מיומנו של חיבוק
.הגיגיישנס
פוסטים פופולאריים
-
התעוררות שחר
6/1/10 | 487 צפיות
-
No Ego Retreat
28/1/10 | 628 צפיות
-
התעוררות שחר
6/1/10 | 519 צפיות
-
No Ego Retreat
28/1/10 | 648 צפיות
-
הלילה אכתוב
10/10/08 | 480 צפיות
-
ספור בהמשכים
23/6/08 | 580 צפיות
פוסטים אחרונים
- על ההבדל בין מחפשים למוצאים 15/10/10
- על ההבדל בין מחפשים למוצאים 15/10/10
- על ההבדל בין מחפשים למוצאים 15/10/10
- על ההבדל בין מחפשים למוצאים 14/10/10
- האם להילחם במחלה - או - להירפא 19/7/10
- No Ego Retreat 28/1/10
בלי סמני פיסוק
היום דברתי בטלפון עם חברי הטוב שגם לימד אותי פה ושם דבר מה. התקשרתי אליו כי אני מתקשר לאנשים לשאול לשלומם אפילו אם אינם מתקשרים. ענה. היה מופתע. הודה על ההתעניינות. "אין לי יותר בשביל מה לחיות" אמר. נמאס לי מהכל. הכל. אין טפה אחת של אור בחיי. לא הפרעתי. אני גר בחור בלי אהבת אשה, בלי אור האמא של בתי שונאת אותי ורוצה ממני כסף שאין לי וגם מלמדאת ביתי את כל הרוע שיוצא ממנה עצמה ולי אין מה להגיד כי אין לי כסף והיא מעריכה רק כסף ואין לי עבודה וכל עבודה שאני שומע עליה אני מגיע וכבר נתפסי ואין לי גרוש ואני רוצה ללכת לים ואין לי איך ואני רוצה לנסוע ואין לי עם מהוכתבתי ספר וחשבתי שיהיה שלאגר ולא קונים אותו ואין לי חדוה ואין לי כוח וכל הזמן אני רק מחפש דרך איך להתאבד בלי שיראו שזו התאבדות כי אני לא רוצה לפגוע בבת שלי שיגידו שאבאב שלה התאבד והכל חרה נורא וחושך ואני לא רואה שאפשר לצאת מזה כי כבר 54 שנים אני מנסה לצאת מזה ולא מצליח... וכך למלעלה מעשרים דקות. על חוסר תקווה וחוסר אמונה וחוסר... אני מציע לו טפול הוא עונה לי "בשביל מה".. אני אומר לו כדי שתטפל בכאב הזה.. הוא אומר לי "אני יודע הכל.. את כל מה שיכול או צריך להאמר.. אין בשביל מה".. אני שואל אותו מה ישנה את זה? הוא אומר לי "אשה שאוהבת אותי.. בית.." ובלבי יש לי המון תשובות והמון שאלות ואני יודע שאין מי שיקשיב ויענה ואני מרפהואני נשאר רק עם חור בבטן וחשש ויודע שדבר אינו תלוי בי ואני פונה אל האהבה כי רק היא ישנה שם באמת אם רק בוחרים להסתכל.. אם רק בוחרים..
|
תגובות אחרונות
-
צ'י רחלי
בתגובה על No Ego Retreat
-
zadok krouz
בתגובה על האם להילחם במחלה - או - להירפא
-
כלים לחיים מודעים
בתגובה על No Ego Retreat
-
גָלוּ
בתגובה על התעוררות שחר
-
מרוה
בתגובה על מחבקים את הכינרת
-
אליקו 1
בתגובה על Slavery - the journey to Freedom
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הכי כואב לדעת שיש לך כמה תשובות אבל אין מי שיקשיב להם, לצערי לא כולנו מוכנים לקחת אחריות על האושר שלנו. האחריות כבדה זה נכון, ובכל זאת היא בלעדית שלנו!
מקווה שלכולנו יהיה את האומץ לראות את זה וליצור את האושר שלנו כל יום מחדש!
נדבי איש יקר ומיוחד,
נגעת בי מאוד.
כן, לפעמים אנשים יקרים לנו כל כך בוחרים שלא.
לא להתבונן, לא לראות, לא לשנות, לא לחיות...
ומה שנותר לנו הוא להושיט יד ולעורר את אותו ניצוץ אלוקי שקיים
בהם... והוא קיים. כי הם חיים.
כשאותו ניצוץ נגמר - אז נדע שאיבדנו.
תהיה אתה הניצוץ, עורר את התקווה, האמונה
והרצון.
באהבה :-*
תודה לכם תמר ואורן זה נוגע ומרגש
אוהב אתכם
LOVE
נדב
מרגש מה שאתה כותב... אתה איש עם לב גדול ... אוהב את החברים שלך...
כתבתי משהו בנושא, אולי תזהה : http://cafe.themarker.com/view.php?t=463810
אני כל כך שמחה לראות אותך כאן.
ותודה על השיתוף.
כל מי שמטפל ובכלל כל מי שחי, מכיר את הרגעים הללו.
שבהם כלום לא נראה. הצל מסתיר ומכסה. ליקוי חמה.
להבין שיש רק אהבה זה להצליח להזיז את הזווית של העין, או של הצוואר, תלוי כמה אנו רחוקים מקו המשווה ממנו אפשר לראות שיש בכלל שמש.
אנחנו כל כך רגילים להסתכל מתוך הזווית שבתוכה אנו מותנים.
הייתי אומרת לאותו איש, קח מצלמה. לך. צלם. את מה שאף אחד לא יכול לראות כמוך.
תשכב על המדרכה. תטפס על שובר הגלים. תשחק עם הזום. עם עצמך. עם העיניים. עם הצוואר. עם האור. עם הצל.
הי
כן אמנם הבחירה למראית עין מוגבלת אולם היא מאפשרת לנו לנשום - תודה וחיבוק