הבלוג הראשון שלי
בלוג שמתעסק בעיקר בשטויות הקטנות של החיים ומשתדל להמנע מעיסוק בנושאים שחוקים, אבל אם כבר נגעתי בנושא כזה...מקווה שהצלחתי להביא אותו מזווית קצת אחרת.
פוסטים פופולאריים
-
הפיראטית והמחטב
24/5/08 | 2484 צפיות
-
תעודות בבקשה
10/1/09 | 542 צפיות
-
מי לא מבחין בלטאה עם שני ראשים?
31/3/08 | 1098 צפיות
-
בלי להעליב...
27/7/08 | 1112 צפיות
-
סמיילי חדש
6/6/08 | 589 צפיות
-
שרים במקלחת
23/6/08 | 1646 צפיות
פוסטים אחרונים
- מה שלומך? 28/8/12
- זה סימן שאני מזדקנת כש... 5/5/12
- שקרים של מוכרי נעליים 21/4/12
- מי צריך את זה? 22/11/11
- לא יודעת איך פיצי עושה תנוחה לא הגיונית כזו... 15/11/11
- אלטע זאכן 19/9/11
מוסכמות של טייק אווי
תהיתי לגבי משהו שקשור לטייק אווי.
כשאתה יושב במסעדה ולא מסוגל יותר לסיים את האוכל שבצלחת, מה נחשב לכמות אוכל סבירה שראוי לבקש בשבילה טייק אווי, בלי שזה ישמע פדיחה?
אם למשל אכלתי צלחת אורז ונשארה לי בה כמות של שתי כפות אורז נניח, אז זה יהיה מביך לבקש שיארזו לי את זה, כמו איזו קמצנית תמהונית. כי 2 כפות האורז האלו, נחשבות לאחוז מאוד קטן שנשאר, לעומת הכמות השלמה של האורז שהייתה בצלחת.
אם לעומת זאת אכלתי עוגה והשארתי ממנה כמות שמשתווה בגודלה לשתי כפות האורז האלו, זה אומר שהשארתי בערך חצי עוגה, שזו כבר כמות יותר מכובדת. אז מהעוגה כן נעים לבקש טייק אווי?...
עוגה=30 שקל חצי עוגה=15 שקל
מסקנה 1: למה שאשאיר למלצרים בצלחת סתם ככה 15 שקל? מסקנה 2: קורינה באמת רומניה!
מה קובע במקרים האלו אם בקשת טייק אווי תהיה מביכה או לא? סוג האוכל? מחירו? כמותו? כמותו ביחס לגודל הכללי של מנת המזון?
אף פעם לא הטרדתי את עצמי בשאלות כאלו, כי הייתי לוקחת הביתה מנות כמעט שלמות, אבל יום אחד אכלתי רק חצי עוגה, וידעתי שמאוחר יותר כשאגיע הביתה, בטוח יתחשק לי לסיים אותה, ואז חברה שלי שהייתה מלצרית בעבר, סיפרה לי איך המלצרים היו מסתלבטים על אנשים עם בקשות טייק אווי משונות כאלו. :)
וזה גרם לי להרהר בנושא, מה מקובל ומה לא, ומי קובע בכלל ?...
|
תגובות אחרונות
-
לירוןקורל
בתגובה על מודעת אבל מאוד לא שיגרתית
-
דניאל -
בתגובה על מה שלומך?
-
לילה של שקט
בתגובה על זה סימן שאני מזדקנת כש...
-
shox1
בתגובה על שקרים של מוכרי נעליים
-
אסתררומי
בתגובה על פיצי על המיטה שלי
-
אסתררומי
בתגובה על פיצי בין הבובות
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רק אל תשכח שעל תגובות נוספות של אותו אדם, אני לא תמיד מגיבה, או על תגובות שרק סוגרות דיון ואין מה להגיב עליהן יותר.
אז יש מצב שלא תמיד המילה שלי תהיה האחרונה ...
זוכר גם זוכר
אגב אני בודק אותך ורואה שאת באמת מגיבה לכל אחד
כל הכבוד לך!!
רם
ברור שאני תמיד אהיה זו שתגיד את המילה האחרונה,
הרי התחייבתי להגיב לכל מגיב אצלי (זוכר את הפוסט "מה, אני אוויר?!" )
את קרציה חיבת לומר את המילה האחרונה תמיד!!!
בריא בריא בריא
ממש לא מסכים איתך.
תאבון בריא זה תמיד טוב ....
