הצופה / שרית סרי
מקימת האירגון \"המרכז למידע זניח\".
בשעות הפנאי מנהלת מירדפים אחרי מילים נירדפות.
פוסטים אחרונים
- המילים המוכפלות. 8/6/10
- מעבדות לחירות - הגרסה החילונית. 24/3/10
- פורים שמח לחובבי העברית 1/3/10
- החארטה הגדולה של העשור 30/12/09
- על סתירות וסוטרים (לחובבי סאבטקסט) 2/10/09
- יש לכם 4 דקות לגלעד שליט? 24/6/09
ארכיון
הסניליים
... לשמות של סרטים ושחקנים זרים
זה קורה כמעט לכל אחד – התקף סניליות אימתני, שבו נעלמים ממוחנו שמות של שחקנים וסרטים זרים, או מתבלבלים לנו בעקשנות עם שמות של שחקנים או סרטים אחרים לגמרי. התופעה מקיפה גילאים, מעמדות, עדות וארצות מוצא – הרבה יותר מסתם שכחה רגילה של שמות.
האם ייתכן שמשהו סמוי בעם שלנו מתכחש לכל צליל של תרבות זרה?
סימן היכר - שימוש מוגבר ב"נו" לסוגיו:
'נו' = אני מנסה לעודד לעצמי את הזיכרון.
'אויש נו' = אני מתחיל לכעוס על עצמי.
'אויש נו באמת' = אני מתחיל לכעוס עליך, שאתה לא עוזר לי להיזכר.
'נו רגע' = אני מנסה למשוך זמן למקרה שזכרוני ישוב לבסיסו בשלום.
*
"תגיד, ראית את הסרט הזה, שמועמד לאוסקר? נו, זה שמוקרן עכשיו בקולנוע גת? הסרט הצרפתי הזה, החדש, שכולם מדברים עליו. נו, זה שזכה בפסטיבל קאן האחרון... משהו עם המלה 'מַים' נדמה לי. עם מי??? פפפ... מי לא יודע!?!?! נו, עם שני השחקנים המצוינים האלה... אויש נו, ההם, שנהיו זוג בגלל הסרט הזה. שנייה, תן להתרכז רגע. יש לי את השחקנית על קצה-הלשון...נו רגע – שנייה-שניונת-רגע – תן להתרכז....איך קוראים לבת של השחקן ההוא, שהיה פעם גם במאי? נו!!! הגבוה? השרירי הזה? ששיחק במיוזיקל ההוא... ההוא שיש לו מבטא צ'כי ואף נשר גדול כזה? נו, יש לי את הפנים שלו מול העיניים. אתה מכיר אותו, בטח שאתה מכיר אותו. מי לא מכיר אותו... אויש נו, הוא שיחק בשנות ה-80 עם הקומיקאית הג'ינג'ית, נו, הבלונדינית – נו, הברונטית ההיא?אויש נו באמת, זאת עם הציצים הגדולים... שהיתה נשואה המון שנים לשחקן האמריקאי המפורסם ההוא? נו, זה שהיה מתאגרף. הם אימצו ביחד שלושה ילדים מקמבודיה?!! נו, הוא נורא מוּכר!!! גם היא נורא מוּכרת.... אויש, מה נהיית לי סנילי פתאום? ... לא משנה, בקיצור – סרט משגע. שחקנים – אחד אחד."
* * *
קטע ראשון מתוך החלק השלישי בספרי החדש - "תהיו בקשר": 'תופעות ישראליות על קצה המזלג':
"תהיו בקשר"
ערכה: עטרה אופק עיצוב: יהודה דרי ואנה ריינגוורץ הוצאה לאור: 'עם עובד'
- טרי טרי: לונדון & קירשנבאום: http://lnk.nana10.co.il/
להעביר ל: 50:41
|
תגובות (97)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל פעם את מדהימה מחדש
את בוחרת תופסת ניואנס וסוחטת את נשמתו. לא מפספסתתתת פרט
אוהבת
מתגעגעת
מעולה! לה אבא קורא ג'ולייט רוברט. ככה פשוט.
ג'וליה רובינס!
הזכרת לי, איך שכחתי את רוברט וויליאמס.. זה שמשחק בסרט "גברת דֶנפאייר" עם ההוא מג'יימס בונד, נו איכקורימלו, פאריס ברוסבנן.
