כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
זה לא קשור אליכם
כל בוקר אני נוסעת והשמש מסנוורת אותי מלראות מי בא מולי - מה לעשות - זה הכיוון אליו אני נוסעת בדרכי בעבודה - לא יכולה להזיז את השמש - גם לא מעוניינת.
כל בוקר עוברים מולי אנשים במכוניות ואין לי אפשרות לראות מי במכונית, איזו מכונית זו ומי היושב בה.
חלק מהאנשים מנופפים לי לשלום ואינם לוקחים בחשבון שאני לא רואה אותם או את הניפנוף הלבבי שלהם.
כמה פעמים כבר אמרו לי "עשיתי לך שלום ולא ראית"
אני תוהה כמה פעמים לא אמרו לי וחשבו שאני מתעלמת - לקחו את זה אישי - הסתובבו על כאב בטן מפרפר ובסוף זה יצא בדרך אחרת...
היום זה קרה שוב ועלה בי המחשבה שלזה בדיוק התכוונו במשפט המרגיז "אל תקחו את זה באופן אישי" - הכוונה היא שיש עוד אפשרויות פירוש מלבד זאת האוטומטית הראשונה שעולה לנו למוח - אפשרויות שקשורות באדם השני ללא שום הקשר אלינו ובמקרה יצא שאנו היינו שם.
אז אם זה קורה לכם, תחשבו קודם כל מחשבות טובות שיוצאות מתוך נקודת הנחה שאתם הכי בעולם ואין מצב שמישהו יתעלם מכם - בטוח שהיה משהו אחר - אתם רק עוד לא יודעים אותו.
זאת רק דוגמא בטח יש עוד כאלה שמבהירות את הנקודה...
גילה
.
|
תגובות (76)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כדאי להם..
כי אני רואה אותם בחזרה...
חוש הומור זה הכי שווה -
רק שפעם היה בחור,
שכל הזמן היה נעלב ממני בגלל חוש ההומור שלי -
חשב שאני צוחקת ממנו...
אתמול איזו ילדה בגן אמרה לחברה שלה -
אני לא צוחקת עליך אני צוחקת איתך...
נגנבתי...
נכון חומד...
רקלאיזו דרגת מודעות צריך להגיע
בכדי לאפשר את הבחירה הזאת:))
דומה מושך דומה...:))
עלית עלי...
כמו כולנו, רחלה,
כמו כולנו...:)
הכל בסבבה.. לא לקחת אותי יותר מדי ברצינות -
נקודות למחשבה... וכל אחד יקח לאן שהמילה לוקחת אותו...
שבוע נפלא וקסום יקירתי...
ואני הייתי מוסיפה על דבריך את המשפט
"אני אומר לך משהו אבל אל תפגעי"....
סליחה איך אפשר לשלוט ברגשות כשמוציאים דברים לא טובים מהבטן
מהפה?
איך אפשר לא להפגע?
ולגבייך גילה, יפה שאת מבינה את המשפט "לא אישי כלפייך"
אבל בדרך כלל המשפט הוא דיי אישי
תלוי איך אנו לוקחים אותו
בוחרים להפגע או שלא.
כתבת יפה.
נהדר
.
בתור סוליפסיסטית ידועה, או חצי אוטיסטית, תלוי מי מגדיר, זה מצב רגיל קיומי אצלי שאיני מבחינה בסובבים, אבל הנקודה מאד משמעותית וכדאי תמיד להידרש להבהרה כשמדובר באנשים רגישים, ותודה שיש לא מעטים
.
תקשורת...
בעיקר של האדם עם עצמו - למה בכלל
עולה המחשבה הזאת...:)
גם לך יקירתי...
יוסי...
זאת דוגמא כדי להמחיש פואנטה...
כשחבר טוב שלך יעבור לידך ויתעלם - זה לא יעשה לך כלום?
לרוב האנשים זה יעלה איזה שהוא אוטומט...
שמחה תמיד לביקור שלך
תודה על התגובה..
את צודקת -
כמובן...:)
כמי שנפגש יום-יום, שעה-שעה עם הרבה מאוד אנשים במקום העבודה שלי, אני מאוד מודע לבעיה הזאת, ולכן אני משתדל להקפיד בכל מפגש גם אם זה מעבר בפרוזדור לברך במילה, או לשלוח חיוך קטן או כל תנועת גוף שתשדר : " אתה בסדר ואני בסדר".
