יכולתי להיות אנתרופולוג
יכולתי להיות סוציולוג
להיות  פסיכולוג
חלומה של אם פולנייה
להסתובב בחלוק לחלק תרופות
להשלים להגשים הכל
בשעות ספורות

בשש ויתכן היו שבע
גורליות

ללא לימודים מסודרים
או ספסלים את כל התארים
לו היו מחלקים שם תעודות
האומדות
שצף קצף תחושות הנדחסות,
מראשית היקום
עד בוא הבריאה
כשבעה ימים עמוסים
בהם  היו דחוסים מקורות החיים
כמו שאמר יהי אור ונורו החיים
ככדור  היוצא מלוע רובה שאין
עוד להשיב

כמלחמות

עם חנן היו שני תארים
הוא לא היה ממש מרוטש
הרגלים התחתונות
היו רחוקות
כמטר מהגוף

את אשתו הכרתי היטב
היה ברור לכשיחזור
היא  אותו תעזוב
עוד שעמד על שתי רגליו
עבדה עליו

כמזכירה ענגה את הבוס

כל הסביבה ידעה
שתקה שלו לא ידקור
אהב אותה והיא לא

חסמתי עורקים
והמשכתי בלמוד תארים
מרצים
לא מזוהים

סוציולוג פסיכולוג
מחשבות
מתרוצצות  באולמות בעולמות

ושראתי הכל מהודק והוא שתק,
עברתי ליואב

הוא היה באמת מרוטש
פרפר אחר כך לא דבר
כאן השלמתי תואר
נוסף

שהחיים נגדעים על הסף
שסיים לבנות בית
בנוסף לילד ולילדה

מיכל הייתה בהריון
היא על הקבר ראיתי
מראש
תמרוט את השערות
ותשאל את אל עליון
ותשרוט שאלות שעולות
וישארו על הקבר
דמעות בוערות

היא רגשנית אדמונית
ואהבה אותו עד מאוד
כאהבת יעקב לרחל
היא תבכה שבע שנים
לפחות

ראיתי לה פעם
את אהבתה מבפנים
בתוכה היה כל כך גדול
היא הייתה לו הכל
אם ואחות
ורעייה
קשובה ורואה

היו מדברים בשתיקות
המילים בניהם היו מיותרות

כאן השלמתי עבודת סמינריון
אודות זוגיות העומדת בקשיים
והמשכתי ללמוד

מעל ראשנו  חג מסוק
נפתלי לא ראה זאת
הוא שמע את הקול
לעיניו לא יכולתי דבר
לעשות

בן יחיד להוריו נצר אחרון
תולדות משפחתו:
סבו השליך את אביו מהקרון
לשולי מסילת הברזל
בניגוד לכל היגיון

בין מחנה הריכוז
ויערות הפרטיזנים
במרחק שאון
ממחוגיו של שעון
שעמד מאז ועד היום

במעשה חפוז הזריק
סיכוי חיים מרוכז בילד
המושלך ככדור

שיעמיד לו דור ושרד

נפתלי לא יראה אור
זה ברור
אבל יעמיד דור למען
סבו שהשליך את אביו
היתי בטוח בכך

יש בו אישיות ורגישות
ראיתי לו זאת בעיניים
 השפוכות
הוא יכבוש מבין הלבבות
אחת שתהיה לו בבת עיניו
רעייה ובית ובין חדריו
יתרוצצו ילדיו
לדורות

בנתיים הלמודים הסתיימו
קראתי לאריה השלם שיעלה
למסוק

הוא לא ענה

היה הלום
כעבור עשרים שנה מת גם גופו
מאותן הפצצות המרצצות
מרצדות ומרסקות
נפשות

אחרית דבר
http://stage.co.il/Stories/586003