(אמיתי. בהן צדק. ככה הוא קורא להם, עצוב או מצחיק??)
תודה מאיושקל'ה
ברוכה הבאה בצל בלוגי.
כן. מכירה. אופייני להורים ודודים ... אהה כן וגם לסבתות.
רק לא הבנתי אם זו בעיית קשב או התחלת הִתחרשות.
הייתה לי שכנה לפני המון שנים - שמאד אהבה... את ג'וליה רובינס. ששיחקה ב'אישה יפה'.
אכן מחלה קשה..
אבל האם את מכירה את המחלה הסופנית הבאה: עיוות שמות שחקנים. (זה בא גם בצורות אחרות של עיוות שמות מאכלים וכדומה)
קיאנו ריבס - בניקוד הבא: ריבֶס
ניקולס קייג' - ניקולאי קייג'
ג'ק ניקולסון - ג'ק ניקנסון
ברוס וויליס - ברוס וואלאס
ועוד כהנה.
אבא שלי סובל מהמחלה הזאת שנים ואין מרפא.
התייאשנו וחדלנו גם מלתקן.
איזה כיף להתארח אצלך בפוסט...
חרון (לא חרון אף)
את האינטרנט? לא שמעתי על זה. אפשר קצת יותר פרטים.
אוף.... למה מסתירים ממני מידע.
והוא הזיכרון אמר
תתאמצו קצת / תפעילו אותי / תעשו תרגילים למוח המנוון שלכם שצורך המון מידע לא רלוונטי ותופס לכם מקום בהארד-דיסק / תפנו מקום.
מפנה מקום - מפנה מזל.
היי טולהלהלהלה
ה'עומד לי על קצה הלשון' בדרך כלל - מגיע פק"ל עם...
נו ... עם.....: "נו, יש לי את הפנים שלה".
תודה על המזלטוב
יש
מכירה. בטח מכירה. מי לא מכיר. אין ילד בהולנד שלא מכיר אותו. עשיתי עליו עבודת גמר פעם. הוא מדהים. באמת חתיך.....יוהאן משהו. לא?!
אהבתי כל כך את העניין הזה... שכבר מגיע המידע שחיפשנו - הוא בא בטיימינג שאין מה לעשות איתו.... כלומר: מיותר ולא רלוונטי לאיש - מלבד לנו... שניצחנו את הפחד מלשכוח. שוב.
שטוטקל'ך היקרה
לגבי שיכחת שמה של המכרה ה'ותיקה'.... תרגישי בנוח פליז....שלא לאמר ממש אבל ממש תרגישי בנוח:
כפי הניראה המכרה 'ותיקה' מידי... שלא לאמר עתיקה.... שלא לאמר ממש ישנה... שלא לאמר ממש לא משמעותית בחייך... שלא לאמר - זה ממש בסדר לא לזכור שם כל כך מתחכם... ממש.
(*עפ"י מילון הסבטקסט בספר שלי:
"שלא לאמר" = לאמר לאמר)
צ'מע... עושה רושם שממש קראת את הספר.
חבל שאתה לא מבקר ספרים - בעמוד הבית של YNET
חבל שאתה לא בראש 'מקבלי ההחלטות' בספרות העברית.
חבל שאתה לא זה שירים טלפון ויתן לי טור שבועי ב'מעריב'.
חבל שאתה לו העורך הראשי של 'גלריה'.
פשוט חבל...
מה רציתי להגיד לך?!... אה... נו...אה כן - תודה מאד. פורגנתי היטב.
מעניין מה פרוייד היה אומר על זה.
נו פרוייד... הגבוה הזה... עם העיניים החומות...
חבצלת... כל כך שמחה שאת עדיין בעיר.
עניין ה'להפוך כוס' מעולה !! לרוב הוא באמת עובד ואני גם יודעת "למה".... כי נזכרים בעניין הזה (ההפיכה) אחרי שמחפשים משהו המון שעות . סביר להניח שהיינו מוצאים גם בלי 'להפוך כוס'... אבל איכשהו כשהופכים כוס - האבידה נמצאת.
תארי לך שזה היה עובד גם בהתקפי שיכחה של שמות:
"נו, איך קוראים לה ... ההיא... עם השדיים העצומים בגודלם.... עם התחת הענק...