הלוואי ותמיד אצליח לעמוד בזה, כי אם כולנו נשדר את זה, חיינו ישתפרו לאין הכר.
אז לא רק השיטה של פנינה רוזנבלום לגבי עצמה, אלא לקחת את זה עוד צעד ולשדר " אתה בסדר ואני בסדר".
הרבה מאוד מקופל במסר הזה, ושכל אחד יפתח את זה בעצמו.
תודה
דני
לפעמים אנשים מעדיפים [וכמובן אני לא יוצאת מן הכלל] להניח הנחות ולהסיק
מסקנות נמהרות , לפתח כעסים ולחרוץ משפט עוד לפני שבררו את
האמת, וזה פשוט נוח מהסיבה שלא תמיד רוצים להתעמת, להניח הכל
על השולחן ולהתמודד עם האמת.
האופי הנמהר שלנו והאימפולסיביות - בעוכרנו.
ואם אפשר להאשים בזה את החום אז למה לא?:-))
בהחלט - רק שצריךלהתבגר להבנה
שמרכז העולם הוא לא אנחנו...:))
תודה יקירתי -
זאת חשיבה שנקראת "לצאת מהקופסה"
לצאת מתוך עצמך לרגע ולראות מהזווית בה
נמצא האדם האחר -
תודה שי...
פוסט מלא תובנות
תודה לך גילוש
עוד אחזור כשבכיסי
כוכביא
אקי
תודה על השיתוף...
מה זה מעניין כמה הפסדת? העיקר הוא במי שהרווחת:)))
אנחנו לא שמים לב כי זה בא ממקום אוטומטי....
הסוד הוא בהעלת המודעות - זה כמו לעבור לנהיגה בהילוכים
עד שהאוטומט משתנה ואז אפשר לחזור לנהיגה באוטומט...
החיים שלך דבש:
* את נוסעת לעבודה - יש לך עבודה ואוטו.
* אנשים עושים לך שלום- יש לך חברים שאוהבים אותך.
* יש מי שנעלב ממך - את חשובה מספיק כדי שיקחו ללב (-:
בנות, בנות, הכל בסדר...
"אל תקחו את זה באופן אישי" הסכמה מס' 2
"אל תניחו הנחות" הסכמה מס' 3
ניסיתי לעשות את המיטב...הסכמה מס' 4
כיף לקרוא את שתיכן ותודה גילוש על הדוגמא החמודה
*
יכול להעלות בדעתו להוציא פוסט בנושא
:-))))
כל בוקר אני נוסעת והשמש מסנוורת אותי מלראות מי בא מולי -
מה לעשות - זה הכיוון אליו אני נוסעת בדרכי בעבודה -
לא יכולה להזיז את השמש - גם לא מעוניינת.
בפעם האחרונה שאני והשמש המסנוורת נפגשנו זה הסתיים בתאונת דרכים כמעט קטלנית.
מקווה שהמחשבות החיוביות יעזרו לי להבא.
תודה על הפוסט ועוד אשוב.
העיקר שנהיה בריאים.
rov
כל כך נכון
אהבתי מה שכתבת.
כמו שאין מה לקחת את השמש אישית,
היא לא מסנוורת בכוונה.
זה הכיוון
זה השעה
זו העונה
ואולי אין לנו משקפיים מתאימות
או יש לנו רגישות לאור
או... או....
תמיד יש המון אפשרויות
ומה שחשוב זה רק
להיות מודעים לכך שיש כל כך הרבה אפשרויותתתתתת
עוד אשוב - כשישובו...
איזה כייף לנו
שקם אדם בבקר
והמציא לנו
את החייכנים
שיהיה לנו
עם מה להשתעשע
אתה רואה אותי - אז אני שמחה....
מקסים אתה שום שרעפים
ושום בטיח... :)))
זה מסוג ה"בורות" שאנחנו נופלים אליהם
מדי פעם... נפגעים מדברים שאינם קשורים אלינו...
חושבים שאנחנו מרכז העולם:)))
תודה מתוקה על התובנות.
תודה שאת ישנה.
לגמרי נכון!!
היי גילה
חשיבה מעניינת "אל תקחי את זה באופן אישי "
אבל אני מסכימה עם פנינה .
