כל בוקר אני נוסעת והשמש מסנוורת אותי מלראות מי בא מולי -

מה לעשות - זה הכיוון אליו אני נוסעת בדרכי בעבודה -

לא יכולה להזיז את השמש - גם לא מעוניינת.

כל בוקר עוברים מולי אנשים במכוניות ואין לי אפשרות לראות מי במכונית, איזו מכונית זו ומי היושב בה.

חלק מהאנשים מנופפים לי לשלום ואינם לוקחים בחשבון שאני לא רואה אותם או את הניפנוף הלבבי שלהם.

כמה פעמים כבר אמרו לי "עשיתי לך שלום ולא ראית"

אני תוהה כמה פעמים לא אמרו לי וחשבו שאני מתעלמת - לקחו את זה אישי - הסתובבו על כאב בטן מפרפר ובסוף זה יצא בדרך אחרת...

היום זה קרה שוב ועלה בי המחשבה שלזה בדיוק התכוונו במשפט המרגיז "אל תקחו את זה באופן אישי" -

הכוונה היא שיש עוד אפשרויות פירוש מלבד זאת האוטומטית הראשונה שעולה לנו למוח -

אפשרויות שקשורות  באדם השני ללא שום הקשר אלינו ובמקרה יצא שאנו היינו שם.

אז אם זה קורה לכם, תחשבו קודם כל מחשבות טובות שיוצאות מתוך נקודת הנחה שאתם הכי בעולם ואין מצב שמישהו יתעלם מכם - בטוח שהיה משהו אחר - אתם רק עוד לא יודעים אותו.

זאת רק דוגמא בטח יש עוד כאלה שמבהירות את הנקודה...

גילה

.