אוייש נו... ההיא שלמדה איתנו בתיכון - השרלילה ההיא (הופכים כוס) איריס !!! סחתיין עלייך... איריס !!!
'התקפי זיכרון'..... ענננק !! - וזה הרי נוחת בטיימינג כזה... שממילא אין מה לעשות איתו... כלומר בלילה... לפני שנירדמים - אז פתאום ניזכרים במשהו שחפרנו יום שלם בין אונותינו כדי למצוא. וגם... איך לאמר... כלומר... איפה הייתי... אה... נו...
שיט ... ברח לי...
מה אמרת קודם?
עומס בחשיבה
והיא סניליות אמרה
עומס של חיים וחשיבה מרובה
פתאום מופעים משפטים
נו איך קוראים לאיש לאישה
לפעמים נשכחת מילה
רק קצת עומס בחשיבה
והיצירה התבלבלה
אוף ז.. עומד לי על הלשון...
מזל טוב על הספר:))
נהדר, ואת פשוט מקסימה.
הספר שלך הוא הרבה יותר ממסע אנתרופולוגי בפער של מה שאנחנו ומה שהיינו רוצים להיות (להלן: מה שאומרים ומה ש"באמת" מתכוונים).
בעניין "אלצהיימר הנעורים" - הרי בסוף זה מגיע...כמה ימים - גג שבוע אחרי...בדיוק באמצע המקלחת...זה מופיע - נזכרת בשם. נו...ועכשיו לכי תעשי עם זה משהו.....לא נורא...העיקר תחושת השחרור, פתאום משהו משתחרר ורק כשזה קורה את מבינה שכבר שבוע זה היה תקוע לך שם...האינשם של השחקן הצרפתי ההוא...נו ..ההוא שקודם ..במקלחת ...דווקא נזכרתי....
טופ קיבלתי הודעה מעציבה:
אין לך כוכבים
חחחחחחחחחחחחחחחחח
טופ העיקר כוונת המכוון
הלכתי
}{שטוטית_משוטטת
אויש
זה קורה לכולנו מפעם לפעם ובדיוק כשאנו באמצע דיון
כביכול אינטלקטואלי על טריפו וברגמן גם:))
אבל לפני יומיים שכחתי פתאום שם של מכרה וותיקה
אז מה זה אומר?
אבל בסוף נזכרתי - יו איזה מזל - ובמיוחד נזכרתי
בילודת הרכה ובשמה המעורר מחלוקת (אצלי) ר א ם
שם דו-מיני כמו השם ים הרווח במקומותינו
אז לבינתיים מנחת צהריים
* ווירטואלי או לא מייד ניווכח
}{שטוטית ושטוטה גם:))
שרית תופסת את העברית עם המכנסים האינלקטואליות למטה[ כשפת רחוב דלת תחכום]
עם זאת ברגעים נפלאים אלו מתגלה ישראליות צרופה [קיצורי תהליכם . לא לצאת פראייר . חכמת רחוב . אלתורים .פסימיזים מובנה. שימחה לאיד ] מרכיבה של היהדות לדורותה
הנה פירקנו ישראליות ממלבושה החדשים וגילנו עבריות במובן העתיק שלה כזו שמתאימה לדור המידבר
אני אישית נורא אהבתי את הספר בזוית תבונותיו ניתן להציץ במרכם הפסיכולוגי החווי באישיותנו העממית כעם
זו היהודית או זו הישראלית ואולי בתהליך שיקומי רסטורטיבי של יהדות כנענית מתחדשת
מעניין מה פרויד היה אומר על זה
שרית,
על מה כתבת בפוסט?
נו עד שהגעתי לסוף הפוסט ,
גלגלתי,
צריכה לקרוא שוב
הכי טוב,אבל הכי טוב,
כמובן:
להפוך כוס.
נזכרים מיד,
או מוצאים מיד.
את מה?
שאפו על ההופעה בלונדון וקירשנבאום.
מה זה ,הייתי גאה בך,
מאוד.
אגב,מה הם אמרו?
זוכרת רק את היפות והספר.
אצלי זה לא התקפי סניליות. אצלי זה התקפי זכרון פתאומיים בתוך הסניליות!