*
תודה ג'ו -
צריך להבין את מה שאמרת על שינוי צורת החשיבה ואז לרצות לשנות...
זה הרגל כמו כל הרגל אחר ולכן ניתן לשינוי...
גילה? גיייילללההה? שלום...שלום...
מה? את לא רואה אותי?
למה את לא אומרת שלום?
ויש כאלה שרואים אותך... גם כאשר
השמש מסנוורת
או אין אור בכלל...
נכון, גילוש. מקרים כגון אלה שתיארת, קורים חדשות לבקרים.
יש לקחת "טענות", מעין אלה בקלילות ולא להיסחף לתחושות לא נעימות.
חוש הומור יכול לעזור, או מילת הבהרה או שניים. וזורמים...
יום נפלא !
איפה אתה? אני מחכה....
נעלמת...
וכמה חשוב לשמור בזכרון...:)))
זה ענין של אימון - שינוי לחשיבה אחרת -
וגם אז - לפעמים זה צף ועולה -
זה רק אנושי ואנחנו בני אדם - נולדנו לסלוח...
יש מי שבוחר להעלב ויש מי שבוחר להבין.
הכל עניין של בחירה :-)
סבלנות...
כולנו חוטאים בזה מדי פעם
וצריכים תזכורת -
גם המודעים שביננו:))
תודה לך חביבתי,
על הביקור...
גילוש , אני לא 'צכה שמש בעיניים בשביל זה .
אסטרונאוטיות טבעית ופיזור הנפש :-)) עושים היטב את העבודה.
מקווה שגם את זה מבינים/יבינו/הבינו ....
אבל בך הבחן הבחנתי }{ שככה מביאה פיסות חיים אל תוך מוסר השכל :-))
סינוורת אותי!
בהחלט הבהרת לי את הנושא.
אני עדיין צריכה לעבוד על עצמי בעניין:) *
גילי,
איזו רגישה את.
הנכון ביותר הוא לתקשר,
לפתוח את הדברים.
אם בהקרה אני מרגישה "נעלבת".
אין כמו ,שיחה בלי לעורר רגשות אשם,
פשוט לשתף את הצד השני,באיך אני מרגישה.....
ולשמוע את דבריו.
מומלץ להתחבק.
צודקת לחלוטין...
אסור להסיק מסקנות ...תמיד צריך לברר..
תודה על הדברים
רונית
גילוש את צודקת לחלוטין .
האם יש כאלו שלא מבינים ו/או נעלבים ? ? ?
גילוש,
עדיף לחשוב על הכל חוץ מאשר על משהו אישי, וכך תתגלנה לנו יותר אפשרויות.
את כל כך צודקת.
אני חושבת שיש בחשיבה כזו גם מידה מסויימת של בגרות.
חשוב מאוד מה שכתבת.
אהבתי.
y*
איריס,
הכוכבים תמיד בשמיים
כדי שנראה עד כמה העולם יפה...:))
אמיתי בהחלט!!!
יופי של פוסט.
שי
בהחלט -
יש פה מחשבה לכל הכיוונים בחיים
איפה זה עוד פוגש אותנו (-:))
תודה..
מקסימה את...
זה לא רק הגיל - אלא לעלות ברמת המודעות והרוחניות -
והעיקר - כמו שאמרת - תקשורת ישירה:))
תודה
הזכרת לי את תקופת הנערות שלי,
שנזקקתי למשקפיים עם מספר גדול
והתביישתי להרכיב אותם וכמובן שלא ראיתי מי נפנף לי לשלום
ומי ניסה לתפוס את תשומת ליבי במבט..
אף פעם לא אדע כמה חשבו שהתעלמתי מהם בכוונה ויותר מזה,
כמה דייטים פספסתי בגלל שלא שמתי לב אם עשו לי עיניים
אההה
גילה
אז לא נעלבתי
באמת שלא
עכשיו שאת אומרת , אני מבינה
פשוט לא ראית אותי
בגלל השמש הנפלאה :-)))
כוכב לכוכב ממני
ויום נפלא !!!
כל כך נכון.
אני לא מסונוור, אבל לפעמים מסתובב אחוז שרעפים ולא כל כך שם לב מי עובר לידי...
כל כך צודקת יקירתי
מניחה שזה קורה לכל אחד ואחת מאיתנו...
