פעם בשנה אני אורזת מזוודה קטנה ונוסעת לסאן אנטוניו >>> טקסס. למה נוסעת? כי אמא שלי ובעלה עברו לגור שם לפני 5 שנים. למה מזוודה קטנה? כדי שיהיה יותר מקום לשופינג- אתם לא מבינים כמה זולים כל המותגים שם!
השנה, שלא כמו בכל שנה שאני מנצלת את החופש למטרות חופש בלבד השנה, יצא לי לעשות חשבון נפש ולחשוב!!
כמה דברים חשובים שעלו:
1 . אחרי שבוע וחצי ולפני עוד שבוע וחצי - קצת מצ'עמם לי... אני מוצאת את עצמי מתחברת פעמיים ביום למייל של העבודה בלב אני מתחננת שיהיה איזה משבר נוראי ושכולם ממש יצטרכו אותי בפועל , זה ממש לא קורה - כולם מסתדרים מצויין גם בלעדיי... 2 . השנה, גם בן הזוג שלי הצטרף אלי לחופשה. כמה שמחתי שסוף סוף נוכל להיות ביחד ולהשלים על חוסר תשומת הלב שהוא מקבל בבית בימים רגילים... בפועל - זה ממש לא קורה - יוצא שאנחנו מרכז תשומת הלב והבידור של אימי ובעלה וכך יוצא שאנחנו אף פעם לא לבד! 3 . יוצא לי לעשות חשבון נפש על חיי באופן יומי! ממרומי גיל 25 אני יכולה לומר דבר אחד שבו אני בטוחה ככל שההורים שלנו מתבגרים - הם הופכים להיות ההורים שלהם! למרות שכל חייהם הם דאגו לספר לכולם שזה יהיה הדבר האחרון שקורה להם - זה בדיוק מה שקורה!
האם זה אומר שגם לי זה יקרה? האם זה אומר שגם אני אהיה בבואה מדוייקת של אימי? ואם כן, איך לעזעזאל אני מונעת את זה?! (לא שיש לי משהו נגדה - חס וחלילה - אין מי שאוהב אותה כמוני , אבל תבינו היא תימנייה מלאה שכנראה הוחלפה בבית החולים וגדלה והפכה לפולנייה מלאה!)
נשיקות וגעגועים הטקסנית העייפה...
עכשיו אחרי שקראתי את מה שכתבתי זה נשמע כאילו אני לא נהנית אז זה ממש לא נכון! הכי כיף פה בעולם זה החופש המושלם יש לדאוג רק למה אוכלים ומתי הולכים לישון , כל זה ועוד נוף מושלם של ירוק! (התמונה מצ"ב היא של החצר האחורית של הבית) ד"א - גם אני חצי פולנייה ובן זוגי אומר שהפכתי להיות אמא שלי כבר לפני 6 שנים... אז כנראה שאין מנוס כל מה שצריך זה למצוא מישהו שיאהב no metter what ... מזל שאת זה כבר יש לי...
צ'או. |