ובקשר לזה ששוכחים שמות לועזיים: פשוט השמות העבריים שמדביקים להם לא קשורים בכלל. "מלחמה ושלום" הופך ל"תרגיל לסניליים מתחילים" וכו'..
מה אמרתי?...
אדיר !!!
והתשובה היא: "נו, אתה לא רואה?! - זה ליד ההוא שיושב ליד ההיא"
הזדהות כאן בגיזרה... חוץ מרחובות (כלומר בתוך ת"א - כאן יש לי 'אליפות' תמוהה)..
וגם... עוד עניין. שאסור לשכוח... אה... שנייה... תיכף אני אזכר... ואחזור אליך ....
צודק... רק תזכיר לי במה מדובר...
כל הזמן קורה לי.. עם שמות אנשים, רחובות ועוד.. ממש חשה לא נעים בשל זה..
מה לעשות.. זו אני.. גל
אז אדם סובל קצת מסניליות-נעורים.
מזה עושים כזה עניין?
:-)
הווי זמיר והשויין עשו את שלהם.
חייכתני יא אביתר
היי טובי-פה.... חייכתני דלעיל....גם אני ניזכרת בדיעבד...
צר לי 'לאכזב'... בעניין גיל ושיכחה...
הסניליות המדוברת כאן... (שמות שחקנים/במאים/סרטים) - חוצה גילאים.
'דווקא' המונולוג ניכתב בעיקבות 'היתקעות' של חברה - בת 35.
אויש נו באמת , אויש נו ,ואויי זמיר נו שויין ,נו אויש אוי אוי אוי אוי אוי אוי באמת שאויש נו . נו אויש .אוי
זה מבטא תגובה של פולניה נויירוטית ששכחה בסך הכל מי היה החתיך בחלף עם הרוח.
וווייי... היה לי את השם של ה'מחלה' הזאת... רגע... ששש....
תן להתרכז... תן להיזכר... תן לשחזר...
אה.... נו.... משהו עם 'היימר' בסוף....
שיט... שוב ברח לי....
מה?
רחליקה - לא סיימת את המשפט...
שכחת?
מה?. אתה שותה חשיש??
אוףףףףף
נרגעתי !!!!
אלף תודות
נו החשיש הזה, מישהו זוכר את הטלפון של הדילר ?
חחחחחחח בדיוק בדיוק כך :)
אבל אצלך המצב עוד הרבה יותר מאצלי,
את לפחות נזכרת בסוף חחח
תודה מאד
הפידבק על ירון -פה אחד .... בעיקר במיילים.
תודה. העיצוב מקבל תגובות טובות קיצוניות. זוכרת שזו דעת יחיד.
שוב תודה
אתם הדיווח הרביעי על 'מריבות המשפחה' בעקבות הספר - ואנימאושרת.
חשבתי דווקא שבעמוד בראשון - ראית את התודות שלי לחברה קפה דה מרקר.
רציתי לכתוב משהו אבל...
טוב לא חשוב.
אני כנראה סובל מזה מהמחלה הזו...
איך קוראים לה?
הגעתי הביתה עם הספר וכבר הבת שלי משתלטת עליו ואני מתווכחת איתה - שפעם בחיים מותר לי לקנות לעצמי משהו בלי שיקחו לי... שישתו לי...
אחרי ויכוח שניצחתי בו כמובן אני פותחת את הדף הראשון אחרי עמודי הפתיחה ומה אני קוראת:
"לא שבא לי לסכסך, אבל..."
בתום הויכוח היא אמרה שהיא תקנה לעצמה אחד כזה כי הוא נראה לה מגניב כזה, כאילו יש שם המון משפטים שהיא יכולה לכתוב לחברות כזה, (בת 14 כאילו דה)
יש מסיבת סיום לכיתה ח' עם המון נאומים היום - אני אשב מאחורה...
שלום לכולכם!
מעניין שפעם שהייתי בקצב רצחני
זה היה קורא לי מדי פעם:
נעלמו לי חפצים
נעלמו לי מילים
בשנים אחרונות למדתי להיות בקצב של רוגע.
והמוח התחיל לעבוד טוב יותר.
בבלוג שלי יש מאמר על הרעש
זה אחד מהמרכיבים שעושה לנו בעיות בריכוז.