תודה,
אבל עדיף שיהיה קצת פחות תיאבון
אז לפי הכלל הזה, אני אמורה לקחת כל שארית הביתה, כי הכל טעים לי :)
את הציצים לא אנענע להם, כי כמו שראית אצלך, נכשלתי במבחן השרלילות.
מה שקובע זה האם יש מצב שתאכלי את זה יותר מאוחר במהלך היום או מקסימום מחר.
אם את רואה את עצמך פותחת את הקופסה ויורדת בטירוף על שתי כפות אורז אז תקחי אותם.
או כמו שנאמר: "תארזי ת'אורז"
:-)
תזרמי חמודה. תזרמי!
החיים כמו נחל מלא סלעים.
תזרמי או שתשברח עצמות.
שהמלצרים ילכו לנענע צלחות, ואני תנעניעי להם את הציצי, ( או טיפ )
הדבר האחרון שבא לי לקבל זה עצות ממקובלים.
(ותעשה לי טובה, אל תשאל "אז מה כן בא לך לקבל?" כי ברור לי שזה מה שעובר לך בראש :))
וכשאני אבקש מהמלצרים לארוז לי את השאריות בשביל החתול, הם יגחכו לעצמם בלב:
"כן...בטח, בשביל ה"חתול" "
"המלצרים מסתלבטים על אנשים על בקשות טייק אוויי משונות" , זה באמת מאוד מוזר, כי הרי יש להם עבודה כל כך מעניינת ומאתגרת, שמספקת להם נושאי חשיבה מרתקים כל כך, אז למה להם להתעסק בזוטות כגון דה? דה ..
את רוצה לקבוע את ההתנהלות של החיים שלך לפי דיעה של אנשים שלא תפגשי עוד לעולם? תעשי מה שנראה לך נכון, והכי גרוע שיקרה - שיום אחד תהיי סלבריטאית, והמלצר כבר יהיה עיתונאי וייזכר בך, ויספר לכולם, ותכייחי אתצ החיוך המקסים שלך למצלמות ותאמרי "אבל זו הייתה עוגה מדהימה, מגיע לי !"
חוץ מזה אם תשאירי טיפ יפה המלצרים יאהבו אותך הרבה יותר מאשר אם תבקשי לארוז שתי כפות אורז.
בסופו של דבר שנינו גרועים באותה מידה, כל אחד וסיבתו :)
אין פלא שיש כל כך הרבה שמנים שם...
זה ממחיש את הבדלי התפישה בין הרומני לבין הפולני.
ובתור פולני "אסלי" - אני אף פעם לא מבקש שיארזו לי, כי אני תמיד מסיים הכל מהצלחת. הרי בשואה היו רעבים ללחם. ושלוש כפות האורז שנשארו בצלחת היו משביעות שתי משפחות סודניות למשך יומיים.
אני מבקשת לארוז במקרים שאני בטוחה שאני אוכל את מה שארזתי...
אני מסוגלת להשאיר 3/4 מנה בצלחת, אם אני יודעת שלא אוכל בבית ביומיים הקרובים.
ואם במלצריות עסקינן....
לפני הרבה שנים מילצרתי בניו-יורק במסעדה של ישראלים.
אמריקאים אורזים הכל!!!!
רבע פיתה עם שווארמה טחינה וסלט שמרטיב את הכל הם היו אורזים!
אז אתה באמת אחד שלא דופק חשבון לאף אחד :)
good for you!
נראה לי שבמקרה הזה דווקא הגודל הוא זה שקובע :)
אם הם כל כך טעימות אז כן
מה שמקובל זה
שהגודל לא קובע.....
ככה לפחות אומרות המלצריות שנותנות לך מנה קטנה...בצלחת ענקית.
רק חיוכים...
ומזל שאני לא מלצרית....אולי אם אשתפר אהיה ...פיקולו....
מעכשיו אדפוק חשבון רק לתשלום החשבון במסעדה.
אפילו אם זה רק 2 כפות אורז?...
אני מקווה שבדרך לא יפילו לי את החצי עוגה שנשארה...
כמו שאומרים הקלישאים, "נעים מת מזמן".
אל תדפקי חשבון.
אם האוכל טעים לי אז אני לוקח מה שנשאר.
אם הוא סתם סביר אני לא טורח. (ולא חוזר לשם)
מה איכפת לך מה אנשים חושבים ?
שילמת על ארוחה, ובא לך לקחת כפית, אז תקחי.
שהמלצרים ילכו לנענע צלחות.
בבית לא היה שום חינוך או התייחסות לנושא הזה
בעניינים האלו אתה כנראה צריך להסתמך על לחץ חברתי.