בהרבה סיטואציות בחיים
חיבוק ענק
מתובלת
תמיד יש את העובדות ותמיד יש את הפירושים שלנו לאותן העובדות.
הפירושים שלנו נבנים מהאישיות שלנו, מהדברים שעברו אלינו לאחרונה וגם (ואולי בעיקר) מהדרך שבא אנחנו רוצים לפרש את העובדות.
החוכמה היא לדעת למצוא את הפירוש שיתן לנו ולסובבים אותנו את התחושות הטובות ביותר.
זה לא מאוד קשה. צריך בעיקר לרצות.
אוי...
זה משפט קשה!
"אל תיקח את זה באופן אישי". הלו !!! איך בדיוק אתה רוצה שאקח את זה???
ויש עוד כמה משפטים "מצחיקים" שכאלו:
"עם כל הכבוד, ויש כבוד..." - איזה כבוד? שו כבוד?
"הייתי רוצה להגיד לך כן, אבל..." - תגיד ישר "לא"!!!
"אתה לא סומך עלי?!" - אם הייתי סומך עליך, לא היית צריך לשאול! אידיוט!!!
"בין חבריי הטובים ישנם גם כמה..." - לא נראה לי שיש לך חברים בכלל!!!
"יחד עם זאת..." - היי, הלו !!! למה לך להסס? תגיד את הכול! שפוך !!!
ויש עוד...
בלי עין הרע...
עוד אשוב, כמובן...
כי אנחנו ממהרים לשפוט מהאינפורמציה שנמצאת בידינו,
ממהרים להיעלב, ממהרים לתת הסברים.
וזה לא נכון
כי אנחנו לא יודעים המון פרטים, כי אנחנו לא נותנים אשראי לצד השני לספר את הצד שלו, כי אנחנו לא מספיק רגישים לזולת...
נקודה חשובה,
משתדלת להימנע מזה
לא תמיד זה פשוט...
חבל שהאנשים שאמורים לדעת את זה
כל כך שקועים בסרט של חייהם, כך שאין להם
זמן לראות ממטר את מי שלידם.
תזכורת מרנינה.
תמיד.
תודה על המילים
Rחל
גילוש,
איפה הכוכבים שאני צריכה אותם..?
מילים יפות לקרוא ולהזכר על הבוקר
יום נפלא,
איריס
אורית, יש ספר נפלא שנקרא "4 הסכמות" - לא להניח הנחות זאת אחת ההסכמות שמדובר בה -
"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה רמת מודעות שיצרה אותן" (אלברט איינשטיין)
יום נפלא ומחייך (לא מסנוור...)
נכון - צריך במקרים האלה לאמץ את שיטת פנינה (רוזנבלום) - שמעתי ראיון איתה לאחרונה - אין מצב בעולם שתעבור לה מחשבה בראש שמקטינה אותה - אפילו לא לשניה - היא הכי בעולם - הכי יפה - הכי אופה - האם המושלמת - וירטואג'ית של פסטה - ומי שלא מזמין אותה - מפסיד...
יש לה בראש רק מחשבה אחת - אבל היא בחרה את הנכונה שתניע אותה קדימה...
למה להניח הנחות
ולשער השערות
אני בעד תקשורת ישירה.
תמיד אבחר לחשוב
כמו במקרה שהבאת לכאן....לא ראה, לא שם לב...ממש לא מכוון.
ואם מאוד חשוב לי, אשאל ישירות .
וטיפ קטנטן...ככל שעולים בסולם הגיל מבינים את הקטנות שבחיים בדיוק כמו שהם
בלי פרשנויות מיותרות.
*פנינה
ואני קוראת לזה - "לא להניח הנחות" - כי לרוב אנחנו מגלים - שלא לא היה קשר בין המחשבה שלנו למציאות.
והכי טוב ונכון לעשות - לברר ישירות - שהרי אז אנחנו חוסכים המון אי הבנות קטנות וגדולות !
גילוש כתבת על נושא רגיש וחשוב - תודה לך !
(ובכלל - לנסוע מול השמש - זה מסנוור מאוד :- ))
תודה גילה
בדיוק חשבתי על כך בימים האחרונים.
ההנחה הראשונה שאנו נוטים לעשות בדרך כלל לגבי התנהגות הצד השני מתבררת בהמשך כלא נכונה.