יכול להיות שמה שאני כותבת לא מצחיק אף אחד
הרצון שלי להזהיר את כולנו ואת עצמי שוב:
לכולנו יש קיבולת מסויימת ולא צריך להגיעה עד הקצה של הקצה
של היכולת לקלוט מידה
בסופו של דבר - נספיק רק מה שנספיק
ומאחלת לכולכם להספיק להיות מאושרים בחייכם!
בכבוד
גבי
רואה שרית? מה אמרתי לך? עובדה שלא רק אני חשבתי ככה. הם ממש עיצבנו עם הגישה שלהם. בעיקר ירון
אני זוכר הכל. אין משהו שראיתי, שמעתי, קראתי או חוויתי בימי חיי - שאני לא זוכר. הבעיה היא שאני לא בהכרח זוכר את מה שצריך - כשצריך. זה יכול לנקר בי במשך דקות ושעות, ימים ושבועות - ואז - אוריקה! - אני נזכר. בכל פרט, בדיוק מדהים. אז מה אם זה מגיע מתישהו ב- 3.30 לפנות בוקר, שלושה חודשים אחרי. העיקר שאני זוכר - וזוכר היטב.
ואגב, הפסקתי להילחם בזה. אני מודע היטב לסניליות האינהרנטית שלי, שכמובן מחריפה והולכת ככל שאני מזקין (אוטוטו חמישים, לא צחוק). אני לא נלחם בזה, כי אני יודע שזה בסוף יבוא. וזה אכן מגיע, מתישהו, בלי קשר לכלום
:-)
שיהיה בהצלחה!
ראיתי פעמיים את הראיון, והאמת שהם קצת עיצבנו אותי..בעיקר ירון, אבל אתן הייתם טובות ולענין!
ושלא יצחק על העיצוב :-) נראה מצוין!
:)
אההה......נו...מה רציתי להגיד... היה לי משהו דווקא... דווקא היה לי... אוייש נו באמת איתי... אהה !! כן !!! תודה!!
איזה כייף שיש לאנשים הזדהות עם הניכתב כאן לעיל.... המילמול הזה הוא אני.
זה רק מרגיע אותי... כי זה המצב שלי. בול !!
והרי לא מזמן ראיתי את ההצגה הניפלאה הזאת... בבית לסין...
עם השחקנית המצויינת הזאת...הבלונדינית ...עם הקארֶה ....
עם העיניים הכחולות הגדולות... שירי משהו... נו... יש לי
את שם המשפחה שלה בקצה הלשון... שירי... שירי........
נו, זאת ששיחקה עכשיו בסידרה הזאת... נו... 'אבידות ומציאות'...
ההיא שקיבלה אוסקר על הסרט ההוא....
בקיצור, שחקנית נדירה.
נזכרתי - שירי גולן !!
ה'אוייש' כמקדם-עלילה... אחת ההברקות בעברית. וגם אלמנט 'השהיית זמן' שנוי במחלוקת. וגם מן הברת-קישור מתוקה... ו'ביננו'?! - ברוב המקרים - לא ממש עוזרת...
תלוי מאיפה אתה בא? מפרישמן? מסריק? הקיריה? בבלי?
:---)
אז תגידי כיכר מלכי ישראל
:-)
שלום ללא נותנת, שמכירה את ההיא שכן נותנת.
תודה על ההסבר המחכים. רק יש מצבים בחיים ששום אלמנט לא ניראה לך מוכר
או מעוגן במציאות.... כמו למשל השילוט לראשון לציון.
או קיי. רושם?
אבן גבירול - מכיר? יופי...
אם אתה בא מצפון - אז תיפנה בנו... ברחוב הזה... משהו עם 'סון'... לא קרוא-סון.... לא קומפניון דה לה שנסון.... אה.... ניזכרתי צירלסון!! כן. בצירלסון שמאלה.
אם אתה בא מדרום - תיפנה בצירלסון ימינה...ומיד אחרי הפניה,
ממש בצד שמאל - יש חניון מסודר ומצויין. רק 400 שקל לשעה הראשונה.
מישתלם ללכת לסרט בקולנוע גת.
זה מה שאמרה לי פקידה במשרד פרסום שחייבים לי כסף עבור קריינות שעשיתי עבורם... אחרי שדיברתי איתה 5 פעמים בחודש האחרון... ואחרי שהיא הבטיחה לי מפורשות ונחרצות ש....הצ'ק בדואר....
