאיפשהו.... אולי תוכלו להיות חברים...
ה- NLP מתייחס לשלוש זוויות ראייה של אירועים, של עמדות, המאפשרות הסתכלות על הצד השני, יציאה מהקופסה שלנו והבנה מהיכן הצד השני מדבר, מה ההיסטוריה , מה הערכים שלו- כל הדברים שהניעו אותו להגיב בצורה שהגיב.... אז בפעם הבאה שאתם עומדים מול מישהו שמעלה בכם כעס, אתם מרגישים תסכול עם התקשורת ביניכם, מרגישים שלא מבינים אתכם ובטח שאתם לא מבינים את הצד השני.. תעצרו רגע, תנסו לכמה דקות לנסות ולהיכנס לנעליו של האחר, לתוך העולם שלו, נקודות המבט שלו, האמונות שלו, ההיסטוריה שלו ותראו את הסיטואציה מנקודת המבט שלו... לאחר מכן, תתנתקו מהסיטואציה ותנסו להסתכל עליה מהצד, אז תוכלו ללמוד הרבה דברים והרבה לקחים ואולי תבינו את כל מה שקרה בצורה אחרת, אמפטית יותר, מבינה יותר.......והתקשורת ביניכם לבין העולם תהיה פשוטה הרבה יותר!!!
זה לא פשוט, אבל כל כך משתלם!! בהצלחה יקיריי!
עינב לוי מנחה בכירה ב- NLP ודמיון מודרך 054-2448429
|
הכי הכי
בתגובה על על מהות הסליחה
^ ^
בתגובה על
maya-mi
בתגובה על אמא אדמה
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברור שמה שרואים מכאן לא רואים משם. וכה חבל. טוב, נו, משנה עמדה. עוברת להסתכל משם.
הכל בזכותך!!!!!!!!
לראות את העולם מנקודת המבט של הג'וקים
זה באמת מעניין
*
ג'וקים... אף פעם לא הבנתי למה אנשים מפחדים מהם.
חחחח....
כל חיי הבוגרים ניסיתי להסביר לאנשים את ההגיון הזה של קטן-גדול, לא מזיק ברובו, יצור שגם לו יש רצון לשרוד וכו'...
נקווה שהפוסט הזה יעזור לטעת קצת הגיון ורגש באנשים.