מבחינתי: משפט השנה. קניתי. מזדהה. זה התחיל עם בעיית זכירת שמות, עבר לפרצופים ... והיום אם אפגוש מישהי שלמדה איתי בתיכון, והיא תאמר את שמה ושם משפחתה - אני עדיין אהיה בספק מאיפה היא מוכרת לי....
מעבר לזה שברח לי צחוק בקול רם מהמשפט האחרון שלך...
רק רציתי לעדכן: לא קרה שום דבר מעניין מאז 96 !
אהה... כן בעצם ...המציאו את טיל החץ.... אבל עדיין מתאמנים ב'להעיף' אותו...
עוד לא 'סגור' הנושא... עדיין בבדיקה.
חבל שלא רשמתי את ההברקה הנ"ל באקו"ם.
מבחינתי - גם אני קוראת לזה ככה כבר שנה... ולא איכפת לי זכויות יוצרים כאן.
:------)
אני מכירה המון אנשים כאלה....
שפשוט לא זוכרים בלי האויש אויש .
פשוט מספרים סיפור ולדמיות הראשיות אין שם יש רק תאור,
ואני צריכה לנחש במי מדובר.
לפעמים זה מיגע, לפעמים נחמד.
"האם ייתכן שמשהו סמוי בעם שלנו מתכחש לכל צליל של תרבות זרה?"
אכן הוכח במחקרים שהזכרון טוב יותר כאשר מדובר באלמנטים מוּכּרים, מעוגנים בסביבתך.
כנראה ששמות עבריים מעוררים יותר אסוציאציות, ולפיכך יותר קשרים במוח המאפשרים
לזכור.
תזכירי לי את שמך ביבקשה
*
אז לאחר תקופה ממושכת של התקפי סניליות המתגברים בתדירות מדאיגה התחלתי לקחת שני כדורי אומגה 3 ביום.
עכשיו אני זוכרת הכל אבל רק עד שנת 96.
אצלינו קוראים לזה
אלצהיימר נעורים
לא נוגע לי. אני מעל זה
אין לי התקפים של שכחה, אלא מצב מתמשך ועקבי.
לא מנסה להיזכר, יודע מראש (או מהרגליים) ששום נו לא יעזור.
וזה לא רק לסרטים זרים, זה תופס גם לסרטים שעושים אותם כאן, נו, במדינה הזאת, את יודעת, איפה שמדברים את השפה ההיא, נו, זו שכותבים משם לשם במקום משם לשם.
הכי הרבה יחלצו ממני הודאה (בעינויים קשים, עד כדי הקרנה חוזרת של הסרט) משהו בסגנון:
יכול להיות שכבר ראיתי את הסרט הזה פעם. מה, הבלונדה הזו, מה שמה, שחקה בו גם אז?
אל תרגיש לא בנוח... אין סיכוי שיש סרט כזה... ולכן אין סיבה שתדע עליו.
זו הכלאה של מגוון מהקלישאות שאנחנו אומרים
בעודנו מנסים לספר סרט או הצגה שראינו.
היתה התלבטות בעריכה (עטרה אופק) - אם ללכת על סניליות לסרט
אמיתי... - בסוף הוחלט ללכת על מיגוון המשפטים שאנחנו אומרים
בנסיונות חילוץ זיכרון.....
אממממ...
בינואר כבר עברתי ל 40
'ובהמשך לזה' ....'יש צדק בדבריך'.....'כן, יש בזב משהו'....
(משפטים נוספים מתוך סיפרי.... בחלק הראשון - במילון הסבטקסט הישראלי)
תגידי לי, שרית
כל הקטע הזה, נו את יודעת, עם השחקנים והסרטים...
התכוונת לאנשים בשר ודם, כלומר, יש סרטים כאלו, עם ההוא
שיש לו אף של נשר שהיה נשוי לאמא של הג'ינג'ית ששיחקה
עם האמריקאי ההוא והיו מועמדים לפרס עם הסרט שלהם של שנה שעברה
שביים אותו האיטלקי ההוא...
אמיתי????
כי אין לי מושג ירקרק על מה את מדברת...
אנא!
הרגיעי אותי..., אולי גם אני נהפך לסנילי?!...
כן . יש צדק....
השחקן הזה... נו שדומה לאיבגי... לא איציק... לא דוד.... לא.... נו הנמוך הזה...ששיחק
בסרט הזה כעבריין.... נו עם ההוא .... ההוא שתמיד משחק איתו... שדומה לאורי גבריאל... נו איבגי.... המוכשר הזה ... שלפעמים עושה גם פרסומות לחברות ביטוי כי אין ברירה בארץ להתפרנס אלא להשתתף בפרסומות.... אוייש נו באמת - מה 'מי'???
משה ???
כן, משה !!!
מת עליו
ריקי שיר יקרה... בודקת לך היום עם ההוצאה לאור - מדוע בית שאן ...
( נו העיר הזאת... אוייש נו... בצפון....) - מקופחת
זאת שבדרך... נו ההיא שבדרך כל הזמן... ההיא ... המקסימה הזאת...
שבאה לבקר... משאירה לי מחמאות... גורמת לי לחייך כמו דבילית מול
צג המחשב... מעכבת אותי מלצאת כרגע מהבית לעבודה... מחייכת אותי
בחיוכה... ו'מושכת אותי בלשון' ו - להגיד לה 'תודה'.
תודה.
עלית עלי. נכון. הסרט איטלקי!!!.
... עם....נו.... השחקן הזה שהיה נשוי לסופיה לורן... אוייש נו באמת....
זה שבגד בה עם פליני...
אני בול אותו דבר... כלומר... נגיד.... היה אם וכאשר....בקיצור... שעות אני מסתובבת עם פרצופים של שחקנים - ובלי שמותיהם ! מתסכל.
(שמחה מאד ומברכת... כשזה קורה גם למי שטרם עבר את גיל 30. כלומר זה לא תלוי-גיל השיכחון הזה)
כן. כן. כן.
"אוייש נו באמת איתך...."
התעוררות נעימה.... שמחה שעברת כאן לביקורון...
נכון... ואותי מצחיק ה'רוגז' של המנסים להיזכר... כלומר השימוש הכועס-מתריס:
"נו... אוייש נו באמת....ההיא... הגבוהה...."
שמחה שאהבת..... זוהי 'סנונית' ראשונה.... אפרסם עוד קטעים בהמשך.
קורע הביטוי 'נקרעתי לגזרים'.... משתמשת בו המון.... כאילו והייתי דף פוליו....
תודה
:---)
זה קורה לי גם עם שמות בעברית...
מקסימה אחת שרית,איך יש לך את זה בגדול,
כמה את מיטבה לתאר את הניואנסים של האנושיות
של הישראליות .... חייכת אותי על הבוקר ,איזה כיף
להתחיל בחיוך את הבוקר.
נו תגידי, מה, את יושבת ומקשיבה לזמזום של המוח שלי?
והסרט ההטא באמת אחלה, נו זה, את יודעת, והוא בכלל איטלקי ולא צרפתי
נו אויש שרית,
בכל העסק הזה הכי מעצבן התהליך שעובר עלי.
אני יכולה להסתובב שעות, יום, ימים ויותר עד שאזכר לעזזאל באותו נו...
איך אצלך ?
ובהמשך לזה-ואם היית מנסה להסביר למישהו שבא בחו"ל, גם אם היית זוכרת את שם הסרט
הוא בחיים לא היה מנחש מה השם העיברי של הסרט.
יש גם את יאללה נו
ונו כבר
ונו איתך
ונו נו נו , וזה הכי גרוע
ובכלל רעיום לספר הבא שלך, ביטויים שמתורגמים מעברית לאנגלית, יש לי כמה כאלה מצחיקים לאללה
נו איתך כבר!
רונית
אווו סוף סוף פוסט שהעיר אותי קצת מהשיעמום הרגעי שעברתי כאן
מילא שלא נזכרת באותו רגע זה מלווה אותך לכל מקום בכל היום
ואתה שואל כל אחד שאתה פוגש......
ופתאום ברגע הכי לא צפוי אתה נזכר ומתפלל שלא יברח לך שוב....
אהבתי יפה ביותר...
מעולה!!! נקרעתי לגזרים.
והסוף ענק- אויש, מה נהיית לי סנילי פתאום? ...
:)